"הבוקר אור" (1876־1886) – ירחון ספרותי עברי. נוסד בלבוב בידי הסופר אברהם בר גוטלובר (1811־1899) כמשקל-נגד ל"השחר", ירחונו של פרץ סמולנסקין. בשנת 1874־1875 החל סמולנסקין לפרסם בירחונו את חיבורו "עת לטעת", שבמרכזו התקפה חריפה על השכלת ברלין מיסודו של משה מנדלסון. גוטלובר, המשכיל המתון מן הדור הישן, ראה חובה לעצמו לצאת להגנת כבודו המחולל של אבי תנועת ההשכלה העברית, והעניק בירחונו בשנים 1876־1877 במה לתומכים בו במאבקו נגד סמולנסקין. גוטלובר ותומכיו לא התנגדו למגמתו המשכילית-הלאומית של סמולנסקין, ולכן התרכזו בהדיפת הטיעונים שהציגו את מנדלסון כאנטי-לאומי וכאבי מגמות ההתבוללות בקרב היהודים. מתוך הפולמוס הזה התגבש "הבוקר אור" ונעשה לבמה משכילית של קבע. שלושת כרכיו הראשונים (1876־1878) הופיעו בלבוב שבתחומי הקיסרות האוסטרית, אם כי נועדו בעיקר לקוראים ברוסיה ובפולין. לאחר שהשיג גוטלובר את הרישיון להוציאו בתחומי רוסיה העביר אותו לווארשה, ושם הופיעו שלושת כרכיו הבאים (1879־1881). לאחר ארבע שנות הפסקה התחדש הירחון בווארשה, והכרך השביעי והאחרון שלו הופיע בשנת 1885־1886. אף כי גוטלובר היה העורך-המייסד של הירחון, הפקיד את עריכתו-בפועל בידי אחרים, ובעצמו בילה את רוב זמנו בנדודים על פני ערי רוסיה ופולין כדי לגייס מנויים שיבטיחו את קיומו של הירחון. העורך בשנים 1876־1879 היה ראובן אשר ברודס, שפרסם בו יצירות פרוזה רבות משלו, ובתוכן הרומן החשוב והפופולרי "הדת והחיים". לאחר מכן עברה העריכה לידי מוכרי הספרים והמו"לים הוורשאים אליעזר יצחק שפירא ואברהם צוקרמן. מלבד השתתפותם השופעת של ברודס ושל גוטלובר עצמו (בסיפורת, שירה ומאמרים פובליציסטיים) השתתפו ב"הבוקר אור" משכילים רבים בני גליציה ורוסיה – ביניהם שלום יעקב אברמוביץ, יעקב אייכנבוים, יהודה ליב לוין, אליעזר צבי צווייפל, שלמה בובר ואחרים. ואילו מבני הדור הצעיר בולטים דוד פרישמן, שפירסם בירחון זה מביכורי יצירותיו בשירה, בסיפורת ובביקורת, וי"ל פרץ שפירסם בו מביכורי שירתו. על אף רמתו הלא-אחידה, עריכתו המרושלת, אופיו האקלקטי והופעתו הבלתי-סדירה שימש "הבוקר אור" במה משמעותית לספרות ההשכלה המאוחרת, וכן נודעת לו חשיבות כאחת החוליות הראשונות בהיווצרותו של המרכז הספרותי העברי בווארשה.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

ביבליוגרפיה:
מנוחה גלבוע, "הבוקר אור", לכסיקון העיתונות העברית במאות ה-18 וה-19, מוסד ביאליק, ירושלים, ואוניברסיטת תל-אביב, 1992, עמ' 256־258.
יוסף קלוזנר, "הבוקר אור", היסטוריה של הספרות העברית החדשה, כרך ה, הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים 1949, עמ' 388־396.