יוסף חיים הפטמן נולד בבריינסק, פלך גרודנה, פולין, בט"ו באב תרמ"ח, 23 ביולי 1888. למד בחדר ובישיבת בריסק דליטא ולימודים כלליים כאכסטרן. ב-1900 נדפסה רשימתו הראשונה ב"הצפירה" ולאחר מכן סידרת שירים ב"השילוח". ב-1910 הוזמן על ידי נחום סוקולוב למערכת "הצפירה" ומאז השתתף בה בקביעות בשירים, פיליטונים, מאמרים (בחתימתו ובחתימה "יוסיפון"). לאחר מכן החל בכתיבה ביידיש והיה במשך שנים רבות מעורכי העיתון היומי בוארשה "מאָמענט" ובין משתתפיו הקבועים. בימי מלחמת העולם הראשונה עסק בעריכת "הצפירה" ובשלהי המלחמה היה ממייסדי "החלוץ" בפולין, עורך בטאון "החלוץ" וכותב בו מאמרים ראשיים (1919) וכן היה בין מקימי חוות ההכשרה בפולין (ביחוד חוות גרוכוב). לאחר ועידת לונדון (1920) עלה ארצה מטעם "החלוץ" והיה ממשתתפי ועידת היסוד של ההסתדרות (חנוכה תרפ"א). בהיותו פועל כבישים כתב את השיר "אנו נהיה הראשונים", שהפך פזמונה של העליה השלישית. ב-1921 היה מזכיר הועד הלאומי, "ועד הצירים", בין מניחי היסוד למשטרה העברית ובביקורו של סוקולוב בארץ היה מזכירו. ב-1922 חזר לפולין והיה שם בין פעילי הסתדרות הציונים הכלליים ("על המשמר"), חידש את "הצפירה", תחילה בשם "היום" ולאחר-מכן בשם "הצפירה" ונשא בעול קיומה ועריכתה עד הפסקתה הסופית ב-1931. ב-1934 השתקע בארץ, נעשה עורך "דואר היום" ועם ייסוד העיתון היומי "הבוקר" (1935) עבר לתל-אביב ונעשה עורכו. קיים עריכה זו עד ימיו האחרונים. הפטמן היה בין מייסדי אגודת העיתונאים ועמד בראשה מאז ייסודה עד לפטירתו. יוסף הפטמן נפטר בתל-אביב בכ"ד בטבת תשט"ו, 18 בינואר 1955. מבחר שיריו, מסותיו ומאמריו יצא לאור לאחר מותו בעריכתו של א. רמבה, בצירוף מסה עליו, בשם "עם ואדם" (תשט"ז). הפטמן תירגם בימיו את "האויל" לקלרמן (וארשה, תר"ף-תרפ"ב) וכן ערך קובץ לכבודו של סוקולוב בשעת ביקורו בפולין (וארשה, תרפ"ג).
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה,  לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור]
[צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית בירושלים]

• עם ואדם : מבחר מכתביו (תל אביב : בהוצאת אגודת העתונאים בתל-אביב ו"עמיחי", תשט"ז 1956) <העורך - אייזיק רמבה>