עזריאל אוכמני (1907–1978)

 <בהכנה>

Azriel Ukhmani

    עזריאל אוכמני (שוורץ), מבקר, משורר ועורך, נולד בד׳ באדר תרס״ז, 18 בפברואר 1907 בעיר סאנוק שבפולין. קיבל חינוך מסורתי ועברי-ציוני. בנעוריו למד בבית המדרש לרבנים ׳תחכמוני׳ בווארשה וקיבל סמיכה לרבנות. לאחר מכן יצא ללמוד חקלאות בטולוז שבצרפת. עוד בנעוריו בפולין החל לפרסם שירים בחתימת ׳עזריאל החיימי׳, החדורים הכרה ציונית-סוציאליסטית. ב-1932 עלה ארצה עם רעייתו, בת עירו, הסופרת רבקה גורפיין, ושניהם נמנו עם מייסדי קיבוץ עין שמר, בו היו חברים כל חייהם. בצד התפקיד המרכזי שמילא בחיי הקיבוץ התמסר אוכמני לשליחויות ולמשימות שונות במסגרת תנועת הקיבוץ הארצי של השומר הצעיר (לימים מפ״ם) ומטעמן. מ-1943 היה בין מייסדיו ועורכיו של היומון משמר (לימים על המשמר), וב-1946 השתתף בייסוד ׳המרכז לתרבות מתקדמת׳. מ-1948 עד 1950 כיהן כמשנה לשגריר ישראל בפולין, והשתתף בארגון העלייה הגדולה משם. מתחילת שנות החמישים ועד סוף ימיו היה מראשי הוצאת הספרים התנועתית, ספריית פועלים. בין היתר ערך במסגרתה, עם משה שמיר ושלמה טנאי, את האנתולוגיה דור בארץ (1958), שסימנה ובמידה רבה עיצבה את פני הקנון של ספרות דור תש״ח. במקביל מילא תפקידים שונים באגודת הסופרים העברים, כולל תפקיד יושב-ראש האגודה, וערך כמה ממפעליה, ביניהם הירחון מאזנים, מאסף אגודת הסופרים וספריית ׳מקור׳. עזריאל אוכמני נפטר בכ״ב בחשון תשל״ט, 22 בנובמבר 1978.
    כמו מנהיגי תנועתו וחבריה נהה אוכמני מתחילת שנות הארבעים אחרי ברית המועצות בבחינת ׳המולדת השנייה׳, אך בעוצמת המחויבות שלו לתרבות הסובייטית, ובמיוחד לתורת הריאליזם הסוציאליסטי הסטאליניסטית, הרחיק לכת מכולם. עמדותיו הדוגמטיות כמבקר וכעורך ודרך הבעתן הנמרצת עוררו לא פעם אנטגוניזם כלפיו והצמיחו לו, לא בלי מידה של צדק, כינויים כגון ׳קומיסר׳, ׳פוליטרוק׳, ׳ז׳דנוב׳ ו׳אוכמנוב׳ אפילו מתוך מחנהו שלו. ביטוי מרוכז לעמדות אלה ניתן בספרו הראשון, קובץ מסות ביקורת בשם לעבר האדם (1953), העוסק בסופרים עברים מדור ביאליק ואילך. כלפי כולם מופעלת אמת-מידה נוקשה אחת לשיפוט ולהערכה, והיא: באיזו מידה מקיים הסופר זיקה ישירה לזמן ולחברה ונותן למציאות לבוש ריאליסטי אופטימי. תביעתו העיקרית של אוכמני בספר זה הופנתה אל כותבי הפרוזה הצעירים, בני הארץ, שעליהם קיווה להשפיע. ממשה שמיר, מתי מגד, נתן שחם וחבריהם ציפה לכתיבה מגויסת שתצמח ממציאות החיים הישראלית ותשמש מכשיר במאבקן של תנועות השמאל בארץ להגשמת האידיאלים המרקסיסטיים. לעבר האדם עורר ויכוח ממושך בעיתונות, בעיקר בין אוכמני לבין משה שמיר, שמצא עצמו מותקף בחריפות בספר על גישתו ה׳ריאקציונית׳.
    אולם כגודל הלהט הרעיוני שהפגין אוכמני במאמריו, כן היה גודל המהלומה שספג עם גילויי הוועידה העשרים במוסקבה באוגוסט 1956, שזעזעה את כל המאמינים התמימים בדרכה של ברית המועצות. פעילותו הספרותית מאז ואילך מעידה על ההתפכחות המכאיבה שפקדה אותו מן האמונה בריאליזם הסוציאליסטי. הוא הפחית מאוד את פעילותו כמבקר, ומה שכתב מאז בתחום הביקורת טבוע בחותם הומני כללי. עדות לכך היא קובץ מסותיו השני, קולות אדם (1967), הבוחן, אמנם, את זיקתם של סופרים כביאליק, שלונסקי ויזהר לזמן ולחברה, אך מנוער כליל מן הטרמינולוגיה המרקסיסטית הנוקשה. במאמר מאוחר שלו על י״ח ברנר מ-1971 הודה במפורש עד כמה קשה היה לו להתכחש לברנר, סופר המבוכה, הקרעים והייאוש, בתקופה שבה עבד אידיאולוגיה ׳אופטימית-חיובית-אמונתית [---] אמונה היודעת-כל, זו שאין לפניה שום תמיהה שלא תדע לתרצה׳. רק משנתפוגגו אמיתותיה של זו – כתב – שוב החלה מאירה עליו אמיתו של ברנר, שתמציתה ׳אַל מנוחה ואַל הונאה עצמית׳.
    כחלק מאותו משבר-התפכחות פנה אוכמני בעשרים שנותיו האחרונות לתחומי כתיבה הרחוקים ממוקדי הוויכוח האקטואלי. ב-1957 פרסם את תכנים וצורות – לקסיקון מונחים ספרותיים (מהדורה שנייה מורחבת בשני כרכים, 1976; 1978), ששימש שנים רבות ספר-יסוד בתחומו בעברית. אולם בעיקר התמסר מחדש בשנים אלה לכתיבת שירים, ופרסם ארבעה ספרי שירה בחתימת ׳רן עדי׳ (כשמות שניים מנכדיו): אבל לילה לילה אני (1968), משעה לשעה מנס לנס (1970), אמור פלאים סַפֵּר איך כמו סער שמימי (1973) ואתר קדום (1976). השירים ברובם אישיים מאוד, והם עוסקים בנושאיה הטיפוסיים של השירה הלירית – אהבה, בדידות, רשמי הנוף הקרוב, זכרונות ילדות, חרדות מוות. ייחודם מצוי בתחושה מתמדת של סערת נפש קדחתנית השורה עליהם, והיא מתבטאת בצבעוניות מטפורית עזה, בתמונות חזוניות או מסויטות ובהזרמת המבע במבנים חופשיים של שורות ובתים.
    אחרי מותו של אוכמני פורסם מעזבונו קובץ מסות שלישי, שוליים ושיר (1979), וכן צרור רשימות-יומן, בין אדם לעצמו (1979).

נכתב על-ידי אבנר הולצמן עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, ויקיפדיה]
[צילום: ארכיון גנזים]

ספריו:
  • לעבר האדם : דברים בשולי הספרים והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953)
    תוכן העניינים
  • תכנים וצורות : אוצר ערכים ספרותיים (מרחביה : ספרית פועלים, 1957) <מהדורה ערוכה מחדש ומורחבת יצאה לאור בשנים 1976–1978>
  • קולות אדם : מסות (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל: ליד הוצאת מסדה, 1967)
    תוכן העניינים
  • אבל לילה לילה אני : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ח 1968) <חתום: רן עדי>
  • משעה לשעה מנס לנס : שירים (תל-אביב : עקד, תשל״א 1970) <חתום: רן עדי>
  • אמור פלאים, ספר איך כמו סער שמימי (מרחביה : ספרית פועלים, תשל״ג 1973) <חתום: רן עדי>
  • אתר קדום : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1976) <חתום: רן עדי>
  • תכנים וצורות : לקסיקון מונחים ספרותיים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל״ז 1976-תשל״ט 1978) <מהד׳ ערוכה מחדש ומורחבת>
  • שוליים ושיר : כתבים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ט 1979)
  • בין אדם לעצמו : מפנקס העזבון (תל-אביב : ספרית פועלים, תש״ם 1979) <לקט רשימות קצרות>
תרגום:
  • לחם ויין / איניאציו סילונה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1940) <מהדורה חדשה יצאה לאור על-ידי הוצאת זמורה-ביתן בתשמ״ה 1985>
  • המסע הגדול / חורחה סמפרון (תל-אביב : ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1965) <חתום: רן עדי>
  • שערי גן עדן / יז׳י אנדז׳ייבסקי (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ב 1971) <רישומים - כרמלה טל>
  • מות וירגיל / הרמן ברוך (תל אביב : ספרית פועלים, תש״מ 1979) <חלק א׳ בלבד>
  • מות וירגיל / הרמן ברוך (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ד 1984) <מהדורה חדשה. חלק ב׳ בתרגומו של יעקב גוטשלק>
עריכה: <מבחר>
  • דור בארץ : אנתולוגיה של ספרות ישראלית (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1958) <בשיתוף שלמה טנאי ומשה שמיר>
  • מאסף : דברי ספרות, בקורת והגות (ירושלים : אגודת הסופרים העבריים בישראל, תש״ך-תשל״ח) <בשיתוף ישראל כהן>
  • אנשים ושורשים : סיפורו של קיבוץ ... תרפ״ז-תשכ״ז - 40 שנה להתישבות ... (עין שמר, תשכ״ז) <בשיתוף משה זרטל>
על המחבר ויצירתו:
ספרים:
  • עזרי : עזריאל אוכמני רן עדי : (נולד בסאנוק ד׳ אדר תרס״ז 18.2.1907, נפטר כ״ב חשוון תשל״ט 22.11.1978) (עין שמר : הוצאת המשפחה על ידי ספרית פועלים, 1979) <דברים משלו. ״ליום השנה למותו״>
  • גורפיין, רבקה.  עם שנים עם רגעים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982) <עריכה – דוד הנגבי>
מאמרים:
  • אוכמני, עזריאל.  סיפור מועט על שלושה משוררים ומהם משהו גם עלי.  עלי שיח, חוב׳ 1 (סיון תשל״ד, יוני 1974), עמ׳ 57–70 <על שירתם של אברהם שלונסקי, עזרא זוסמן ויוכבד בת-מרים>
  • ברתיני, ק.א. ״ההלך לקול המוות״ : עזריאל אוכמני ז״ל. מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 1 (כסלו תשל״ט, דצמבר 1978), עמ׳ 57–58.
  • גורפיין, רבקה. [על שירו ״הכוכבים המבויתים״]. בספרה: עם שיר (תל-אביב : עקד, 1967), עמ׳ 60–65.
  • גורפיין, רבקה.  על השיר ״ליל ערפלים״ לרן עדי.  עלי שיח, חוב׳ 2 (1975), עמ׳ 132–134.
  • גורפיין, רבקה.  ״חקל ניחוחים לילה אילם״ לרן עדי.  בספרה: אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים (רמת גן : מסדה, 1975), עמ׳ 69–72.
  • הולצמן, אבנר.  לעבר האדם או מעבר לספרות: אוכמני, שמיר והוויכוח על ריאליזם סוציאליסטי בספרות העברית. עלי-שיח, חוב׳ 36 (1995), עמ׳ 127–140 <חזר וכונס בספרו אהבות ציון : פנים בספרות העברית החדשה (ירושלים : הוצאת כרמל, תשס"ו 2006), עמ׳ 346–359>
  • רבי, יעקב.  חיים של מתן פירוש.  על המשמר, א׳ בכסלו תשל״ט, 1 בדצמבר 1978, עמ׳
  • רבי, יעקב.  מה יתרון לסופר בכל עמלו : שנה למותו של עזריאל אוכמני ז״ל. מאזנים, כרך נ, גל׳ 2 (טבת תש״ם, ינואר 1980), עמ׳ 135–137.
על ״לעבר האדם״ על ״קולות אדם״ על ״אבל לילה לילה אני״ לרן עדי
  • בת-יצחק, צפורה. שירי רן עדי. על המשמר, כ״ו בתשרי תשכ״ט, 18 באוקטובר 1968, עמ׳ 6, 7.
  • גורפיין, רבקה.  רן עדי: ״אבל לילה לילה אני״.  בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 159–167.
על ״אמור פלאים״ לרן עדי על ״תכנים וצורות״
  • גולד, א.  אליה וקוץ בה : בשולי ״תכנים וצורות״ לע. אוכמני.  קול העם, י״ג בכסלו תשי״ח, 6 בדצמבר 1957, עמ׳ 5.
  • רבי, יעקב. ספר-שימוש שהוא מעשה-יצירה. מאזנים, כרך מ״ח, גל׳ 4 (אדר תשל״ט, מארס 1979), עמ׳ 296–297.
על ״אתר קדום״ לרן עדי
  • גורפיין, רבקה.  על כמה משירי ״אתר קדום״ לרן עדי.  שדמות: במה לתנועה הקיבוצית, כרך ס״ב (תשל״ז), עמ׳ 74–81.

על ״שערי גן עדן״ ליז׳י אנדז׳ייבסקי
  • בן-גרא, א. מסע צלב של ילדים.  משא (מצורף ל׳דבר׳), גל׳ 7 (ה׳ בשבט תשל״ב, 21 בינואר 1972), עמ׳ 3.
על ״מות וירגיל״ להרמן ברוך
  • לוי, דן. חלקו הראשון של ׳מות וירגיל׳. מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 1 (סיוון תש״ם, יוני 1980), עמ׳ 71.
על ״דור בארץ״, אנתולוגיה של ספרות ישראלית, בעריכת עזריאל אוכמני, שלמה טנאי ומשה שמיר
  • ד. ש.  ״דור בארץ״. קשת, שנה ראשונה, חוב׳ א (סתיו 1958), עמ׳ 195–196.
  • אוכמני, עזריאל.  התבוננות ונסיון של הכללה.  מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ (תש״ך 1960), עמ׳ 255–265 <חזר ונדפס בספרו קולות אדם : מסות  (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל: ליד הוצאת מסדה, 1967), עמ׳ 123–137>
  • קדמון, חיה.  שירתו של דור בארץקול העם, כ"ו באייר תשי"ח, 16 במאי 1958, עמ' 4–5.
קישורים:
Wikidata – Q6933562 J9U – 987007308076305171 NLI – 000164862 LC – n82051064 VIAF – 272880540213723833
עודכן לאחרונה: 22 בפברואר 2022

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף