שולמית גלבוע (1943)

Shulamit Gilboa

צילום: חנוך גריזיצקי   © כל הזכויות שמורות

שולמית (שולה) גלבע נולדה בתל-אביב להוריה ריבה וחנינא גינגולד. ההורים, ילידי עיירה ליד ווארשה, פולין, סיימו את לימודיהם התיכוניים, נישאו ועלו ארצה ב-1934. עבדו כפועלים וחיו בחדר שכור בתל-אביב. ב-1940 נולד בנם, בכורם, ישראל (לימים מורה ומרצה באוניברסיטה הפתוחה בתל-אביב) וכעבור שלוש שנים נולדה הבת, שולמית. לאחר מלחמת השחרור השתקעה המשפחה ביפו הנטושה ושולמית למדה בבית ספר יסודי בה. מסיבות אידיאולוגיות ובעיקר כלכליות, עברה המשפחה למושב שדה חמד כאשר שולמית סיימה את הכיתה החמישית. את לימודיה המשיכה בפניימית כפר-הנוער בן שמן, שם החלה לכתוב סיפורים קצרים ושירים, חלקם התפרסמו בעמודי הספרות בעתונים שונים. היא השלימה את לימודיה בסמינר למורים. את שירותה הצבאי עשתה כפקידה ביחידת מילואים, אולם לאחר פחות משנה שוחררה עקב מות אביה בהיותה בת-19 ושולמית הייתה צריכה לתמוך באמה. המשפחה עזבה את המושב וחזרה העירה, לפתח-תקווה. היא לימדה לפרנסתה בבית ספר יסודי ובו בזמן למדה ספרות עברית לתואר ראשון  באוניברסיטת תל-אביב. ב-1965 נישאה לאלי גלבע (לימים, ראש החוג לחינוך במכללת לוינסקי) ולהם שלושה בנים: ניב, איתמר ודניאל. שולמית עסקה בהוראת פילוסופיה בתיכון חדש בתל-אביב ולאחר מספר שנים חזרה לספסל הלימודים ולמדה פילוסופיה לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב. מאז 1984 שימשה כסגניתו של זיסי סתוי, העורך הספרותי של 'ידיעות אחרונות' וכתבה במדור רשימות ביקורת על ספרים. כשסתוי פרש לגמלאות (2005), ניתמנתה שולמית גלבע כעורכת המוסף הספרותי של 'ידיעות אחרונות' (עד לפרישתה ב-2008).

ספריה:

  • או חורף או סופו : סיפורים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ"ב 1981)
  • השקר הרביעי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ד 1993)
  • ארבעה גברים ואשה (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2000) <עורך - אלי הירש>
  • דרך עלמה (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2003) <עריכה, שי צור>
  • אשה קטלנית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו 2005) <עריכה, מנחם פרי>
  • איתמר גלבועיחידה נפרדת (ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2008) <בשיתוף איתמר גלבוע>
  • חיים בהמתנה (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2012) <עורך, אלי הירש>

על המחברת ויצירתה:

על "או חורף או סופו" על "השקר הרביעי"
  • אוריין, יהודית. אפלת צהריים במחסן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ל' בתשרי תשנ"ד, 15 באוקטובר 1993, עמ' 23.
  • בר-קדמא, עמנואל. הכל שקרים. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ט"ז בתשרי תשנ"ד, 1 באוקטובר 1993, עמ' 54.
  • גוטקינד, נעמי. שדות שבחלום. הצופה, י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' 6.
  • הולצמן, אבנר. פני המציאות האכזריות. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 114־116 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', נובמבר 1993>
  • כץ, אבי. בנאליזציות של רוע. הארץ, י"ט בכסלו תשנ"ד, 3 בדצמבר 1993, עמ' ב 8.
  • לאופר, רות. שדות עצובים. עתון 77, גל' 166־167 (1993), עמ' 8.
על "ארבעה גברים ואשה"
  • אבידר, תמר.  "לבנים שלי היה קשה לקרוא ספר על סקס שאמא שלהם כתבה".  מעריב nrg <מקוון>, 20 בנובמבר 2000 <ראיון עם הסופרת בצאת ספרה>
  • הס-סגמן, תמר. דנה שבראש ודנה שבגוף. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ה' בחשוון תשס"א, 3 בנובמבר 2000, עמ' 26־27.
  • לויתן, עמוס. גאולה דרך הגוף. עתון 77, גל' 249 (2000), עמ' 30־31.
  • שיפמן, סמדר. "הכרת אחד, הכרת את כולם. ועדיין אינך יודעת כלום". הארץ, מוסף ספרים, גל' 405 (ב' בכסלו תשס"א, 29 בנובמבר 2000), עמ' 6.
על "דרך עלמה"
  • בן-דוד, יערה. דרך אישה ברעותה. עתון 77, גל' 280 (2003), עמ' 6־7.
  • הופ, דורית. תודעות משתנות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ט' בניסן תשס"ג, 11 באפריל 2003, עמ' 26־27.
  • הראל, אורית. עונת המלפפונים. מעריב, סופשבוע, כ"ט בטבת תשס"ג, 3 בינואר 2003, עמ' 54־56.
  • מלצר, יורם. הנשים יזדהו. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ח' בטבת תשס"ג, 13 בדצמבר 2002, עמ' 24.
על "אשה קטלנית"
  • גבאי, יעל.  רוחות משפחה.   Time Out תל אביב, גל' 167 (12 עד 19 בינואר 2006), עמ' 134.
  • גלסנר, אריק.  חשדות ופחדים.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ג בטבת תשס"ו, 13 בינואר 2006, עמ' 26.
  • ניב, טל.  כשהחשדנות הופכת לסוג של פשע.  הארץ, מוסף ספרים, גל'  673 (כ"א בטבת תשס"ו, 18 בינואר 2006), עמ' 6.
  • קרפל, דליה. המפלצת שבכולנו. הארץ, המוסף, כ"ב בכסלו תשס"ו, 23 בדצמבר 2005, עמ' 56־58, 60, 62 <ראיון עם הופעת הספר>
קישורים:
עודכן לאחרונה: 22 בפברואר 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף