מאמרים ורשימות על נתן אלתרמן ויצירתו

(מסודר בסדר אלפביתי על-פי שם מחבר המאמר או הרשימה)

• ובר, לילך.  נתן נתן ונתן לקח.   זו הדרך, גל' 9 (26 בפברואר 2014), עמ' 7.
  על ספרו של גידי רשף "בחזרה לזמן וריתמוס".


• וו., ח. "שניים אוחזים" ... ב"המטאטא". הארץ, כ"ו באייר תרצ"ד, 11 במאי 1934, עמ' 7.


• וולפנזון, אברהם. אלתרמן כמשורר מדיני.  הפועל הצעיר, כרך מ"א, גל' 33־34 (תש"ל), עמ' 31־32.


• וידר, שאול. אלתרמן ועמיחי שרים לקהלת. דימוי, גל' 24 (חורף תשס"ה), עמ' 73־75.
  דיון, בין היתר,  בשירי 'שמחת עניים' לנתן אלתרמן.


• ויץ, יחיעם.    נתן אלתרמן וגרמניה : עמדתו כלפי המגעים עמה על רקע יחסיו עם משה שרת.  ישראל : כתב עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, חוב' 5 (אביב תשס"ד 2004), עמ'  99־122.


• ויץ, יחיעם. שיר אהבה למדינאי זקן.  הארץ, תרבות וספרות, י' בכסלו תשס"ז, 1 בדצמבר 2006, עמ' 4.
  ביקורת על ספרו של מרדכי נאור "הטור השמיני".


• ויץ, יחיעם.  שני טורים, שני פנים : דיוני הכנסת בטורים של נתן אלתרמן.   קתדרה, גל' 152 (תמוז תשע"ד, יולי 2014), עמ' 111־138.
  המאמר דן בשני טורים שכתב המשורר נתן אלתרמן, ושנדונו בכנסת. הדיון הראשון, בשנת 1949, נסב על החלטת הצנזור הצבאי הראשי לאסור פרסום טור שכתב אלתרמן על פירוק חטיבות הפלמ"ח. חברי כנסת מטעם מפ"ם, שהייתה אז באופוזיציה, התנגדו להחלטת הצנזור הראשי, ומנגד ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון תמך בתוקף בהחלטה זאת, למרות קשריו ההדוקים עם המשורר. בפעם השנייה נדון טור של אלתרמן בכנסת בשנת 1956, ערב פרוץ מלחמת סיני. בן-גוריון קרא במליאת הכנסת טור שעסק בפריקת נשק מצרפת בנמל הקישון, פעולה שהייתה חשאית ביותר. קריאת הטור מפי ראש הממשלה נתפסה אז כאירוע חגיגי ונדיר. מתוך דיוני הכנסת בשני הטורים מצטיירים שני פנים מנוגדים של אלתרמן: איש האופוזיציה ואיש הממסד הקשור בקשר הדוק לראשי השלטון. ‬