מאיר ויזלטיר, משורר
ומתרגם ישראלי. יליד מוסקבה. בפרוץ מלחמת העולם השניה עברה משפחתו לנובוסיבירסק שבדרום-מערב
סיביר. אביו שרת בצבא האדום ונהרג בלנינגרד. בשנים 1946–1948 נדד עם משפחתו על-פני
ליטא, פולין, גרמניה וצרפת. בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בנתניה. ויזלטיר חי
בתל־אביב משנת 1955. את לימודיו האוניברסיטאיים החל בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה
העברית, אך עזב ולבסוף למד פילוסופיה והיסטוריה כללית. שיריו הראשונים הודפסו ב״משא״
בהיותו בן 18. לאחר סיום לימודיו, נמנה בין ״משוררי תל־אביב״ והיה ממייסדי כתב העת
הספרותי ׳סימן קריאה׳ ושימש כעורך שירה בהוצאת ׳עם עובד׳. שהה מספר שנים באירופה, שם
השתתף בקורסים וסדנאות רבות בהיסטוריה של הספרות. ויזלטיר תרגם שירה אנגלית, צרפתית
ורוסית לעברית, כמו כן ארבעה מטרגדיות שקספיר וכן מיצירות
וירג׳ניה וולף, צ׳רלס דיקנס, א.מ. פורסטר, מלקולם לורי ועוד. שיריו תורגמו ללשונות
רבות, כולל, אנגלית, ערבית, סינית, ויטנמית, צ׳כית ועוד. זכה בפרסים ספרותיים רבים
וביניהם פרס ישראל בשנת 2000. היה נשוי לורדה רזיאל. [מקורות:
גרנות,
ויקיפדיה,
לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים,
ITHL,
en.Wikipedia,
es.Wikipedia,
uk.Wikipedia
[צילום: מוטי קיקיון]
Meir Wieseltier was born in Moscow in
1941, just before the Germans invaded Russia. He was taken to Novosibirsk in southwestern
Siberia by his mother and two older sisters in the same year. His father was killed
while serving in the Red Army in Leningrad. Wieseltier came to Israel after spending
two years in Poland, Germany and France; he grew up in Netanya and, in 1955, moved
to Tel Aviv where he has lived ever since. His first poems were published when he
was eighteen. After studying at Hebrew University, Meir Wieseltier became the central
figure in a group of artists known as the Tel Aviv Poets in the early 1960s. Wieseltier
was co-founder and co-editor of several issues of the literary magazine Siman keri׳ah,
and served as poetry editor at the Am Oved publishing house. He has translated English,
French and Russian poetry into Hebrew, as well as four of
Shakespeare׳s tragedies, and novels by Virginia Woolf,
Charles Dickens, E.M. Forster and Malcolm Lowry. His own books of poetry now number
13, and a collection of his poems, translated into English by the American-Israeli
poet Shirley Kaufman, has just appeared in the United States. Individual poems have
been published in Arabic, Chinese, Czech, Dutch, English, Estonian, French, German,
Greek, Hungarian, Italian, Japanese, Polish, Portuguese, Russian, Serbo-Croatian,
Spanish, Vietnamese, and Ukrainian. Wieseltier has won many literary awards, including
the Israel Prize, the country׳s highest honor for lifetime achievement, “awarded
in 2000 by the Israeli establishment to its most anti-establishment poet,״ as Kaufman
puts it. Wieseltier has consistently taken a nonconformist literary stance. His
passion for Tel Aviv plays an important role in his writing and expresses itself
in a love-hate relationship. Often employing ironic imagery and a sarcastic, despairing
tone, he demands awareness of life׳s unavoidably painful realities, and urges full
emotional and philosophical involvement. Wieseltier places himself at the heart
of his work, often writing in the first person, and takes on the role of moralist,
searching for values in the midst of chaos. For Wieseltier, poetry is both oppressive
(“a lust for lies״) and life-giving: inherently futile, it is, nonetheless, the
alternative to surrender and mediocrity. Wieseltier has written powerful poems of
social and political protest in Israel, poems that are painfully timeless. His voice
is alternately anarchic and involved, angry and caring, trenchant and lyric.
בוכוייץ, נורית.רשות מעבר
: חילופי נורמות, מאיר ויזלטיר ושירת שנות השישים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס״ח
2008) תוכן העניינים
על הספר:
בן, מנחם. אין לה מושג.
מעריב, תרבות - ספרות, ט״ז בחשון תשס״ט, 14 בנובמבר 2008, עמ׳ 27.
יתום, הדס.עזוז עדין : מאלימות לרכות בשירתו הארוטית
של מאיר ויזלטיר (באר שבע, תשס״ח 2008) <עבודת גמר (מ״א)--אוניברסיטת בן גוריון
בנגב, תשס״ח 2008>
מורדוך, אסתר.״שירה היא נשיקת האקלים, הלשון, האמת״ :
שני קווי אורך בפואטיקה תאורית של שירת מאיר ויזלטיר (תל־אביב, 1985) <עבודת גמר
(מ״א)--אוניברסיטת תל־אביב, 1985>
מאמרים:
ויזלטיר, מאיר. שישה ימים ושש שנים של טיפוס על קרני הירח.
מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ״ב בסיון תשס״ז, 8 ביוני 2007, עמ׳ 27
(מאיר ויזלטיר על שיריו מ-1967>
אופנהיימר, יוחאי.דיבור כדבר אופטימי.
חדרים, חוב׳ 6 (1987), עמ׳ 70-80 (על מאיר ויזלטיר)
אופנהיימר, יוחאי. מאיר ויזלטיר ו׳האמת
הבלתי מפוארת על מה שהיה׳.. בתוך ספרו: הזכות הגדולה לומר לא : שירה
פוליטית בישראל (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,
תשס״ד 2003), עמ׳ 289-318.
אופנהיימר, יוחאי. ״הזכות הגדולה לומר לא״:
אודן, זך ולאור בהקשר פוליטי. אלפיים, חוב׳ 10 (1994), עמ׳ 238–259 <דיון
בשירתם הפוליטית של נתן זך, מאיר ויזלטיר ויצחק
לאור> <חזר ונדפס בספרו הזכות הגדולה לומר לא : שירה פוליטית בישראל
(ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״ד 2003),
עמ׳ 351-384>
אלטרס, אלון. לבוא אל המוזה שלא כדרכו.
דבר, י״ז באדר א׳ תשנ״ב, 21 בפברואר 1992, עמ׳ 25.
אלטרס, אלון. פיכחון, עקשנות ויושר: מאיר ויזלטיר
- פרס ישראל לשירה <לשנת תש״ס>. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות,
אמנות, י״ד בשבט תש״ס, 21 בינואר 2000, עמ׳ 26–27.
בוכוייץ, נורית. הפוסט-מודרניים הראשונים : מה עיצב את שפת השירה של
משוררי שנות השישים? על יצירתם של מאיר ויזלטיר, יונה וולך
ויאיר הורוביץ - וקשריה עם רוח הסיקסטיז באנגליה ובארצות-הברית.
גג, גל׳ 10 (סתיו 2004), עמ׳ 26–43.
ברתנא, אורציון. ״פרס ביאליק״ או ״פרס פני
הדור״? ב. הסופר, גל׳ 2 (ניסן תשנ״ה, אפריל 1995), עמ׳ 39–42. <ערעור המחבר
על הענקת ׳פרס ביאליק׳ למאיר ויזלטיר ולחנוך לוין>
גרוסמן, חגית. קטעים מתוך שיחה עם מאיר
ויזלטיר. עתון 77,
גל׳ 365 (שבט-אדר תשע״ג, ינואר-פברואר 2013), עמ׳ 22–25.
דור, משה.המוזות
רועמות.מעריב, תרבות - ספרות, י״ב בשבט תשס״ט, 6 בפברואר 2009,
עמ׳ 26–27 <״מדוע כשלו זך וויזלטיר כשמיהרו לפרסם שירים על המלחמה בעזה? ואיך,
לעומתם, הצליחה רוחמה וייס להעביר את רוח ״המצב״?>
וייכרט, רפי. אלגיה לעיר ששוקעת.
מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 9–10 (תמוז-אב תשנ״ד, יוני-יולי 1994),
עמ׳ 87–92 <על תל־אביב בשירתם של יאיר הורביץ, יוסף שרון, אבות ישורון, מאיר ויזלטיר
ורוני סומק>
חבר, חנן.אל תטה
אוזן ללהלוהי בן-יאיר.הארץ, תרבות וספרות, כ״ח באייר תשס״ט,
22 במאי 2009 <חזר ונדפס בספרו בכוח האל
: תיאולוגיה ופוליטיקה בספרות העברית המודרנית (ירושלים : מוסד ון-ליר : הוצאת
הקיבוץ המאוחד, תשע״ג 2013), עמ׳ 184–191>
ישורון, הלית. ״אני כותב דבר שמתעקש״, ראיון עם מאיר ויזלטיר.
חדרים, גל׳ 2 (1981), עמ׳ 105–117 <חזר ונדפס בספרה: איך עשית את זה?
: ראיונות ׳חדרים׳ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשע״ו
2016), עמ׳ 17–36>
לידובסקי-כהן, צפרירה. אהבה, מין ואלימות בשירת שנות השישים והשבעים.
עתון 77, גל׳ 295 (כסלו תשס״ה, נובמבר 2004), עמ׳ 22–25. <על שירתם של
יאיר הורביץ, יונה וולך ומאיר
ויזלטיר>
לאור, יצחק. ״משאלות הלב יוצאו להורג״: תנועה
שמוצאה נעימה אחת בשירת ויזלטיר וסופה מבנה בשירתו. חדרים, גל׳ 11 (1994),
עמ׳ 79–94 <כונס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על
ספרות ישראלית (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ״ה 1995), עמ׳ 224–248>
לאור, יצחק. נמשיל את המאה הזאת לגלגל
עינויים ענק : השיר ״גלגל המאה״ של מאיר ויזלטיר, מעין תזכורת. הארץ, תרבות
וספרות, כ״ט בטבת תש״ס, 7 בינואר 2000, עמ׳ ב 13 <מגיב על כך מאיר ויזלטיר ברשימתו
׳קורבן לא הייתי׳ ב׳הארץ׳, ז׳ בשבט תש״ס, 14 בינואר 2000, עמ׳ ב 13>
לאור, יצחק. אין דבר כזה אדונית : להיות
במרכז העולם: נתן זך ומאיר ויזלטיר מול
דליה רביקוביץ. מטעם: כתב עת לספרות ומחשבה
רדיקלית, חוב׳ 14 (יוני 2008), עמ׳ 111–129.
מוקד, גבריאל. המתחם המודרניסטי של מאיר
ויזלטיר. עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב׳ 71 (2010), עמ׳ 169–175
<חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי
: 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל־אביב :
עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 371–378>
מזור, יאיר. חץ צורב וציני, שוט מצליף, מול
סיוט ססגוני ותלונות המלמלה : שירת מאיר ויזלטיר לצד ולעומת שירת
יאיר הורביץ. אפיריון, חוב׳ 54 (1998), עמ׳ 24–30
<חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה
: זמורה-ביתן, 2005), עמ׳ 181–187>
מטלון, רונית. ראיון עם מאיר ויזלטיר על סיפוריו המוקדמים.
דפים למחקר בספרות,
כרך 19 (תשע״ד 2014), עמ׳ 364–385.
מכאן.
״מה שראתה שפחה על הים״ : ריאיון עםמאיר ויזלטירמכאן: כתב עת לחקר הספרות
והתרבות היהודית והישראלית, גל׳ יד (תשע״ד, מארס 2014), עמ׳
427–452 <מראיינים:
חנה סוקר-שווגר, יעל בן-צבי, מעין גלברד, איתי מרניברג-מיליקובסקי, תמר סתר,
מירי פלד, יערה קרן, יואב רונאל, עירית רונן>
נץ, רויאל. ״ועץ החיים ועץ הדעת ילבלבו ליד
פי הטבעת״ : על השימוש הקרנבלי בחרוז בשירה הישראלית שאחרי נתן זך. הו!
כתב עת לספרות, חוב׳ 5 (שבט תשס״ז, פברואר 2007), עמ׳ 154–166 <דן בין היתר בשירת
מאיר ויזלטיר>
סוקר-שווגר, חנה. בראשית היה הדבר – אדם, נוף ולוגוס : הבשורה על פי מאיר ויזלטיר. בתוך: ארצות הצבי : מחקרים על נוף ואדם בספרות העברית,
מוגשים לצבי לוז / עורכים – זיוה שמיר,
אבידב ליפסקר (ירושלים : כרמל, תשפ״ב 2021), עמ׳
297–325.
מוקד, גבריאל.
100 שיריו של מאיר ויזלטיר. דבר, י׳ באב תשכ״ט, 25 ביולי 1969,
עמ׳ 7 <חזר ונדפס בספרו:
בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה
(תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 110–112>
בר-כוכב, ישראל. מכתביו של ויזלטיר. מאזנים,
כרך נ״ט, גל׳ 10 (1986), עמ׳ 54–55.
מוקד, גבריאל. על ׳מכתבים׳ של מאיר ויזלטיר.
עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב׳ 51–54 (1987), עמ׳ 548–551
<חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי
: 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל־אביב :
עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 251–254>
חבר, חנן. גרמי מלים תלולים. הארץ, מוסף
ספרים, גל׳ 381 (י״א בסיוון תש״ס, 14 ביוני 2000), עמ׳ 10, 63 <חזר ונדפס בספרו
קורא שירה : רשימות, מסות ומחקרים על שירה עברית
(תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ה 2005), עמ׳ 191–200>
על ״דבר אופטימי, עשיית שירים״
בוכוייץ, נורית. סקיצות תל־אביביות של אלתרמן ושל ויזלטיר. עלי שיח,
חוב׳ 47 (2002), עמ׳ 144-154. <השוואת ״סקיצות תל־אביביות״ של אלתרמן שהתפרסמו
ב״דבר״ בקיץ 1934 ל״שרטוטים תל־אביביים״ של ויזלטיר שהתפרסמו בשנת 1976 כמחזור
נפרד בתוך ספרו ״דבר אופטימי עשיית שירים״>
עקרוני, אביב.מ. ויזלטיר
בספרו החמישי.מאזנים, כרך מ״ג, גל׳ 6 (חשון תשל״ז,
נובמבר 1976), עמ׳ 444–446 <חזר ונדפס בספרו על כפות המאזניים : מבחר מאמרים : ספרות, היסטוריה, יהדות, הגות, חינוך
(תל־אביב
: עקד, תשס״ז 2007), עמ׳ 101–104, בשם: דימויים המפיגים כאב קהה
לרגע קט>
קורן, דורון.
המורד המרוד.Ynet ידיעות אחרונות
<מקוון>, 25 ביוני 2009.
רינון, יואב.
בלבו הדוחה של הזבל.הארץ, תרבות וספרות, י״ד בתשרי תש״ע, 2
באוקטובר 2009, עמ׳
שרון-בלייס, ענת.
שיחה עם מאיר ויזלטיר על ספרו ״מרודים וסונטות״ – 50 שנות כתיבה. מרודים וסונטות
– ספר חדש למשורר מאיר ויזלטיר. בפתח הספר עומד המשורר לבדו מול עולם המכוון לעברו
אקדח. אבל הוא כותב. הוא יודע שרב האנשים אינם קוראים שירה וגם בקוראיו הנאמנים
הוא חושד שאינם קשובים לשירתו. אבל הוא כותב. 50 שנות כתיבה וזהו ספרו השניים-עשר.
קחו את הספר הזה ותקראו. אולי לשירה אין כוח, אולי לא צריך לדבר עליה במונחים של
כוח, אבל שירתו של ויזלטיר הייתה ועודנה, אם להשתמש במלים שכתב פעם בספרו ״מוצא
אל הים״ – אקלים, לשון, אמת, וכל אחד מאיתנו זקוק לשלושה הללו כדי לחיות.
זינגר, משה. בהיר ואלגנטי. ידיעות אחרונות,
המוסף לשבת, כ״ז בסיון תשמ״ו, 4 ביולי 1986, עמ׳ 23.
זקס, אריה. פולחן שחור. הארץ, י״ט באדר
א תשמ״ו, 28 בפברואר 1986, עמ׳ 18
על ״שלום ולא להתראות״ לרוברט גרייבס
תומרקין, יגאל. לא נסבול צעקות ״שלום! שלום!״.
על המשמר, דפים לספרות, ט״ז בתשרי תשמ״ח, 9 באוקטובר 1987, עמ׳ 16.
על ״המלך ריצ׳רד השלישי״ לויליאם שקספיר
לוין, אסף. הרף של מתרגמי שקספיר. על המשמר, י׳ בחשוון תשנ״ב,
18 באוקטובר 1991, עמ׳ 18
ברונובסקי, יורם. ריצ׳רד והרוויזיוניסטים.
הארץ, כ״ב בכסלו תשנ״ב, 29 בנובמבר 1991, עמ׳ ב 8
מירסקי, נילי. שקספיר כרוחו וכלשונו. דבר,
כ״ז בטבת תשנ״ב, 3 בינואר 1992, עמ׳ 25
רינון, יואב. שלושה מאמרים על שקספיר. הארץ, י״ח בסיון תשנ״ב,
19 ביוני 1992, עמ׳ ב 8; כ״ה בסיון תשנ״ב, 26 ביוני 1992, עמ׳ ב 9; ב׳ בתמוז תשנ״ב,
3 ביולי 1992, עמ׳ ב 9.
על ״באין נחמה״ לקזואו אישיגורו
גור, בתיה. עולם דיסהרמוני ורומאן א-טונאלי.
הארץ, תרבות וספרות, י״ב באב תשנ״ז, 15 באוגוסט 1997, עמ׳ ד 3
ניצן, טל. הדרך לשום מקום. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ״ז בתמוז תשנ״ז, 1 באוגוסט 1997,
עמ׳ 26–27
ריקין, אירי. הנפילה הנוכחית. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים,
ה׳ באב תשנ״ז, 8 באוגוסט 1997, עמ׳ 30
על ״יוליוס קיסר״ לשקספיר
קרפל, דליה. ״בדרך כלל לחרדות שלי יש סיבות ברורות״.
הארץ, מוסף הארץ, ט״ז בניסן תשנ״ט, 2 באפריל 1999, עמ׳ 24, 26, 28. <ריאיון
עם המשורר מאיר ויזלטיר בצאת תרגומו החדש למחזה ״יוליוס קיסר״>
על ״כשהינו יתומים״ לקזואו אישיגורו
ריקין, אירי. התרגום המשובח לא מגשר על הפערים. מעריב, מוסף
שבת – ספרות וספרים, כ״ה באייר תשס״א, 18 במאי 2001, עמ׳ 28
לוטן, יעל. תעתועי זיכרון. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות,
ספרות, אמנות, י״ז בסיוון תשס״א, 8 ביוני 2001, עמ׳ 27–28
כהן, דורון ב. בחיפוש אחר הילדות האבודה.
הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 440 (י״ב באב תשס״א, 1 באוגוסט 2001), עמ׳ 6, 11
<נדפס גם בספרו: יש לך משהו לקרוא? : ביקורות ומאמרים על ספרים וסופרים
(ירושלים : כרמל, תשס״ג 2003), עמ׳ 111–118>
על ״התוכי של פלובר״ לג׳וליאן בארנס
לוטן, יעל. סודותיו של פוחלץ. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת –
ספרות, ט׳ בחשון תשס״ו, 11 בנובמבר 2005, עמ׳ 28.
צלר, שי. הביקורת הזו בעייתית.
מקור ראשון, השבועון, כ״ג בחשון תשס״ו, 25 בנובמבר 2005, עמ׳ 27.
על ״סימבלין״ לוליאם שקספיר
אגוזי, שירלי.
לעצב את שקספיר מחדש.הארץ, מוסף ספרים, גל׳ (30 באוגוסט
2006), עמ׳ <על הציור של יאן ראוכוורגר והעיצוב של אנקטי לעטיפת ספרו
של וילאם שקספיר ״סימבלין״ בתרגומו של מאיר ויזלטיר>
מאיר ויזלטיר, משורר
ומתרגם ישראלי. יליד מוסקבה. בפרוץ מלחמת העולם השניה עברה משפחתו לנובוסיבירסק שבדרום-מערב
סיביר. אביו שרת בצבא האדום ונהרג בלנינגרד. בשנים 1946–1948 נדד עם משפחתו על-פני
ליטא, פולין, גרמניה וצרפת. בשנת 1949 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בנתניה. ויזלטיר חי
בתל־אביב משנת 1955. את לימודיו האוניברסיטאיים החל בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה
העברית, אך עזב ולבסוף למד פילוסופיה והיסטוריה כללית. שיריו הראשונים הודפסו ב״משא״
בהיותו בן 18. לאחר סיום לימודיו, נמנה בין ״משוררי תל־אביב״ והיה ממייסדי כתב העת
הספרותי ׳סימן קריאה׳ ושימש כעורך שירה בהוצאת ׳עם עובד׳. שהה מספר שנים באירופה, שם
השתתף בקורסים וסדנאות רבות בהיסטוריה של הספרות. ויזלטיר תרגם שירה אנגלית, צרפתית
ורוסית לעברית, כמו כן ארבעה מטרגדיות 