השלח

Haschiloah


השלח : מכתב-עתי חדשי למדע, לספרות ולעניני החיים / המוציא - קלונימס זאב וויסאָצקי ; העורך - אשר גינצברג.
ברלין : בדפוס צבי הירש בר' יצחק איטצקאָווסקי, תרנ"ז 1896-



השילוֹח (1896־1926) – ירחון עברי. "השילוח" היה הביטאון הספרותי העברי החשוב והמרכזי ביותר במשך ימי דור. הוא נוסד על-ידי חברת "אחיאסף", הוצאת ספרים עברית שהוקמה בווארשה ב-1892, ופעלה במידה רבה בהשראת משנתו של אחד-העם שעיקרה: "הכשרת לבבות העם ללאומיותו". אחד-העם עצמו הועמד בראש ההוצאה ב-1896, וראה בירחון המתוכנן לא רק כלי ביטוי למשנתו הלאומית-רוחנית, אלא במת דיון ועיון מרכזית בענייני היהדות והיהודים בעבר ובהווה. את הון-היסוד להוצאת הירחון העמיד קלונימוס זאב ויסוצקי, גדול יצרני התה ברוסיה, שהיה "חובב ציון" פעיל, חסידו של אחד-העם ותומך עקבי במפעלי תרבות עבריים. מפאת הקושי להשיג רישיון ממשלתי רוסי להוצאתו נדפס תחילה בברלין (1896־1900) ולאחר מכן בקראקוב (1901־1905). רק מ-1907 התאפשרה הדפסתו באודסה, אם כי עריכתו-בפועל התבצעה רוב הזמן באודסה ובווארשה, וקהל הקוראים שלו ישב רובו ככולו בתחומי רוסיה הצארית. תולדות "השילוח" נחלקות לשלוש תקופות עיקריות: עשרת הכרכים הראשונים (1896־1902) בעריכת אחד-העם, כרכים 11־36 (1903־1919) בעריכת יוסף קלוזנר בווארשה ובאודסה, וכרכים 37־46 (1919־1926), אף הם בעריכת קלוזנר, שהופיעו בירושלים. בשנים 1904־1909 שימש ח"נ ביאליק עורך המדור הספרותי בירחון בצידו של קלוזנר, ובשני הכרכים האחרונים (1925־1926) השתתף בעריכה יעקב פיכמן. בשנים הראשונות חלו הפסקות תכופות בהופעת "השילוח", והמשך קיומו היה נתון בספק כל העת, בעיקר בשל מספר המנויים הנמוך – פחות מאלף – שגרם הפסדים ניכרים להוצאת "אחיאסף". לאחר הפסקה בת שנתיים (1905־1907) מחמת האירועים הפוליטיים ברוסיה חוּדש "השילוח" על בסיס כלכלי ואדמיניסטרטיבי איתן יותר, וקהל קוראיו הוכפל ושולש. למעט הפסקה נוספת בת שנתיים בימי מלחמת העולם הראשונה (1915־1917) הופיע מאז פחות-או-יותר ברציפות.
החוברת הראשונה (אוקטובר 1896) נפתחה בהצהרת כוונות מפורטת של אחד-העם ("תעודת השילוח"), בה התווה את ארבעת מדוריו הראשיים של הירחון: א) פרקי חכמה – מאמרים מלומדים מן התחומים השונים של מדעי היהדות על היבטים בתולדות עם ישראל וביצירתו הרוחנית מאז ימי קדם; ב) פובליציסטיקה – דיונים וסקירות על מצב היהודים בהווה בתפוצותיהם השונות; ג) ביקורת – רצנזיות על ספרים חדשים אך גם דיונים כלליים יותר ברעיונות המנסרים בחלל עולמו של עם ישראל מנקודת ראות לוגית, אתית ואסתטית; ד) ספרות יפה – יצירות פרוזה ושירה, אך רק כאלו האחוזות בחיי היהודים ומעידות על מצבם, צרכיהם ושאיפותיהם, ובפירוש לא "פואזיה בלבד, השתפכות הנפש על הדר הטבע ונועם האהבה וכדומה", שכן זו מצויה במידה מספקת בספרויות העמים, וממילא אין הספרות העברית במצבה אז מסוגלת לספקה ברמה נאותה. סעיף אחרון זה עורר את חמתה של קבוצת סופרים צעירים בראשותו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (ששימש מזכיר המערכת של הירחון בראשיתו), וכבר בגליון השני פתחו בפולמוס עז נגד אחד-העם, והאשימוהו בגישה יהדותית סתגרנית. במקום לנתק את קוראיו מתרבות העמים הציעו לו לפעול להחדרת יסודות אסתטיים ואנושים-כלליים אל תוך התרבות העברית, ובכך לרפא את הקרע שבלב צעירי הדור בין יהדותם לאנושיותם. הפולמוס הסתעף ונמשך שנים אחדות, טבע את חותמו על "השילוח" ובמידה רבה נעשה אבן-בוחן להבדלה בין "זקנים" ו"צעירים" בספרות העברית בפתח המאה העשרים. אולם, אחד-העם דבק בעקרונותיו, והשתדל לייצג בירחונו את כל ארבעת התחומים שקבע. בפרקי ההגות והביקורת השתתפו שמעון ברנפלד, דוד כהנא, דוד ניימרק, חיים טשרנוביץ ("רב צעיר") מ"ל ליליינבלום, מרדכי בן הלל הכהן, י"ח רבניצקי, יוסף קלוזנר ואחרים. אחד-העם עצמו תרם מסות ותגובות קצרות ומלוטשות מענייני השעה במדורו הפופולרי "ילקוט קטן". בתחום הסיפורת בלטה השתתפותו של מנדלי מוכר ספרים כבר מן הגיליון הראשון (בפרקי הרומן "בעמק הבכא"), ובצדו ש' בן-ציון, א"ז רבינוביץ, א"א קבק, יהודה שטיינברג ואחרים. מקום מיוחד תפס המספר הצעיר מ"ז פייארברג (1874־1899) שאחד-העם טיפח וליווה את ראשית צעדיו עד מותו המוקדם, בראותו בסיפוריו התגלמות מובהקת של היצירה הלאומית בה חפץ. ואילו בתחום השירה נעשה ח"נ ביאליק למשורר המובהק של "השילוח", בו פירסם שיר כמעט בכל חוברת, אך לא אחת נפסלו שיריו או תוקנו בידי העורך הקפדן בשעה שלא עלו בקנה אחד עם מגמות הירחון. מן הבחינה הפוליטית שיקף "השילוח" בעקביות את הסתייגותו של אחד-העם מן הציונות ההרצליאנית, אם כי כדרכו נזהר בכבודו של הרצל ולא התיר התקפות אישיות עליו. אכן, מראשית הופעתו קבע "השילוח" אמת-מידה חסרת תקדים בפריודיקה העברית מבחינת רמת העריכה, הבחירה הקפדנית של החומר וליטושו הסגנוני לעיתים עד לבלי הכר – הכל מתוך שאיפתו של אחד-העם להשתוות לטובי הירחונים הספרותיים האירופיים בני הזמן. בד בבד היו רבים שנרתעו מ"השילוח" בשל אותן תכונות עצמן, שהפכוהו לבמה אליטיסטית אפופת כובד-ראש ומקרינה יובשנות סטרילית דידקטית נטולת חיים. מכל הבחינות האלה היווה "השילוח", לטוב ולרע, תוצר טיפוסי של "נוסח אודסה" בספרות העברית, שבין סימניו: למדנות, מתינות, סדר, צחוּת-סגנון ובהירות מחשבה.
השינוי העיקרי שחל בתקופת קלוזנר, ובמיוחד בתקופת עריכתו המשותפת עם ביאליק, היה ביטול האיסור על ספרות יפה לשמה, ופתיחת השערים בפני סופרים צעירים. סימן מובהק לכך היה פרסום שיריו ה"יווניים" של שאול טשרניחובסקי, נערצו של קלוזנר, שכניסתם לא הותרה בימי אחד-העם. בין הסופרים שהצטרפו לירחון בימי קלוזנר וביאליק: י"ח ברנר, י"ל פרץ, שלום אש, ה"ד נומברג, י"ד ברקוביץ, אשר ברש, יעקב כהן, יעקב פיכמן, יצחק קצנלסון, יעקב שטיינברג וזלמן שניאור. בעשור השני של המאה העשרים הופיעו על דפי הירחון ביכורי יצירותיהם של בני הדור הבא, וביניהם אורי צבי גרינברג, אביגדור המאירי, יצחק למדן, אברהם שלונסקי ואליעזר שטיינמן. אך לאחר מלחמת העולם הראשונה ירדה חשיבותו של הירחון, ובתקופתו הארץ-ישראלית נמשך קיומו, כמדומה, רק מכוח עברו המפואר.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

[מקורות נוספים: ויקיפדיה]

ביבליוגרפיה:

  • יהושע ברזילי (פולמן). השילוח, 1896־1926 – ביבליוגרפיה (תל-אביב 1964).
  • יוסף גולדשטיין. "השילוח (1896־1897)". אחד-העם: ביוגרפיה (ירושלים : הוצאת כתר והוצאת זגגי, 1992), עמ' 211־234.
  • יוסף קלוזנר. דרכי לקראת התחיה והגאולה: אוטוביוגרפיה (תל אביב וירושלים : הוצאת מסדה, 1946)
  • Ali Attia. The Hebrew Periodical Ha-Shiloah (1896-1919) - Its Role in the Development of Modern Hebrew Literature (Jerusalem : The Magnes Press, 1991)
  • Bendavid, Ariane. Ha-Shiloah, pour une littérature engagée?  Yod: revue des études hébraïques et juives, no. 17 (2012), pp. 67-77 *
  • Steven J. Zipperstein, “The Politics of Culture; Ha-Shiloach and Herzlian Zionism”, Elusive Prophet: Ahad Ha’am and the Origins of Zionism, (Berkeley and Los Angeles : University of California Press, 1993), pp. 105-169.
על כתב-העת

תוכן העניינים:

           
כרך א כרך ב כרך ג כרך ד כרך ה כרך ו

השלח, כרך א (חוברות א-ו) (חשון-אדר ב' תרנ"ז, אוקטובר 1896-מארס 1897)
 

תוכן העניינים:


השלח, כרך ב (חוברות ז-יב) (ניסן-אלול תרנ"ז, אפריל-ספטמבר 1897)
 

תוכן העניינים:


השלח, כרך ג (חוברות י"ג-י"ח) (טבת-סיון תרנ"ח, ינואר-יוני 1898)
 

תוכן העניינים:

    חוברת י"ג (טבת תרנ"ח, ינואר 1898)
  • אחד-העם: לשאלות היום  (עמ' 1־11)
  • דוד ניימרק: שאלת "הבחירה" בישראל ובעמים (עמ' 12־18)
  • חושי הארכי: ימי המעשה : ספור (המשך) (עמ' 19־30) <המשך בחוב'   >
  • שמעון ברנפלד: חשבונה של ספרותנו (עמ' 31־41)
  • דוד כהנא: ספר בן סירא במקורו העברי (עמ' 42־48) <המשך בחוב'   >

עודכן לאחרונה: 12 במארס 2017

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף