ישראל ברטל, היסטוריון ישראלי, נולד בכ״ז בתשרי תש״ז, 22 באוקטובר 1946 וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים והיה מדריך בתנועת הנוער ״התנועה המאוחדת״. למד באוניברסיטה העברית בירושלים (קיבל תואר דוקטור בשנת 1980). לימד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה בה למד; משנת 1996 כיהן כפרופסור ומופקד הקתדרה להיסטוריה יהודית ע״ש אברהם הרמן.
במקביל, עמד בראש המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם (1993–2006), ובשנים 1997–2003 שימש כמנהל האקדמי של המרכז להוראת תרבות ישראל בשפה הרוסית במסגרת האוניברסיטה העברית, וכאחד ממנהלי המרכז ללימודי יהדות וציוויליזציה יהודית באוניברסיטת מוסקבה. בין השנים 2003–2006 היה המנהל האקדמי של המרכז לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה (שהוקם מחדש בתמיכת ל' נבזלין), ובין השנים 2006–2010 כיהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרש לגמלאות בסוף שנת 2014.
ברטל הוא מומחה לתולדות עם ישראל בעת החדשה. נושאי המחקר העיקריים שלו הם הזרמים הרוחניים והחברתיים ביהדות מזרח אירופה וביישוב. הוא לימד במספר אוניברסיטאות מובילות בארה״ב ובאירופה, ביניהן: הרווארד, מגיל, פנסילבניה וראטגרס. כמו כן לימד באוניברסיטת מוסקבה (MGU) ע״ש לומונוסוב.
הוא היה אחד ממייסדי כתב העת ״קתדרה״ (1985) ושימש כעורך שותף שלו במשך שנים רבות. בנוסף, שימש כעורך ראשי של כתב העת המדעי ברוסית Vestnik (ירושלים-מוסקבה), וכעורך שותף של הכרך ה-12 של קובץ המחקרים Polin (1999) שהוקדש ליהודי גליציה (1772–1914). בין השנים 1995–2003 עמד בראש הוועדה המקצועית להוראת ההיסטוריה במשרד החינוך.
ברטל הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה האירופית, חבר כבוד של האקדמיה הפולנית למדעים, וחבר כבוד של האקדמיה הרוסית למדעים.
ברטל הוא מחברם של ספרים ומאמרים רבים העוסקים בהיבטים שונים של יהדות מזרח אירופה, ביניהם: ״פולנים ויהודים: אחווה שלא התממשה״ (באנגלית, יחד עם מגדלנה אופלסקה, 1992); ״גלות בארץ״ (ירושלים, 1994); ״מאומה ללאום: יהודי מזרח אירופה 1772–1881״ (2002; תורגם לרוסית ב-2007); ״קוזק ובדואי: עם וארץ בלאומיות היהודית״ (תל אביב, 2007); ״לתקן עם: נאורות ולאומיות במזרח אירופה״ (ירושלים, 2013), ועוד.
ישראל ברטל, היסטוריון ישראלי, נולד בכ״ז בתשרי תש״ז, 22 באוקטובר 1946 וגדל בשכונת בורוכוב בגבעתיים והיה מדריך בתנועת הנוער ״התנועה המאוחדת״. למד באוניברסיטה העברית בירושלים (קיבל תואר דוקטור בשנת 1980). לימד בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה בה למד; משנת 1996 כיהן כפרופסור ומופקד הקתדרה להיסטוריה יהודית ע״ש אברהם הרמן.
במקביל, עמד בראש המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם (1993–2006), ובשנים 1997–2003 שימש כמנהל האקדמי של המרכז להוראת תרבות ישראל בשפה הרוסית במסגרת האוניברסיטה העברית, וכאחד ממנהלי המרכז ללימודי יהדות וציוויליזציה יהודית באוניברסיטת מוסקבה. בין השנים 2003–2006 היה המנהל האקדמי של המרכז לחקר יהדות רוסיה ומזרח אירופה (שהוקם מחדש בתמיכת ל' נבזלין), ובין השנים 2006–2010 כיהן כדקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא פרש לגמלאות בסוף שנת 2014.
