בעריכת חבר ספרנים

 

מישל חדאד (1919־1997)

ميشيل اسكندر حداد

Michel Haddad

    מישל חדאד, משורר בן-נצרת, בן למשפחה נוצרית, יליד 1919. מראשוני הסופרים הערבים שהחלו מפרסמים מיצירתם לאחר קום המדינה. למד לתואר במכללה לעיתונות בקהיר (1947), וכן לתעודת הוראה באמנויות היפות (1961). הוכתר בתואר "אבי השירה הערבית בישראל" בזכות פעילותו להחייאת הספרות הערבית בארץ לאחר 1948. עורך מייסד של כתב העת אל־מוג׳תמע (נוסד ב־1954), שבלט בשל אי־השתייכותו לאף מפלגה פוליטית, ובשל השפעתו הרבה על הספרות הערבית בארץ עד 1959. במסגרת כתב העת טיפח משוררים ערבים ויהודים, כגון ראשד חוסיין, מחמוד דרוויש, סמיח אל-קאסם וג'מאל קעוואר בערבית, וסאלם שעשוע בעברית. חידש את פעילותו של כתב עת זה ב־1979. ב־1955 ייסד את איגוד המשוררים הערבים בישראל, שכלל יהודים, נוצרים ומוסלמים, ושעל פי דברי ההוגה עטאללה מנצור (1975) היווה מקור להשראה חשובה בחיי התרבות המתגבשים של ערביי ישראל.
    ב־1955 ערך והוציא לאור אנתולוגיה בשם מגוון של שירה ערבית בישראל שנכללו בה שירים של שבעה־עשר משוררים, רובם צעירים מנצרת, לרבות שירים מוקדמים מאוד של ראשד חוסיין שלימים נהיה למשורר פלסטיני חשוב. לקט זה נחשב לציון דרך חשוב בחיי התרבות בנצרת בפרט ושל ערביי ישראל בכלל. בעקבות פרסומו הפך חדאד למוציא לאור הערבי הראשון במדינת ישראל. כמו כן הוא שימש חבר במערכת כתב העת אל־שרק. השתתף במפגשי סופרים ומשוררים ערבים ויהודים ובפסטיבלי שירה מקומיים ובינלאומיים. זוכה פרס ראש הממשלה לספרות (1983). ב-1984 שהה כמשורר אורח בפרויקט הסופרים הבינלאומי באיווה שבארצות הברית (IWP) וזכה שם לתואר כבוד. שיריו תורגמו לשפות רבות. פירסם ספר אוטוביוגרפי שכותרתו מזיכרונותיי ב-1991.
    פירסם אחד-עשר קובצי שירה. הראשון שבהם, המדרגות המובילות למעמקינו (1969, דאר אל-נשר אל-ערבי), כולל הקדמה מאת המשורר טאהא מוחמד עלי. הוא היה המשורר הפלסטיני הראשון בארץ שכתב שירה פרוזאית ("שער מנת'ור"). שירתו המוקדמת כתובה בסגנון רומנטי ומושפעת ממשוררי ה"מהג'ר" ("הגולה") שהיגרו מסוריה ומלבנון למערב בסוף המאה התשע-עשרה (משוררים כגון ח'ליל ג'ובראן ומיכאל נועימה), וכן מהשירה הצרפתית, בתיווך השירה הסורית והלבנונית. לקט משיריו בשם הצטברות תורגם לעברית בעריכת ששון סומך (1979).
    כתב בתמימות אירונית על ילדותו ועל חייו מן ההיבט הלאומי. שירתו נותנת ביטוי לתפישת עולם הומניסטית שבה הוא מדבר על האדם באשר הוא ללא קשר לדת, לאום או מגדר, והיא מרבה לחתור נגד הצביעות בחברה. לשון שירתו רוויה בכפל משמעות ובדימויים הלקוחים מהדת הנוצרית. דימוייו מעולם הטבע משמשים אותו לטוות אמירות על יחסי הכוח שעליהם העולם מושתת. כפי שמשתמע, למשל מהשיר "שיחת הטבע": "הָעֲנָפִים לָחֲשׁוּ לְעָלִים / לְעֵת שַׁלֶּכֶת / רְדוּ אֶל הֶעָפָר / כִּי גּוֹרָל הַחַלָּשׁ / בֶּעָפָר" (מערבית:  ששון סומך, מתוך מפגש ועימות ביצירה הערבית והעברית, 1993). גם עירו נצרת מהווה מוקד חשוב בשירתו, ובשיריו עליה הוא משמר את המבטא הערבי המקומי.
    מישל חדאד נפטר בינואר 1997.

נכתב על-ידי אריאל שיטרית וחנה עמית-כוכבי עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים:  ויקיפדיה]

ספריו: עריכה:
על המחבר ויצירתו:
  • ליבוביץ-דר, שרה. כבוד למאדאם חדאד. על המשמר, חותם, י"ח בתמוז תשמ"ט, 21 ביולי 1989, עמ' 8־9.
  • סומך, ששון.  לעבר המשמעות המורכבת : על מישל חדאד ושירתו. עתון 77, גל' 5־6 (חשון-טבת תשל"ח, נובמבר-דצמבר 1977), עמ' 11.
  • סומך, ששון.  הנוסח המודרניסטי בשירתו של מישל חדאד.  מפגש, גל' 3 (7) (אביב 1986), עמ' 44־47.
  • סומך, ששון.  מישל חדאד - הפייטן של נצרת. הארץ, תרבות וספרות, ט' בשבט תשנ"ז, 17 בינואר 1997, עמ' 1 <חזר ונדפס ב'ביטאון המורים לערבית ולאסלאם', גל' 21 (1997), עמ' 181־182; גל' 22 (1998), עמ' 172־174>
  • צבי, עזה.  הזקן והילד : פגישה עם שיר של מישל חדאד ועוד פגישות בעקבותיה.   חדרים, גל' 1 (1981), עמ' 71־76.
  • קרפל, דליה.  ועל אף הכל, מצבו נואש. הארץ, מוסף שבת, כ"ט באדר ב' תשנ"ה, 31 במארס 1995, עמ' 87־88.
  • שניר, ראובן.  המורה מה הוא אומר: הספרים – ברכה או קללה?  ביטאון המורים לערבית ולאסלאם, גל' 4 (1988), עמ' 9־16 <עיון בשירו של מישל חדאד "הספרים">
  • سوميخ، ساسون. صيغة الحداثة في شعر ميشيل حداد. الكرمل  4 (1983),   صفحة 47־66.
  • القاسم, نبيه. ميشيل حداد و التحول الذي قد يكون  هسهسة الكلمات. (كفر قرع: دار الهدي للطباعة و النشر كريم.2010), صفحة  133־139.
  • خوري, رفيق. الشاعر في مرآة النقد: شعر ميشيل حداد في ربع قرن, دراسات وآراء نخبة من النقاد والادباء في انتاج ميشيل حداد خلال ربع قرن (شفا عمرو: دار المشرق, 1992)
  • رضوان, آمال. ميشيل حداد: حصاة من هيكل ميشيل حداد الشعري المقاوم. موسوعة أبحاث و دراسات في الادب الفلسطيني الحديث (باقة الغربية : مجمع القاسمي للغة العربية, 2011), صفحة 447־462.
  • Hoffman, Adina.  My happiness bears no relation to happiness : a poet's life in the Palestinian century (New Haven & London : Yale University Press, 2009) <see index>
  • Somekh, Sasson. Reconciling two great loves : the first Arab-Jewish literary encounter in Israel. Israel Studies, vol. 4, no. 1 (Spring 1999), pages 1-21.
על "הצטברות"
  • משמר, תמר.  לכיוון המחשבה המאורגנת.  עתון 77, גל' 24 (1980), עמ' 53, 55.
  • קים, חני.  שירה ערבית אחרת.  על המשמר, ח' בסיון תש"ם, 23 במאי 1980, עמ' 7.
על "משב רוח בין קפלי הסערה"
קישורים:

עודכן לאחרונה: 6 במארס 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף