יצחק אדוארד זלקינסון (1820–1883)

<בהכנה>

Isaac Edward Salkinson

    יצחק אדוארד זלקינסון נולד ב־1820 בעיירה הסמוכה לשקלוב (כיום בתחומי בלארוס). אמו מתה עליו בהיותו בן שבע והיתה לו ילדות של צער וסבל אם בבית אמו החורגת ואם באוירת הדלות של אביו – דיין בשקלוב. גודל וחונך בשקלוב ולפי השמועה יצא משם ברגל בהיותו בן שבע־עשרה למוהילוב. כאן נתפרסם בחריפותו וגדלו בתורה ואף ניתנה לו האפשרות ללמוד בשקידה בבית־המדרש. מאימת ה״חטיפה״ לצבא יצא לאחד הכפרים הסמוכים ונתמך שם על־ידי יהודי כפרי אמיד. כאן הרחיב ידיעותיו בספרות־החכמה וההגות העברית. יצא בעידודו של משכיל מקישינוב לוילנה וכאן קירבו החוקר ח. ז. אלישביץ (חזא״ל) ובהשפעתו החל לקרוא גרמנית וספרות ההשכלה העברית. אף ניסה כאן לראשונה את כוחו בתרגום מגרמנית לעברית (מ״נכלים ואהבה״ לשילר). בשל אהבה נכזבת לבתו של אלישביץ יצא לחוץ־לארץ. באכסנייתו הראשונה, קניגסברג, עורר תשומת לב, בבית־המדרש של יוצאי פולין, בלמדנותו המופלגת. גמר בלבו לצאת לארצות־הברית לשם המשך לימודי קודש. בדרכו לשם נקלע ללונדון ושם הקיפוהו אנשי המיסיון וב־1849 המיר את דתו.
    עם המרתו נכנם ללמוד בבית־הספר של המיסיון בלונדון ואחר כך לאקדמיה למורי הדת באדינבורג. נתמנה לפאסטור בכנסיה בגלאזגו ואחר כך סבב בערים שונות מטעם המיסיון, אם באנגליה ואם מחוצה לה – תחילה בברטיסלבה ומ־1876 בוינה. ״עבודתי המיסיונרית, כתב הוא לאחר שנים, היא מגע ומשא עם אחי, חליפת מכתבים עמהם ובעיקר כתיבת מחקרים ומסות בעברית על אודותיהם״. בוינה היה מטיף בכנסיה האנגליקנית וכאן חל עיקר פעלו הספרותי וכן הכיר כאן את פרץ סמולנסקין והתיידד עמו (באמצעותו הדפיס כ. ד. גינצבורג אצל סמולנסקין את חיבורו הגדול על ״המסורה״). מחיבתו לעברית וסופרי עברית השתדל אצל הציר האנגלי בוינה לטובת א״ש ליברמן, שהיה נתין אנגלי לפי תעודותיו. למעשה עסק בשנותיו האחרונות בעיקר בפעלו התרגומי, מאנגלית לעברית, דבר שהאפיל על עיסוקו המיסיונרי.
    בגיל צעיר החל במעשה־תרגום ולאחר שנים כתב על עצמו: ״נראה לי שהתקנת תרגומים עברים הוא כשרון היחיד שניחנתי בו״. במשך שנים רבות עמל על תרגומו העברי לברית החדשה, שיצא רק לאחר מותו בעריכתו והשלמתו של כ. ד. גינצבורג ומאז במהדורות מרובות עד ימינו אנו. לתחום זה שייך גם תרגומו: סוד הישועה, הוא ספר תיאולוגי־נוצרי (״הוא סוד ה׳ ועצתו, אשר המתיק בדרכי ישועתו, מן היום אשר בחר באברהם אוהבו עד ימות מלך המשיח – שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל״. אלטונה, 1858). כאן גילה כושרו התרגומי בפרוזה, כשם שנתגלה לאחר־מכן בתרגומי־שירה. מעין מעבר מספרות נוצרית לספרות חילונית היה לו תרגום יצירתו של מילטון: גן העדן האבוד, בשם: ויגרש את האדם (וינה, 1871. השיר הראשון יצא תחילה באלטונה, ,1862, בשם ״פרדס אין״. שם התרגום הוא לפי הצעתו של א. ילינק). מתרגומו של אפוס זה נסללה לו הדרך לתרגומה של ספרות קלאסית מאנגלית ובעיקר משקספיר. תחילה יצא תרגומו לאותלו בשם: איתיאל הכושי (וינה, תרל״ד. מהדורה שניה, בהחזרת השמות המקוריים הוציא א. כהנא בתל־אביב, תר״ץ). בהקדמתו לתרגום זה כתב פרץ סמולנסקין: ״נקמה נעשה היום בהבריטאנים. הם לקחו את כתבי קדשנו ויעשו בהם כאדם העושה בשלו, העתיקום, פזרום לכל קצות הארץ כמו להם המה. וגם אנחנו נשלם להם היום פעולתם אל חיקם, כי נקח את הספרים היקרים בעיניהם ככתבי הקודש, את חזיונות שקספיר, ונביאם לאוצר שפת קדשנו״. בתרל״ח יצא (בוינה) תרגומו לרומיאו ויוליה, בשם: רם ויעל (אף כאן הקדים סמולנסקין דברי־מהלל). אף תירגם שירו של טידגה: ״אורניה״ בשם: ״בן קוהלת״ (וינה, 1876), על שום הגותו הדתית־הלירית, הדומה לספר קוהלת. סיפר לא אחת על ליבוטיו בתרגומיו, שביקש להעניק להם גם מהנאמנות למקור ולרוח הלשון העברית וגם לא לקפח מהם את ערכם הפיוטי. לא כל תרגומיו הגיעו אלינו וקצתם אבדו. זלקינסון נפטר בוינה בכ״ט באייר תרמ״ג, 5 ביוני 1883.


יצירות יצחק אדוארד זלקינסון בפרויקט בן־יהודה

[מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia, Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона

ספריו:
עריכה:
על המחבר ויצירתו:
קישורים:
OpenLibrary – OL8024298A Wikidata – Q8053932 J9U – 987007306862605171 NLI – 000174507 LC – nr90029177 VIAF – 40582732
עודכן לאחרונה: 6 בפברואר 2023

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף