יוסף שה-לבן (1906־1982)

<בהכנה>

Joseph Selavan

יוסף שה-לבן (סאלאוואן) נולד באיוונובקה, פלך חרסון, אוקראינה בכ"ח בכסלו תרס"ז, 15 בדצמבר 1906 לאביו, יעקב ואמו, פייגה בת מאיר אומנסקי. למד בחדרים מתוקנים ובישיבות, השתלם בהשכלה כללית ובגיל 17 קיבל תעודת בגרות מגימנסיה ממשלתית באודיסה. בשנים 1921־1922 עבד כמורה מתנדב  לחיילים בצבא האדום ובו בזמן עבד במחתרת בתנועות "צעירי ציון" ו"החלוץ" וביחד עם העסקן החלוץ יצחק גייבר ארגן קבוצות עליה מעיירות אוקראינה לארץ-ישראל וב-1923 עלה ארצה. תחילה עבד בייבוש ביצות בנהלל ובלפוריה וכשחלה במלריה החל ללמוד בבית המדרש למורים בירושלים. למד גם ספרות באוניברסיטה העברית. עם סיום לימודיו עסק בהוראה ברחבי הארץ. ב-1929 נשלח כפעיל בתנועת "החלוץ הצעיר" להיות מורה שליח בגימנסיה בלטביה. במסגרת זו עזר לצעירים רבים לעלות ארצה טרם שואת יהודי אירופה. עם שובו ארצה לימד בנהלל ובכפר אז"ר ובמשך שנים רבות לימד בבית הספר התיכון ע"ש קוגל בחולון. כן לימד בסמינר הקיבוצים. יוסף שה-לבן החל את כתיבתו ב-1924 ומאמריו בענייני יום-יום וספרות פורסמו במרבית האכסניות הספרותיות בארץ. הוא פירסם עשרות ספרים, חוברות ומאמרים בענייני ספרות עברית וכללית (בעיקר על ספרות רוסית). שה-לבן היה נשוי לבתיה בת יחיאל סטרובינסקי (נפטרה בתש"ז) ולשושנה הלחמי בת דוד ברויטמן. בתו, צפירה, היתה נשואה למשורר נתן יונתן (קליין) ומתגוררת בקיבוץ שריד. יוסף שה-לבן נפטר בתל-אביב ביום כ"ז באייר תשמ"ב, 20 במאי 1982.
[מקורות: קרסל, תדהר, ויקיפדיה]

ספריו:
עריכה:
על המחבר ויצירתו:
קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף