משה זלמן גולדבוים נולד בלבוב, אוקראינה, בי"א בטבת תקצ"ו, 1 בינואר 1836*. נתחנך על ברכי ההשכלה, שהיתה רווחת בבית אביו, יהושע מאיר הכהן, (היה תלמידו של נחמן יצחק פישמן) ואף החל בגיל מוקדם לפרסם שירים בכתבי-העת משנות החמישים (אחד מהם נדפס בספרו של פישמן: "שפה לנאמנים") וכן שירי הזדמנות (אף קיבל תודה על כך מנפוליאון השלישי). ב-1857 נשא אשה מיאסי, רומניה, ועבר לשם. עסק שם בהוראה ובהפצת השכלה וכן פירסם מאמרים בגרמנית ובצרפתית בעניני זכויות יהודי רומניה. היה פעיל בין הבונים החופשיים וברוחה של תנועה זו הוא גם מחזהו "ידידיה האיסי" (יאסי, 1873), שבו ביקש להוכיח את קירבת האיסיים לבונים החופשיים. לאחר שלושים שנות פעילות בתחום ההשכלה ברומניה חזר בתרמ"ח (1888) ללבוב, בה המשיך לפרסם שיריו, שקצתם כינס בספרו "ספר השירים" (לבוב, תר"ע). בשנותיו האחרונות חי בבדידות בדור שהתרחק משרידיו האחרונים של דור ההשכלה העברית. נפטר בפראג כפליט מלחמת-העולם הראשונה בכ"ה בחשון תרע"ו, 2 בנובמבר 1915*.
* לפי גירסה אחרת נולד ביום כ"ה באייר תקצ"ו (12 במאי 1836) ונפטר ביום כ"ב בחשון תרע"ו  (30 באוקטובר 1915).
[מקורות: קרסל]

ספריו:

• ידידיה האיסי בן שמעון בן שטח : חזות קשה בדברי הימים אשר ליהודים (Jassy : J. Goldenbaum Typ., 1873)
• ספר השירים (לבוב : דפוס סאלאט, תר"ע)