עזרא גולדין (1868־1915)

<בהכנה>

Ezra Goldin

עזרא בן יצחק גולדין,  סופר עברי, נולד בעיר לוּנָה שבפלך גרודנה (כיום בבלארוס). סבל בילדותו עוני ומצוקה, ונדד בנעוריו בין ישיבות ובתי מדרש. ב-1886 התיישב בווארשה, וכעבור שנה הוציא שם את ספרו "שירי נוער". זהו אוסף שירים מקוריים ומתורגמים מרוסית, שבתכניהם הלאומיים ובנימתם הרגשנית הם טיפוסיים לשירת "חיבת-ציון" בת הזמן. במהרה פנה גולדין לתחום הפרוזה, שבה התרכז מאז ואילך, והחל לפרסם סיפורים ומאמרים בעברית וביידיש בעיתונות התקופה. ב-1893 השתקע בלודז' עם משפחתו, ועד סוף אותו עשור חיבר את עיקר יצירתו הסיפורית. סיפוריו שראו אור בצורת ספר הם: "שכול ואלמון" (1893), "אם ובת" (1893), "למקום תורה" (1894), "קרח מכאן ומכאן" (1896) ו"דמון יהודי" (1900). כמו כן ערך ב-1896 קובץ ספרותי חד-פעמי בשם "הזמן", בהשתתפותם של טובי הסופרים של הדור ובתוכם ח"נ ביאליק, שאול טשרניחובסקי וי"ל פרץ. בראשית המאה העשרים פרש מן הספרות ועשה חיל בתעשיית האריגים. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ברח מלודז' לפני הכיבוש הגרמני, ולאחר טלטולים התיישב בריגה, שם נפטר, חסר כל, כעבור שנה.
    סיפוריו של גולדין מייצגים נאמנה בתכניהם ובסגנונם את צומת הדרכים ההיסטורי והפואטי שבו נכתבו, בין שלהי עידן ההשכלה לבין ניצניו של המודרניזם בספרות העברית. מצד אחד נמתחת בהם ביקורת נוקבת על אורחותיה של החברה היהודית הליטאית, ומוקעים גילויים של בטלנות וצביעות ואף אטימות ואכזריות הרווחים בה. מצד שני מועלים בסיפורים אלה דיוקנאות רוחניים נאצלים של מלמדים ורבנים, תוך התרפקות על יפי החגים והשבתות בעיירה. שניוּת דומה ניכרת בייצוגה של ההשכלה האירופית החילונית, שבצד יתרונותיה מועלות הסכנות הצפונות בה לחוסנה הפנימי של החברה היהודית. אף מן הבחינה הלשונית ניכרת התלבטותו של גולדין בין הנוסח המשכילי (המוליכו, למשל, להעניק שמות מקראיים לעיירות מזרח-אירופה) לבין הריאליזם שזה מקרוב התגלה לספרות העברית, והמתגלם אצלו, למשל, במנייה פרטנית של אביזרי המציאות המוחשית. בצד כל אלה בולטת נטייתו להתבוננות רומנטית-רגשנית במציאות, וכן משיכתו אל האקסוטי, התמהוני והמוזר במציאות היהודית (למשל בסיפור "דמון יהודי" המעלה דמות של מעין שד שיצרו יהודי העיירה בדמיונם). אך עיקר הישגו מצוי בעיצובן של דמויות אנוש החורגות מן הסכימטיות הסטריאוטיפית של ספרות ההשכלה, ועומדות על סף המורכבות הפסיכולוגית החד-פעמית. הבולטת בהן היא דמותו של גיבור הסיפור "קרח מכאן ומכאן", הנחשב לטוב בסיפוריו. גיבור זה, המתלבט בין עולם הלמדנות התורנית להשכלה החילונית ומוותר לבסוף בעל כורחו על כיסופי האהבה שלו לטובת נישואי-תועלת, מבשר את דמויותיהם המורכבות יותר של ה"תלושים" העתידים להופיע בספרות העברית בעשור הראשון של המאה העשרים. ואכן, יוצריה המרכזיים של ספרות זו (מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר וא"נ גנסין) שמו לב לסיפוריו של גולדין וזיכו אותם במאמרי הערכה.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

[צילום: אוסף שבדרון, הספריה הלאומית ירושלים]
[מקורות נוספים: קרסל, איזנשטאדט - דור רבניו וסופריו, תרנ"ה 1895, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon]

ספריו:

  • סיפורים (ירושלים : מוסד ביאליק : ספריית דורות, תשל"א 1970) <ההדיר והוסיף מבוא - יוסף אבן> <כולל: חרטה --  למקום תורה -- קרח מכאן ומכאן>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

  • עזרא גולדין ז"ל.  הצפירה, גל' 79 (ז' באייר תרע"ה, 21 באפריל 1915), עמ' 2 <נקרולוג>
  • אבן, יוסף. מבוא. בתוך: סיפורים / עזרא גולדין (ירושלים : מוסד ביאליק : ספריית דורות, תשל"א 1970), עמ' 9־38.
  • ברנר, יוסף חיים [יוסף חבר].  ניקרולוג.  הפועל הצעיר, שנה 8, גל' 18 (י"ב באב תרע"ה, 23 ביולי 1915), עמ' 4־7 <על י"ל קנטור ועזרא גולדין>
על "קרח מכאן ומכאן"
קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף