אהרן וולפסון (1754־1835)

<בהכנה>

Aron Wolfsohn

אהרן וולפסון-הלה (אהרן בן זאב וולף) נולד בהַאלֶה, דרום-מזרח גרמניה, בשנת תקי"ד (1754) לאביו הרופא. התחנך בצעירותו בפירת (Fuerth), בואריה בסביבה משכילית עברית וגרמנית; העובדה שלא התנסה בתהליך העקירה מבית ההורים המסורתי לעולם ההשכלה האירופאית הטביע את חותמה על עבודתו הספרותית. בגיל 30 הגיע לברלין והצטרף אל חוגי המשכילים. היה מורה עברי, השתתף בתרגום התנ"ך לגרמנית ובביאורו. היה מעורכי כתב-העת העברי הראשון, "המאסף", ופירסם בו שירים, משלי מוסר, מאמרים בשבח ההשכלה ומחקרי לשון ומקרא. ב-1792 הוזמן ללמד בבית-הספר היהודי-ממלכתי בברסלאו, אותו ניהל חמש שנים (1802־1807). באותה עת הטיל עצמו ל'מלחמת ההשכלה', שהיתה רצופה מאבקים מרים. וולפסון נפטר בפירט בי"ט באדר תקצ"ה, 20 במארס 1835.
[מקורות: אופק³, קרסל]

ספריו:

  • קלות דעת וצביעות : (ר' חנוך ור' יוספכי) (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ז 1977) <עם מבוא מאת דן מירון>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

על "אבטליון"
  • אופק, אוריאל. אבטליון - הספר שבו פותחת ספרות הילדים העברית.  מעגלי קריאה: כתב-עת לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, חוב' 2 (1977), עמ' 31־38.
  • גלבע, מנוחה. "אבטליון" - ראי לתפישה היסטוריוגרפית של ההשכלה הקיצונית. מהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך ח'-ט' (1991־1992), עמ' 214־218.
על "קלות דעת וצביעות"
קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף