אייזיק מאיר דיק (1806־1893)

<בהכנה>

Ayzik Meyer Dik

    אייזיק מאיר דיק נודע בעיקר כסופר יידיש עממי ופורה. שנת לידתו המדויקת אינה ידועה ויש גירסאות שונות הנעות בין שנת 1806 לשנת 1814. הוא נולד בוילנה לאביו הסוחר.  סייע לאביו בנערותו בעסקי המסחר שלו. נשא אשה מזשופראן, הסמוכה לוילנה (היא ״זפרונה״ בסיפורו העברי בשם זה), שמתה זמן קצר לאחר הנישואין. נשא בשנית בתו של אמיד מנסויש ובהיותו סמוך שם על שולחן חותנו נתפס להשכלה ולקריאת ספרים בגרמנית. היה שם נושא ההשכלה ונאבק להפצתה. בשנות השלושים עבר לוילנה והיה אח ורע לקבוצה שביקשה להפיץ השכלה. התפרנס מהוראה וכפעיל בתנועת ההשכלה אף נחבש לתקופה קצרה בבית הסוהר בשל מלשינות של האדוקים. לאחר שנתפרסם בסיפוריו, התפרנס מספריו ואף זה בדוחק.
    ראשית כתיבתו של דיק היתה בעברית וללא ידיעתו הדפיס שניאור זק״ש פארודיה שלו : ״מסכת עניות״ בקובץ כנפי יונה (ברלין, תר״ח, כספר לחוד: וילנה, 1878), ספרו השני העברי הוא האורח (על ביקור משה מונטפיורי ואשתו בוילנה ב-1846. נדפס כנראה בקניגסברג בתר״ך). ספריו האחרים בעברית הם: מחזה מול מחזה (״כולל בקרבו ימי ספור ילדותי, השוקלות בד בבד את תהלוכות ימינו פה בערבות החיים״, וארשה, 1861). זפרונה (סיפור. וילנה, תרכ״ט), ספר יון מצולה (לנ״נ הנובר בצירוף הוספות משלו ״מקורות היהודים בארץ ההיא מאז עד שנת תרל״ב״. וארשה, תרל״ב). סיפור אחד משלו עובד לעברית ע״י אברהם אברונין: משה ג״ח (תרצ״ד). עבר ליידיש ופירסם מאות ספרוני-סיפורים, שעד היום אין יודעים מספרם המדוייק (בספר זכרון, תרמ"ט נאמד מספרם לשלוש מאות) ואף לא כולם הגיעו לידינו. סיפורים אלה זכו לתפוצה מרובה ולקהל קוראים עצום. נוסף לכך פירסם כמה מאמרים בעתונות העברית ובהם ביאורי מדרש.
    איזיק מאיר דיוק נפטר בוילנה בז' בשבט תרנ״ג, 24 בינואר 1893.
[מקורות: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, Yiddish Leksikon, ויקיפדיה, YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

ספריו:

  • ר' שמעיה מברך המועדות : ודברי סיפור אחרים (ירושלים : ספריית 'דורות' : הוצאת מוסד ביאליק, תשכ״ז 1967) <תרגם והקדים מבוא – דב סדן>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

קישורים:


עודכן לאחרונה: 4 ביולי 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף