מעוז חביב (1941)

<בהכנה>

Maoz Haviv

מעוז חביב (גליבטר) נולד בכ"ג בסיון תש"א, 18 ביוני 1941 בכפר גבתון להוריו החקלאים, ממייסדי המושב.  מעוז למד במושב וברחובות, הצטרף לתנועת הנוער התנועה המאוחדת, והתגייס עם גרעין ההגשמה שלו לשירות בנח"ל המוצנח. עם תום שירות הצבאי הצטרף לקיבוץ צרעה, שם הוא חבר עד היום. בשנת 1965 סיים את הכשרתו בסמינר הקיבוצים, נטש את עבודת השדה בפלחה והתמסר לחינוך ולהוראה. בשנת 1973 יצא לשליחות בארצות הברית, והיה שליח מרכזי של תנועת יהודה הצעיר. בתום שליחותו שב לצרעה והשתלב במערכת החינוך וההוראה שם, בשנים הראשונות כמורה ומחנך של הכיתות הגבוהות ובהמשך - כמנהל בית הספר הקיבוצי במקום. החל מראשית שנות השמונים שינה כיוון ונכנס לתחום היזמות העסקית בהקימו בקיבוצו מערך תיירותי ייחודי בשם "Mini Kibbutz Seminars" - מסגרת שיועדה להציג ולהסביר לקבוצות תיירים ומבקרים מרחבי העולם מהו הקיבוץ - במסגרת ביקור בן שעות ספורות במקום. התוכנית נעשתה בהמשך לדגם מכונן לקיבוצים שונים ברחבי הארץ. עם סיום לימודיו נקרא לנהל את השיווק במפעל "רהיטי צרעה", ובהמשך, הקים בקיבוץ וניהל אולפן ללימודי עברית לעולים צעירים מחבר המדינות וממדינות המערב. בשנת 1994 יצא עם משפחות לשליחות שנייה בארצות הברית, כשליח מרכזי של תנועת "Nfty" - תנועת הנוער של התנועה הרפורמית בצפון אמריקה. עם חזרתו, נקרא לעמוד בראש תנועת הנוער הרפורמית העולמית - "נצר" - אותה הוא מנהיג מאז 1994.  את כתיבתו החל מעוז עם סיום הצבא. סיפורו הראשון שפורסם בירחון הנוער העובד והלומד - "ברווזים בהאחזות" זכה בפרס ראשון בתחרות כתיבת סיפורים לעיתון. מאז כתב ברציפות משך כ- 20 שנה לשבועוני הילדים והנוער - "דבר לילדים", "משמר לילדים", "הארץ שלנו", "מעריב לנוער", "סלעית" ועוד. נושאי כתיבתו של מעוז חביב חופפים את סיפור חייו: ילדות מאושרת בטבע ובמושב, הזדהות עם היישוב תחת שלטון המנדט הבריטי, והווי תנועת הנוער וחברת הילדים בקיבוץ. הוא זכה על כתיבתו בפרס יציב לספרות ילדים, בשנת 1974. חביב הוא אחיו הצעיר של סופר הילדים יפרח חביב. למעוז ולרעייתו תקוה בת ירושלים, ארבעה ילדים. בתו עדית נהרגה בתאונת דרכים ב-1987.
[מקורות: ויקיפדיה, אופק³]

ספריו:

  • גיוס ללא צו (רמת גן : מסדה, 1970) <שבעה סיפורים מהווי-חייהם של ילדי קיבוץ>
  • הקשרים הצעירים (תל אביב : מ' מזרחי, 1974) <איורים - נורית יובל> <סיפור מרתק בעל רקע אוטוביוגרפי, בו מספר צעיר הילדים בגוף ראשון על חלקם של ילדי המושב בהתרחשויות שבסוף תקופת המנדט ובמלחמת העצמאות> <זכה בפרס יציב>
  • בעקבות הבן האובד (רמת-גן : מסדה, 1977) <ארבעה ילדי מושב מספרים על חייהם ופותרים את תעלומת הבן האובד>
  • חברות במבחן : סיפורים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ט 1979) <סיפורים מהווי הנוער>
  • לחזור ויהי מה (תל אביב : י' שרברק, 1979) <בן יורדים מצליח לשוב עם משפחתו לארץ לאחר שנת שהות רצופת הרפתקאות בארצות הברית>
  • קוראים לי בנצי (תל-אביב : יבנה, תשמ"ג 1983) <ציורים - איתן קדמי> <תעלולי חבורת ילדים במושב>
  • לא תמיד הגדולים יודעים (ירושלים : כתר, 1988) <איורים - יוסי אבולעפיה>

עריכה:

  • קבוצרעה : ספורי המקום (צרעה : קיבוץ צרעה, 1989) <ציורים - יולי ספרא>

על המחבר ויצירתו:

על "לחזור ויהי מה"
  • ברגסון, גרשון.  <ביקורת>.  ספרות ילדים ונוער, שנה ו', גל' א'(1979), עמ' 50־54.
  • ברגסון, גרשון. פובליציסטיקה לילדים ולנוער בלבוש סיפורת.  ספרות ילדים ונוער, שנה ו', גל' א'(1979), עמ' 16־22.
  • גפן-דותן, רות.  <ביקורת>.  אגרת לחינוך: רבעון לחינוך קיבוצי, גל' 62 (1981), עמ' 53.
  • הגורני-גרין, אברהם.  מעוז חביב - לחזור ויהי מה.  בספרו: משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ"ג 1992), עמ' 157־158.
על "לא תמיד הגדולים יודעים"
  • [לא חתום]. <ביקורת>.  ספרות ילדים ונוער, שנה ט"ו, גל' ג'-ד' (1989), עמ' 120.
קישורים:

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף