אהרן ראובני (1886־1971)

<בהכנה>

Aharon Reuveni

אהרן ראובני (שימשלביץ') נולד בפולטאבה, אוקראינה, בי"א באב תרמ"ו, 12 באוגוסט 1886, לאביו צבי שמשי שימשלביץ ולאמו עטרה (קריינה) בת ר' ישראל ליב קופלביץ, ונכדת הרב ר' מאיר הלוי-אפשטיין מוילנה. אחיו, יצחק בן-צבי , ראש הועד הלאומי בתקופה שלפני יסוד מדינת ישראל ובראשית קיומה. קיבל חינוך מסורתי וכללי ובגיל צעיר הצטרף לתנועת "פועלי ציון" והיה מפעיליה. ב-1904 יצא לאמריקה וב-1906 חזר לפולטאבה. באותה שנה נאסר על ידי המשטרה הצארית יחד עם אביו ומשפחתו, הואשם בהחזקת נשק שלא כחוק (השתתפות בהגנה העצמית היהודית נגד הפרעות ביהודים שארגנה הממשלה הצארית), לפי פסק-דין הוגלה ב-1908 לסיביר, ברח משם ב-1909, ואחרי מסע מלא תלאות והרפתקאות דרך המזרח הרחוק הגיע לארץ ב-1910 ונכנס לעבודה בעתון "אחדות" של פועלי ציון (בחתימת נ. וגמן), וביתר עתוני המפלגה. ב-1916 נשא לאשה את אסתר שרה (סופי) בת ד"ר אהרן ירמנס. אחרי הפוגרום הראשון שערכו האנגלים על יהודי ירושלים ב-1920, על ידי הסתת הערבים ותמיכה בהם בנשק ובדיכוי ההגנה היהודית, השתתף כנציג צבור הפועלים במשלחת של ועד העיר ליהודי ירושלים (יחד עם הרב יעקב מאיר ודוד ילין), שנסעה ללונדון לשם הבעת רצון יהודי ירושלים בדבר סידור מעמדה המדיני של העיר והארץ. בשנות 1924/28 היה פקיד במשרד הירושלמי של הועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית והמשיך בעבודה ספרותית ועתונאית. ב-1929 עזב את המפלגה. החל לכתוב בשבועון "בוסתנאי" של התאחדות האכרים ובעתון היומי "דאר היום" ואח"כ ב"הבוקר" (היה בו עורך לילה בראשית קיומו). פרסם שיטה סוציולוגית לתיקונים סוציאליים בלי סוציאליזם. משתתף קבוע בשבועון "העולם" (בחתימת א. ה.) את יצירותיו הראשונות כתב ביידיש: "בבית המשוגעים" ו"על יד הקיר" (מחיי השומרים העברים בארץ ; שניהם יצאו ב-1914), "הרים ומדבריות" (שירים, 1915), "כוחות" (1919), ואחר כך עבר לכתיבה בעברית בסגנון חי ונקי. בין יצירותיו בעברית: הטרילוגיה הריאליסטית מהחיים בארץ בשנות מלחמת העולם הראשונה - "בראשית המבוכה" (1920 ומהדורה שניה ב-1933), "האניות האחרונות" (1923), "שמות" (1929), "על ירדן יריחו" (1927), "ספורים" (1928), "עצבון" (מחיי הגולה הציונית ברוסיה הסוביטית, 1930). כתב כשני תריסרי ספורים, שירים, ספרי מחקר, בקורת ועיון: "שם, חם ויפת" (נסיון לזהות את העמים הנזכרים במקרא לפי השוואה עם מקורות קדומים במצרית, כנענית, אשורית וכו' - יצא ב-1932), "דימוקרטיה וטוטליטריות" (1940), "ספרות והווי" (רשימות בקורת, 1940), "ג. נהרו וה. ג. ולס" (1945), "דור דור" (1946). בפובליציסטיקה ובבקורת מצטיין הוא באומץ להביע את האמת שבלבבו בלי משוא פנים לגדלות מוסכמת, בחריפות עוקצנית ובשיפוט מקורי. תרגם לעברית עשרות ספרים מרוסית, אנגלית, צרפתית וגרמנית. ביניהם: "אבא גוריו" לבאלזאק, "גונגל" ו"נפט" לאפטון סינקליר, "האם" לפרל בוק, "טבע העולם הגשמי" לאדינגטון, "ראשי הזרמים בספרות המאה הי"ט" לגיאורג ברנדס, ועוד. המשיך בעבודה עתונאית וספרותית (כתיבה, עריכה ותרגום).  זכה בפרס ביאליק לשנת תשכ"ט. אהרן ראובני נפטר בירושלים בכ' באלול תשל"א, 10 בספטמבר 1971.
[מקורות: קרסל, תדהר, גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה, ITHL]

ספריו:

  • האניות האחרונות : רומן (ורשה : אברהם יוסף שטיבל, תרפ"ג 1923)
  • שמות : רומן (ורשה : אברהם יוסף שטיבל, תרפ"ה 1925)
  • ספורים (ירושלים : אחיעבר, תרפ"ח) <כרך ראשון, יותר לא הופיע>
  • עצבון : רומן (ברלין ותל אביב : א"י שטיבל, תר"ץ)
  • ספרות והווי (ירושלים : הוצאת ראובן מס, תש"א)
  • סיפורים (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים ליד "דביר", תשי"א)
  • עד ירושלים : טרילוגיה מימי מלחמת העולם הראשונה (תל אביב : ניומן, תשי"ד)
  • עיון ובקורת (ירושלים ; תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ז)
  • ילקוט סיפורים (תל-אביב : "יחדיו", אגודת הסופרים העברים בישראל, תש"ם 1980) <ליקטה, הקדימה מבוא, הסברים ובביבליוגראפיה חמוטל בר יוסף>
  • עד ירושלים : רומאן מימי מלחמת-העולם הראשונה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1987)

תרגום:

  • הג'ונגל / מאת אפטון סינקלר (ירושלים - תל-אביב : מצפה, תרפ"ט)
  • האם / פרל ס. בוק (תל אביב : מצפה, תרצ"ד 1934)
  • מנזר פרמה / מאת סטנדל (תל-אביב : מ. ניומן, תשי"ג)

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ספרים
  • אהרון ראובני - מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה - יגאל שוורץ (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992)
  • אלחנני, אברהם חיים.  ארבעה שסיפרו : יהודה בורלא, ש"י עגנון, אהרן ראובני, חיים הזז (ירושלים : במערכה, תשל"ח)
  • סדן-לובנשטיין, נילי.  אהרן ראובני : מונוגרפיה (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ד 1994) <מבוא - אבידב ליפסקר>
  • שוורץ, יגאל.  אמנות הסיפור של אהרון ראובני (ירושלים, תשמ"ט 1989) <דיסרטרציה -- האוניברסיטה העברית בירושלים>
  • שוורץ, יגאל.  לחיות כדי לחיות : אהרן ראובני - מונוגרפיה (ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ג 1993)
    על הספר:
    • הופמן, חיה. הכיבשה השחורה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ב באב תשנ"ג, 30 ביולי 1993, עמ' 28.
    • ויסמן, ענת. גישת אמצע שפויה. מעריב, ספרות אמנות, ה' באב תשנ"ג, 23 ביולי 1993, עמ' 27.
    • קרטון-בלום, רות.  מטקסט לקול : יגאל שוורץ על יצירת אהרון ראובני.  מאזנים, כרך ס"ח, גל' 1 (תשרי תשנ"ד, אוקטובר 1993), עמ' 10־12 <מתוך דברים שנאמרו בערב שהתקיים ביד בן-צבי לכבוד "לחיות כדי לחיות">
מאמרים
  • ראובני, אהרן.  לתולדות הטרילוגיה שלי.  דבר, י"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969, עמ' 6  <דברים בטקס קבלת פרס-ביאליק תשכ"ט>
  • אבן, יוסף.  על "אחרית אונו" לא. ראובני.  מאזנים, כרך מ"ו, גל' 1 (כסלו תשל"ח, דצמבר 1977), עמ' 28־34, 49.
  • זך, נתן.  אמנות הרומן של א. ראובני.  הארץ, ל' בתשרי תשכ"ח, 3 בנובמבר 1967 <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ' 292־300>
  • ליפשיץ, אריה.  יוצר בנתיבו האישי : לדמותו של אהרן ראובני.  דבר, כ"ד בטבת תש"ל, 2 בינואר 1970, עמ' 6.
  • מירון, דן.  לאורו של פנס מתוקן. הארץ, ט"ז בניסן תשכ"ט, 4 באפריל 1969, עמ' 17, 18. <על הטרילוגיה הירושלמית של אהרן ראובני "בראשית המבוכה", "האניות האחרונות", "שמות"> <חזר ונדפס בירושלים, מאסף לדברי ספרות, כרך ג-ד (תש"ל 1970), עמ' 159־196> <נוסח מורחב נדפס בספרו כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תש"ם 1979), עמ' 395־430>
  • נבות, אמנון.  חוץ בארץ.  מעריב, תרבות, ט"ז בניסן תשס"ט, 10 באפריל 2009, עמ' 25.
  • פרס ביאליק.  פרסי ביאליק תשכ"ט: לספרות יפה - לא. ראובני.  דבר, לספרות ולאמנות, י' בטבת תש"ל, 19 בדצמבר 1969, עמ' 8 <נימוקי השופטים: ק.א. ברתיני, ישראל כהן ודן מירון>
  • רמבה, אייזיק.  א. ראובני, בעל המלאכות הרבות.  מעריב, כ' בניסן תשכ"ט, 8 באפריל 1969, עמ' 20, 24 <המשך> <שיחה עם הסופר>
  • קשת, ישורון.  על א. ראובני.  בספרו: הבדלות (תל-אביב : אגודת הסופרים העברים ליד דביר, תשכ"ב 1962), עמ' 289־312.
  • שה-לבן, יוסף. דמויות ראשונים בספרות הארצישראלית (העליות הראשונה והשניה). קטיף, כרך ג' (תשכ"ה), עמ' 127־137.
  • שוורץ, יגאל.  עניין של כשרון או שאלה של פרספקטיבה—הערות פתיחה לדיון בפרוזה הארץ ישראלית של אהרון ראובני.   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י'-י"א (תשמ"ז-תשמ"ח 1988), עמ' 325־337.
  • שוורץ, יגאל.  מחוץ לגדר של הרפובליקה הספרותית : פרשת ההתקבלות ה"מוזרה" של אהרן ראובני.  בתוך אהרון ראובני - מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה - יגאל שוורץ (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1992), עמ'    <חזר ונדפס מה שרואים מכאן : סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2005), עמ' 149־200>
על "שמות"
על "עצבון"
על "עד ירושלים"
  • ש. דלילה.  "עד ירושלים".  משא (מצורף ל'למרחב'), גל' 15 (107) (כ' בניסן תשט"ו, 12 באפריל 1955), עמ' ב.
  • Hollander, Philip. Rereading “Decadent” Palestinian Hebrew literature : the intersection of Zionism, masculinity, and sexuality in Aharon Reuveni's Ad Yerushalayim. AJS review, vol. 39, no. 1 (April 2015), pp. 3-26.

על "הג'ונגל" מאת אפטון סינקלר על "האם" לפרל ס. בוק
קישורים:


עודכן לאחרונה: 14 במארס 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף