דוד פרישמן (1859־1922)

David Frischmann


שלום קרמר.
    פרישמן המבקר : מונוגראפיה / שלום קרמר ; ערך והקדים מבוא אבינועם ברשאי. – ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ"ד 1984.
    148 עמ'.
    David Frishman as a critic : monography / Shalom Kramer

    בתחום הביקורת העברית מתגלה דוד פרישמן כבעל סמכות וכבעל שיפוט מחמיר. התביעות שתבע מן הספרות העברית זמנו והביקורת שמתח על יוצריה ויצירותיה, היו חריפות ונוקבות. הוא לא נשא פנים לאיש, ולא חשׂך שבטו מבני דורו המשכילים. להט התגובה הפולמוסית וחריפות הביטוי הלשוני אפיינו את דרכו בביקורת, והמחישו את מעורבתו הרבה בנעשה בקריית-ספר העברית בגולה. פרישמן החזיק בקני-מידה אסתטיים בנוגע להערכת יצירת הספרות, ובא אל הספרות העברית בשמם של ערכי ספרות אירופיים שקלט והטמיע בתוכו. ההשוואות שגזר בין ספרות עמו וספרות אירופה הבליטו את הפער הגדול בין זו לזו, וחידדו את תודעתם העצמית של סופרים, מבקרים וקוראים יברים בני זמנו.
    פרישמן המבקר ניכר בסגנונו המלוטש ובכוח ההתרשמות שניחן בו. הוא ראה בביקורת תחום יצירה, ופעולתו של המבקר האידיאלי בעיניו נעשית בו מתוך השראה. מבקר כזה מזדהה עם יצירי דמיונו של זולתו, ומבקש לעורר יחס דומה אצל קוראי הביקורת שלו. הוא 'מתפעל מן היופי ומן הנשגב' של העולם המגולם ביצירת הספרות.
    משפט הטעם של מבקר הספרות הוא משפט סובייקטיבי – קבע פרישמן – ואין לדרוש ממנו יחס אובייקטיבי כלפי מבוקרו. המבקר הראוי בעיניו הוא מבקר שאינו מומחה, התופשׂ את העיקר ביצירה מתוך בינת-לב יתירה. נאמן לגישתו זו פיתח פרישמן כמה סוגי ביקורת שהוציאו לו מוניטין, והטביע עליהם חותם ספרותי מובהק (מכתבים על דבר הספרות, פרצופים).

תוכן העניינים:

  • אבינועם ברשאי: שלום קרמר המבקר (עמ' 7־8)

  • א. מערכי חיים ויצירה (עמ' 9־27)
    1. בין תקופה לתקופה (עמ' 9־11)
    2.
    מוצאו ובית גידולו (עמ' 11־16)
    3.
    ימי מעשה ויצירה (עמ' 16־22)
    4.
    ימיו האחרונים (עמ' 22־27)
  • ב. השקפות ואמונות (עמ' 28־43)
    1. התנגדותו לתנועה הציונית (עמ' 28־32)
    2.
    "מלאכת מחשבת – תחיית האומה" (עמ' 32־36)
    3.
    על תרבות המערב ועל היהדות (עמ' 37־38)
    4.
    כוחה של ספרות יפה (עמ' 39־40)
    5.
    זיקה משכילית ללשון העברית (עמ' 40־43)
  • ג. הסתערותו על ספרות ההשכלה (עמ' 44־55)
    1. ראשית פעולתו כמבקר ספרותי (עמ' 44־46)
    2.
    ממסתרי ספרותנו (עמ' 46־49)
    3.
    תוהו ובוהו (עמ' 49־51)
    4.
    סניגוריה על שירת גורדון (עמ' 51־55)
  • ד. מכתבים לידידה מדומה (עמ' 56־77)
    1. מהות ה"מכתבים" וייחודם (עמ' 56־57)
    2.
    מול הזרמים החדשים בספרות (עמ' 57־62)
    3.
    בין פרישמן לפרץ (עמ' 62־68)
    4.
    התביעה לליריקה (עמ' 68־72)
    5.
    מכתבים חדשים על דבר הספרות (עמ' 72־77)
  • ה. האמת שבפרצופים (עמ' 78־91)
    1. העצם שבאדם (עמ' 78־80)
    2.
    על המוחות הצרבראליים (עמ' 80־82)
    3.
    פרישמן ושלום-עליכם (עמ' 82־86)
    4.
    בין רומאנטיזם לנטוראליזם (עמ' 87־91)
  • ו. הפליטונים (עמ' 92־107)
    1. מהותם וייחודם (עמ' 92־106)
    2.
    חתימה (עמ' 106־107)
  • ז. תמורות בלשונו (עמ' 108־122)
    1. אמן הלשון המקראית (עמ' 108־114)
    2.
    השינוי שחל בלשונו (עמ' 114־118)
    3.
    אל הספונטאניות שבדיבור (עמ' 118־122)
  • ח. דמות המבקר (עמ' 123־139)
    1. מבקר בלטריסט (עמ' 123־127)
    2.
    יסודות אמנות בביקורתו (עמ' 127־135)
    3.
    "אמנות לשם אמנות" (עמ' 135־139)

  • מפתחות (עמ' 141־147)
  • ביבליוגראפיה של כתבי המחבר (עמ' 148)

עודכן לאחרונה: 6 באוגוסט 2017

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף