מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (1865־1921)

<בהכנה>

Micah Joseph Berdichevsky

מיכה יוסף ברדיצ'בסקי,  סופר והוגה דעות. נולד בכ"ז באב תרכ"ה, 19 באוגוסט 1865 בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, ערש החסידות, למשפחת רבנים רבת-דורות. קיבל חינוך תורני-חסידי מובהק, וכבן בכור להוריו נועד לרשת את כסא הרבנות. ילדותו ונעוריו עברו בעיירה דוּבּוֹבָה הסמוכה לעיר אוּמַן, בסביבה אדוקה ושמרנית ביותר. אלא שההרמוניה בינו לבין מסורת אבותיו התערערה כבר בימי נעוריו, כאשר הוקסם מרעיונותיה של תנועת ההשכלה ושקע בהתלהבות בספרותה, ובעקבות זאת נאלץ לגרש את אשתו הראשונה במצוות חותנו האדוק. כבן עשרים יצא ללימודים בישיבת וולוז'ין בליטא, ובתקופת לימודיו בה (1885־1886) החל בכתיבה ספרותית. ביכורי כתיבתו – תיאורים של חיי הישיבה ודיונים הלכתיים קצרים – פורסמו בשלהי 1886, ובארבע השנים הבאות הירבה להשתתף בעיתונות העברית במאמרים פובליציסטיים, ברשימות-ביקורת, בסקירות היסטוריות וברפורטאז'ות מערי מגוריו. באותן שנים נודע כ"משכיל תורני", השואף לשלב בין עולם התורה לבין יסודות שונים מתרבות אירופה, ואף הוציא ב-1888 קובץ ספרותי-תורני ברוח זו בשם "בית המדרש". ב-1890 יצא לאודסה כתחנת מעבר לקראת רכישת השכלה אוניברסיטאית במערב-אירופה. ב-1891 החל ללמוד באוניברסיטת ברסלאו בגרמניה. את המשך לימודיו עשה באוניברסיטאות של ברלין ושל ברן, בירת שווייץ, עד שהוכתר ב-1896 בתואר דוקטור לפילוסופיה. בשש שנות לימודיו בגרמניה ובשווייץ כמעט נאלם קולו בספרות העברית, אבל אלו היו שנים מכריעות בעיצוב השקפותיו ובהכשרתו כאמן. תחילה נטה לבטל מכל וכל את ערכו של העולם היהודי המסורתי ש"בין החומות", התמכר לקסמיהן של הפילוסופיה המערבית והספרות היפה האירופית וראה בתרבות המערב את חזות הכל. אחר כך הגיע לשלילת כל תרבות שהיא ולקידוש האינסטינקטים והיצרים הראשוניים, אולי בהשפעתו של פרידריך ניטשה שאל כתביו התוודע באותן שנים. ב-1896 בערך ניכר מיפנה נוסף במחשבתו, בכיוון של חזרה אל ההקשר העברי והיהודי, ומחשבות על סינתזה אפשרית בין יהדות וערכי תרבות אירופיים מודרניים כגון הזיקה הישירה לטבע, לאהבה, לאסתטיקה לשמה,לספרות היפה ולאמנות הפלסטית.
בשלהי שנת 1896 הופיע ברדיצ'בסקי מחדש בספרות העברית בסידרת מאמרי פולמוס נגד תפיסותיו של ההוגה הנערץ אחד-העם, שייסד באותם ימים את ירחונו "השילוח". ברדיצ'בסקי וחבריו התקוממו כנגד המקום המוגבל שהועיד אחד-העם לספרות היפה בחזון התרבות העברית שלו, ובמיוחד כנגד הצעתו שהקוראים העברים ימצאו את סיפוקם האסתטי בספרויות העמים המפותחות והעשירות יותר. כוונתו של אחד-העם להגביל את ירחונו לענייני היהדות בלבד גרמה, בעיני ברדיצ'בסקי, לקריעת החיים "לשתי רשויות, לשלנו ולאשר מסביב לנו", ובכך, לדבריו, "הרי אנו מרחיבים את הקרע הפנימי שבתוך לב צעירינו, אשר גם בלעדי זה מלחמה תמידית בלבם עתה בין יפיפותו של יפת ובין אהלי שֵם". ברדיצ'בסקי קרא לריפויו של אותו "קרע שבלב" – מושג מרכזי במחשבתו – כדי לאפשר לצעירים היהודים "להיות 'בני אדם עברים' בבת אחת, בנשימה אחת, שניזונים ממקום אחד". מכאן התפתח ויכוח מסועף, שנמשך כשנתיים, ואשר רבים רואים בו את הוויכוח החשוב ביותר בתולדותיה של הספרות העברית החדשה. במהלכו כבש לו ברדיצ'בסקי עמדת מנהיגות מובהקת בקרב הדור הצעיר של הסופרים העברים. מנהיגותו התחזקה והתבססה עם פרסומם המרוכז של תשעה ספרים מפרי עטו בשנת 1899־1900, ובתוכם ארבעה ספרי סיפורת וחמישה קבצי מסות. חלק מן הסיפורים (בתוכם הנובֶלות החשובות "מחניים" ו"עורבא פרח") מעצבים את המתח בין היחיד החפץ לממש את מאווייו הארוטיים והאינטלקטואליים בעולם המודרני, לבין הכוחות המושכים העצומים של עולם האבות המסורתי, האופפים אותו כעבותות שאינם ניתנים לניתוק. סיפורים אחרים הם כעין דיוקנאות ושרטוטי הווי מנוף העיירה הקטנה ברוסיה, המבוססים במידה רבה על זכרונותיו מעיירת ילדותו באוקראינה, אך גם בהם ניכרת עמדתו כפולת הפנים של המחבר כלפי המציאות היהודית בין אמפתיה לביקורת סאטירית. עם זאת, מרכז הכובד העמוק של הסיפורים מצוי במקום אחר, שכן מתחת לחיצוניות העלובה והמנוונת של העיירה המצטיירת מן הסיפורים רוחשים יצרים אנושיים, חטאים ועברות על איסורים חברתיים ומיניים. מגמתו של ברדיצ'בסקי לחשוף את כוחות החיים הגנוזים שמתחת למעטה המסורתי הרוחני של החיים היהודיים הלכה והעמיקה בסיפוריו, עד שבשנותיו האחרונות היא לבשה אופי מיתי, והביאה אותו לעצב את דמויותיו כגלגולים של כוחות-קדומים או של דמויות תנ"כיות אדירות-כוח, הנאבקות לחרוג מן הקיום האנושי המוגבל,מתמודדות עם איתני הטבע, חוטאות ונענשות. ייחודם של סיפורים אלה טמון לא רק בתימטיקה ובהשקפת העולם יוצאת-הדופן הנפרשת בהם, אלא גם בדרכי עיצובם הבלתי שיגרתיות. ביניהן: הלשון המטפורית הדחוסה, הסימבוליקה האישית הייחודית, המבנים התחביריים הקטועים, העיצוב המרומז והתמציתי של עלילה ודמויות.
התיאורים המקובלים של השקפת-העולם של ברדיצ'בסקי מבליטים בה את תביעת זכותו של היחיד בישראל להסיר מעליו את עבותות היהדות הרבנית, חוקיה ומסורתה, לשם מימוש חופשי של מאווייו היצריים והאינטלקטואליים. ידועה ומפורסמת קריאתו לבני דורו לחדול מלהיות "יהודים אחרונים", להעדיף את הסיף על הספר וליהפך ל"עברים ראשונים". ניסוחים עקרוניים נוספים שהשמיע במסגרת קריאתו ל"שינוי ערכין" בישראל, נהפכו אף הם לסיסמאות מקובלות, שהעמידו אותו כאחד מאבותיה וממבססיה של הלאומיות היהודית החילונית. ביניהם העדפתו את ה"יהודים שבפועל" על-פני ה"יהדות המופשטה", קביעתו כי "יתרון לאדם החי על נחלת אבותיו", והכרזתו הרדיקאלית: "עברים אנו, ואת לבנו נעבוד". ברוח זו פורשו ענפים אחרים בפעולתו הספרותית, כגון מפעל כינוס האגדות ומחקרי המקרא שלו, החותר להוכיח את קיומו של זרם אנטי נורמאטיבי, ארצי וטבעי, שנדחק וטושטש על-ידי כותבי-קורותיה של היהדות הרשמית. כך הובנה גם הימשכותו בסיפוריו אל דמויות של חוטאים ונידחים, בעלי יצרים ומפירי מוסכמות, והשתדלותו לחשוף כל ניצוץ של חיים וכוח בעיירה היהודית המדולדלת.
ב-1902 התיישב ברדיצ'בסקי בברסלאו, ופנה לשורה של תחומים חדשים בעבודתו הספרותית. במשך שנים אחדות התמסר לכתיבת סיפורים ומאמרים ביידיש, המציגים את חיי העיירה היהודית בנוסח כמו-עממי וכאילו בלתי-אמצעי מפיהן של דמויות מפשוטי העם. במקביל עסק בעיבוד ובכינוס של אגדות וסיפורי-עם עבריים, הכין אנתולוגיות של סיפורים חסידיים, וחיבר מחקרים המעלים תיזות נועזות ומרחיקות-לכת בסוגיית ראשיתן של היהדות והנצרות. בד בבד המשיך לכתוב סיפורים ומאמרים בעברית ולכנסם בספרים. ב-1911 עבר לברלין, והתמסר יותר ויותר לתחומי האגדה והמחקר. מ-1913 הופיעו קבצי האגדות שעיבד בתרגום לגרמנית בשתי סדרות: Der Born Judas ו-Die Sagen der Juden, ובמקביל פרסם בעברית את שני כרכי "מאוצר האגדה". בשנות מלחמת העולם הראשונה הוטלו עליו, כנתין של מדינת אויב (רוסיה), הגבלות שונות מטעם השלטון הגרמני. ב-1918 נענה לפנייתו של המו"ל אברהם יוסף שטיבל, שקיבל על עצמו את הוצאת כל כתביו בתנאי שיחזור ליצירה ספרותית בעברית. את שלוש שנותיו האחרונות הקדיש לעיבוד כתביו, לניפויים ולהכשרתם לפרסום במהדורה מסכמת, וליצירה מקורית שפירותיה העיקריים הם שלושת הרומאנים הקצרים ("בית תבנה", "גרי רחוב", "בסתר רעם") והרומן "מרים". ביצירות אלה הגיע לשיאו השינוי ההדרגתי שהתחולל בפואטיקה של ברדיצ'בסקי המספר מראשית המאה, ואשר עיקרו הוא החדרת יסודות מיתיים-אגדיים אל המציאות היהודית המעוצבת בסיפורים. ביניהם: עיצוב הדמויות כחורגות בעוצמתן ממידות-אנוש וככפופות לכוחות-גורל נעלמים; ריבוי הדהודים לפרשיות קדומות, תנ"כיות ואחרות; תפיסה מחזורית-מעגלית של הזמן; עיצוב העולם כנתון במאבק נצחי בין האלוהים והשטן; הדגשת מעמדו של החטא כאפיק לגיטימי למימוש יצרים תוך פריצת נורמות חברתיות; הגבהה לשונית-סגנונית כחלק מעיצובו המועצם של העולם המתואר.
ב-1920 נודע לברדיצ'בסקי כי אביו ואָחִיו נרצחו בפרעות הנרחבות שהתלוו למלחמת האזרחים באוקראינה, וכי עיירות ילדותו ונעוריו חרבו בפרעות. ידיעות אלו חיזקו את תחושתו הטראגית, הניכרת בכתביו האחרונים, כי תפקידו "להציב ציוּן" לעולם היהודי ההולך ונעלם, אך גם ערערו את בריאותו. ברדיצ'בסקי נפטר בברלין בי"ז בחשון תרפ"ב, 18 בנובמבר 1921. המהדורה המסכמת של סיפוריו ומאמריו בעברית וביידיש הופיעה עד 1924 ב-26 כרכים, ומחקריו ההיסטוריים החלו להתפרסם מן העיזבון ב-1925. ב-1936 הועלה עזבונו ארצה על-ידי אלמנתו רחל (1879־1955) ובנו, עמנואל בִּן-גריון (1903־1987), שהקדישו את חייהם לשימורה ולטיפוחה של מורשת ברדיצ'בסקי. ארכיונו העשיר שמור כיום בעיר חולון, ומהדורה מלאה של כתביו מתפרסמת והולכת מ-1996.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

[מקורות נוספים: קרסל, לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, Yiddish Leksikon ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia]

ספריו:

  • רשות היחיד : בעד הרבים (קראקא : דפוס י' פישער, תרנ"ב)
  • על אם הדרך : שמונה-עשר דבר (ווארשא : צעירים, תר"ס 1899)
  • ערכין : עשרה מאמרות (ווארשא : צעירים, תר"ס 1899)
  • על הפרק : שמונה דברים (ווארשא : צעירים, תר"ס 1899)
  • נמושות : שנים עשר דבר (ווארשא : צעירים, תר"ס 1899)
  • מבית ומחוץ : תמונות וציורים (פיעטרקוב : תושיה, תר"ס 1899)
  • מחניים : ספור (ווארשא : תושיה, תר"ס 1899)
  • ספר חסידים : אגדות פרצופים וחזיונות (ווארשא : תושיה, תר"ס 1900)
  • מעירי הקטנה : רשימות ושרטוטים (פיעטרקוב : תושיה תר"ס 1900)
  • עורבא פרח : ספור (ווארשא : תושיה, תר"ס 1900)
  • משני עולמות : ספורים וציורים (ורשה : תושיה, תרס"ב)
  • דין ודברים : עשרה מאמרות (ווארשא : צעירים, תרס"ב 1902)
  • מאמרות : עניני מחקר (ורשה : תושיה, תרס"ג 1902)
  • בספר : קונטרס (קראקא : לשכת המרכז של "עבריה" ברן, תרס"ז)
  • בחומר וברוח : דברים עוברים (ברסלוי : צעירים, תרס"ח)
  • מימי המעשה : קטעים (ברסלוי : צעירים, תרס"ח)
  • מימין ומשמאל : ארבעה מאמרים (ברסלוי : צעירים, תרס"ט)
  • מהעבר הקרוב : עשרים וארבעה ספורים (ווארשא : הספר, תרס"ט)
  • ערבים : דברי מחקר (ברסלוי : צעירים, תר"ע)
  • בערב : טפוסים ספרותיים (ורשה : תושיה, תר"ע)
  • חורב : עניני דת (ברסלוי : צעירים, תרע"א)
  • בשירה ובלשון (ורשה : תושיה, תרע"א)
  • פרי ספר : עניני ביקורת (ורשה : תושיה, תרע"א)
  • מעמק החיים : ספורים שונים (ורשה : תושיה, תרע"ב 1912)
  • כתבי מיכה יוסף בן גריון חדשים גם ישנים (ליפסיה : א. י. שטיבל, תרפ"א-תרפ"ה) 20 כר'.
    התוכן:
    • [א]: מאמרים. מערכה א: בשדה ספר. חלק א: דברי ספרות, שירה ולשון. תרפ"א. קלו, [2] עמ’.
    • [ב]: מאמרים. מערכה א: בשדה ספר. חלק ב: דור וסופריו. תרפ"א. קכו, [2] עמ’.
    • [ג]: מאמרים. מערכה א: בשדה ספר. חלק ג: דברי בקרת. תרפ"א. קח, [2] עמ’.
    • [ד]: מאמרים. מערכה ב: בדרך. חלק א: דברי חזון. תרפ"ב. עז, [2] עמ’.
    • [ה]: מאמרים. מערכה ב: בדרך. חלק ב: שנוי ערכין. תרפ"ב. פג, [2] עמ’.
    • [ו]: מאמרים. מערכה ב: בדרך. חלק ג: עם וארץ. תרפ"ב. קכז, [2] עמ’.
    • [ז]: מאמרים. מערכה ג: מחשבות ותורות. חלק א: משני עברים. תרפ"ב. קסז, [2] עמ’.
    • [ח]: מאמרים. מערכה ג: מחשבות ותורות. חלק ב: חוקים וספרים. תרפ"ב. קנח, [2] עמ’.
    • [ט]: מאמרים. מערכה ג: מחשבות ותורות. חלק ג: לפנות ערב. תרפ"ב. קיג, [2] עמ’.
    • [י]: ספורים. מערכה א, חלק א: בין החומות. תרפ"ג. קל, [2] עמ’.
    • [יא]: ספורים. מערכה א, חלק ב: מאורעות ומעשים. תרפ"ג. קפו, [2] עמ’.
    • [יב]: ספורים. מערכה א, חלק ג: רומנים קצרים. תרפ"ג. ריז, [3] עמ’.
    • [יג]: ספורים. מערכה ב, חלק א: מחוץ לתחום. תרפ"ג. קנז עמ’.
    • [יד]: ספורים. מערכה ב, חלק ב: מעמק רפאים. תרפ"ג. קכ, [3] עמ’.
    • [טו]: ספורים. מערכה ב, חלק ג: מרים : רומן מחיי שתי עירות. תרפ"ג. קנד, [2] עמ’.
    • [טז]: צפונות ואגדות. מערכה א: מני קדם. חלק א: מספורי בראשית. תרפ"ד. רז עמ’.
    • [יז]: צפונות. ואגדות מערכה א: מני קדם. חלק ב: משלשה מועדים. תרפ"ד. רנב, [1] עמ’.
    • [יח]: צפונות ואגדות. מערכה א: מני קדם. חלק ג: מימי התלמוד. תרפ"ד. קצה עמ’.
    • [יט]: צפונות ואגדות. מערכה ב: אגדות עם. חלק א: מימי הבינים. תרפ"ה. רג, [1] עמ’.
    • [כ]: צפונות ואגדות. מערכה ב: אגדות עם. חלק ב: מימי הקבלה והחסידות. תרפ"ה. קע, [1] עמ’.
  • כתבי מיכה יוסף בן גריון חדשים גם ישנים (תל אביב : א. י. שטיבל, תרצ"ו) <מהד' שניה> 17 כר'.
    התוכן:
    • [א]: מאמרים. מערכה א: בשדה ספר. חלק א: דברי ספרות, שירה ולשון. קלו עמ’.
    • [ב]: מאמרים. מערכה א: בשדה ספר. חלק ב: דור וסופריו. קכו, [1] עמ’.
    • [ג]: מאמרים. מערכה א: בשדה ספר. חלק ג: דברי בקרת. קח, [1] עמ’.
    • [ד]: מאמרים. מערכה ב: בדרך. חלק א: דברי חזון. עז, [1] עמ’.
    • [ה]: מאמרים. מערכה ב: בדרך. חלק ב: שנוי ערכין. פג, [1] עמ’.
    • [ו]: מאמרים. מערכה ב: בדרך. חלק ג: עם וארץ. קכז, [1] עמ’.
    • [ז]: מאמרים. מערכה ג: מחשבות ותורות. חלק א: משני עברים. קסז, [1] עמ’.
    • [ח]: מאמרים. מערכה ג: מחשבות ותורות. חלק ב: חוקים וספרים. קנח, [1] עמ’.
    • [ט]: מאמרים. מערכה ג: מחשבות ותורות. חלק ג: לפנות ערב. קיג, [1] עמ’.
    • [י]: ספורים. מערכה א, חלק א: בין החומות. קל, [1] עמ’.
    • [יא]: ספורים. מערכה א, חלק ב: מאורעות ומעשים. קפו, [1] עמ’.
    • [יב]: ספורים. מערכה א, חלק ג: רומנים קצרים. ריז, [1] עמ’.
    • [יג]: ספורים. מערכה ב, חלק א: מחוץ לתחום. קנז, [1] עמ’.
    • [יד]: ספורים. מערכה ב, חלק ב: מעמק רפאים. קכ, [1] עמ’.
    • [טו]: ספורים. מערכה ב, חלק ג: מרים : רומן מחיי שתי עירות. קנד, [1] עמ’.
    • [טז]: על אדמת נכר. חלק א: שני דורות. צח עמ’.
    • [יז]: על אדמת נכר. חלק ב: על יהדות המזרח. ק-קצא, [1] עמ’.
  • ספורים (ניו יורק :הוצאת קרן ישראל מץ, תרצ"ט) <ליקט וערך – מנחם ריבולוב. הסיפורים לוקטו מתוך כתבי מ.י. ברדיצ'בסקי שיצאו לאור בהוצאת א.י. שטיבל, ליפסיה, תרפ"ג ...>
  • ממקור ישראל
  • יידישע כתבים פון א ווייטן קרוב (ניו יאָרק : איקוף, 1948־1951) 2 כר'.
  • כל מאמרי מיכה יוסף בן-גריון ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשי"ב)
  • מ"י ברדיצ'בסקי (מ.י. בן גריון) : יוסף חיים ברנר: חליפת אגרות, תרס"ז-תרפ"א (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962) <המביא לבית הדפוס - שלמה ברטונוב ; אחרית דבר - עמנואל בן-גריון> <מהדורה שניה יצאה לאור בהוצאת בית דבורה ועמנואל בשנת תשמ"ד 1984>
  • מקורות וחקרם : מקרא ומחקר מעזבונו של מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי) (תל אביב : מורשת מיכה יוסף, תשכ"ה) <הסדיר והביא לבית-הדפוס – עמנואל בן-גריון>
  • מרים : רומן מחיי שתי עיירות (תל אביב : יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל"ב 1971) <הקדים מבוא והוסיף ביבליוגרפיה דן מירון ; הסברים והערות - שלמה ברטונוב>
  • עמל-יום והגותו : פרקי יומן (חולון : מורשת מיכה יוסף, תשל"ה 1974) <מגרמנית לעברית – רחל בן-גריון ; הביא לבית-הדפוס – עמנואל בִּן-גריון>
  • יידישע כתבים פון א ווייטן קרוב (ירושלים : האוניברסיטה העברית - החוג ליידיש, הוועד לתרבות יהודית בישראל, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"א) <כולל מבוא בעברית, ביידיש ובאנגלית מאת שמואל ורסס>
  • שלושה רומאנים קצרים : בסתר רעם ; בית תבנה ; גרי רחוב (תל אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור : ספרית תרמיל, תשמ"ב 1982)
  • אמרות / ליקט, תירגם והוסיף מבוא והערות - יוסף אבן (ירושלים ; תל-אביב : דביר, תשמ"ג 1982)
  • פרקי וולוז'ין (תרמ"ח) : עולם האצילות : צרור מכתבים מאת בר-בי-רב (חולון : בית דבורה ועמנואל : הוצאת רשפים, תשמ"ד 1984)
  • על הקשר בין אתיקה לאסתטיקה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986) <תירגם מגרמנית, ערך והקדים – אלכסנדר ברזל>
  • כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן גריון) / בעריכת אבנר הולצמן ויצחק כפכפי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1996־2017)
    התוכן:
    א. כתבים ראשונים, 1886־1888.
    ב. כתבים ראשונים, 1888־1890.
    ג. במכללות המערב, 1891־1895.
    ד. בין התחומים, 1894־1898.
    ה. שינוי ערכים: מאמרים, 1986־1899.
    ו. שינוי ערכים (ב): מאמרים, 1899־1902 / בעריכת אבנר הולצמן.
    ז. סיפורים, 1898־1904 / בעריכת אבנר הולצמן. בשיתוף עם בית שלום עליכם.
    ח. מאמרים, 1903־1908 / בעריכת אבנר הולצמן. בשיתוף עם בית שלום עליכם.
    ט. סיפורי יידיש / בעריכת אבנר הולצמן ; תרגמו - מ"ז ולפובסקי, יצחק כפכפי. בשיתוף עם בית שלום עליכם.
    י. מאמרים ביידיש, מאמרים בגרמנית, הגיגים מן היומן / בעריכת אבנר הולצמן ; תרגמו - יצחק כפכפי, שלמה הרברג, מ"ז ולפובסקי, יוסף אבן. בשיתוף עם בית שלום עליכם.
    יא. סיפורים 1905־1913  / בעריכת אבנר הולצמן
    יב. סיפורים ורומנים קצרים 1919־1921 / בעריכת אבנר הולצמן
    יג. מאמרים, 1909־1913 / בעריכת אבנר הולצמן

    יד. מאמרים, 1913־1921 / בעריכת אבנר הולצמן
  • ילקוט מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בִּן-גָריוֹן) / ליקט והקדים עמנואל בִּן-גָריוֹן (ניו-יורק-תל-אביב : הוצאת קרן ישראל מץ בשיתוף קרן ספריית יצחק קיוב, תשמ"ד 1983)
  • חליפת אגרות : תרס"ז-תרפ"א / מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (מ. י. בן-גריון), יוסף חיים ברנר (חולון : בית דבורה ועמנואל תשמ"ד 1984) <ההדיר – שלמה ברטונוב> <יצא לאור לראשונה בהוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, תשכ"ב>
  • רומן גמור: מרים (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשנ"ז 1997) <מהדורה מחקרית - צפורה כגן> <כולל מאמרי מחקר על הרומן והרומן עצמו>
  • Miriam & other stories / M.Y. Berdichevsky ; [edited and] with an introduction by Avner Holtzman [translated by Richard Flint ... and others] (New Milford, Ct. : Toby Press, 2004)
  • רעם היופי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : הספריה החדשה, תשס"ט 2009) <ערך והוסיף אחרית-דבר - אבנר הולצמן>
  • מרים : רומאן מחיי שתי עיירות (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה : כנרת, זמורה-ביתן, תשע"א 2011) <כולל הערות ואחרית-דבר מאת אבנר הולצמן>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ביבליוגרפיה:
  • אלמגור, דן.  נחלת מי"ב : מפתח ביבליוגרפי ליצירות מיכה יוסף ברדיצ'בסקי-בן-גוריון ולחיבורים על אודותיו (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ב) <בשיתוף שמואל פישמן>
    על הספר:
ספרים: מאמרים:
  • אבישי, מרדכי.  קובלנתם המרה של ברנר וברדיצ'בסקי.  מעריב, כ"ו באייר תשל"א, 21 במאי 1971, עמ' 35 <חמישים שנה להירצחו של י. ח. ברנר>*
  • אבישי, מרדכי. ברדיצ'בסקי: מעלותיה של יצירה שורשית. בספרו:  שערים ברוח : סופרים עבריים ויהודים בספרות העולם (תל-אביב : ירון גולן, 1993), עמ' 7־15.
  • אבן, יוסף.  "צמד הניגודים" כתופעה תמאטית וכתחבולה ספרותית בסיפורי מ. י. ברדיצ'בסקי.  מאזנים, כרך מ"ח, גל' 1 (כסלו תשל"ט, דצמבר 1978), עמ' 24־32)
  • אהרונסון, שלמה.  דוקטרינת הרצון הגרמנית והשפעתה על ניטשה, על ברדיצ'בסקי ועל המנהיגות הציונית שהושפעה ממנו.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 299־325.
  • אורן, יוסף.  הסיפור "אויבי" למ. י. ברדיצ'בסקי.  למרחב, 1965 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ"א 1981), עמ' 183־186>
  • אורן, יוסף.  תחילת חילופי אגרות בין מיכה יוסף ברדיצ'בסקי לאחד העם.  בתוך: גנזי מיכה יוסף, כרך א' (תש"ם), עמ' 5־28 <חזר ונדפס בספרו שבבים (תל אביב : יחדיו, תשמ"א 1981), עמ' 109־135>
  • אורן, יוסף.  הבודד העברי ורעיון התחייה <על "תלוי" מאת גרשון שופמן ו"הזר" למיכה יוסף ברדיצ'בסקי>. בתוך:  ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה"ס למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה 2005), עמ' 205־217.
  • אלבק-גדרון, רחל.  הטקסט השלישי : עיקרון תיאורטי ומתודולוגי בחקר השוואת גרסאות, ויישומו בהשוואת גרסאות הסיפור "עורבא פרח" למ"י ברדיצ'בסקי.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ד' (תש"ס 2000), עמ'  301־321.
  • אלמגור, דן. נער יתום בדור יתום : במלאת 56 שנים לפטירתו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.  ידיעות אחרונות,  תרבות, ספרות, אמנות, ח' בכסלו תשל"ח, 18 בנובמבר 1977, עמ' 2; ט"ו בכסלו תשל"ח, 25 בנובמבר 1977, עמ' 5.
  • אלמגור, דן. ל"ג בעומר - הפלייטון הראשון של מ.י. ברדיצ'בסקי. על המשמר, י"ט באייר תשל"ח, 26 במאי 1978, עמ' 6, 7.
  • אלמגור, דן. לחבק אילן בדמות אשה : האילן והיער כסמלים אירוטיים ביצירתו של מ.י. ברדיצ'בסקי.  מאזנים, כרך מ"ח, גל' 1 (תשל"ט), עמ' 24־32.
  • אלמגור, דן. על דמות "הגיבור האדום" בסיפורי ברדיצ'בסקי. על המשמר, ה' בסיון תשל"ט, 31 במאי 1979, עמ' 6; י"ג בסיון תשל"ט, 8 ביוני 1979, עמ' 7.
  • אלמגור, דן. צולמה ה"גניזה" של ברדיצ'בסקי.  ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות, אמנות, י"ט בחשון תש"ם, 9 בנובמבר 1979, עמ' 20.
  • אלמגור, דן. מילואים לביבליוגרפיה "נחלת מי"ב". גנזי מיכה יוסף, כרך א (תשמ"ו), עמ' 45־56 <בשיתוף אבנר הולצמן>
  • אלמגור, דן. תארים וצבעים חוזרים בסיפורי ברדיצ'בסקי. גנזי מיכה יוסף, כרך ה' (תשנ"ב), עמ' 101־113.
  • אלמגור, דן. דרכו של ברדיצ'בסקי בתיאור הדמויות בסיפוריו.  גנזי מיכה יוסף, כרך ו' (תשנ"ה), עמ' 123־152.
  • אפשטיין, אברהם. על דרך הסיפור של ברדיטשבסקי.  בספרו: מקרוב ומרחוק : פרקי מסה ובקורת (ניו-יורק : אוהל, תש"ד 1943), עמ' 119־125.
  • בן גריון, עמנואל.  דרכו של מ. י. ברדיצ'בסקי בביקורת הספרות.   מאזנים, כרך ו', חוב' ג' (שבט תשי"ח, פברואר 1958), עמ' 184־186.
  • בן גריון, עמנואל.  על אודות "קינים והגה והי" למיכה יוסף בן-גריון.    מאזנים, כרך ל"ו, גל' 1 (טבת תשל"ג, דצמבר 1972), עמ' 37־39.
  • בן גריון, עמנואל.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי - חייו ויצירתו.  בצרון, כרך א', חוב' 3־4 (334־335) (תשרי תש"ם, ספטמבר 1979), עמ' 37־48, 49.
  • בן גריון, עמנואל.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי - הסופר ופעלו.  בצרון, כרך א', חוב' 5־6 (336־337) (ניסן תש"ם, מארס-אפריל 1980), עמ' 6־14, 15.
  • בן-מרדכי, יצחק.  האדם ועוצמתו בסיפורי ברדיצ'בסקי.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 7־22.
  • בן-מרדכי, יצחק.   המספר הלירי ככרוניקן.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 395־414.
  • בן-מרדכי, יצחק. 'הקרבן שמעבר לנהר': קריאה בסיפור 'את קרבני' למיכה יוסף ברדיצ'בסקי. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 151־173.
  • בנארי, נחום.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 89־91.
  • בנד, אברהם. מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי): המרד והמחיר.  בתוך: הספרות העברית ותנועת העבודה / עורך פנחס גינוסר (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשמ"ט 1989), עמ' 17־25.
  • בר-יוסף, חמוטל.  רומאנטיזם ודקאדנס בספרות התחייה העברית.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ג (תשנ"ב 1992), עמ' 170־210 <כולל דיון ביצירותיהם של חיים נחמן ביאליק ומיכה יוסף ברדיצ'בסקי>
  • בר-עד, חיים.  "ההפסקה" למ. י. ברדיצ'בסקי.  קטיף, כרך ג' (תשכ"ה), עמ' 138־142.
  • בריינין, ראובן.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.  בספרו:  כתבים נבחרים / המהדירים - דניאל בן-נחום וד' הנגבי (מרחביה : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן וינפר-מורגנשטרן, תשכ"ב 1965), עמ' 132־134 <נחתם: מרינבד, 22 ביוני 1907 (מתוך היומן)>
  • ברינקר, מנחם.  ברדיצ'בסקי לאחר 'שינוי ערכין'.  עיון, כרך ס"ד, גל' 4 (תשרי תשע"ו, אוקטובר 2015), עמ' 431־443 <כונס בספרו הספרות העברית כספרות אירופית (ירושלים : כרמל, תשע"ו 2016), עמ' 99־110>
  • ברש, אשר [ב. פליכס]. ברנר וברדיצ'בסקי.  הדים, שנה א', גל' א' (ניסן תרפ"ב), עמ' 41 <כונס בכתבי אשר ברש, כרך ג' (תל אביב : מסדה, תשי"ז), עמ' 132>
  • גוברין, נורית.  'הנשמה פתחה את לועה': יחסו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי אל החסידות: עיון בסיפור 'ההפסקה'. בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים: מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 515־526 <תרגום לגרמנית, ראה להלן> <חזר ונדפס בספרה  קריאת הדורות, כרך ג' (תשס"ח 2008), עמ' 130־141>
  • גוברין, נורית.  המשיכה אל התהום בספרות העברית.   מורשת ישראל: כתב-עת ליהדות, לציונות ולארץ ישראל, גל' 3 (תשרי תשס"ז, ספטמבר 2006), עמ' 34־45 <חזר ונדפס בספרה  קריאת הדורות, כרך ג' (תשס"ח 2008), עמ' 130־141>
  • גולומב, יעקב. על הפולמוס 'הניטשאני' בין אחד-העם למיכה יוסף ברדיצ'בסקי. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 69־93 <גרסה חדשה נדפסה בספרו: ניטשה העברי (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2009), עמ'  206־244>
  • גולומב, יעקב.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי - "ניטשאני עברי"?  בספרו: ניטשה העברי (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2009), עמ'  141־205>
  • גולן, ארנה.  סיפורי מ"י ברדיצ'בסקי: "פת-לחם" ו"לפני המחול".  בספרה גבר, אישה, תעודת זהות : שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית  (תל אביב : חורב, תשס"ה 2004), עמ' 229־234.
  • גורפיין, רבקה.  המורד באות המסורה : קווים לדמותו של מ.י. ברדיצ'בסקי. אורלוגין, כרך 5 (1952), עמ' 211־223.
  • גיל, משה.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי המספר (כ"ה שנה לפטירתו).  גליונות, כרך כ', גל' ח' (כסלו-טבת תש"ז), עמ' 58־62 <חזר ונדפס בספרו: כתבים נבחרים / עריכה, מבוא וביבליאוגראפיה מוערה על-ידי גדליה אלקושי (ירושלים : אגודת שלם על-ידי ראובן מס, תש"ל), עמ' 29־35>
  • גלבוע, מנוחה.  עיון בסיפור "מחניים" מאת מיכה יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי).  בתוך:  פרקים נבחרים בסיפור העברי הקצר : ראשית המאה העשרים / צוות הקורס: מנוחה גלבוע, רות לורנד (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשל"ט 1979), יחידות 2־3 (35, 33 עמ')
  • גרוס, ויקטוריה.  בין עוז לברדיצ'בסקי ויעקב שטיינברג.  קשת, שנה 16, גל' ב' (ס"ב) (חורף 1974), עמ' 88־97.
  • דין, צפרירה.  תודעה היסטורית בהגות מיכה יוסף  ברדיצ'בסקי.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 259־298.
  • הולצמן, אבנר.  ברדיצ'בסקי ועגנון : פנים אחרות.  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ"ו 1986), עמ' 167־174
  • הולצמן, אבנר. 'צמאה נפשי לאלהים לאל חי' : על מקומו של הספר 'חורב' ביצירת מ"י ברדיצ'בסקי.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 349־371.
  • הולצמן, אבנר.  אהבת רחל.  בספרו: תמונה לנגד עיני (תל אביב : עם עובד, תשס"ב 2002), עמ' 17־59.
  • הולצמן, אבנר.  דימויי העיירה ביצירת ברדיצ'בסקי : פרספקטיבה תלת-לשונית.  בתוך: מעשה סיפור : מחקרים בסיפורת היהודית מוגשים ליואב אלשטיין / עורכים, אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו 2006), עמ' 311־320.
  • הולצמן, אבנר.  שירת שאול : טשרניחובסקי בעיני ברדיצ'בסקי.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ז 2007), עמ' 789־801.
  • הולצמן, אבנר. על משמר האומה -- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי כפובליציסט פוליטי. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 95־120.
  • הולצמן, אבנר.  'הוא החי במותו' : הנוסח הגנוז של הרצאת ביאליק על מ"י ברדיצ'בסקי - וסביבו.  חוליות: דפים למחקר בספרות יידיש וזיקותיה לספרות העברית, כרך 11 (קיץ 2008), עמ' 61־75.
  • הולצמן, אבנר.  אוהלי שם לבני יפת.  דווקא, גל' 8 (שבט תשע"ב, פברואר 2012), עמ' 12־15 <מי"ב בין מזרח אירופה למערבה>
  • הלפרן, יחיאל.  מאבק יהודי עם כפירה ויאוש : מ. י. ברדיצ'בסקי.  בספרו: המהפכה היהודית : מאבקים רוחניים בעת החדשה (תל אביב : הוצאת עם עובד, תשכ"א 1961), כרך ב, עמ' 381־401.
  • הרצוג, ליאו.  על "קיץ וחורף" לברדיצ'בסקי.  עלי-שיח, חוב' 6 (תשרי תשל"ט, אוקטובר 1978), עמ' 114־117.
  • הרציג, חנה.  הרטוריקה של דרכי ייצוג תודעה ומקומה בסיפור 'מחניים'.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 415־432.
  • הרציג, חנה.  [פרשנות חדשה]: "מחניים" - מיכה יוסף  ברדיצ'בסקי.  בתוך: הסיפור העברי בראשית המאה העשרים - יחידה 12 (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, תשע"א 2011), עמ' 61־83.
  • ורסס, שמואל.  הסיפור 'מעבר לנהר' של מ"י ברדיצ'בסקי - עיון במקורותיו ונוסחאותיו. בתוך: מחקרי ספרות : מוגשים לשמעון הלקין / בעריכת עזרא פליישר (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשל"ג 1973), עמ' 35־60.
  • ורסס, שמואל.  החסידות בעולמו של ברדיצ'בסקי לאור חיבורו שנגנז.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 215־258.
  • זהרי, מנחם.  משנה הערכין.  הבוקר, כ"ו בתשרי תשכ"ב, 4 במארס 1961 <חזר ונדפס בספרו ביכורי עט, חלק שלישי, "יוצר ויצירה בנתיב הדורות" (ירושלים, תשל"ו 1976), עמ' 72־75; בספרו פרקי ספרות (ירושלים, תשמ"ה 1985), עמ' 53־57 ובספרו: פרקי סופר וספר : עיונים בספרות העברית החדשה (ירושלים : כרמל, תשנ"ח 1998), עמ' 93־99>
  • כגן, צפורה. "שפת המראות" : גשר בין ספרות האגדה לבין הספרות העברית החדשה על פי בית תבנה למ"י ברדיצ'בסקי (בן-גריון). כרמלית, כרך כ"א-כ"ב (תשל"ז-תשל"ח), עמ' 292־308.
  • כגן, צפורה.  'שירה אובייקטיבית תולדתית' פואטיקה אנתולוגית ביצירת ברדיצ'בסקי.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 375־393.
  • כצנלסון-שזר, רחל.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : 70 להיוולדו.  דבר הפועלת (תוספת ל'דבר'), שנה ב', גל' 8 (20) (ב' בכסלו תרצ"ו, 28 בנובמבר 1935), עמ' 183־184 * <המשך>
  • כצנלסון-שזר, רחל.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ"ו 1966), עמ' 11־57 <נחתם: תרצ"ח 1938>
  • לוז, אהוד. על שתי תפיסות של קדושה במאמריו המוקדמים של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 7־29.
  • לחובר, פישל.  ימי ברדיצ'בסקי האחרונים : ליום הזכרון בי"ז במרחשון.  מאזנים (שבועון), שנה א, גל' ל"א (י"ב בחשון תר"ץ, 15 בנובמבר 1929), עמ' 1־3 <חזר ונדפס בספרו ראשונים ואחרונים : מסות ומאמרים, ספר שני (תל אביב : דביר, תרצ"ה 1935), עמ' 70־77>
  • לחובר, פישל.  ברדיצ'בסקי בעל-ההלכה.  בספרו שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 100־121 <נחתם: תרצ"ו>
  • לחובר, פישל.  פרקי זכרונות.  בספרו שירה ומחשבה : מסות ומאמרים (תל אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 94־100 <נחתם: ת"ש>
  • ליכטנבום, יוסף.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי.  בספרו: סופרינו : ממאפו עד ביאליק : תולדותיהם, הערכותיהם ופרקים נבחרים מיצירותיהם. -- מהד' שניה מתוקנת (ירושלים : אחיאסף, 1950), עמ' 230־264.
  • ליפסקר, אבידב.  המרד? נרטיב היסטוריוגרפי מומצא.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 3־29 <המאמר מתאר מחדש את דרך השתרשותו של סיפור סוציולוגי-ספרותי על "מרד הצעירים", סיפור שהלך והתעבה בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית כמין אירוע היסטורי ממשי, שבא להעצים את הוויכוח הידוע שהתנהל מעל דפי "השלוח" בשנת 1897, סיפור שהעניק למרד הזה מעמד של הסבר סוציולוגי תרבותי למהפכה ספרותית שהתחוללה בספרות העברית סמוך לסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים>
  • מינץ, אלן.  ברדיצ'בסקי והבושה הארוטית : עיון בסיפור 'עורבא פרח'.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט' (תשמ"ו 1986), עמ' 77־101.
  • מירון, דן.  ראשיתו של ברדיצ'בסקי המספר.  מאזנים, כרך יט, חוב' ג-ד (אב-אלול תשכ"ד, אוגוסט-ספטמבר 1964), עמ' 248־258 <חזר ונדפס בספרו כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תש"ם 1979), עמ' 17־35>
  • מרק, צבי.  חסידות והפקרות : תשתיות היסטוריות ואוטוביוגרפיות לסיפור 'ההפסקה' למ"י ברדיצ'בסקי.  צפון: קובץ ספרותי, כרך ז (תשס"ד 2004), עמ' 219־237.
  • סדן, דב.  שלושה סיפורים וסביביהם.  מאזנים, כרך כ"א (מ"ד), גל' ד-ה (רנ"ח-רנ"ט) (אלול תשכ"ה-תשרי תשכ"ו, ספטמבר-אוקטובר 1965), עמ'  354־362 <בין היתר, דיון בסיפור "האורח: מעשה נורא באדם אומלל שביקש לקחת נקם מאביו" למיכה יוסף ברדיצ'בסקי. חזר ונדפס בספרו אבני גדר : על סופרים וספרים (רמת-גן : הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, 1970), עמ' 89־100>
  • ערפלי, בעז.  עולם ועולמות בו : בין 'מחנים' ל'בסתר רעם' – מבע משולב בשניים מסיפורי מ"י ברדיצ'בסקי.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 433־514.
  • ערפלי, בעז. "התועה בדרכי החיים החדשים": סיטואציה אחת, ביצועים שונים :  מחניים (מ"י ברדיצ'בסקי),  מסביב לנקודה (י"ח ברנר),  תמול שלשום (ש"י עגנון).  בתוך:  ממרכזים למרכז : ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, ביה"ס למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ה 2005), עמ' 234־240.
  • ערפלי, בעז. המהפכה היהודית והמקרא : ברדיצ'בסקי וטשרניחובסקי קוראים בתנ"ך. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 31־67.
  • פיינגולד, בן-עמי.  מיכה-יוסף בן-גריון (ברדיצ'בסקי) - "קלונימוס ונעמי".  בספרו: הוראת הסיפור הקצר : פרקי מבוא והדרכה (תל אביב : הוצאת רמות, אוניברסיטת תל-אביב, תשמ"ט 1989), עמ' 161־177.
  • פיכמן, יעקב.  שרטוטים: מיכה יוסף ברדיטצבסקי : קוים אחדיםהעולם, שנה 3, גל' 22 (ג' בתמוז תרס"ט, 22 ביוני 1909), עמ' 8־9.
  • פיכמן, יעקב.  על השירה : מתוך מסה על ברדיצ'בסקידבר, כ"ד בחשון תשי"ב, 23 בנובמבר 1951, עמ' 3.
  • פנואלי, ש"י. ברדיצ'בסקי מספר. בספרו: חוליות בספרות העברית החדשה (תל-אביב : דביר, תשי"ג 1953), עמ' 103־112.
  • פרז, נחשון.  זהות יהודית בין נתק לחידוש : ביקורת הזהות של מ"י ברדיצ'בסקי: על חילון, שלילה עצמית ונצחונות פירוס.  בתוך: המסורת הפוליטית היהודית לדורותיה : ספר זיכרון לדניאל י' אלעזר / עורך משה הלינגר (רמת גן : אוניברסיטת בר-אילן, תש"ע 2010), עמ' 201־227.
  • צמח, עדי.  החבֵרה.  זהות, כרך 2 (1982), עמ'   <חזר ונדפס בספרו  קריאה תמה : בספרות עברית בת המאה העשרים (ירושלים : מוסד ביאליק, תש"ן 1990), עמ' 139־148>
  • צמח, שלמה.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : למותו.  בספרו: בארצות נוד (תל-אביב : דפוס קואופרטיבי 'אחדות', תרפ"ה), עמ' 32־34.
  • צמרת, צבי. ברדיצ'בסקי, ברנר, גורדון והשבת. בתוך: מסביב לנקודה : מחקרים חדשים על מ"י ברדיצ'בסקי, י"ח ברנר, א"ד גורדון / עורכים אבנר הולצמן, גדעון כ"ץ, שלום רצבי (קריית שדה בוקר : מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, תשס"ח 2008), עמ' 451־468.
  • קומם, אהרן.  החיוך שקפא : המעבר מסָטירה וקומדיה לאמפתיה ודרמה בסיפור 'ההפסקה'.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 527־544.
  • קליינמן, משה.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : (נסוי של ציור דמות).  גזית, כרך י, גל' א-ב (תשרי-חשון תש"ח, אוקטובר-נובמבר 1947), עמ' 8־12; גל' ג-ד (כסלו-טבת תש"ח, דצמבר 1947-ינואר 1948), עמ' 8־12; גל' ה-ו  (שבט-אדר תש"ח, פברואר-מארס 1948), עמ' 14־17; גל' ז-ח (ניסן-אייר תש"ח, אפריל-מאי 1948), עמ' 21־23.
  • קרול, צבי.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : ליום הזכרון העשירי למותו.  דואר היום, כ"ו בחשון תרצ"ב, 6 בנובמבר 1931, עמ'  ה'.
  • רוטנשטרייך, נתן.  'באספקלריה כפולה'.  דבר, י"ד בחשון תש"ז, 8 בנובמבר 1946, עמ' 4 <על מיכה יוסף ברדיצ'בסקי במלאות עשרים וחמש שנה לפטירתו>
  • רונאל, יואב.  ״הבו לי חלל קטן ושם בירכתי האדמה אלך ואהגה בו נכאי, נכאינו״: המרחב המלנכולי ביצירת מיכה יוסף ברדיצ'בסקימכאן : כתב עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך י"ט (2019), עמ' 341־377.
  • שוורץ, יגאל. מחשבת-המקום בסיפורת העברית הבתר-קלאסית : "מעבר לנהר" מאת מ"י ברדיצ'בסקי. בתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ' 455־468 <בעקבות דברים שנאמרו בהרצאה השנתית לכבוד פרופ' יעקב אלרהנד באקדמיה ללשון העברית בירושלים בי"ד באייר תשנ"ח, 10 במאי 1998. נוסח שונה כונס לספרו מה שרואים מכאן : סוגיות בהיסטוריוגרפיה של הספרות העברית החדשה (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2005), עמ' 69־86>
  • שופמן, גרשם.  פגישתי עם מ. י. ברדיצ'בסקי.  דבר, א' בכסלו תש"ח, 14 בנובמבר 1947, עמ' 3.
  • שזר, זלמן.  מול מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : התוודעות אילמת. בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל"ג 1973), כרך ראשון, עמ' 172־176 <נחתם: כסלו תש"י>
  • שחר, דוד.  [המורשת היהודית ומשמעותה החינוכית] : מ"י ברדיצ'בסקי: "דור הולך ודור בא, ערכים הולכים וערכים באים ... יהודים אנו בכל מיני היהדות שנחפוץ" - גישה סלקטיבית למורשת היהודית.  בספרו: מורשת וחינוך : שאלת המורשת היהודית ומשמעותה החינוכית בדור התחייה (רחובות : עידן, 2007), עמ' 31־45.
  • שטיינמן, אליעזר.  מיכה יוסף ברדיצ'בסקי : י"ז חשון, עשרים וחמש שנים לפטירתו.  דבר, י"ד בחשון תש"ז, 8 בנובמבר 1946, עמ' 4.
  • שמואלי, אפרים.  מ. י. ברדיצ'בסקי ומהות היהדות.  בצרון, כרך א', חוב' 5־6 (336־337) (ניסן תש"ם, מארס-אפריל 1980), עמ' 15־19.
  • שמיר, זיוה.  אהבה חסרת סיכוי מאחורי הגדר : תשובת ח"נ ביאליק ל"מעבר לנהר" של מ"י ברדיצ'בסקי.  בספרה: צפרירים : ביאליק נגד הרצל ו"הצעירים" (תל אביב : הוצאת ספרא בשיתוף הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013), עמ' 281־320 <ראה גם על יחסי ביאליק וברדיצ'בסקי בפרק הסיכום (עמ' 352־403) וכן במפתח>
  • שנפלד, רות.  בין ביאליק לברדיצ'בסקי.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 327־347.
  • שקד, גרשון.  "קלונימוס ונעמי", מאת מ. י. ברדיצ'בסקי (בן גוריון). בספרו על ארבעה סיפורים : פרקים ביסודות הסיפור (ירושלים : הוצאת הסוכנות היהודית לארץ-ישראל, המחלקה לעלית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשכ"ג), עמ' סו-צג <חזר ונדפס בספרו ללא מוצא : על י. ח. ברנר, מ. י. ברדיצ'בסקי, ג. שופמן וא. נ. גנסין (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ג 1973), עמ' 15־32 ובספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ'  50־65>
  • Aschkenasy, Nehama. Women and the double in modern Hebrew literature : Berdichewsky/Agnon, Oz/Yehoshua. Prooftexts, vol. 8, no. 1 (January 1988), pp. 113-128.
  • Ben-Amos, Dan. “Introduction”. in: M. Y. Berdichevsky, Mimekor Yisrael: Classical Jewish Folktales (Bloomington and Indianapolis : Indiana University Press, 1990), pp. XXIII-XLVI
  • Cutter, William. Some crosscurrents of linguistic nationalism: M. Y. Berdyczewski on the centrality of Hebrew. In: History and literature : new readings of Jewish texts in honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence : Brown Judaic Studies, 2002), pp. 253-263.
  • Holtzman, Avner. Micha Josef Berdyczewski in Germany : between East and West. Trumah, Bd. 21 (2011), pp. 1-7.
  • Hotam, Yotam. Berdichevsky's Saul and Paul : a Jewish political theology. Journal of Modern Jewish Studies, vol. 6, no. 1 (March 2007), pp. 51-68.
  • Moseley, Marcus. Between memory and forgetfulness: the Janus face of Michah Yosef Berdichevsky. Studies in contemporary Jewry, vol. 12 (1996), pp. 78-117.
  • Rabinovich, Isaiah. Mikha Yosef Berdichevsky : in search of the hidden. In his Major trends in modern Hebrew fiction (Chicago & London : The University of Chicago Press, 1968), pp. 124-144.
  • Steinhardt, Deborah.  Figures of thought : Psycho-narration in the fiction of Berdichewsky, Bershadsky and Feierberg. Prooftexts, vol. 8, no. 1 (May 1988), pp. 197-217.
על "אויבי"
  • בן-מרדכי, יצחק.  שבחי האיבה : עיון בסיפור "אויבי" ובהקשריו.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 23־39.
על "את קורבני"
  • בן-מרדכי, יצחק.  "את קורבני" – מיתוס ללא מסיכות.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 21־22.
על "בדרך רחוקה"
  • בן-מרדכי, יצחק.  הערגה לעוצמה : הסיפור "בדרך רחוקה".  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 10־12.
על "הבודדים"
  • בן-מרדכי, יצחק.  "הבודדים" – אנאליזה של העוצמה.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 14־15.
על "בסתר רעם"
  • חקק, הרצל ובלפור.  מחרוזת אגדות ביצירה "בסתר רעם" (למיכה יוסף ברדיצ'בסקי). טורים לחינוך ולהוראה, גל' ב' (סיון תשל"ה, יוני 1975), עמ' 36־41.
  • חקק, הרצל ובלפור.  המספר ככוח אמיתי ביצירה "בסתר רעם", מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. טורים לחינוך ולהוראה, גל' ג' (אדר ב' תשל"ו, מארס 1976), עמ' 46־51.
  • כגן, צפורה. "ועתה כי כתלי בית-מדרשנו נוטים לנפול" (שלוש הערות על הרומאן הקצר 'בסתר רעם' לברדיצ'בסקי). דפים למחקר בספרות, כרך 1 (תשמ"ד 1984), עמ' 163־172.
  • שקד, גרשון. על "בסתר רעם" מאת מ. י. ברדיצ'בסקי.  מאסף, כרך ז' (1967), עמ' 329־340 <חזר ונדפס בספרו ללא מוצא : על י. ח. ברנר, מ. י. ברדיצ'בסקי, ג. שופמן וא. נ. גנסין (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל"ג 1973), עמ' 33־53 ; ובתוך מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן-גריון) : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו הסיפורית / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה נורית גוברין (תל-אביב : עם עובד, תשל"ג 1973), עמ' 204־224>
  • Holtzman, Avner. Strange fire and Secret thunder : between Micha Josef Berdyczewski and Amos Oz. Prooftexts, vol. 15, no. 2 (May 1995), pp. 145-162. <translated from Hebrew by Chaim Seymour>
על "הזר"
  • בן-מרדכי, יצחק.  "הזר" – עוצמה לכאורה.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 15־16.
על "יהונתן"
  • בן-מרדכי, יצחק.  עוצמה שאינה שלמה : יהונתן – עוצמת הנהיליזם.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 12־13.
על "מרים"
  • אויחמן, רוברט.  נפשות קרועות.  עתון 77, גל' 357־358 (חשון תשע"ב, אוקטובר-נובמבר 2011), עמ' 64 <על ספרו של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי "מרים" בעריכת אבנר הולצמן>
  • אלמוג, רות.  מרים, אחרי שישים שנה.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בסיון תשע"א, 24 ביוני 2011, עמ' 2.
  • בן-שחר, רינה.  לשונו של ברדיצ'בסקי ברומן 'מרים'. בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 583־618.
  • גלבוע, מנוחה.  יסודות נוצריים ברומן 'מרים'.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ'  573־581.
  • יעקבסון, דוד.  תולדות משפחת מרים.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 557־571.
  • לוינסון, אריאל.  'עולם על יד עולם' : לחידת 'מרים' של ברדיצ'בסקי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ו (תשע"ג 2013), עמ' 101־119.
  • מירון, דן.  מבוא.  בתוך:  מרים : רומן מחיי שתי עיירות / מ. י. בן-גריון (ברדיצ'בסקי) ; הקדים מבוא והוסיף ביבליוגרפיה, דן מירון ; הסברים והערות, שלמה ברטונוב (תל-אביב : הוצאת 'יחדיו' ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל"ב 1971), עמ' 7־93 <נחתם: דצמבר 1970. במלאת חמשים שנה להופעת הרומן 'מרים' : תרפ"א – תשל"א> <התוכן: מבוא. א. השאיפה אל הרומאן ביצירת ברדיצ'בסקי - ב. מחוץ לתחום הרומאן <החלק הראשון של המבוא פורסם ב'למרחב', כ"ט באלול תש"ל, 30 בספטמבר 1970, עמ' 35, 44; י"ד בתשרי תשל"א, 14 באוקטובר 1970, עמ' 4, 7>. המבוא כולו חזר ונדפס בספרו  כיוון אורות : תחנות בסיפורת העברית המודרנית (ירושלים ותל-אביב : שוקן, תש"ם 1979), עמ' 36־105>
  • צמח, עדי.  'מרים', סעיף 1.  בתוך: מיכה  יוסף ברדיצ'בסקי : מחקרים ותעודות  / בעריכת אבנר הולצמן (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ב 2002), עמ' 547־555.
  • קשת, ישורון.   מרים.   דבר, כ"א בחשון תשי"ז, 26 באוקטובר  1956, עמ' 5, 6 <המשך> *
  • שקד, מלכה.  "מרים, רומן מחיי שתי עיירות".  בתוך ספרה: חוליות ושלשלת : הרומן העברי על תולדות משפחה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990), עמ' 226־233 <וראה במפתח>
  • Rokem, Na'ama. "With the changing of horizons comes the broadening of the horizon" : multilingual narrative modes in M. Y. Berdichevsky's Miriam. In: Languages of modern Jewish cultures : comparative perspectives / Joshua L. Miller and Anita Norich, editors (Ann Arbor : University of Michigan Press, 2016), pages 227-251.
על "ספר חסידים" על "פועל בטל"
  • בן-מרדכי, יצחק.  "פועל בטל" – פארודיה על גיבור מועצם.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 15.
על "פרה אדומה"
  • בן-מרדכי, יצחק.  "פרה אדומה  – המעבר לעיצוב הוויה מיתית.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 19־21.
  • Cutter, William.  The Red Heifer.  in: Reading Hebrew literature : critical circleussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 29-37.
  • Hoffman, Anne Golomb.  The Red Heifer.  in: Reading Hebrew literature : critical circleussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 38-51.
  • Holtzman, Avner.  The Red Heifer.  in: Reading Hebrew literature : critical circleussions of six modern texts / Alan Mintz, editor (Hanover and London : Brandeis University Press, 2003), pp. 52-63.
על "הקדיש"
  • בן-מרדכי, יצחק.  העוצמה האמיתית : "הקדיש" ו"השניים"  – למהות הקשר בין שתי דמויות מועצמות.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 16־19.
על "השניים"
  • בן-מרדכי, יצחק.  העוצמה האמיתית : "הקדיש" ו"השניים"  – למהות הקשר בין שתי דמויות מועצמות.  בספרו: שבחי האיבה : עיונים ביצירתו של מ. י. ברדיצ'בסקי (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"ן 1990), עמ' 16־19.
על "מ"י ברדיצ'בסקי (מ.י. בן גריון) : יוסף חיים ברנר: חליפת אגרות, תרס"ז-תרפ"א"
  • מירון, דן.  מ.י. ברדיצ'בסקי וי.ח. ברנר באגרותיהם.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באדר ב' תשכ"ב, 30 במארס 1962, עמ' 18, 23.
על "יידישע כתבים פון א ווייטן קרוב" על "כתבים יהודיים מאת קרוב-רחוק" בתרגומו של מ"ז ולפובסקי
על "כתבי מיכה יוסף ברדיצ'בסקי (בן גריון)"
על "רעם היופי"
על "הקשר בין אתיקה לאסתטיקה"
  • בר-יוסף, חמוטל.  החיה שבתוכֵנו : עבודת הדוקטור של מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. ידיעות אחרונות, תרבות, ספרות ואמנות, י' בכסלו תשמ"ז, 12 בדצמבר 1986, עמ' 21  <חזר ונדפס בספרה טעמי הקריאה : רשימות ביקורת ספרותית (מבשרת ציון : צבעונים, הוצאה לאור, 2006), עמ' 390־393>
קישורים:
עודכן לאחרונה: 27 באוקטובר 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף