יהודה קרני (1884־1949)

<בהכנה>

Jehuda Karni

יהודה קרני (ווֹלוֹבֶלסקי), משורר עברי, נולד בפינסק וקיבל חינוך יהודי וכללי. כבר בגיל שלוש-עשרה פרסם שיר ראשון בעיתון "הצפירה" ("גמול המשורר", 1897), והמשיך להדפיס שירים בעברית וביידיש בעיתונות של תנועת "פועלי ציון" הציונית-סוציאליסטית בה היה חבר. עם זאת, את נקודת הפתיחה הממשית שלו כמשורר ראה בפרסום שירו "יש נערה תמימה" על-ידי ח"נ ביאליק בירחון "השילוח" (1909). מנעוריו היה פעיל בחיי הציבור, השתתף כציר בקונגרסים הציוניים מטעם תנועת "פועלי ציון", ומ-1907 כיהן כמזכיר מרכז ציונֵי רוסיה בווילנה. השתתף בקביעות בשבועון התנועה הציונית "העולם" בשירים ובמאמרים, וב-1912 עבר עם מערכת העיתון לאודסה וסייע בידי אלתר דרויאנוב בעריכתו. ב-1921 נחלץ מרוסיה עם חבורת הסופרים שיצאה משם בהשתדלותו של ביאליק, ועלה לארץ-ישראל. מ-1924 היה חבר מערכת העיתון "הארץ", ופרסם בו אלפי רשימות פובליציסטיות וטורים שיריים אקטואליים. רוב שיריו מן התקופה שלפני עלותו לארץ-ישראל כונסו בספרו "שערים" (1923). הקבצים הבאים שפירסם: "בשערייך מולדת" (1938), "ירושלים" (1944), "שיר ודמע" (1945). מהדורה מקיפה של שירתו בשלושה כרכים הופיעה ב-1992.
על-פי גילו השתייך קרני לחבורת המשוררים שהופיעו בספרות העברית בפתח המאה העשרים (יעקב פיכמן, יעקב כַּהַן, זלמן שניאור, יעקב שטיינברג, יצחק קצנלסון, דוד שמעונוביץ), וכמוהם ספג את השפעותיה העזות של שירת ביאליק, עד כדי העמדת חיקויים כמעט ישירים לתכניה, לצורותיה ולדפוסיה הריתמיים, הרטוריים והלשוניים. עם זאת נבדל קרני כבר מראשית דרכו מן הזרם המרכזי של שירת הדור. היבדלות זו ניכרת בעצם כניסתו האיטית, המעוכבת ומלאת הרתיעות ליצירה שירית רצופה; בהימנעותו מבניית מרחב שירי מוחשי ומוצק העומד בסימן זיקת האדם אל הטבע; ובהתרחקותו מו הדגמים של השיר הלירי סגור-המבנה. כנגד זאת עשויה שירתו המוקדמת רצפים ליריים ארוכים, זורמים בחופשיות, ומציגים דרמה פנימית מורכבת של "אני" השרוי במסע חיפוש אחרי מקומו בעולם. זהו סיפורו של משורר-שליח, המיטלטל בין נטייתו להסתגרות מלנכולית מופנמת לבין עמדת נביא-זעם המתייצב מול הציבור. השירה שכתב קרני במזרח-אירופה ניצבת, אפוא, בכעין עמדת ביניים בין הנוסח הרומנטי-בעיקרו של ביאליק וממשיכיו, ובין המודרניזם שהיה עתיד לפרוץ אל השירה העברית אחרי מלחמת העולם הראשונה. ואמנם, אחרי עלייתו לארץ-ישראל פנה קרני בתנופה להתמודד עם המציאות הנופית והחברתית החדשה בדרך הפירוק המודרניסטי, והתמודד בכלי-הבעה אקספרסיוניסטיים מובהקים עם הארץ המדברית הצחיחה ועם המעשה החלוצי האקסטטי המתרחש על גביה.  ספרו "שירי ירושלים" זכה בפרס ביאליק בשנת תש"ד. יהודה קרני נפטר בתל-אביב, בב' בטבת תש"ט, 3 בינואר 1949, ונקבר בשורת הסופרים בבית-העלמין הישן ברחוב טרומפלדור.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

[מקורות נוספים: קרסל, תדהר ויקיפדיה]

ביבליוגרפיה
Eisig Silberschlag, From Renaissance to Renaissance, Vol. 2, Ktav Publishing House, New York 1977, pp. 50-52.

ספריו:
  • שערים (ירושלים : דביר, תרפ"ג 1923)
  • בשעריך מולדת : פיוטים (תל-אביב : אחיעבר, תרצ"ה)
  • ירושלים : מחזור שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1944)
  • שיר ודמע (תל אביב : מחברות לספרות, תש"ה)
  • בימה קטנה : דברים בפרוזה ובשיר (תל-אביב : דביר, תשי"א 1951)
  • ילקוט שירים / ליקט, ערך והוסיף מבוא והסברים יצחק עוגן (תל אביב : יחדיו, תשכ"ו 1966)
  • שירי יהודה קרני / ערך והוסיף מבוא - דן מירון (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ב 1992) 3 כרכים
    התוכן: א. תרס"ז-תרפ"א. -- ב. תרפ"ב-תרצ"ה. -- ג. תרצ"ו-תש"ט.
    "בתנועת מטוטלת, שירת יהודה קרני בהתפתחותה", מאת דן מירון: כרך א', ע' יג-קנ
    .
תרגום:
  • מאורעות הקלברי פין / מרק טוין (תל אביב : אמנות, תרפ"ח)
על המחבר ויצירתו:
  • אברמסקי, שולה. מעל הר הצופים: במכלול שירת ירושלים של קרני. עלון למורה לספרות, חוב' 14 (תשנ"ג), עמ' 110־117.
  • בכרך, נתן. דיון בשני שירים על ירושלים. עלון למורה לספרות, חוב' 17 (תשנ"ח), עמ' 58־67 <דיון בשירו של יהודה עמיחי "כל הדורות שלפני" ושירו של יהודה קרני "שימוני בפרצה">
  • בנארי, נחום.  יהודה קרני.  בספרו: ערכי רוח וספרות : על סופרים, ספרים ואישים (תל-אביב : מדור לספריות שע"י מרכז לתרבות ולהסברה, ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תשי"ד), עמ' 119־121.
  • בסוק, משה. יום אחד עם יהודה קרני.  בספרו: נופי ספרות : מסה, עיון, דיוקן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ה 1964), עמ' 59־69 <נחתם: תש"ט>
  • בריפמן, אראלה. 'קמוש וברוש' ליהודה קרני, 'לבי עם טלליך מולדת' לאסתר ראב (עיון משווה). דפים למחקר בספרות, כרך 1 (תשמ"ד 1984), עמ' 183־193.
  • ברקאי, עדה.  יהודה קרני.  בספרה: משקעים ביאליקאיים בשירת משוררים עבריים בראשית המאה העשרים (1900־1920)  (ירושלים, תשל"ו 1976), עמ' 232־270.
  • זוכמן, לאה. ירושלים של מטה וירושלים של מעלה: הצעה הוראה בין-תחומית. מעגלי קריאה, חוב' 25־26 (1998), עמ' 143־147 <על ירושלים בשירתו של יהודה קרני>
  • זך, נתן.  על שיר של יהודה קרני.  הארץ, י"א בניסן תשכ"ז, 21 באפריל 1967 <על שירו של קרני "מותה בארץ"> <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954־1973 (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011), עמ' 268־269>
  • טרסי-גיא, אסתר.   "שקיעה".  בספרה: ביקורת זוטא : הערכות ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ"ט), עמ' 194־195.
  • יאָפע, מרדכי.  יהודה קרני.   בספרו: רינגען אין דער קייט : עסייען (ניו יאָרק : מרדכי יאָפע בוך-קאָמיטעט, 1939), זז. 245־259 <ביידיש>
  • כצנלסון-שזר, רחל.  יהודה קרני.  בספרה על אדמת העברית : מסות ורשימות (תל אביב : עם עובד, תשכ"ו 1966), עמ' 135־138 <נחתם: תש"ט 1949>
  • ליפשיץ, אריה. שדמות החיים הארץ-ישראליים : על שירי יהודה קרני. מאזנים, כרך מ"ט, גל' 5 (תשרי תש"ם, אוקטובר 1979), עמ' 251־253 <חזר ונדפס בספרו:  הווייתה של תקופה : יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית (תל-אביב : יחדיו, תש"ם 1980), עמ' 68־72>
  • מאור, רונית.  אולי אכפר פני מולדתי.  מקור ראשון, שבת, ו' בטבת תשס"ט, 2 בינואר 2009, עמ' 14 <יהודה קרני, חידש מילים עממיות, כתב בעיתונות על עיוותים חברתיים וראה בפועלו שליחות עליונה. שישים שנים לפטירתו>
  • מייטוס, אליהו.  דרויאנוב וקרני. ליצת סופרים.   בספרו: במחיצתם של סופרים : פרקי זכרונות מימי שחרות (תל אביב : יבנה, תשל"ח 1977), עמ' 64־67.
  • מירון, דן.  בתנועת מטוטלת, שירת יהודה קרני בהתפתחותה.  בתוך: שירים / יהודה קרני (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ"ב 1992), כרך א', עמ' י"ג-ק"נ.
  • מנדה-לוי, עודד.  משורר המוניציפליות.  פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך, גל' 45 (ינואר 2008), עמ' 40־46 <חזר ונדפס בספרו: על קצה המקום : צדדים במרחב ובטקסט הספרותי (תל אביב : רסלינג, 2011), עמ' 121־134>
  • מר, בני.  המחברת השחורה של יהודה קרני.  הארץ, תרבות וספרות, ג' באב תשס"ט, 24 ביולי 2009, עמ' 1, 4. <כולל שירים של יהודה קרני שלא נדפסו עד כה>
  • סדן, דב.  יהודה קרני.  דבר, ג' בטבת תש"ט, 4 בינואר 1949, עמ' 1 <נקרולוג>.
  • קריב, אברהם. יהודה קרני. בספרו: עיונים : מאמרי בקורת (תל-אביב : אגודת הסופרים העבריים ליד דביר, תש"י 1950), עמ' 141־147 <נחתם: כסלו תרצ"ט> <על "שערים" ועל "בשעריך מולדת">
  • Silberschlag, Eisig. The Neo-liturgical poets: Isaac Lamdan, Judah Karni, Joseph Zevi Rimmon, Jacob Rimmon. In his From renaissance to renaissance : Hebrew literature from 1492-1970 (New York : Ktav Publishing House, 1973-1977), vol. 2, pp. 47-55.
על "בשעריך מולדת"
  • אפשטיין, אברהם.  יהודה קרני: לספר שיריו "בשעריך מולדת".  בספרו: מקרוב ומרחוק : פרקי מסה ובקורת (ניו-יורק : אוהל, תש"ד 1943), עמ' 159־164.
  • הרברג, שלמה.  בשעריך מולדתי.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, י"ב בחשון תרצ"ו, 8 בנובמבר 1935, עמ' 4
על "שיר ודמע"
על "בימה קטנה"
קישורים:


עודכן לאחרונה: 16 בינואר 2018

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף