בעריכת חבר ספרנים

 

ש. שלום (1904־1990)

 <בהכנה>

Shin Shalom

    ש. שלום (או בשמו המקורי, שלום יוסף שפירא), משורר, מחזאי וסופר, מהבולטים ביוצרים העבריים של העלייה השלישית, נולד בי"א בטבת תרס"ה, 19 בדצמבר 1904 בפארצ'יב שבפולין לאביו, האדמו"ר המצייר ר' אברהם יעקב שפירא ולאמו הרבנית אסתר גולדה, בת האדמו"ר מפארצ'יב. ילדותו המוקדמת עברה עליו בחצר סבו האדמו"ר מדרוֹהוֹביץ, רבי חיים מאיר יחיאל שפירא, ושנות גידולו עברו עליו לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה בחצר האדמו"ר בווינה עד לעליית המשפחה לארץ ישראל בשנת 1922. בשנים אלה קנה לעצמו השכלה רחבה למדי ושליטה מלאה בשפה הגרמנית, ואף פרסם שלושה שירים בעיתונות הגרמנית בעיר זו. עם עליית המשפחה לארץ-ישראל התגורר בירושלים ולאחר מכן הצטרפה משפחתו לקבוצת חסידי יבלונה, מייסדי כפר חסידים (אז נחלת יעקב), ועסק שם בהוראה עד 1927. לימים תיאר את ימי התיישבות אלה בפרקי יומן 'עליית חסידים'. שיריו הראשונים נדפסו בעיתון הָאֱהֶלָה בעריכת ר' בנימין (יהושע רדלר פלדמן). באותן שנים ערך את שיריו הראשונים שנכתבו על ידו בווינה וכן את אלה שנכתבו בירושלים, ופרסמם בקובץ שיריו הראשון בלב העולם (ירושלים: תרבות, תרפ"ז). שירים אלה נושאים עליהם תווי סגנון אקספרסיוניסטיים מובהקים, וניכר כי הושפעו מאקלימה התרבותי של וינה בין שתי מלחמות-העולם, והם תואמים בקוויהם הכלליים את אקלימה הספרותי של התקופה כפי שאנו מכירים אותו משירת יצחק למדן, אברהם שלונסקי וא"צ גרינברג באותן שנים. בשנת 1928 עבר לראש-פינה ושימש כמורה לילדי המושבה ולילדי הבדואים בסביבה. תקופת חיים זו תועדה על-ידו בנובלה אקספרסיוניסטית  יומן בגליל (נירנברג: עברים, 1931), ובה תיאור אהבתו של המספר לתלמידתו הבדואית לוּנָה. הנובלה תורגמה לגרמנית (Galiläicsches Tagebuch) וזכתה להערכה רבה בחוגי האקספרסיוניסטים הגרמנים. בשנת 1930 יצא ללימודי פנומנולוגיה באוניברסיטת אֶרְלַנגֶן אצל תלמידו הישיר של א' הוסרל – אוֹיגֶן הֶריגֶל. ללימודים אלה היתה השפעה רבה על כתיבתו שנעשתה מופנמת ומאופקת, ולמעשה נסוגה כליל מערכי הכתיבה האקספרסיוניסטית. מהפך זה הוליך אותו להתכחשות גורפת לראשית כתיבתו, והוא טרח תדיר להעלים את ספרו האקספרסיוניסטי הראשון בלב העולם. מעתה קבלו שיריו צביון מופנם, מיסטי ופסיכולוגיסטי – מתכונת שקבעה את סגנון כתיבתו עד ליום מותו. ספר שיריו  מי? (תל-אביב: מוריה, 1930) הוא הדוגמה המובהקת הראשונה לנטייה הסימבוליסטית-מיסטית, ובשלו זכה באהדה רבה מצידו של ח"נ ביאליק, שסייע לו בהדפסת ספר זה. ביאליק נעשה במידה מסוימת לפטרונו, וסייע לו להשתלב בממסד הספרותי של אותה עת.
    הישגו הספרותי הבולט הראשון הוא ספר השירים פלא גמע (תל-אביב: דבר, 1934) שבו נדפסו מחזורי שיריו הסימבוליסטים המשובחים ביותר ('כענבי כחול', 'פנים אל החיה') ובמיוחד כלילי הסונטות 'מעבר לדם', 'אשה' ו'חנינא בני'. סונטות אלה הן מן המעולות בשירה עברית בכלל, והן הותירו רושם עמוק על ש"י עגנון שערך את עלילת הרומן שלו שירה על-פי תבנית עלילתן וציטט כמה טורים מהן לאורך הרומן. באותן שנים ניכר נסיונו להימנות על כותבי השירה העברית-הלאומית (מתוך הלהבות, אודים, תרצ"ט), שינוי סגנוני שהזיק מאוד למוניטין שלו כמשורר אנין טעם. נסיונותיו החוזרים לשלב בין שירה מיסטית-סימבוליסטית ושירה לאומית לא עלו יפה, למעט אולי הפואמה 'החלוצית' און בן פלא (תל-אביב: גזית, 1940), שבה הצליח במידה רבה להתיך מוטיבים מיסטיים-קבליים-חסידיים עם מוטיבים לאומיים-חלוציים לכדי יצירה לכידה ומרשימה.
    נראה כי הישגו הייצוגי בכלל עבודותיו לאחר כתיבת הסונטות הוא הקובץ רחב-ההיקף פנים אל פנים (ירושלים ותל-אביב: מוסד ביאליק-דביר, 1940) שבו הקים מבנה לירי אוטוביוגרפי, מיסטי רווי יסודות קבליים חסידיים רב-פרקים סבוך ומרתק. יצירה שירית זו קבעה יותר מכל את דיוקנו כמשורר ובגינה זכה בפרס ביאליק באותה שנה. נראה כי לא הצליח לחזור על הישגו זה בכתיבת שירה, אף שהיה משורר פורה למדי, והוציא מדי שנים ספורות קבצי-שירה עמוסי התפעמות רומנטית-מיסטית מהתממשות החזון של הקמת המדינה. ככל שהרבה לפרסם קבצי שירה אלה כן התמעטה דמותו בעיני דור המשוררים של שלונסקי ואלתרמן, ואט-אט הוא נדחק לחלוטין לשולי החיים הספרותיים בישראל. בהיעדר חוג ספרותי תומך הסתופף בעיקר בחוגו של יצחק למדן, עורך כתב העת גליונות, ושם מצא לו מבקרים אוהדים שליוו את כתיבתו שנים רבות (בעיקר אפרים שמואלי ויצחק עקביהו ולאחר מכן שרגא אבנרי). ספריו בפרוזה היד השניה (1942) הנר לא כבה (1952), במתח הגבוה (1956) לא הקנו לא מעמד מוכר בקרב כותבי הפרוזה באותה עת, אף שיש בהם עניין רב למי שמבקש למצוא שיקופים ריאליסטיים ביוגרפים לחומרי השירה שלו. גם על רקע ירידת קרנו כמשורר אי אפשר להתעלם מהישגיו המעניינים והמתמשכים בכתיבת דרמות ליריות כמו שבת העולם, אדמה, דן השומר (עם מכס ברוד) מחזה שעובד לליבריט לאופרה הישראלית הראשונה בארץ ישראל מאת מארק לברי (1940), ומלוכת שאול (עם מכס ברוד). ראויים לציון הם תרגומיו לשירה סימבוליסטית צרפתית ולסונטות של שקספיר עליהם זכה לפרס טשרניחובסקי לתרגום. באחרית ימיו פרסם סדרה של ספרי שירה בהוצאת 'עקד' ובהם שירים קצרים ביותר, מרוכזים בהבעתם הלירית וטעונים באותה מיסטיות אקסטאטית שאפיינה אותו מראשית דרכו. בשנת 1973 זכה לפרס ישראל על כתיבתו הלירית. כל כתביו ראו אור כסדרת כתבים, א-יט (תל-אביב: יבנה, וכן: תל-אביב: עקד, תשכ"ו-תשנ"א). לאחר מותו בשנת 1990 טרח המשורר ראובן בן-יוסף על הוצאת ספריו שבעיזבונו והללו ראו כולם אור כהמשך לסדרת כתבים בהוצאת עקד.  שלום יוסף שפירא נפטר בחיפה בה' באדר תש"ן, 2 במארס 1990.

[נכתב על-ידי אבידֹב ליפסקר עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
 [מקורות נוספים: תדהר, קרסל, גרנות, ויקיפדיה, אתר בית אבי חי, איתמר לוי]
[צילום: מכון גנזים]

ספריו:

  • בלב העולם : שירים (ירושלם - תל אביב : תרבות, תרפ"ז)
  • מי? : שירים (תל אביב : מוריה, תר"ץ)
  • יומן בגליל : מימי הדמים בארץ (נירנברג : עברים, תרצ"ב)
  • הסונטות (תל אביב : דבר, תרצ"ד)
  • פלא גמע : שירים וסוניטות (תל אביב : דבר, תרצ"ד)
  • מתוך הלהבות : שירים תרפ"ט-תרצ"ו (ירושלים : אודים, תרצ"ו)
  • ירושלים טירה נמה (תל-אביב : ה' לוונשטיין, תרצ"ז) <כולל אחד-עשר פתוחי עץ מאת יעקב שטינהרד> <מהד' שניה יצאה לאור בהוצאת עקד בתשמ"ו>
  • יריות אל הקבוץ : דרמה בשש מערכות וקולן בינים (ירושלים : אודים, ת"ש)
  • ספר השירים והסוניטות (תל אביב : דבר, ת"ש)
  • און בן פלא : פואימה בששה פרקים (תל אביב : גזית, ת"ש) <מהד' שניה הופיעה בהוצאת עדי בתש"ב, ומהד' דו-לשונית בתשמ"ב 1982>
  • פנים אל פנים : שירים (תל אביב : מוסד ביאליק על ידי דביר, תש"א)
  • היד השניה : ספורים (תל אביב : גזית, תש"ב)
  • אדמה : מחזה בחמש מערכות (ירושלים : ר' מס, 1942) <המוסיקה מאת ד' סמבורסקי>
  • דן השומר (יריות אל הקבוץ) : דרמה בחמש מערכות (ירושלים : קרית ספר, תש"ה 1945) <מהדורה מחודשת> <"הדרמה הזאת, בעיבודו של מכס ברוד, שימשה ליברטו לאופרה העברית הארצישראלית הראשונה מאת מ. לברי, הצגת-הבכורה: תל-אביב, 17.2.45)">
  • עולם בלהבות : שירי הזמן הזה תרצ"ו-תש"ד (תל אביב : עם עובד, תש"ד)
  • שבת העולם : פואימה דרמתית בחמשה מראות ופתיחה (תל אביב : יבנה, תש"ה)
  • חג לי היום : שירי ילדים (ירושלים : עבר, תש"ה)
  • אילן בכות : שירים (תל אביב : יבנה, תש"ו)
  • עלית חסידים (ירושלים : עפר, 1946)
  • אדמה ושמי-שמים : פרקי מכורה (תל אביב : עם עובד, תש"ט)
  • הנר לא כבה : רומן מחיי משורר בארץ (תל אביב : יבנה, תשי"ב) <מהד' מחודשת יצאה לאור בהוצאת ראובן מס בתשכ"א>
  • היינו כחולמים : שירים (תל אביב : יבנה, תשי"ד)
  • ילקוט שירת ש. שלום : לבתי הספר ולנער (תל אביב : יבנה, תשט"ו 1954) <לקטו והקדימו מבואות שלמה שפאן וי. שה-לבן>
  • אדמה ושמי-שמים (חיפה : מועצת פועלי חיפה - ועדת התרבות, תשט"ו)
  • מבחר שירים : חדשים וגם ישנים (תל אביב : דביר, תשט"ז)
  • במתח הגבוה : תשעה סיפורים ומחזה (ירושלים : ראובן מס, 1956)
  • בין תכלת ללבן : שירים חדשים (ירושלים : מוסד ביאליק, תשי"ח 1957)
  • שירי קוממיות ישראל : מימי החלוציות ועד שנת העשור למדינת ישראל (תרפ"ד-תשי"ח) (תל-אביב : יבנה, תשי"ח 1958)
  • ספר חי רואי : שירים חדשים (חיפה : מגילות, תשכ"ג) <עם שער העטיפה וארבעה ציורים מאת יעקב שטינהרט>
  • ילקוט שירים (תל אביב : יבנה בשיתוף עם יחדיו ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשכ"ח) <ליקט והוסיף מבוא והסברים יצחק עקביהו ; עורך הילקוט - ש' קרמר>
  • כוכב התקומה : פואימה לבני הנעורים (תל אביב : יבנה, 1972)
  • כי פנה יום : שירים (תל-אביב : יבנה, תשל"ד 1974)
  • אור הגנוז : שירים חדשים (תל אביב : עקד, תשל"ו)
  • ספר השירים : אספה מתוך כל קבצי שיריו (תל אביב : יבנה, תשל"ח 1977)
  • און בן פלא (חיפה : חבל ימי ישראל, תשמ"ב 1982) <מהדורה דו-לשונית עברית-אנגלית; כולל מאמר באנגלית על המשורר מאת הרולד פיש>
  • New poems : a bilingual edition / edited and translated by Ada Aharoni (Tel-Aviv : Eked, 1985)
  • אחרית יונה : סיפור ושירים מן העזבון (ירושלים : קרן העזבון ע"ש ש' שלום, תשנ"ד)
  • כל יום תמיד : מבחר שירים בעברית ותרגומם לרוסית (ירושלים : קרן העזבון ע"ש ש' שלום, תשנ"ט) <תרגום לרוסית מאת אלכסנדר וולוביק ורינה לוינזון>
  • כתבים (תל אביב : יבנה, תשכ"ו-תשנ"א 1991) 19 כר'.
    • א-ד. כל שירי ש. שלום (תשכ"ו)
    • ה. תרגומים (תשכ"ז)
    • ו. ספורים (תשכ"ז)
    • ז. חזיונות (תשכ"ז)
    • ח. מסות (תשכ"ח)
    • ט. מחתרת השיר, שירים חדשים (תשל"א)
    • י. משא ומסע : פרקי ספרות, פרשיות ויומני מסע (תשל"ד 1973)
    • יא. כי פנה יום : שירים (תשל"ד)
    • יב. שי לבן : שירים ספורים וחזיונות לבני הנעורים ולילד (תשל"ה 1974)
    • יג. השירים החדשים : אור הגנוז, שירים אחרי חצות (תש"ם 1980)
    • יד. אלגביש : שירי השרים האחרונות (תשמ"ד)
    • טו. עם חיים נחמן ביאליק ומכס ברוד : פגישות (תשמ"ד)
    • טז. מאלגביש ומעלה : מסכת שירים על השמינית (תשמ"ו)
    • יז. ש. שלום: ראיון על שירתו / נערך על ידי אברהם הולץ (תשמ"ז 1987)
    • יח. ספר השמחה : שירים (תשמ"ח 1988)
    • יט. להאיר בבקר בבקר; שירים (תשנ"א)

עריכה:

  • כרמלית : קובץ ספרותי (תל אביב : דביר וסניף אגודת הסופרים בחיפה, תשי"ד- <בשיתוף שלום קרמר>

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • שירה ומסתורין : עיונים ליובלו של המשורר ש' שלום / עורכים - י' אלשטיין, ח' שוהם (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ו 1985)
    תוכן העניינים
  • אבנרי, שרגא. שירת ש. שלום : מסות (תל אביב : עקד, תשמ"ה 1985)
    תוכן העניינים
    על הספר
  • ליפסקר, אבידב. הסימבוליקה בשירת ש. שלום : עיון בקובץ "פנים אל פנים" (רמת גן, תשל"ז) <דיסרטציה (מ.א.) - אוניברסיטת בר-אילן, תשל"ז>
  • ליפסקר, אבידב. אדם בין תבל וסמל : ש. שלום-הסימבוליקה בשירתו (חיפה : רנסנס, תשמ"ב 1982)
  • ליפסקר, אבידב. תמורות פואטיות בשירת ש. שלום: תרפ"ב-תש"א (רמת גן, תשמ"ד 1984) <דיסרטציה - אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ד>
  • ליפסקר, אבידב. שירת ש. שלום : תרפ"ב-תש"א : מאקספרסיוניזם נוסח העליה השלישית לסימבוליזם (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ"ב 1992)
  • מארק, אריה.  מאחורי הפרגוד  (ירושלים : כרמל, תשע"ג 2012) <חליפת מכתבים ושיחות שנערכו בין המחבר לש’ שלום על המחזה "היד השנייה". כולל תקליטור המכיל הקלטה של השיחה בין אריה מארק וש. שלום>
מאמרים:
על "מי?"
על "ירושלים טירה נמה"
על "ספר השירים והסוניטות"
  • מיכלי, ב. י. "ספר השירים והסוניטות".  הפועל הצעיר, ד' בסיון ת"ש  <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 193־198>
על "און בן פלא"
  • מיכלי, ב. י. "און בן פלא".  הפועל הצעיר, ד' בסיון ת"ש  <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 202־205, בשם: "און בן פלא - החלוץ האלמוני">
על "פנים אל פנים"
  • מיכלי, ב. י. "פנים אל פנים".  הפועל הצעיר, י"ג באייר תש"ב  <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 198־202, בשם: "הערות לשירי 'פנים אל פנים'">
על "היד השניה"
  • מיכלי, ב. י.  "היד השניה".  הפועל הצעיר, י"ג באייר תש"ב <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 211־212, בשם: "ניסוייו בתחום הסיפור'">
על "עולם בלהבות"
  • מיכלי, ב. י.  "עולם בלהבות". גליונות, תשרי-חשון תש"ה <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 205־207, בשם: "על שיריו האקטואליים'">
על "שבת העולם"
  • מיכלי, ב. י. "שבת העולם".  הפועל הצעיר, כ"ז בסיון תש"ה  <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 207־209, בשם: "שבת העולם - פואימה דרמאטית'">
על "חג לי היום"
  • מיכלי, ב. י. "חג לי היום". הד הגן, גל' ה-ו (תש"ה)  <חזר ונדפס בספרו: דמויות וצדודיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"א 1971), עמ' 209־210, בשם: "על שיריו לילדים">
על "אילן בכות"
על "אדמה ושמי-שמים"
  • גורן, נתן.  "אדמה ושמי-שמים".  דורות, גל' ח' (י"ח בחשון תש"י, 10 בנובמבר 1949), עמ' 12־13.
על "הנר לא כבה"
על "בין תכלת ללבן"
על "ספר חי רואי" על "הסונטות"
  • הלל, ברזל. כליל הסונטות: הקפדה והזרה (עיון משווה "לשמש" ו"על הדם" לשאול טשרניחובסקי, "הסוניטות", מחזור בשלושה כלילים לש. שלום)  מאזנים, כרך ס"א, גל' 2 (1987), עמ' 24־28.
על "במתח הגבוה"
  • קרמר, שלום. במתח הגבוה. מאזנים, כרך ז', גל' 5 (תשרי תשי"ט, אוקטובר 1958), עמ' 330־332
על "כי פנה יום"
  • קרמר, שלום. בשולי ספרו החדש של ש. שלום. מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ', גל' 1 (1974), עמ' 48־49.
  • קרמר, שלום. מן האין אל היש : במלאת שבעים שנה לש. שלום.  כרמלית, כרך י”ט-כ’ (תשל"ה), עמ' 9־17.
על "ספר השירים" (תשל"ח 1977)
על "שירים אחרי חצות"
על "New poems : a bilingual edition"
קישורים:


עודכן לאחרונה: 2 במאי 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף