לאה גולדברג
נולדה בב׳ בסיון תרע״א, 29 במאי 1911 בקניגסברג, אז פרוסיה המערבית, כיום קלינינגרד, רוסיה. גדלה בקובנה, אז עיר באימפריה הרוסית, בהמשך בירת ליטא העצמאית. הוריה היו סוציאליסטים. אביה היה יידישיסט בהשקפותיו, אולם לשון הדיבור בבית היתה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לעקור מביתה בשל ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים סמוך לקווי החזית. בשנות גלותה של המשפחה במרכז-רוסיה נולד אחיה היחיד עמנואל, שנפטר בהיותו כבן שנה. בעת השיבה הביתה ב-1919 נעצר האב על ידי חיילי משמר הגבול הליטאי בחשד לפעילות בולשביסטית ועבר עינויים. הוא התמוטט נפשית וכעבור זמן הורחק ממשפחתו. ב-1926, ואולי אף קודם, נשלח למרפא בגרמניה. המשפחה ירדה מנכסיה וגולדברג הצעירה נשלחה לגימנסיה הרוסית בעיר, ככל הנראה בשל אילוצים חומריים. בתוך כך שינה מוסד זה את אופיו והפך לגימנסיה עברית. כבר בשנת הלימודים השנייה, בהיותה בת עשר, החלה לכתוב יומן בעברית, ורשמה בו כעבור זמן לא רב כי היא מתעתדת להפוך לסופרת עברית.
ביכורי יצירתה ראו אור בעיתונות העברית-ליטאית: שירה הראשון נדפס בנתיבות בהיותה בת חמש-עשרה. עד מהרה נמנתה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא
״פֶּתַח״, שהיתה כעין שלוחה של חבורת ״כתובים״ הארץ-ישראלית. למדה באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון (1928–1933) והתמחתה בבלשנות שמית. היא השלימה את עבודת הדוקטור בשנה שבה שימשה כמורה בגימנסיה
״תרבות״ בעיירה רסֵיין שבמרכז-ליטא. נושא העבודה היה ״התרגום השומרוני לתורה: עיון במקורותיו לפי כתבי היד״. עלתה ארצה ב-1935, בסרטיפיקט משותף עם שימל גֶנס (שמעון גן), ולשם כך נישאה לו בנישואים פיקטיביים.
סמוך לעלייתה ראה אור ספרה הראשון, טבעות עשן, בהוצאת יחדיו, חבורת היוצרים בראשותו של
אברהם שלונסקי שאליה הצטרפה. לפרנסתה עבדה בעיקר בעיתונים
דבר (1943-1936, פרי עטה נדפס לא אחת בשם העט לוג) ומשמר, שהפך לימים לעל המשמר (פירסמה שם מ-1943, גם בשם העט עדה גרנט). בה בעת תירגמה וערכה ספרים בספרית פועלים. ב-1952 החלה ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1954 עקרה עם אמה מתל אביב לבירה. היתה ממקימי החוג לספרות השוואתית וכללית ועמדה בראשו מ-1962 ועד יום מותה. יצירתה טבועה בחותם המסורות התרבותיות של מרכז-אירופה ומערב-אירופה, הן הקלאסיציסטיות והן המודרניסטיות, אף יותר מיצירות בני דורה. עם זאת, גדלה על ברכי התרבות הרוסית ונחשפה בגיל צעיר ליצירות המופת של ספרות זו. עניין מיוחד היה לה בשירתו של אלכסנדר בלוק. בנערותה התוודעה לשירתו של ריינר מריה רילקה ובהמשך אל זו של הוגו פון הופמנסתל. ובמקביל קראה בשירתו של
חיים נחמן ביאליק ובפרוזה של אורי ניסן גנסין. השפעת משולש הכוחות התרבותי הרוסי-גרמני-עברי ניכרת כבר ביצירותיה הראשונות שראו אור. כרוב הנשים היהודיות אז, אף היא לא זכתה להשכלה יהודית מסורתית, ומכאן אולי מיעוטם היחסי של רמזי הלשון למקורות היהודיים ביצירתה. בניגוד לרוב היוצרים בני דורה בספרות העברית, עולמה האינטלקטואלי של גולדברג נסמך על הכשרה אקדמית סדורה במדעי הרוח. בתחילת שנות החמישים רכשה גם בקיאות בספרות הרנסנס, בעיקר בלטינית ובאיטלקית, התמחתה ביצירות פטררקה ודנטה ותירגמה מהן. בעשור האחרון לחייה שבה לעסוק בהרחבה ובעמקות בספרות הרוסית של המאה התשע-עשרה. השירה היתה האפיק המרכזי שבו שיקעה את מאמציה. בילדותה כתבה שירים ברוסית, אך כבר בנעוריה סיגלה לה את העברית כשפת יצירה בלעדית. כעשירית מכלל כשבע-מאות השירים שפירסמה הן סונטות (גולדברג העמידה את חטיבת הסונטות המשמעותית ביותר בשירה העברית החדשה אחרי
שאול טשרניחובסקי). בחינת מלאכת השיר של גולדברג מלמדת על החדשנות והחיוניות שהחדירה לסונטות ולצורות מסורתיות אחרות של השירה המערבית, דוגמת האלגיות והטרצינות, ועם זאת, דבקותה בהן שיוותה לשירתה תדמית שמרנית, הן בקרב בני זמנה, שהספיקו לחזות בעיניהם בעליית האוונגרד, והן בקרב בני המשמרת הצעירה בשירה העברית. התדמית השמרנית והמינורית-וידויית של שירתה ניזונה גם מהמקום הרחב יחסית שתופשים בה שירי אהבה, אף שרבים מהם עשויים לייצג בעקיפין חוויות קיומיות-היסטוריות בנות הזמן. שירתה המוקדמת כונסה ברובה בספר טבעות עשן (1935), שבו חידשה בדימויים ובפרוזודיה, הגם שהתמטיקה של חלק משיריו מונוטונית. הספר נתפש בדיעבד כקרוב יותר ברוחו למודרניזם העברי בחוץ לארץ מאשר לזה הארץ-ישראלי מבית מדרשו של
שלונסקי. בין כך ובין כך, הספר התקבל בחום גם על ידי אנשי הממסד הספרותי הוותיק בארץ וסלל את דרכה. ספרי שיריה
על הפריחה (1948) וברק בבוקר (1955) נחשבים לפסגות שירתה הטקטונית. הופעת מבחר שיריה מוקדם ומאֻחר (1959) סימנה, בד בבד עם
״קביעת הקאנון״ של המשוררת בידיה-שלה, גם את המגמה החדשה של שירתה, שפנתה לעבר פרימת הצורות השיריות המחמירות. בצד התשבחות שהורעפו על המבחר, הוא שימש מטרה לחציהם של בני המשמרת הצעירה בספרות ובביקורת העברית, בייחוד
נתן זך ודן מירון. עם זאת, גולדברג קירבה אליה אחדים מהמשוררים הצעירים, בהם
דן פגיס, ט׳ כרמי,
דליה רביקוביץ וטוביה ריבנר. יש הטוענים כי ספר השירים האחרון שהוציאה בחייה,
עם הלילה הזה (1964), מעיד על התקרבותה לפרוזודיה וללשון ״השירה הצעירה״, בעוד שלדעת אחרים מדובר בהתפתחות פנימית, טבעית ומתבקשת של הפואטיקה שלה. בשנותיה האחרונות מיעטה יחסית בכתיבת שירים ויצרה בתחום האמנות הפלסטית. לצד היותה משוררת, נודעת גולדברג הרבה בזכות כתיבתה לילדים, זאת אף שרבות מיצירותיה נכתבו מחמת אילוצים חיצוניים, ואחרות, דוגמת
המפוזר מכפר אז״ר (1943), הנן עיבודים משפות אחרות. בספריה ידידי מרחוב ארנון (סיפורים, 1943),
מה עושות האילות (שירים, 1949), נסים ונפלאות (סיפורים, 1954), אַיֵּה פלוטו (סיפור, 1957),
דירה להשכיר (סיפורים, 1959) ואחרים, יצרה שפע של דמויות ודימויים היוצרים כעין
״לוקוּס״ ישראלי שקל להתרפק עליו. הפרוזה שלה מעמידה במרכזה את נושא הזיכרון ואת סוגיית פעולתה של יצירת האמנות בעולם המציאות. בפרוזה יש חשיפה רבה יותר של יסודות מחייה מאשר בשיריה, אף שאינה מתיימרת להיות אוטוביוגרפית. רומן-המכתבים המעט בוסרי
מכתבים מנסיעה מדומה (1937) הוא כעין פרֵדה מאירופה וממורשתה התרבותית, ערב עלייתה ארצה של מְחברת המכתבים, בת דמותה של גולדברג. הרומן מדגיש את היותו בדיה ספרותית ומדרבן את קוראיו לבחון את הגבול בין קדמת היצירה הספרותית לבין אחורי הקלעים שלה. לעומתו, לרומן
והוא האור (1946) רקע אוטוביוגרפי מוצק. גולדברג מקימה בו לתחייה את ליטא מולדתה בראשית שנות השלושים, מתוך תודעה-שלאחר-חורבן ובראייה כפולה, נוסטלגית ומפוכחת בעת ובעונה אחת. בתחום הפרוזה פירסמה גולדברג גם ממואר,
פגישה עם משורר (על אברהם בן יצחק, 1952), וכן כעשרים וחמישה סיפורים קצרים. היא גנזה רומן רחב יריעה שכתבה במחצית השנייה של שנות השלושים,
אבדות, שראה אור לראשונה במלאות ארבעים שנה למותה. עלילת הרומן מתרחשת בברלין ערב עליית הנאצים לשלטון וגיבורו הוא משורר עברי ואזרח פלשתינה (א״י), שהגיע למטרופולין לשם השלמת מחקר מדעי. זהו הניסיון המקיף ביותר של גולדברג ליצור מִבדֶה ספרותי ולהעמיד רומן אפי במסורת הרומן הצרפתי-רוסי. בולטות ביצירה הרגישות לגורל היהודי במאה העשרים וההתלבטות המורכבת בין אירופה לבין הארץ כשתי אופציות תרבותיות מנוגדות. כחוקרת וכמבקרת ספרות נטתה גולדברג להדגיש את היסוד האוניברסלי ביצירת הספרות דווקא על ידי ירידה לפרטים של תקופת כתיבתה ומקומה בחיי היוצר. קנה המידה המרכזי לשיפוטה של יצירה בעיניה הוא הערך האסתטי שלה. היא רואה את הספרות כסוג של מציאות-על, שאמנם אינה יכולה להיות שלמה לעולם ובכל זאת בכוחה למשמע את החיים החוץ-ספרותיים. גולדברג ביססה לה מעמד של קובעת טעם ב״רפובליקה הספרותית״ הארץ-ישראלית והישראלית, תחילה בזכות הרצנזיות שלה בעיתונות ובהמשך בכתיבתה האקדמית. דומה שהיא היתה
״הסמן הימני״ בחבורת ״יחדיו״ במאבק על פתיחת אופקיה של הספרות העברית לתרגומים מספרות העולם באומר ובמעשה (בין השאר תירגמה את
מלחמה ושלום לטולסטוי [1953], פֶּר גינְט לאיבסן [1953] וכטוב בעיניכם לשקספיר [1957]). בפולמוס עם
שלונסקי ואלתרמן בפרוץ מלחמת העולם השנייה היא קראה להתעלמות מכוונת של האקט השירי מן המציאות הפוליטית החוץ-ספרותית, וכך נהגה גם במאבקה נגד המגמה הריאל-סוציאליסטית, עם שגשוגה בספרות הישראלית. יצירתה הדרמטית מבקשת להציג דילמות תרבותיות והיסטוריות באמצעות סיטואציה אנושית מקומית. המחזה
ים בחלון (1938), על חבורת אמנים בוהמיינים שזה מקרוב עלו ארצה, נחל כישלון חרוץ אצל הקהל והמבקרים. עלילת המחזה
בעלת הארמון (1956), המתרחשת באירופה זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עומדת תחת רושם הקרע בין ההוויה הארץ-ישראלית לבין זו האירופית וקטיעת
״הרצף הרוחני הגדול״ (כדברי בּוּרקהארדט) של הציוויליזציה המערבית. המחזה זכה להצלחה והוצג במקומות שונים בעולם. מחזה נוסף שחיברה באותה עת,
ההר האילם, לא הוצג.
זכתה בפרס רופין (1948), בפרס שלונסקי (1956), בפרס חולון (1960), בפרס נוימן מטעם אוניברסיטת ניו יורק (1970) ובפרס ישראל (1970). היא נפטרה בשעת דיוניה של ועדת פרס ישראל, והוועדה, בהחלטה תקדימית, המליצה להעניק
״פרס הוקרה וזיכרון״ על מפעל חיים ליוצרת לאחר מותה.
לאה גולדברג
נפטרה בירושלים בח׳ בשבט תש״ל, 15 בינואר 1970. לאחר מותה כונסו כתביה בעריכתו הראשית של
טוביה ריבנר בספרית פועלים: שירים (בשלושה כרכים, 1973);
פרוזה (כרך אחד, 1973-1972); הדרמה של התודעה: פרקי דוסטויבסקי (1974);
קולות רחוקים וקרובים: תרגומי שירה (1975); האומץ לחולין: בחינות וטעמים בספרותנו החדשה (1976);
מדור ומעבר: בחינות וטעמים בספרות כללית (1977); בין סופר ילדים לקוראיו (1978). כעבור שנים הופיעו בדפוס יומניה (בעריכת רחל
ואריה אהרוני, 2005), מבחר מכתביה (נערות עבריות: מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה, ערכו יפעת וייס
וגדעון טיקוצקי, 2009; אולי רק ציפורי מסע, חליפת מכתבים בין
טוביה ריבנר ללאה גולדברג, ערך גדעון טיקוצקי, 2017) וכל סיפוריה (בעריכת
גדעון טיקוצקי וחמוטל בר-יוסף, 2009). לאה גולדברג ממשיכה לרתק את עולם המחקר, כמעט יובל לאחר מותה. רק בעשור האחרון, יצאו לאור תשעה ספרי מחקר על יצירתה (הבולטים שבהם:
לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף, 2012; לשיר בשפת הכוכבים: על יצירת לאה גולדברג, מאת
זיוה שמיר, 2014; על גבול האור – חתכים והתבוננויות ביצירת לאה גולדברג, מאת
חיה שחם, 2017). העיסוק האינטנסיבי ביצירתה משקף הן את העושר הפואטי הטמון בכתביה, והן את מקומה המרכזי בתרבות הישראלית. משנת 2017 דמותה של לאה גולדברג מתנוססת על שטר של 100 שקלים חדשים.
מכתבים מנסיעה מדומה (תל-אביב : דבר, תרצ״ז) <ציורים בידי הצייר
י. פרנקל> <מהדורה פכסימילית הופיעה בספרית פועלים בתשמ״ב 1982; מהדורה מחודשת
בה שולבו שני פרקים גנוזים מתוך כתב היד של הספר, בעריכת אברם קנטור וגדעון טיקוצקי,
יצאה לאור בספרית פועלים בתשס״ז 2007> <תורגם לגרמנית>
Briefe von einer imaginären Reise / aus
dem Hebräischen von Lydia Böhmer (Frankfurt am Main : Jücircleher Verlag
im Suhrkamp Verlag, 2003)
שבלת ירקת העין (תל-אביב : דפוס הנקדן, ת״ש 1940)
שיר בכפרים : מחרזת שירי עם (תל אביב : דפוס הנקדן, תש״ב)
המפוזר מכפר אז״ר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1943) <על-פי ש.
מהרשק ; ציורים מאת לאה גרונדיג>
מביתי הישן (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תש״ד)
והוא האור : רומן (מרחביה : ספרית פועלים, 1946)
על הפריחה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1948)
<שירים>
מה עושות האילות : שירים לילדים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי
השומר הצעיר, 1949) <ציורים – אריה נבון> <מהדורה מחודשת בעריכת
נרי אלומה וגדעון טיקוצקי יצאה לאור בתשפ״א, 2020>
שבעת העורבים (תל אביב : ספרית פועלים, 1950) <הבובות (בצילום)
מאת עמליה סרקין> <מהדורה חדשה יצאה לאור ב-2005>
אהבת שמשון : מחרזת שירים (תל אביב : מקרא סטודיו, תשי״ב 1952)
<איורים בידי שרגא ווייל>
פגישה עם משורר : על אברהם בן יצחק סונה (מרחביה :
ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1952) <נדפס
מחדש בתשמ״ח 1988 ובתש״ע 2009>
ברק בבקר : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר,
תשט״ו 1955)
בעלת הארמון : אפיזודה דראמאטית בשלוש מערכות (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת
הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשט״ז) <מוצג על-ידי התיאטרון הקאמרי><תורגם
לאנגלית וצרפתית>
Lady of the castle : a dramatic episode in
three acts / translated from the Hebrew by T. Carmi (Tel Aviv : Institute for
the Translation of Hebrew Literature, 1974)
La Châtelaine / traduit de l׳hébreu par
Eliahou Eilon ; introduction par Matti Megged (Tel-Aviv : Institut de traduction
de la littérature hébraïque, 1983)
חמשה פרקים ביסודות השירה (ירושלים : הסוכנות היהודית לארץ ישראל, המחלקה לעליית
ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי״ז)
מוקדם ומאוחר : מבחר שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר,
1959) <מהדורה מורחבת יצאה לאור ב-2003>
אמנות הסיפור : עיונים בצורות הסיפור הקצר ובתולדותיו (מרחביה : ספרית פועלים,
הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1963)
עם הלילה הזה (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ד 1964) <תורגם לספרדית>
Con esta noche / traducción, introducción
y notas, María Pérez Valverde (Granada : Universidad de Granada, 1994)
<Poems
in Hebrew and Spanish on opposite pages, introduction and notes in Spanish>
מעשה בציָר (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ו
1965)
הספרות הרוסית במאה התשע-עשרה : קובץ מסות (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ
הארצי השומר הצעיר, תשכ״ט 1968)
ילקוט שירים / ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים – טוביה
ריבנר (תל אביב : הוצאת יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בישראל,
1970)
שלשה סיפורים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל״א
1970) <איורים - שמואל כץ> <התוכן: דירה להשכיר -- כך ולא כך --
מעשה בשלושה אגוזים>
שארית החיים : שירים רשומים מן העזבון (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״א 1971)
<הביאו לדפוס טוביה ריבנר, אריה נבון>
פרוזה. והוא האור : רומן (עמ׳ 9–194). סיפורים: האפרסק. פגישה באביב. אנטוניה.
נכר. אהבת היתור. הסנדלר. אושר. ביקור של חובה. פגישה עם משורר
: על אברהם בן יצחק סונה. ציונים ביבליוגרפיים (תשל״ב 1972). 325
עמ׳.
שירים. כרך ראשון: טבעות עשן. שיבולת ירוקת העין. שיר בכפרים. מביתי הישן
(תשל״ג 1973). 247 עמ׳.
שירים. כרך שני: על הפריחה. ברק בבקר. מלים אחרונות (תשל״ג 1973). 286
עמ׳.
שירים. כרך שלישי: עם הלילה הזה. שירים שלא כונסו בספרים. הערות (תשל״ג
1973). 289, xxiii עמ׳.
הדראמה של התודעה : פרקי דוסטויבסקי (תשל״ד 1974). 138 עמ׳.
קולות רחוקים וקרובים : תרגומי שירה (תשל״ה 1975). 244 עמ׳.
מדור ומעבר : בחינות וטעמים בספרות כללית / עריכה ומבוא, אורה קוריס (תשל״ז
1977). 332 עמ׳.
מחזות: ההר האילם : מחזה בשלוש מערכות. בעלת הארמון : אפיזודה דרמטית
בשלוש מערכות (תשל״ט 1979). 157 עמ׳.
מר גזמאי הבדאי (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל״ז 1977) <איורים
- אריה נבון>
לקט משירי לאה גולדברג / עריכה וניתוחי השירים – יפה קמר (ירושלים : המחלקה
לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית : גשר למשתלמים, תשל״ח)
<הדפסות נוספות יצאו לאור בתש״ם ובתשמ״ג>
וכולם חברים : חמישה סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ח 1978)
<ציורים - שמואל כץ>
בין סופר ילדים וקוראיו : מאמרים בספרות ילדים / כינסה והקדימה דברים –
לאה חובב (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ח 1978)
מעשה בשלושה אגוזים (ירושלים : המחלקה לחנוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית
העולמית, תש״ם) <איורים - אורה איתן : עיבד לעברית קלה משה מנור>
הגל הקל של השירה העברית : פזמונות פרסום מפרי עטם של אברהם שלונסקי,
נתן אלתרמן ולאה גולדברג שנכתבו בשנות השלושים (תל אביב : פרוזה, תשמ״ה)
<כינס, בחר והקדים מבוא אורי סלע ; רישומים מאת אריה נבון>
והוא האור : רומן (תל-אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1994)
מקדם ומאחר : מבחר שירים 1931–1970 (בני ברק : ספרית פועלים , 2003)
<״במהדורה מחודשת ומורחבת זו נוספו שירים משני ספריה האחרונים
״עם
הלילה הזה״ (1964) ו״שארית החיים״ (1978)״>
שבעת העורבים (בני ברק : ספרית פועלים, 2005) <״על פי האחים
גרים״> <איורים - רינת הופר> <מהדורה מחודשת שהופיעה לראשונה
בשנות החמישים עם בובות מצולמות ע״י עמליה סירקין>
יומני לאה גולדברג / ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני
(בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ו 2005)
והוא האור : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה, תשס״ו 2005)
<עריכה ואחרית דבר - מנחם פרי>
ספור על יאיר (בני ברק : ספרית פועלים, 2006) <איורים -
אלונה פרנקל>
מעשה בשלשה אגוזים (בני ברק : ספרית פועלים, 2007) <איורים
- שמואל כץ>
שירי אהב״ה וזה״ב : הסונטות של לאה גולדברג (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ח
2008) <עריכה - עפרה יגלין; כולל אחרית
דבר מאת עפרה יגלין וגדעון טיקוצקי>
מבחר שירים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד : עם הספר, תשס״ח 2008)
<כולל ״מבוא לשירי לאה גולדברג״ מאת עוזי שביט>
האורח ביום הולדת (בני ברק : ספרית פועלים, 2008) <איורים -
דני קרמן>
כל הסיפורים (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ט 2009) <עורכים
- גדעון טיקוצקי וחמוטל בר-יוסף> <סיפורים קצרים שפורסמו
בכתבי עת ובעיתונים, וכונסו לראשונה בספר. כולל אחרית דבר: הסיפורים של ״לאה משורר״,
מאת גדעון טיקוצקי>
נערות עבריות : מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה 1923–1935 (בני ברק : ספרית
פועלים, תשס״ט 2009) <עורכים - יפעת וייס וגדעון
טיקוצקי. כולל אחרית דבר מאת העורכים: ״הצעירות מן הגבולות״, עמ׳ 211–230>
אבדות : (״מוקדש לאנטוניה״) : רומן גנוז (בני ברק : ספרית פועלים, תש״ע 2010)
<ערך והוסיף אחרית דבר - גדעון טיקוצקי>
פזמון ליקינתון (אור יהודה : דביר ; בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011)
<ליקטה וערכה יעל גובר ; איורים - עפרה עמית>
שיר, עיר : צרור שירים גנוזים / מאת לאה גולדברג לחיתוכי עץ מאת פרנץ מזרל
; עורך - גדעון טיקוצקי (רעננה : אבן חושן, תשע״ב 2012)
<כולל אחרית דבר מאת גדעון טיקוצקי>
הַצְּרָצַר הַתַּיָּר (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״ו 2016)
<איורים - נעמה בנזימן; עריכה - נרי אלומה> <השיר הופיע ב׳משמר לילדים׳, 10 בספטמבר 1950>
אולי רק ציפורי מסע : חליפת מכתבים / לאה גולדברג,
טוביה ריבנר ; עורך – גדעון טיקוצקי (בני ברק :
ספרית פועלים, תשע״ז 2016) <כולל הקדמה: ״אירופה שלהם״ מאת גדעון טיקוצקי>
ביילין, זהבה.ביבליוגראפיה על שירת לאה גולדברג (רמת
גן : אוניברסיטת בר-אילן, המחלקה לספרות עברית, תשל״ד)
ספרים
לאה גולדברג : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה
/ ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה - א. ב. יפה (תל-אביב
: עם עובד, 1980) 250 עמ׳. תוכן העניינים
על הספר:
בר-אל, יהודית.
רצף כרונולוגי ואיזון נאות.דבר, משא, כ״ג באייר תש״ם, 9
במאי 1980, עמ׳ 18 <חזר ונדפס בספרה: ברכות של קטיפה
: מסות ומחקרים על הספרות העברית החדשה / עורכים מתי הוס, חנן חבר (ירושלים
: מוסד ביאליק, תשס״ט 2009), עמ׳ 187–192>
עקרוני, אביב. מבחר מאמרים על יצירת
לאה גולדברג. מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 2 (תמוז תש״ם, יולי 1980),
עמ׳ 177–179.
אלינב, רבקה. ״כי מרה מאד הדעת״ : עת הגיבורה האינטלקטואלית־יוצרת
בסיפורת של אלישבע (ביחובסקי) ולאה גולדברג (תל־אביב :
הוצאת הספרים של מכון מופ״ת, תשע״ב 2012)
בן-ראובן, שרה. כעץ באפלת היער : על
אהבותיה של לאה גולדברג והשתקפותן בשיריה (תל אביב וירושלים : הוצאת שוקן, תשע״ג
2013) על הספר:
גורדינסקי, נטשה. בשלושה נופים : יצירתה
המוקדמת של לאה גולדברג (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה
העברית, תשע״ו 2016) תוכן העניינים על הספר:
ויסמן, ענת.דמותי, דמותי הכפולה :
לאה גולדברג - זהותה של משוררת : משירי הנחל, על הפריחה (ירושלים, תשנ״ו 1996)
<עבודת גמר (מ.א.) – האוניברסיטה העברית בירושלים, תשנ״ו 1996>
חובב, לאה. יסודות בשירת הילדים בראי יצירתה של
לאה גולדברג (ירושלים : כרטא, תשמ״ז 1986)
טיקוצקי, גדעון. ייצוג הנוף הארץ-ישראלי
בשירת לאה גולדברג כזירת התמודדות עם מוסכמות ספרותיות ואידיאולוגיות (ירושלים,
2006) <עבודת גמר (מ. א.) -- האוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 2006>
טיקוצקי, גדעון.האור בשולי הענן
: היכרות מחודשת עם יצירתה וחייה של לאה גולדברג (בני ברק : הקיבוץ המאוחד - ספרית
פועלים, תשע״א 2011) <מצורף לספר תקליטור עם הסרט ׳לאה גולדברג בחמישה בתים׳ מאת
יאיר קדר וכן ״מבחר שירי לאה גולדברג״>
על הספר:
יגלין, עפרה. אולי מבט אחר : קלאסיות מודרנית
ומודרניזם קלאסי בשירת לאה גולדברג (תל אביב : המכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה
ע״ש פורטר, אוניברסיטת תל–אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002)
יפה, א. ב. פגישות עם לאה גולדברג (תל אביב
: צ׳ריקובר, 1984)
Weiss, Yfaat.Lea Goldberg, Lehrjahre in Deutschland
1930-1933 / aus dem Hebräischen von Liliane Meilinger (Göttingen : Vandenhoeck
& Ruprecht, 2010)
About the book:
אנדרמן, נירית.החרוזים
נתחרזו כאילו מאליהם.הארץ, גלריה, י״ג באייר תשס״ח, 18 במאי
2008, עמ׳ 5 <על תערוכה של רצועות קומיקס שצייר אריה נבון וחרזה לאה גולדברג
ב׳דבר לילדים׳ מאז 1936>
אנדרמן, נירית.
בארץ אהבותיה.הארץ, גלריה, י״ג באייר תשע״א, 17 במאי 2011, עמ׳
1, 2 <על סרט תעודה שיצר יאיר קדר ״לאה גולדברג בחמישה בתים״ על חיי המשוררת>
אסף, עודד. מי לב חכם לו ויכירנו? : ״משירי ארץ אהבתי״ - לאה
גולדברג בלחנו של מוני אמריליו. בספרו המוזיקה
לפני הכול : על שירת משוררים והלחנתה (תל אביב : סל תרבות ארצי, 2012),
עמ׳ 39–41.
אפרת, מיכל. מבשרי השתיקה ותפקידם בשירה של לאה גולדברג ״משירי
הבן האובד״. בספרה מדברים שתיקה : עיון בלשני בשתיקה כאמצעי הבעה
(ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע״ה 2014), עמ׳ 422–440.
ארן, דוד. שירת הבגרות של לאה גולדברג.
אורלוגין, חוב׳ 8 (מאי 1953), עמ׳ 129–138.
בהט, יעקב. פרקי לאה גולדברג : עיון בשלושה
שירים. על המשמר, דף לספרות, כ״ה בסיון תשי״ח, 13 ביוני 1958, עמ׳
ביילין, אשר.מסביב לשרשרת.דבר, כ״ט בכסלו ת״ש, 11 בדצמבר 1939, עמ׳ 2 <תגובה לרשימתה של לאה
גולדברג שלא תכתוב שירי מלחמה ברשימתה ״על אותו הנושא עצמו״ ב׳השומר הצעיר׳,
דפים לספרות, גל׳ 34 (8 בספטמבר 1939), עמ׳ 9–10>
בר-יוסף, חמוטל. משקל הדול׳ניק ב׳שיר
בכפרים׳ של לאה גולדברג. ספר יצחק בקון
: פרקי ספרות ומחקר / ערך אהרן קומם (באר-שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון
בנגב, תשנ״ב 1992), עמ׳ 99–116.
בר-יוסף, חמוטל. לאה גולדברג והשיר העממי
הליטאי. בתוך: ממרכזים למרכז :
ספר נורית גוברין / ערך אבנר הולצמן (תל-אביב: מכון כץ לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת
תל-אביב, תשס״ה 2005), עמ׳ 437–459.
ברזל, הלל. שירה וחוויה : עיון בתפיסת
השיר של לאה גולדברג. גזית, כרך כ״ז, גל׳ ה-ח (אב תש״ל-חשוון תשל״א),
עמ׳ <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים
(תל אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט
1979), עמ׳ 168–201>
ברזל, הלל. מן הטירוף אל האור : עיון
פסיכואנליטי בסיפורת של לאה גולדברג. בתוך: עיונים בספרות
משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות
משווה - הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס״א 2001), עמ׳ 1–30
גולדברג, לאה.משהו בענין
׳הויכוח האידילי׳.דבר, כ״ד באייר תרצ״ז, 5 במאי 1937,
עמ׳ 4 <תשובה לרשימתו של דב סדן בענין השיר האידילי וענה על כל דב סדן - ראה להלן>
גולן, ארנה. ארוטיקה נשית מרוסנת : ״סליחות״
מאת לאה גולדברג. בספרה גבר, אישה, תעודת זהות
: שאלות של זהות ביצירות מן הספרות העברית (תל אביב : חורב, תשס״ה 2004),
עמ׳ 13–20 <פורסם גם בכתב-העת ׳פסיפס׳, גל׳ 78 (קיץ 2010), עמ׳ 14–18>
גורפיין, רבקה. על שיר
אחד של לאה גולדברג. בספרה:
אל מלים ומעבר להן : שירים, משוררים, ספרים
(רמת גן : מסדה, 1975), עמ׳ 30–32 <על השיר ״כתונת פסים״
מתוך ספרה ׳טבעות עשן׳>
גלבוע, מנוחה. מלכות נוגעת בחברתה (על
״בעלת הארמון״ ו״מלכת שבא הקטנה״ ללאה גולדברג). מעגלי קריאה: כתב-עת
לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, גל׳ 3 (1977), עמ׳ 15–24.
גלבוע, מנוחה. על שלושה רבדים בשיר ״דג
הזהב״ ועל זיקתו לכלל שירתה של לאה גולדברג. מחקרים בספרות ילדים
/ בעריכת מירי ברוך, מאיה פרוכטמן (תל אביב : אוצר המורה, תשמ״ה), עמ׳ 141–147.
גלבוע, מנוחה. מן הברית החדשה אל יצירתה
של לאה גולדברג. עט הדעת: חידושים, תגליות ועיונים במדעי היהדות,
גל׳ 3 (תש״ס 2000), עמ׳ 91–102 <על מחזור השירים ״הבן האובד״>
גרון, רבקה. קווי יחוד בשירי הדמיון של ל. גולדברג. ספרות ילדים
ונוער, שנה י״ד, גל׳ ד׳ (1988), עמ׳ 9–17.
גרון, רבקה. מפגש יצירתי עם טכסטים ספרותיים. הד הגן,
כרך נ״ה (1990), עמ׳ 76–90. <דן, בין היתר, בסיפור ״הגמד״ מאת לאה גולדברג>
דיקמן, עמינדב. על לאה גולדברג כמתרגמת שירה. בתוך:
פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג / עורכות: רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית ; תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א 2001), עמ׳
218–248.
דן, דורון. מבט על מבט : עיון בציוריותה של המילה ׳מבט׳ בשיריה
של לאה גולדברג. מסד:
מאסף לענייני ספרות והוראתה, גל׳ 3 (תשס״ה 2005), עמ׳ 67–90.
הירשפלד, אריאל.
על משמר הנאיביות : על תפקידה התרבותי של שירת לאה
גולדברג. בתוך: פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה
של לאה גולדברג / עורכות - רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות,
האוניברסיטה העברית, תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א), עמ׳ 135–151.
הירשפלד, אריאל.פתחה את הדלת לסופה : 60 שנה ל״משירי הבן האובד״ מאת לאה גולדברג.
הארץ, מוסף הארץ, כ״ב בסיון תשס״ז, 8 ביוני 2007, עמ׳ 18.
זך, נתן. על שיר של
חיים לנסקי ועל שיר של לאה גולדברג. יוכני: עתון לספרות, חוב׳ ג׳ (אדר ב׳
תשכ״ב, מארס 1962), עמ׳ 25–29 <חזר ונדפס בספרו
השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973
(בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 312–317>
זנדבנק, שמעון. לאה גולדברג והסונט הפטרארקי.
הספרות, גל׳ 21 (1975), עמ׳ 19–31 <על יחסה של לאה גולדברג לסונט תוך התבוננות
בתרגומיה לסונטים הפטרארקיים ולסונטים שחיברה בעצמה> <חזר ונדפס בספרו שתי בריכות ביער : קשרים ומקבילות בין השירה העברית
והשירה האירופית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1976), עמ׳ 122–150>
זנדבנק, שמעון. על הפריחה ועל השקיעה : לשאלת
החזרה בשירי לאה גולדברג. בתוך: פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה
של לאה גולדברג / עורכות - רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות,
האוניברסיטה העברית, תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א), עמ׳ 21–31.
חובב, לאה. יסודות בשירת ילדים אמנותית.
ספרות ילדים ונוער, שנה י״ד, גל׳ א (1987), עמ׳ 11–17.
חובב, לאה. תורת ספרות הילדים של לאה גולדברג. בתוך:
בין סופר ילדים לקוראיו : מאמרים בספרות ילדים / מאת לאה גולדברג (תל אביב
: ספרית פועלים, 1978)<חזר ונדפס בקובץ
לאה גולדברג : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / ליקט
וצירף מבוא וביבליוגרפיה - א. ב. יפה (תל-אביב : עם עובד,
1980), עמ׳ 210–218>
חובב, לאה. הסתיו בשירת הילדים.
ספרות ילדים ונוער, שנה י״ט, גל׳ ד (סיון תשנ״ג 1993), עמ׳ 3–13.
חיים, מזלית. ״הראני נא את התיאטרון ואדע את ארצכם״ - לאה גולדברג
בנסיעה מדומה אל העיר שוכנת חולות המדבר, קאראבומה : עיון בטקסט הגנוז התיאטרון הגדול בקאראבומה.תיאטרון: רבעון לתיאטרון עכשווי, גל׳
30 (2010), עמ׳ 38–45.
חיים, מזלית. ״ושורשי בשני נופים שונים״ - לאה גולדברג בנוף הדרמטי-תאטרוני:
אילמותו הבימתית של המחזה ההר האילם. בתוך: צפייה חוזרת : עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת
זהבה כספי וגד קינר (באר שבע
: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע״ג 2013), עמ׳ 71–95.
טיקוצקי, גדעון. ״מחלוני וגם מחלונך״:
התכתבות דיאלקטית עם מוסכמות ספרותיות בשיר של לאה גולדברג. עלי שיח, חוב׳
53 (קיץ 2005), עמ׳ 69–83.
טיקוצקי, גדעון.
״התוצאות - לא עלי לדון עליהן״.הארץ, תרבות וספרות, י״ד בשבט
תשס״ז, 2 בפברואר 2007, עמ׳ 2 <על מסמך מעזבונה של לאה גולדברג הזורה אור על השקפת
עולמה בתחום האמנות הפלסטית והשפעת הציור על כתיבתה>
טיקוצקי, גדעון.חיה
יותר מן השפות האחרות.מקור ראשון, שבת, גל׳ 652 (כ״א בשבט
תש״ע, 5 בפברואר 2010), עמ׳ 8–9 <״סגנון הכתיבה הפשוט-יחסית של לאה גולדברג עמד
לה לרועץ בחייה, אבל בו טמון אחד מסודות האלותיות של יצירתה״> <כולל גם קטע
מתוך הרומן הגנוז ״אבדות״>
טיקוצקי, גדעון. למה התכוונה המשוררת?
: לאה גולדברג מפרשת אחד משיריה. אלמנך: כתב עת לספרות, גל׳ 3 (מאי
2010), עמ׳ 14–17 <על מחזור השירים ״משירי הבן האובד״ מתוך הספר ׳ברק בבוקר׳>
יניב, שלמה. לאה גולדברג והבלדה. בספרו: הבלדה העברית בת זמננו
: מסורת וחידוש (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה ; תל אביב : זמורה-ביתן,
1999), עמ׳ 68–71.
כהן, צפרירה לידובסקי. ההר האילם : מחזה נפל של לאה גולדברג,
או, הסתכלות פוסט ציונית מוקדמת על החברה הישראלית בהתהוותה.
הדור : השנתון
העברי של אמריקה (תשע״ו 2016), עמ׳ 122–128.
לנדאו, דב. מבעד לפשטות בשיר לירי של
לאה גולדברג. בספרו: עידונה של שאגה :
פרקים ביסודות השירה הלירית (תל אביב : פפירוס, תש״ן 1990), עמ׳ 224–233 <על
השיר ״הסמטהי״>
מזור, יאיר. ספרות ילדים בסבך האמביוולנטיות
- מקרה מבחן : ׳ערב מול הגלעד׳ ללאה גולדברג. מעגלי קריאה, גל׳ 22
(1993), עמ׳ 37–42 <חזר ונדפס ב׳באמת?׳, מאסף לעיון, הוראה ומחקר בספרות ילדים,
גל׳ 9–10 (1996), עמ׳ 23–32 ובספרו: מיהודה הלוי עד
יונתן הקטן : מחקרים בשירה עברית (תל אביב : הוצאת תג, תשנ״ז 1996), עמ׳
163–174>
מטלון, רונית. הפנים והחוץ : לאה גולדברג -
שני תצלומים. חדרים, גל׳ 11 (1994), עמ׳ 136–138.
מנור, דורי.
הדור רוצה היום אותך לקבור.הארץ, תרבות וספרות, י״ח בכסלו תשפ״א, 4 בדצמבר 2020, עמ׳ 4 <בעזות מצח של איש צעיר ויהיר מאוד קבע
נתן זך ששירתה של לאה גולדברג מצומצמת מעצם מהותה, ושהיא במיטבה רק כאשר היא נשארת בתחום הקטן והצנוע היאה לה. הוא טעה בשיפוטו. אבל מה שבולט בעוול הגדול שעשה לה היה מנהגו הכוחני והממהר לרמוס, שנעשה מופת עגום לכמה מממשיכי דרכו>
מסג, סבינה. וידויים.
עתון 77, גל׳ 357–358 (חשון תשע״ב,
אוקטובר-נובמבר 2011), עמ׳ 17–18 <על שירים של לאה גולדברג (״גבנו לברושים״),
חמוטל בר-יוסף (״בשדה״, ״וידוי״) ואמיר
אור (״תיקון״)>
נגב, אילת. עזר לך? החייה את מתייך. ידיעות
אחרונות, 7 ימים, ז׳ בשבט תשמ״ט, 13 בינואר 1989, עמ׳ 26–28 <סיפור חייה ומותה
של המשוררת לאה גולדברג, הרומנטיקנית האחרונה, 20 שנה אחרי> <חזר ונדפס בספרה:
שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות
: ספרי חמד, 1995), עמ׳ 33–43>
סדן, דב [טס].
בין השיטין.דבר, י״ח באייר תרצ״ז, 29 באפריל 1937, עמ׳ 2 <בין
היתר על הרצאתה של לאה גולדברג נגד שירת האידיליה ואילו היא עצמה כותבת אידיליה>
<קטע זה חזר ונדפס בספרו ארחות ושבילים, כרך הענינים (תל-אביב : עם עובד,
תשל״ח 1978), עמ׳ 187 בשם: ׳בענין האידיליה׳> <הגיבו על כך לאה גולדברג ונתן גורן
(גרינבלט) - ראה לעיל>
סדן, דב [טס].
בין השיטין.דבר, י״ג בסיון תרצ״ז, 23 במאי 1937, עמ׳ 2 <תשובות
להערותיהם של לאה גולדברג ונתן גורן (גרינבלט)> <התשובה להערות לאה גולדברג חזרה
ונדפסה בספרו ארחות ושבילים, כרך הענינים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1978),
עמ׳ 187-191, בשם: ׳בענין האידיליה׳>
סדן, דב. אפלה וכוכבים בה. ירושלים : שנתון לדברי ספרות ואמנות, כרך ג-ד (תש״ל 1970), עמ׳ 17–22
<דברים על לאה גולדברג ושירתה; חזר ונדפס בספרו ארחות
ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד, תשל״ח 1977),
עמ׳ 73–78>
פגיס, דן.שיר וניתוחו:
״ברק בבוקר״.על המשמר, כ״ד באב תשט״ו, 12 באוגוסט 1955, עמ׳ 5 <חזר ונדפס
בספרו מחוץ לשורה : מסות ורשימות על השירה העברית
המודרנית (תל אביב : קשב לשירה, תשס״ג 2003), עמ׳ 100–102>
פורת, אלישע. אהבת המשוררת
העברית למשורר היידיש הנשכח. האומה, שנה מ״ח, גל׳ 181 (אביב
תשע״א, מארס 2011), עמ׳ 133–140 <על המשורר משה ליפשיץ>
פישלוב, דוד. לאה גולדברג והאוקסימורון המעודן. בתוך: פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה
של לאה גולדברג / עורכות - רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות,
האוניברסיטה העברית, תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א), עמ׳ 48–60.
פרס, שמעון. ללכת לבד בשדה : דברים בכנס על יצירת לאה
גולדברג, באוניברסיטה העברית בירושלים. בתוך:
פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג / עורכות: רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית ; תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א 2001), עמ׳
249–251.
צור, ראובן. עוד על תרגומי לאה גולדברג
ושירתה המקורית. הספרות, גל׳ 24 (1977), עמ׳ 117–133 <העיר למאמרו
של ראובן צור – שמעון זנדבנק ״כמה הערות למאמרו של ראובן
צור״, בעמ׳ 134–135>
צורן, גבריאל. שני תרגומים לשיר אחד
של רילקה. דפים למחקר בספרות, כרך
3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 219–232 <השיר Ernste Stunde
מאת
רילקה בתרגומה של לאה גולדברג ושל משה הנעמי>
צורן, רחל. שתי התיחסויות לבעיית ה״אני האחר״
: על פי השירים ״ידידי טינטן״ למרים ילן-שטקליס ו״הילד
הרע״ ללאה גולדברג. הד הגן, כרך מ״ט (1984), עמ׳ 89–93.
צמח, עדי. אל המציאות : על הפרוזה של
לאה גולדברג. בתוך: פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה
של לאה גולדברג / עורכות - רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות,
האוניברסיטה העברית, תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א), עמ׳ 61–73.
קדמי, יחיאל. עיונים בשירת לאה גולדברג: ״משירי
הבן האובד״. על המשמר, ט׳ בשבט תש״ל, 16 בינואר 1970, עמ׳ 6 <חזר ונדפס
בספרו: בין שמא לוודאי : עיונים
בשירה ובסיפורת עברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 81–87>
קדמי, יחיאל. עיונים בשירת לאה גולדברג - א.
״כנגד ארבעה בנים״. בספרו: בין שמא לוודאי
: עיונים בשירה ובסיפורת עברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 73–80.
קדמי, יחיאל. ג. ״אילנות״. בספרו:
בין שמא לוודאי : עיונים בשירה ובסיפורת עברית
(תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981), עמ׳ 88–98.
קובובי, דבורה. ״אם תתן לי חלקי״. בספרה: ספרותרפיה
: הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה
העברית, תשס״ח 2008), עמ׳ 106–116.
קובובי, דבורה. ״שלושה עמדו״. בספרה: ספרותרפיה
: הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה
העברית, תשס״ח 2008), עמ׳ 174–189.
קובובי, דבורה. ״מה אעשה״. בספרה: ספרותרפיה : הוראה
טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית,
תשס״ח 2008), עמ׳ 208–215.
קובובי, דבורה. ״אי-בזה יסתימו משעולי יגונים״. בספרה:
ספרותרפיה : הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל
מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״ח 2008), עמ׳ 217–223.
קרטון-בלום, רות.קול האישה בחלון : דגם החלון המהופך בשירת לאה גולדברג.
בתוך: פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה
של לאה גולדברג / עורכות - רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות,
האוניברסיטה העברית, תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א), עמ׳ 32–47.
קרינסקי, אביבה. שיח בין יוצרות : 40 שנה ל״הקרפודים״
לדליה רביקוביץ ו-73 שנה ל״הצפרדע״ ללאה גולדברג.
מאזנים, כרך פ״ג, גל׳ 4 (תשרי תש״ע,
ספטמבר 2009), עמ׳ 12–14.
קרפ, עלית.על השיר.הארץ, תרבות וספרות,י״ד בשבט תשס״ז, 2 בפברואר 2007,
עמ׳ 1 <על השיר ״עיוורון לילה, חיוורון פנים״ אותו כתבה המשוררת ב-1932 ושנתגלה
בשנים האחרונות>
רבי, יעקב. משוררת מגוייסת. על המשמר, ט״ז בשבט תש״ל, 23 בינואר
1970, עמ׳ 6.
רבינזון, חיים. טבע, אהבה ומוות. על המשמר, ט״ז בשבט תש״ל, 23
בינואר 1970, עמ׳ 7.
רובינשטיין, בלהה. לאה גולדברג - קול
הרגש וחוכמת הלב, בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית
הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב : עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ׳
75–92 <כולל דיון בשיריה: ״לתמונת אמא״, ״האומנם עוד יבואו ימים בסליחה ובחסד״,
״אהבתה של תרזה די מון״; משירי הבן האובד (על השירים ״בדרך״, ״בבית״, ו״בתשובתו״)>
רתוק, לילי. דיבור על הפנים והחוץ. ארץ אחרת,
גל׳ 31 (טבת תשס״ו, דצמבר 2005), עמ׳ 80–83. <דיון בשתי מסות של
רונית מטלון על לאה גולדברג כמפתח ליצירתה שלה>
שזר, זלמן.לאה גולדברג.דבר, לספרות ולאמנות, כ״א באדר א׳ תש״ל, 27 בפברואר
1970, עמ׳ 7 <דברים בעצרת זכרון מטעם האוניברסיטה העברית.
חזר ונדפס בספרו אור אישים : דברי מסה וזכרון
על פגישות שתמו (מהדורה חדשה, מורחבת ומתוקנת) (ירושלים : הספריה הציונית, תשל״ג
1973), כרך שלישי, עמ׳ 137–141>
שחם, חיה. משוררת בקהל משוררים : על
התקבלות שירתן של לאה גולדברג ודליה רביקוביץ על-ידי ביקורת
זמנן. סדן : מחקרים בספרות עברית,
כרך 2 (תשנ״ז 1996), עמ׳ 203–240.
שחם, חיה.הדמות הנשית ועיצובה בשירים אינטרטקסטואליים של לאה גולדברג. בתוך:
פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג / עורכות: רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית ; תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א 2001), עמ׳
167–183.
שחם, חיה.קרון, מסע ומרחב לימינלי : על סמל אוניברסלי ותהליכי חניכה
ביצירות לאה גולדברג.
בקורת ופרשנות, חוב׳ 45 (תשע״ז
2017), עמ׳ 197–229.
שטראוס, אריה לודויג. מקומה של היצירה
במציאות. בספרו: בדרכי הספרות : עיונים בספרות ישראל ובספרות העמים
(ירושלים : מוסד ביאליק, תשי״ט 1959), עמ׳ 15–32 <חזר ונדפס בקובץ
לאה גולדברג : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / ליקט
וצירף מבוא וביבליוגרפיה - א. ב. יפה (תל-אביב : עם עובד,
1980), עמ׳ 93–102>
שטראוס, אריה לודויג. על שיר אחד של
לאה גולדברג. אורות, שנה 10, גל׳ נ״א (אפריל 1964), עמ׳ 6–11.
שמיר, זיוה.״הסתכלות בדבורה״: דיוקן המשורר כאיש זקן
: לאה גולדברג
משלחת עוקץ במקטרגיה. בתוך:
פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג / עורכות: רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית ; תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א 2001), עמ׳
184–213.
שמיר, זיוה.ממי ביקשה לאה גולדברג סליחה?מקור ראשון, שבת, גל׳ 838 (כ״ד באלול תשע״ג,
30 באוגוסט 2013), עמ׳ 6–7
* <נוסח מורחב נדפס בספרה
לשיר בשפת הכוכבים
: שבעה פרקים על יצירת לאה גולדברג (תל אביב : ספרא, בית הוצאה לאור, איגוד כללי
של סופרים בישראל : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014), פרק שלישי, עמ׳ 104–122>
שמיר, זיוה.לשיר בשפת הכוכבים : השקפת העולם המוצנעת של לאה גולדברג
והשלכותיה הפואטיות.
בקורת ופרשנות, חוב׳ 45 (תשע״ז
2017), עמ׳ 163–195.
שרגאי, נדב.בידידות, לאה.ישראל היום, י״ד בשבט
תשע״ד, 15 בינואר 2014, עמ׳ 34 <מכתבים שכתבה לאה גולדברג לידידה המשורר
טוביה ריבנר>
שרון-בלייס, ענת.לאה גולדברג - 40 שנה לפטירתה של המשוררת והסופרת. המשוררת והפסיכולוגית
ד״ר דנה אמיר וחוקר הספרות ד״ר שמאי
גלנדר, משוחחים על כתיבתה של גולדברג, שלעתים ניסתה להסתתר מאחורי גיבורות
שונות, אך מילותיה חשפו את קולה ופניה, שהייתה בה חכמת לב, שלא תמיד מצויה בין
אוהבים, והיא כתבה על דרכים ומרחקים אך ידעה לקרב אליה קוראים ומלחינים רבים. 1.
שלושה ימים - בלאגן (דנה ברגר); 2. למדני אלוהי - חנה יאהן פורוז; 3. את תלכי בשדות
- האמנם - חוה אלבשרטיין; 4. הנשיקה האחרונה - אתי אנקרי.
Gordinsky, Natasha. In search of a lost past : Lea Goldberg׳s journey
to the Soviet Union in 1954. In: Konstellationen : über Geschichte,
Erfahrung und Erkenntnis : Festschrift für Dan Diner zum 65. Geburtstag /
herausgegeben von Nicolas Berg, Omar Kamil, Markus Kirchhoff und Susanne
Zepp (Göttingen: Vandenhoeck & Ruprecht,
2011), pp. 167-190.
Weiss, Yfaat.
Lea Goldberg - von Kowno
nach Tel Aviv : oder, Vielleicht ist es besser, ein provinzielles
unwissendes Mädchen zu sein, um etwas zu wissen. Münchner Beiträge
zur jüdischen Geschichte und Kultur, Heft 1 (2007), pp. 9-32.
מירון, דן.האומץ לחולין וקריסתו : על
׳טבעות עשן׳ מאת לאה גולדברג כתחנת-צומת בהתפתחות השירה העברית המודרנית.
בספרו: האדם אינו אלא ...:
חולשת-הכוח, עוצמת-החולשה: עיונים בשירה (תל אביב : זמורה-ביתן, מוציאים לאור,
תשנ״ט 1999), עמ׳ 309–388 <חזר ונדפס בספרו אמהות מיַסדות, אחיות
חורגות : על ראשית שירת הנשים העברית (מהדורה שניה מורחבת) (תל אביב :
הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2004), עמ׳ 329–400>
מלצר, שמשון. ״טבעות עשן״ מאת לאה גולדברג.
גזית, שנה ב׳, גל׳ ה-ו (תרצ״ד/תרצ״ה).
סערוני, יוסף. בכלא האינטימיות : ״טבעות עשן״
מאת לאה גולדברג. הבוקר, 25 באוקטובר 1935.
אלמוג, שולמית. שלושה ייצוגים של זנות בספרות. בתוך ספרה:
נשים מופקרות (תל אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור : ספריית ׳אוניברסיטת משודרת׳, תשס״ח 2008), עמ׳ 42–52 <בין היתר, דיון בדמותה של
רות מתוך ספרה של לאה גולדברג ׳מכתבים מנסיעה מדומה׳> <נוסח מורחב, בשם:
״רות כותבת על
לילות ברלין, ואסילְיֵיב מבלה במוסקבה, וגולדמן וערן בתל-אביב״ נדפס בתוך:
בשר ודמים : זנות, סחר בנשים ופורנוגרפיה בישראל / עורכות אסתר הרצוג ואראלה שדמי (חיפה : פרדס הוצאה לאור, תשע״ג 2013), עמ׳ 91–99>
ביילין, אשר.קמטים.דבר,
כ״ג בתמוז תרצ״ז, 2 ביולי 1937, עמ׳ 10.
הס, תמר.
פרי בדידותה : על שיח האהבים האפיסטולארי ו״מכתבים מנסיעה
מדומה״ ללאה גולדברג. בתוך:
פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה של לאה גולדברג / עורכות: רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית ; תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א 2001), עמ׳
152–166.
חנס, נעמי.מכתבים מנסיעה מדומה מאת לאה גולדברג.
בתוך ספרה: פני סופרים במראה : המספר כסופר - ספרות וסופרים מודעים לעצמם ברומן
בסיפורת העברית מברנר עד גרוסמן (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003), עמ׳
60–69.
טיקוצקי, גדעון. הנשכחות שאי אפשר לשכוח
: אחרית דבר לרומן מכתבים מנסיעה מדומה ללאה גולדברג (תל אביב : ספרית פועלים,
תשס״ז 2007), עמ׳ 133–169.
טיקוצקי, גדעון.לאה הכפולה.
ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ד׳ בניסן תשס״ז, 23 במארס 2007, עמ׳ 26
<עם המהדורה החדשה של ״מכתבים מנסיעה מדומה״>
לובין, איה. על כלבים וילדים, או - רקוויאם לתל-אביב הקטנה.
ספרות ילדים ונוער, שנה כ״ג, גל׳ ג׳ (1997), עמ׳ 34–43 <שני משוררים
- לאה גולדברג ויעקב פיכמן - מספרים לילדים על תל-אביב לפני 60 שנה> <נוסח מקוצר
פורסם ב׳עת-מול׳: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, שנה כ״ב, גל׳ 132 (1997),
עמ׳ 22–23>
רותם, תמר.ריח ילדות, ריח
דבק ואורן.הארץ, גלריה, כ״ה באייר תשע״א, 29 במאי 2011, עמ׳
4 <מה חושבים ילדים כיום על גיבורי ״ידידי מרחוב ארנון״? ומה חשבה לאה גולדברג
עצמה על שינויי הזמן והשפעתם על יצירתה?>
קדמון, חיה [חיה קאופמן].
״מביתי הישן״ ללאה גולדברג. משמר, דף לספרות, ח׳ באב תש״ד, 28 ביולי
1944, עמ׳ 4, 6.
על ״על הפריחה״
אוכמני, עזריאל. ״על הפריחה״. עתים,
שנה ב׳, גל׳ 19 (י״ט באדר א׳ תש״ח, 29 בפברואר 1948) <כונס בספרו לעבר האדם : דברים בשולי הספרים
והזמן (מרחביה : ספרית פועלים, 1953), עמ׳ 241–247>
ויסמן, ענת. הממואר כפולמוס : דמותה של לאה
גולדברג ב״פגישה עם משורר״. בתוך: פגישות עם משוררת : מסות ומחקרים על יצירתה
של לאה גולדברג / עורכות: רות קרטון-בלום וענת ויסמן (ירושלים: המכון למדעי היהדות,
האוניברסיטה העברית ; תל-אביב: ספרית פועלים, תשס״א 2001), עמ׳ 74–97 <על ספרה
של לאה גולדברג על אברהם בן-יצחק ״פגישה עם משורר״>
ורדי, יצהר.
רחוק ונבצר עד לאימה.הארץ, תרבות וספרות, ה׳ באדר תש״ע, 19 בפברואר
2010, עמ׳ 2.
Ticotsky, Giddon. Vera Europa vs. Verus
Israel: Modern Jews’ Encounter with Europe in Light of Lea Goldberg’s
׳Encounter with a Poet׳. in: The German-Hebrew dialogue :
studies of encounter and exchange / edited by Amir Eshel and Rachel Seelig
(Berlin : Walter de Gruyter, 2018), pages 105-120.
על ״אהבת שמשון״
ברזל, הלל. אהבת שמשון. בספרו חתני פרס
ישראל - שירה (רמת גן : משרד החינוך והתרבות בשיתוף עם יחדיו, תשל״א 1971),
עמ׳ 117–125 <חזר ונדפס בקובץ לאה גולדברג : מבחר מאמרי
ביקורת על יצירתה / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה -
א. ב. יפה (תל-אביב : עם עובד, 1980), עמ׳ 129–136>
על ״נסים ונפלאות״
דר, יעל. מודל קליטה משולב:
ילדים ומבוגרים שותפים לפרויקט הקליטה : הספר נסים ונפלאות מאת לאה גולדברג.
בתוך: ברוח הזמן : החזרת ספרות הילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי /
יעל דר, יהודית שטיימן, חנה לבנת, טל קוגמן (תל אביב :
מכון מופ״ת, תשס״ז 2007), עמ׳ 42–60.
על ״ברק בבוקר״
אוכמני, עזריאל. אמת הראי והשרים.
על המשמר, דף לספרות, י״ב באב תשט״ז, 20 ביולי 1956, עמ׳
<כונס בספרו קולות אדם : מסות (תל-אביב : אגודת הסופרים בישראל: ליד
הוצאת מסדה, 1967), עמ׳ 65–74; חזר ונדפס בקובץ לאה
גולדברג : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה
- א. ב. יפה (תל-אביב : עם עובד, 1980), עמ׳ 46–56>
גלבוע, מנוחה. מלכות נוגעת בחברתה (על
״בעלת הארמון״ ו״מלכת שבא הקטנה״ ללאה גולדברג). מעגלי קריאה: כתב-עת
לעיון ולהדרכה בספרות ילדים, גל׳ 3 (1977), עמ׳ 15–24.
גן, שמעון.על המחזה המקורי.מאזנים, כרך ה׳ (כ״ח),
חוב׳ ג׳-ד׳ (אב-אלול
תשי״ז,
אוגוסט-ספטמבר 1957), בעיקר עמ׳ 234–235.
דורות, רות. נהר ללא גדות
: זמן וסימבוליזם בבעלת הארמון ללאה גולדברג ובציור המודרני (אריאל : אוניברסיטת
אריאל ; ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ג 2013)
<תורגם לאנגלית - להלן> תוכן העניינים
חבר, חנן.הטראומה של בעלת הארמון.תרביץ, כרך פ׳, חוב׳ 2 (טבת-אדר תשע״ב, ינואר-מארס 2012), עמ׳
265–273
<חזר ונדפס בספרו אנחנו שברי חרוזים :
פוליטיקה של טראומה בספרות הישראלית (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס
האוניברסיטה העברית, תשע״ז 2017), עמ׳ 67–76>
שקד, גרשון.
מחזה שיח: ״בעלת הארמון״, מאת לאה גולדברג. בספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה
(ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 187–200.
Dorot, Ruth. Symbolic allusion, Temporal
illusion : In The Lady of the Castle by Leah Goldberg and in a selection
of modern paintings / translator Micaela Ziv (Brighton : Sussex Academic Press,
2013)
רבינוביץ, ישעיה. דברים על שירת לאה
גולדברג. הדואר, ב׳ בסיון תשל״א <כונס בספרו: אדם מול נופו (תל אביב
: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשל״ז 1976), עמ׳ 123–151; כונס גם בקובץ לאה
גולדברג : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה
- א. ב. יפה (תל-אביב : עם עובד, 1980), עמ׳ 161–192>
גורפיין, רבקה. לאה גולדברג: ״עם הלילה
הזה״. בספרה: לאור הכתוב : סופרים ומשוררים
בישראל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ב 1972), עמ׳ 121–123.
זנדבנק, שמעון. שני המשכים.
אמות: דו-ירחון לענייני חברה וספרות, שנה
ג׳, חוב׳ ה (י״ז) (ניסן-אייר תשכ״ה, אפריל-מאי 1965), עמ׳ 83–88 <על עם הלילה
הזה ללאה גולדברג ועל חגיגת קיץ לנתן אלתרמן.
החלק הראשון חזר ונדפס בקובץ לאה גולדברג : מבחר מאמרי
ביקורת על יצירתה / ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה -
א. ב. יפה (תל-אביב : עם עובד, 1980), עמ׳ 87–92>
על ״אהבותיה של תרזה די מון״
שביד, אלי. אל השיר - וממנו והלאה.
גזית, כרך 19, גל׳ ט-יב (כסלו-אדר תשכ״ב, דצמבר 1961-מארס 1962), עמ׳ 117–119
<כונס בספרו שלוש אשמורות (תל אביב : עם עובד, 1964), עמ׳ 145–152. חזר
ונדפס בקובץ לאה גולדברג : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתה
/ ליקט וצירף מבוא וביבליוגרפיה - א. ב. יפה (תל-אביב
: עם עובד, 1980), עמ׳ 110–118>
על ״מעשה בציָר״
טרסי-גיא, אסתר. ״מעשה בצייר״. בספרה: ביקורת זוטא : הערכות
ספרי ילדים ונוער (תל-אביב : מ. ניומן, תשכ״ט), עמ׳ 42.
ברונובסקי, יורם. לאה גולדברג על הספרות
הרוסית במאה התשע-עשרה. הארץ, תרבות וספרות, 29 בנובמבר 1968
<חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על
שירה, פרוזה ומסה בספרות העברית / ערך והוסיף אחרית דבר - דוד וינפלד (ירושלים
: כרמל, תשס״ו 2006), עמ׳ 15–19>
על ״שארית החיים״
גיורא, משה. שירים אחרונים של לאה גולדברג. ידיעות אחרונות,
כ״ה בסיון תשל״א, 18 ביוני 1971, עמ׳
ברונובסקי, יורם. הצברית של הספרות הרוסית.
הארץ, תרבות וספרות, 16 באוגוסט 1974 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות
העברית / ערך והוסיף אחרית דבר - דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006),
עמ׳ 20–24>
על ״האומץ לחולין״, בחינות וטעמים בספרותנו החדשה
ברונובסקי, יורם. פרדס ריבוני לחלוטין.
הארץ, תרבות וספרות, 26 בנובמבר 1976 <חזר ונדפס בספרו ביקורת תהיֶה : רשימות על שירה, פרוזה ומסה בספרות
העברית / ערך והוסיף אחרית דבר - דוד וינפלד (ירושלים : כרמל, תשס״ו 2006),
עמ׳ 25–29>
בן-גור, נעמי. קללת האב. ידיעות
אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ט״ו בתמוז תשס״ה, 22 ביולי 2005, עמ׳ 30.
על ״כובע קסמים״
דר, יעל. בלי מקום לחלום משל עצמנו. הארץ,
מוסף ספרים, גל׳ 671 (ד׳ בטבת תשס״ו, 4 בינואר 2006), עמ׳ 12.
על ״יומני לאה גולדברג״
בן-נפתלי, מיכל.
אני עוברת בלי עצב את קווי-התמורה.הארץ, תרבות וספרות, ח׳ בכסלו תשס״ו,
9 בדצמבר 2005, עמ׳ ה 1-ה 2 <אם אמנם מתעד היומן את חיי היומיום, הריהו קרב אל
אותם אזורים שחיי היומיום מעוררים לחמוק מפניהם. כמה הרהורים על יומני לאה גולדברג,
שראו אור לאחרונה>
גלוזמן, מיכאל. ״קראתי את מה שרשמתי
ביומני השנה. מוזר, מה מעטים הדברים הטובים״. הארץ, מוסף ספרים, גל׳
664 (כ״א בחשון תשס״ו, 23 בנובמבר 2005), עמ׳ 8.
זנדבנק, שמעון. הישג עצום?
הארץ, תרבות וספרות, י״ח בתשאי תשס״ו, 21 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 1 <תגובה לרשימתו
של גדעון טיקוצקי - ראה להלן>
טיקוצקי, גדעון. גווייתו של חתול שחור קטן,
סמל של כל חיי בעת האחרונה. הארץ, תרבות וספרות, ד׳ בתשרי תשס״ו, 7 באוקטובר
2005, עמ׳ ה 1 <הגיב על כך שמעון זנדבנק - ראה לעיל>