לאה גולדברג  נולדה בב׳ בסיון תרע״א, 29 במאי 1911 בקניגסברג, אז פרוסיה המערבית, כיום קלינינגרד, רוסיה. גדלה בקובנה, אז עיר באימפריה הרוסית, בהמשך בירת ליטא העצמאית. הוריה היו סוציאליסטים. אביה היה יידישיסט בהשקפותיו, אולם לשון הדיבור בבית היתה רוסית. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לעקור מביתה בשל ההגבלות שהוטלו על מגורי יהודים סמוך לקווי החזית. בשנות גלותה של המשפחה במרכז-רוסיה נולד אחיה היחיד עמנואל, שנפטר בהיותו כבן שנה. בעת השיבה הביתה ב-1919 נעצר האב על ידי חיילי משמר הגבול הליטאי בחשד לפעילות בולשביסטית ועבר עינויים. הוא התמוטט נפשית וכעבור זמן הורחק ממשפחתו. ב-1926, ואולי אף קודם, נשלח למרפא בגרמניה. המשפחה ירדה מנכסיה וגולדברג הצעירה נשלחה לגימנסיה הרוסית בעיר, ככל הנראה בשל אילוצים חומריים. בתוך כך שינה מוסד זה את אופיו והפך לגימנסיה עברית. כבר בשנת הלימודים השנייה, בהיותה בת עשר, החלה לכתוב יומן בעברית, ורשמה בו כעבור זמן לא רב כי היא מתעתדת להפוך לסופרת עברית.
ביכורי יצירתה ראו אור בעיתונות העברית-ליטאית: שירה הראשון נדפס בנתיבות בהיותה בת חמש-עשרה. עד מהרה נמנתה עם חבורת היוצרים העבריים המודרניסטים בליטא ״פֶּתַח״, שהיתה כעין שלוחה של חבורת ״כתובים״ הארץ-ישראלית. למדה באוניברסיטאות קובנה, ברלין ובון (1928–1933) והתמחתה בבלשנות שמית. היא השלימה את עבודת הדוקטור בשנה שבה שימשה כמורה בגימנסיה ״תרבות״ בעיירה רסֵיין שבמרכז-ליטא. נושא העבודה היה ״התרגום השומרוני לתורה: עיון במקורותיו לפי כתבי היד״. עלתה ארצה ב-1935, בסרטיפיקט משותף עם שימל גֶנס (שמעון גן), ולשם כך נישאה לו בנישואים פיקטיביים.
    סמוך לעלייתה ראה אור ספרה הראשון, טבעות עשן, בהוצאת יחדיו, חבורת היוצרים בראשותו של אברהם שלונסקי שאליה הצטרפה. לפרנסתה עבדה בעיקר בעיתונים דבר (1943-1936, פרי עטה נדפס לא אחת בשם העט לוג) ומשמר, שהפך לימים לעל המשמר (פירסמה שם מ-1943, גם בשם העט עדה גרנט). בה בעת תירגמה וערכה ספרים בספרית פועלים. ב-1952 החלה ללמד באוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1954 עקרה עם אמה מתל אביב לבירה. היתה ממקימי החוג לספרות השוואתית וכללית ועמדה בראשו מ-1962 ועד יום מותה.
    יצירתה טבועה בחותם המסורות התרבותיות של מרכז-אירופה ומערב-אירופה, הן הקלאסיציסטיות והן המודרניסטיות, אף יותר מיצירות בני דורה. עם זאת, גדלה על ברכי התרבות הרוסית ונחשפה בגיל צעיר ליצירות המופת של ספרות זו. עניין מיוחד היה לה בשירתו של אלכסנדר בלוק. בנערותה התוודעה לשירתו של ריינר מריה רילקה ובהמשך אל זו של הוגו פון הופמנסתל. ובמקביל קראה בשירתו של חיים נחמן ביאליק ובפרוזה של אורי ניסן גנסין. השפעת משולש הכוחות התרבותי הרוסי-גרמני-עברי ניכרת כבר ביצירותיה הראשונות שראו אור. כרוב הנשים היהודיות אז, אף היא לא זכתה להשכלה יהודית מסורתית, ומכאן אולי מיעוטם היחסי של רמזי הלשון למקורות היהודיים ביצירתה. בניגוד לרוב היוצרים בני דורה בספרות העברית, עולמה האינטלקטואלי של גולדברג נסמך על הכשרה אקדמית סדורה במדעי הרוח. בתחילת שנות החמישים רכשה גם בקיאות בספרות הרנסנס, בעיקר בלטינית ובאיטלקית, התמחתה ביצירות פטררקה ודנטה ותירגמה מהן. בעשור האחרון לחייה שבה לעסוק בהרחבה ובעמקות בספרות הרוסית של המאה התשע-עשרה.
    השירה היתה האפיק המרכזי שבו שיקעה את מאמציה. בילדותה כתבה שירים ברוסית, אך כבר בנעוריה סיגלה לה את העברית כשפת יצירה בלעדית. כעשירית מכלל כשבע-מאות השירים שפירסמה הן סונטות (גולדברג העמידה את חטיבת הסונטות המשמעותית ביותר בשירה העברית החדשה אחרי שאול טשרניחובסקי). בחינת מלאכת השיר של גולדברג מלמדת על החדשנות והחיוניות שהחדירה לסונטות ולצורות מסורתיות אחרות של השירה המערבית, דוגמת האלגיות והטרצינות, ועם זאת, דבקותה בהן שיוותה לשירתה תדמית שמרנית, הן בקרב בני זמנה, שהספיקו לחזות בעיניהם בעליית האוונגרד, והן בקרב בני המשמרת הצעירה בשירה העברית. התדמית השמרנית והמינורית-וידויית של שירתה ניזונה גם מהמקום הרחב יחסית שתופשים בה שירי אהבה, אף שרבים מהם עשויים לייצג בעקיפין חוויות קיומיות-היסטוריות בנות הזמן.
    שירתה המוקדמת כונסה ברובה בספר טבעות עשן (1935), שבו חידשה בדימויים ובפרוזודיה, הגם שהתמטיקה של חלק משיריו מונוטונית. הספר נתפש בדיעבד כקרוב יותר ברוחו למודרניזם העברי בחוץ לארץ מאשר לזה הארץ-ישראלי מבית מדרשו של שלונסקי. בין כך ובין כך, הספר התקבל בחום גם על ידי אנשי הממסד הספרותי הוותיק בארץ וסלל את דרכה. ספרי שיריה על הפריחה (1948) וברק בבוקר (1955) נחשבים לפסגות שירתה הטקטונית.
    הופעת מבחר שיריה מוקדם ומאֻחר (1959) סימנה, בד בבד עם ״קביעת הקאנון״ של המשוררת בידיה-שלה, גם את המגמה החדשה של שירתה, שפנתה לעבר פרימת הצורות השיריות המחמירות. בצד התשבחות שהורעפו על המבחר, הוא שימש מטרה לחציהם של בני המשמרת הצעירה בספרות ובביקורת העברית, בייחוד נתן זך ודן מירון. עם זאת, גולדברג קירבה אליה אחדים מהמשוררים הצעירים, בהם דן פגיס, ט׳ כרמי, דליה רביקוביץ וטוביה ריבנר. יש הטוענים כי ספר השירים האחרון שהוציאה בחייה, עם הלילה הזה (1964), מעיד על התקרבותה לפרוזודיה וללשון ״השירה הצעירה״, בעוד שלדעת אחרים מדובר בהתפתחות פנימית, טבעית ומתבקשת של הפואטיקה שלה. בשנותיה האחרונות מיעטה יחסית בכתיבת שירים ויצרה בתחום האמנות הפלסטית.
    לצד היותה משוררת, נודעת גולדברג הרבה בזכות כתיבתה לילדים, זאת אף שרבות מיצירותיה נכתבו מחמת אילוצים חיצוניים, ואחרות, דוגמת המפוזר מכפר אז״ר (1943), הנן עיבודים משפות אחרות. בספריה ידידי מרחוב ארנון (סיפורים, 1943), מה עושות האילות (שירים, 1949), נסים ונפלאות (סיפורים, 1954), אַיֵּה פלוטו (סיפור, 1957), דירה להשכיר (סיפורים, 1959) ואחרים, יצרה שפע של דמויות ודימויים היוצרים כעין ״לוקוּס״ ישראלי שקל להתרפק עליו.
    הפרוזה שלה מעמידה במרכזה את נושא הזיכרון ואת סוגיית פעולתה של יצירת האמנות בעולם המציאות. בפרוזה יש חשיפה רבה יותר של יסודות מחייה מאשר בשיריה, אף שאינה מתיימרת להיות אוטוביוגרפית. רומן-המכתבים המעט בוסרי מכתבים מנסיעה מדומה (1937) הוא כעין פרֵדה מאירופה וממורשתה התרבותית, ערב עלייתה ארצה של מְחברת המכתבים, בת דמותה של גולדברג. הרומן מדגיש את היותו בדיה ספרותית ומדרבן את קוראיו לבחון את הגבול בין קדמת היצירה הספרותית לבין אחורי הקלעים שלה. לעומתו, לרומן והוא האור (1946) רקע אוטוביוגרפי מוצק. גולדברג מקימה בו לתחייה את ליטא מולדתה בראשית שנות השלושים, מתוך תודעה-שלאחר-חורבן ובראייה כפולה, נוסטלגית ומפוכחת בעת ובעונה אחת. בתחום הפרוזה פירסמה גולדברג גם ממואר, פגישה עם משורר (על אברהם בן יצחק, 1952), וכן כעשרים וחמישה סיפורים קצרים. היא גנזה רומן רחב יריעה שכתבה במחצית השנייה של שנות השלושים, אבדות, שראה אור לראשונה במלאות ארבעים שנה למותה. עלילת הרומן מתרחשת בברלין ערב עליית הנאצים לשלטון וגיבורו הוא משורר עברי ואזרח פלשתינה (א״י), שהגיע למטרופולין לשם השלמת מחקר מדעי. זהו הניסיון המקיף ביותר של גולדברג ליצור מִבדֶה ספרותי ולהעמיד רומן אפי במסורת הרומן הצרפתי-רוסי. בולטות ביצירה הרגישות לגורל היהודי במאה העשרים וההתלבטות המורכבת בין אירופה לבין הארץ כשתי אופציות תרבותיות מנוגדות.
    כחוקרת וכמבקרת ספרות נטתה גולדברג להדגיש את היסוד האוניברסלי ביצירת הספרות דווקא על ידי ירידה לפרטים של תקופת כתיבתה ומקומה בחיי היוצר. קנה המידה המרכזי לשיפוטה של יצירה בעיניה הוא הערך האסתטי שלה. היא רואה את הספרות כסוג של מציאות-על, שאמנם אינה יכולה להיות שלמה לעולם ובכל זאת בכוחה למשמע את החיים החוץ-ספרותיים.
    גולדברג ביססה לה מעמד של קובעת טעם ב״רפובליקה הספרותית״ הארץ-ישראלית והישראלית, תחילה בזכות הרצנזיות שלה בעיתונות ובהמשך בכתיבתה האקדמית. דומה שהיא היתה ״הסמן הימני״ בחבורת ״יחדיו״ במאבק על פתיחת אופקיה של הספרות העברית לתרגומים מספרות העולם באומר ובמעשה (בין השאר תירגמה את מלחמה ושלום לטולסטוי [1953], פֶּר גינְט לאיבסן [1953] וכטוב בעיניכם לשקספיר [1957]). בפולמוס עם שלונסקי ואלתרמן בפרוץ מלחמת העולם השנייה היא קראה להתעלמות מכוונת של האקט השירי מן המציאות הפוליטית החוץ-ספרותית, וכך נהגה גם במאבקה נגד המגמה הריאל-סוציאליסטית, עם שגשוגה בספרות הישראלית.
    יצירתה הדרמטית מבקשת להציג דילמות תרבותיות והיסטוריות באמצעות סיטואציה אנושית מקומית. המחזה ים בחלון (1938), על חבורת אמנים בוהמיינים שזה מקרוב עלו ארצה, נחל כישלון חרוץ אצל הקהל והמבקרים. עלילת המחזה בעלת הארמון (1956), המתרחשת באירופה זמן קצר לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, עומדת תחת רושם הקרע בין ההוויה הארץ-ישראלית לבין זו האירופית וקטיעת ״הרצף הרוחני הגדול״ (כדברי בּוּרקהארדט) של הציוויליזציה המערבית. המחזה זכה להצלחה והוצג במקומות שונים בעולם. מחזה נוסף שחיברה באותה עת, ההר האילם, לא הוצג.
זכתה בפרס רופין (1948), בפרס שלונסקי (1956), בפרס חולון (1960), בפרס נוימן מטעם אוניברסיטת ניו יורק (1970) ובפרס ישראל (1970). היא נפטרה בשעת דיוניה של ועדת פרס ישראל, והוועדה, בהחלטה תקדימית, המליצה להעניק ״פרס הוקרה וזיכרון״ על מפעל חיים ליוצרת לאחר מותה.
    לאה גולדברג נפטרה בירושלים בח׳ בשבט תש״ל, 15 בינואר 1970.
    לאחר מותה כונסו כתביה בעריכתו הראשית של טוביה ריבנר בספרית פועלים: שירים (בשלושה כרכים, 1973); פרוזה (כרך אחד, 1973-1972); הדרמה של התודעה: פרקי דוסטויבסקי (1974); קולות רחוקים וקרובים: תרגומי שירה (1975); האומץ לחולין: בחינות וטעמים בספרותנו החדשה (1976); מדור ומעבר: בחינות וטעמים בספרות כללית (1977); בין סופר ילדים לקוראיו (1978). כעבור שנים הופיעו בדפוס יומניה (בעריכת רחל ואריה אהרוני, 2005), מבחר מכתביה (נערות עבריות: מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה, ערכו יפעת וייס וגדעון טיקוצקי, 2009; אולי רק ציפורי מסע, חליפת מכתבים בין טוביה ריבנר ללאה גולדברג, ערך גדעון טיקוצקי, 2017) וכל סיפוריה (בעריכת גדעון טיקוצקי וחמוטל בר-יוסף, 2009).
    לאה גולדברג ממשיכה לרתק את עולם המחקר, כמעט יובל לאחר מותה. רק בעשור האחרון, יצאו לאור תשעה ספרי מחקר על יצירתה (הבולטים שבהם: לאה גולדברג, מאת חמוטל בר-יוסף, 2012; לשיר בשפת הכוכבים: על יצירת לאה גולדברג, מאת זיוה שמיר, 2014; על גבול האור – חתכים והתבוננויות ביצירת לאה גולדברג, מאת חיה שחם, 2017). העיסוק האינטנסיבי ביצירתה משקף הן את העושר הפואטי הטמון בכתביה, והן את מקומה המרכזי בתרבות הישראלית. משנת 2017 דמותה של לאה גולדברג מתנוססת על שטר של 100 שקלים חדשים.

לכתבות נוספות על לאה גולדברג בספריה הלאומית

יצירות לאה גולדברג בפרויקט בן-יהודה

• טבעות עשן (תל-אביב : יחדיו, תרצ״ה) <שירים>
• מכתבים מנסיעה מדומה (תל-אביב : דבר, תרצ״ז) <ציורים בידי הצייר י. פרנקל> <מהדורה פכסימילית הופיעה בספרית פועלים בתשמ״ב 1982; מהדורה מחודשת בה שולבו שני פרקים גנוזים מתוך כתב היד של הספר, בעריכת אברם קנטור וגדעון טיקוצקי, יצאה לאור בספרית פועלים בתשס״ז 2007> <תורגם לגרמנית>
• Briefe von einer imaginären Reise / aus dem Hebräischen von Lydia Böhmer (Frankfurt am Main : Jücircleher Verlag im Suhrkamp Verlag, 2003)
• שבלת ירקת העין (תל-אביב : דפוס הנקדן, ת״ש 1940)
• שיר בכפרים : מחרזת שירי עם (תל אביב : דפוס הנקדן, תש״ב)
• המפוזר מכפר אז״ר (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1943) <על-פי ש. מהרשק ; ציורים מאת לאה גרונדיג>
• ידידי מרחוב ארנון : ארבעה ספורים (מרחביה : ספרית פועלים, 1943)
• מביתי הישן (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תש״ד)
• והוא האור : רומן (מרחביה : ספרית פועלים, 1946)
• על הפריחה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1948) <שירים>
• מה עושות האילות : שירים לילדים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949) <ציורים – אריה נבון> <מהדורה מחודשת בעריכת נרי אלומה וגדעון טיקוצקי יצאה לאור בתשפ״א, 2020>
• שבעת העורבים (תל אביב : ספרית פועלים, 1950) <הבובות (בצילום) מאת עמליה סרקין> <מהדורה חדשה יצאה לאור ב-2005>
• אהבת שמשון : מחרזת שירים (תל אביב : מקרא סטודיו, תשי״ב 1952) <איורים בידי שרגא ווייל>
• פגישה עם משורר : על אברהם בן יצחק סונה (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר,  1952) <נדפס מחדש בתשמ״ח 1988 ובתש״ע 2009>
• נסים ונפלאות (מרחביה : ספרית פועלים, 1954) <איורים - יחזקאל קמחי>
• ברק בבקר : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשט״ו 1955)
• בעלת הארמון : אפיזודה דראמאטית בשלוש מערכות (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשט״ז) <מוצג על-ידי התיאטרון הקאמרי><תורגם לאנגלית וצרפתית>
• Lady of the castle : a dramatic episode in three acts / translated from the Hebrew by T. Carmi (Tel Aviv : Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1974)
• La Châtelaine / traduit de l׳hébreu par Eliahou Eilon ; introduction par Matti Megged (Tel-Aviv : Institut de traduction de la littérature hébraïque, 1983)
• חמשה פרקים ביסודות השירה (ירושלים : הסוכנות היהודית לארץ ישראל, המחלקה לעליית ילדים ונוער, מדור להדרכה, תשי״ז)
• מוקדם ומאוחר : מבחר שירים (מרחביה : ספרית פועלים, הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1959) <מהדורה מורחבת יצאה לאור ב-2003>
• אמנות הסיפור : עיונים בצורות הסיפור הקצר ובתולדותיו (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1963)
• עם הלילה הזה (מרחביה : ספרית פועלים, תשכ״ד 1964) <תורגם לספרדית>
• Con esta noche / traducción, introducción y notas, María Pérez Valverde (Granada : Universidad de Granada, 1994) <Poems in Hebrew and Spanish on opposite pages, introduction and notes in Spanish>
• מעשה בציָר (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ו 1965)
• הספרות הרוסית במאה התשע-עשרה : קובץ מסות (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשכ״ט 1968)
• ילקוט שירים / ליקט, הקדים מבוא והוסיף הסברים – טוביה ריבנר (תל אביב : הוצאת יחדיו בשיתוף עם אגודת הסופרים העברים בישראל, 1970)
• שלשה סיפורים (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשל״א 1970) <איורים - שמואל כץ> <התוכן: דירה להשכיר -- כך ולא כך -- מעשה בשלושה אגוזים>
• שארית החיים : שירים רשומים מן העזבון (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״א 1971) <הביאו לדפוס טוביה ריבנר, אריה נבון>
• כתבים / בעריכת ט. ריבנר (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל״ב 1972-תשל״ט 1979)
  • פרוזה. והוא האור : רומן (עמ׳ 9–194). סיפורים: האפרסק. פגישה באביב. אנטוניה. נכר.  אהבת היתור. הסנדלר. אושר. ביקור של חובה.  פגישה עם משורר : על אברהם בן יצחק סונה.  ציונים ביבליוגרפיים (תשל״ב 1972).  325 עמ׳.
  • שירים. כרך ראשון: טבעות עשן. שיבולת ירוקת העין. שיר בכפרים. מביתי הישן (תשל״ג 1973). 247 עמ׳.
  • שירים. כרך שני: על הפריחה. ברק בבקר. מלים אחרונות (תשל״ג 1973). 286 עמ׳.
  • שירים. כרך שלישי: עם הלילה הזה. שירים שלא כונסו בספרים. הערות (תשל״ג 1973). 289, xxiii עמ׳.
  • הדראמה של התודעה : פרקי דוסטויבסקי (תשל״ד 1974).  138 עמ׳.
  • קולות רחוקים וקרובים : תרגומי שירה (תשל״ה 1975).  244 עמ׳.
  • האומץ לחולין : בחינות וטעמים בספרותנו החדשה / ערך א.ב. יפה (תשל״ו 1976) 227 עמ׳.
  • מדור ומעבר : בחינות וטעמים בספרות כללית / עריכה ומבוא, אורה קוריס (תשל״ז 1977).  332 עמ׳.
  • מחזות: ההר האילם : מחזה בשלוש מערכות.  בעלת הארמון : אפיזודה דרמטית בשלוש מערכות (תשל״ט 1979).  157 עמ׳.
• מר גזמאי הבדאי (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל״ז 1977) <איורים - אריה נבון>
• לקט משירי לאה גולדברג / עריכה וניתוחי השירים – יפה קמר (ירושלים : המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית : גשר למשתלמים, תשל״ח) <הדפסות נוספות יצאו לאור בתש״ם ובתשמ״ג>
• וכולם חברים : חמישה סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״ח 1978) <ציורים - שמואל כץ>
• בין סופר ילדים וקוראיו : מאמרים בספרות ילדים / כינסה והקדימה דברים – לאה חובב (תל־אביב : ספרית פועלים, תשל״ח 1978)
• מעשה בשלושה אגוזים (ירושלים : המחלקה לחנוך ולתרבות בגולה של ההסתדרות הציונית העולמית, תש״ם) <איורים - אורה איתן : עיבד לעברית קלה משה מנור>
• הגל הקל של השירה העברית :  פזמונות פרסום מפרי עטם של אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן ולאה גולדברג שנכתבו בשנות השלושים (תל אביב : פרוזה, תשמ״ה) <כינס, בחר והקדים מבוא אורי סלע ; רישומים מאת אריה נבון>
• והוא האור : רומן (תל-אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1994)
• מקדם ומאחר : מבחר שירים 1931–1970 (בני ברק : ספרית פועלים , 2003) <״במהדורה מחודשת ומורחבת זו נוספו שירים משני ספריה האחרונים ״עם הלילה הזה״ (1964) ו״שארית החיים״ (1978)״>
• שבעת העורבים (בני ברק : ספרית פועלים, 2005) <״על פי האחים גרים״> <איורים - רינת הופר> <מהדורה מחודשת שהופיעה לראשונה בשנות החמישים עם בובות מצולמות ע״י עמליה סירקין>
• כובע קסמים (בני ברק : ספרית פועלים, 2005) <איורים - רינת הופר>
• יומני לאה גולדברג / ערכו והכשירו לדפוס רחל ואריה אהרוני (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ו 2005)
• והוא האור : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה, תשס״ו 2005) <עריכה ואחרית דבר - מנחם פרי>
• ספור על יאיר (בני ברק : ספרית פועלים, 2006) <איורים - אלונה פרנקל>
• מעשה בשלשה אגוזים (בני ברק : ספרית פועלים, 2007) <איורים - שמואל כץ>
• שירי אהב״ה וזה״ב : הסונטות של לאה גולדברג (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ח 2008) <עריכה - עפרה יגלין; כולל אחרית דבר מאת עפרה יגלין וגדעון טיקוצקי>
• מבחר שירים (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד : עם הספר, תשס״ח 2008) <כולל ״מבוא לשירי לאה גולדברג״ מאת עוזי שביט>
• האורח ביום הולדת (בני ברק : ספרית פועלים, 2008) <איורים - דני קרמן>
• כל הסיפורים  (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ט 2009) <עורכים - גדעון טיקוצקי וחמוטל בר-יוסף> <סיפורים קצרים שפורסמו בכתבי עת ובעיתונים, וכונסו לראשונה בספר. כולל אחרית דבר: הסיפורים של ״לאה משורר״, מאת גדעון טיקוצקי>
• נערות עבריות : מכתבי לאה גולדברג מן הפרובינציה 1923–1935 (בני ברק : ספרית פועלים, תשס״ט 2009) <עורכים - יפעת וייס וגדעון טיקוצקי. כולל אחרית דבר מאת העורכים: ״הצעירות מן הגבולות״, עמ׳ 211–230>
• אבדות : (״מוקדש לאנטוניה״) : רומן גנוז (בני ברק : ספרית פועלים, תש״ע 2010)  <ערך והוסיף אחרית דבר - גדעון טיקוצקי>
• פזמון ליקינתון (אור יהודה : דביר ; בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011) <ליקטה וערכה יעל גובר ; איורים - עפרה עמית>
• מחזות : גנוזים וידועים (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״א 2011) <עורכים - טוביה ריבנר וגדעון טיקוצקי>
• שיר, עיר : צרור שירים גנוזים / מאת לאה גולדברג לחיתוכי עץ מאת פרנץ מזרל ; עורך - גדעון טיקוצקי (רעננה : אבן חושן, תשע״ב 2012) <כולל אחרית דבר מאת גדעון טיקוצקי>
• הַצְּרָצַר הַתַּיָּר (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״ו 2016) <איורים - נעמה בנזימן; עריכה - נרי אלומה> <השיר הופיע ב׳משמר לילדים׳, 10 בספטמבר 1950>
• אולי רק ציפורי מסע : חליפת מכתבים / לאה גולדברג, טוביה ריבנר ; עורך – גדעון טיקוצקי (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״ז 2016) <כולל הקדמה: ״אירופה שלהם״ מאת גדעון טיקוצקי>
• יומן ספרותי : מבחר רשימות עיתונות. כרך ראשון: 1928–1941 / בחרו, ערכו והוסיפו הערות: גדעון טיקוצקי וחמוטל בר־יוסף (בני ברק : ספרית פועלים, תשע״ז 2016)  
• ימים לבנים (בני־ברק : הוצאת  הקיבוץ המאוחד, ספרית פועלים, תשע״ז 2017) <עורך – גדעון טיקוצקי>  
• מה עושות האילות : שירים לילדים (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד : ספרית פועלים, תשפ״א 2020) <איורים – מרב סלומון, עמית טריינין, שירז פומן, ענת ורשבסקי, נעם וינר> <מהדורה מחודשת בעריכת נרי אלומה וגדעון טיקוצקי>
• יומן ספרותי – מבחר רשימות עיתונות, כרך שני: 1942–1946 / בחרו, ערכו והוסיפו הערות: גדעון טיקוצקי וחמוטל בר־יוסף  (בני־ברק: ספרית פועלים, תשפ״ב 2022)  

עריכה:

• לוח האוהבים : לקט שירי אהבה משירת ישראל ועמים לי״ב חודשי השנה (תל-אביב : עמיחי, תשט״ז) <איורים - אריה נבון>

תרגום ועיבוד:

• מכתבים מבית הסוהר / רוזה לוכסמבורג (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1942)
• בוקר של קדרות / אלכסיי טולסטוי (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1947) <ספר שלישי מהטרילוגיה ״בנתיב היסורים״>
• פר גינט / הנריק איבסן (תל אביב : הוצאת דביר, תשי״ג 1953) <פואימה דרמטית>
• סיאה הילדה מאפריקה / ספרה אסטריד לינדגרן (מרחביה : ספרית פועלים, 1959) <צילמה - חנה ריבקין-בריק>

• אתר לאה גולדברג בספריה הלאומית 
• ד״ר יעל דר, חוקרת ספרות הילדים, על כתיבתה לילדים של לאה גולדברג, מתוך ראיונות שנערכו לסרט ״לאה גולדברג בחמישה בתים״. הראיון מתפרסם במסגרת פרויקט ״העברים״, בשיתוף הספרייה הלאומית
• ראיון עם אלי אשד על ספרות הילדים של לאה גולדברג
• לאה גולדברג באתר המכון לתרגום ספרות עברית
• ״נחל שלי טהור עיניים״ - מציורי לאה גולדברג.