יהודה ליב לוין (1844־1925)

 <בהכנה>

Judah Leib Levin

יהודה ליב לוין (יהל"ל) נולד בליל שמיני עצרת, כ"ב בתשרי שנת תר"ה, 5 באוקטובר 1844 במינסק (בירת בלארוס כיום) למרים, בתו של האדמו"ר מקוברין, ר' משה (1784־1858) ולר' ברוך-חיים ממשפחתו של ר' שלמה-חיים מקוידאנוב, בעלי חנות מכולת במינסק. יהודה-ליב למד לימודי קודש, בעיקר מפי מלמדים פרטיים וחיבורו הראשון היה בענייני חידושם ופלפולים בגמרא ("דגל מחנה יהודה". משנתפקר קרע את החיבור ועל הנייר הריק הנותר כתב את שיריו הראשונים). לאחר נישואיו בגיל 17 חי אצל חותנו בפוחוביץ ועסק בתורה ואף נמשך לחסידות חב"ד. שיריו הראשונים היו מגיל הילדות ומהם נדפסו רק לאחר שנים רבות. יהל"ל חזר לאחר מספר שנים למינסק ושם נתפקר בהשפעתו של דוד בן יעקב אהרן לוריא, מחבר הספר "עמר בשדה" והוא כתב את הפואמה "אלחנן". במינסק החל לפרסם את ביכורי שירתו (בשנת תרכ"ה). מאז פירסם דברי שירה, רשימות וכתבות ב"המגיד", "המליץ" ו"השחר", רובן בעילום שם. לאחר שעסק במסחר ואיבד את כספו החל לעסוק בהוראה ומסוף שנות השישים של המאה ה-19 בהוראה בבית האמיד ברודסקי ומ-1873 עסק שם בהנהלת חשבונות. קריאתו המרובה בספרות הרוסית הראדיקלית והסוציאליסטית והסתכלותו ביחסי העבודה במקום עבודתו קירבו אותו לחוגים סוציאליסטיים. הוא קשר קשרים עם חוגו של אהרן שמואל ליברמן ואף עזר לו בהוצאת עתונו "האמת". מרבית שיריו מהשנים 1874־1880 מכילים ביקורת חריפה על סדרי החברה והמשטר הקיים. בתקופה זו ראה יהל"ל את "שאלת היהודים" כשאלה סוציאלית גרידא. התגברות הלאומנות הרוסית והשנאה ליהודים הגבירה את עניינו של יהל"ל בבעיות החיים היהודיים, והוא תמך בהקמת קרן שמטרתה היתה העברת המוני העם היהודי ברוסיב לחיי עבודה. הפרעות ב-1881 הרחיקו אותו מהחוגים הסוציאליסטיים, ומאז התמסר לעניינים היהודים בלבד. בהגירה ההמונית של היהודים, שבאה לאחר הפרעות, ראה את הפתרון לבעיית יהודי רוסיה. יהל"ל הצטרף לחיבת ציון, היה ממייסדי "אגודת ציון" בקיוב (1883), וניהל תעמולה ליישוב ארץ-ישראל.  באותה תקופה תירגם לוין את ספרו של דישראלי "נס לגויים או טנקרעד" (תרמ"ג-תרמ"ד), הכולל חזון שיבת ישראל לארצו. פעילותו הציונית צשכה את עיני השלטונות וב-1887 נאלץ לעזוב את קיוב ולהשתקע בעיר הקטנה טומאשפול. משיריו בתקופה זו יש לציין את "הנודדים בליל", על גירוש משפחה יהודית מן הכפר; "מוצאי גולה", על סבלם של היהודים חסרי זכות-ישיבה בקיוב; ו"שמחה וששון ליהודים", סאטירה המתארת את שמחתם של היהודים על כי ההרוג שנמצא בעיר יהודי הוא, וכך ניצלו מעלילת-דם. הישיבה בטומאשפול השפיעה לרעה על התפתחותו, ונותק הקשר בינו לבין בני-זמנוץ כוחו הפיוטי של יהל"ל לא היה רב, שיריו הם כעין מאמרים פובליציסטיים בחרוזים, ועיקר החידוש שבהם היה במוטיווים הסוציאליסטיים. לפובליציסטיקה שלו נודע ערך מסויים בימיה הראשונים של "חיבת ציון". ב-1910 (תר"ע) פירסם את זכרונותיו "זכרון בספר", ובשנת 1911 החלה הוצאת "תושיה" בווארשה להוציא לאור "כתבים נבחרים" שלו, אך הפסיקה את הוצאתם אחר זמן קצר. ב-1917 חזר לקיוב, בה עברו עליו שנותיו האחרונות בבדידות ובדלות. יהודה-ליב לוין נפטר בקיוב בי"ג בכסלו תרפ"ו, 30 בנובמבר 1925.
[מקורות: קרסל, האנציקלופדיה העברית, ויקיפדיה, Jewish Encyclopedia, Электронная еврейская энциклопедия]

ספריו:

  • זכרונות והגיונות (ירושלים : מוסד ביאליק : ספריית 'דורות', תשכ"ח 1968) <ההדיר וצירף מבוא והערות יהודה סלוצקי>

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • יברכיהו, ישראל. יהל"ל : 20 למותו, 100 להולדתו (תל-אביב, 1946) <ביוגרפיה של הסופר יהודה ליב לוין>
מאמרים:
  • ברזל, הלל.  המנון ומאניפסט: ... יהודה ליב לוין (יהל"ל) ...  בספרו:  שירת חיבת ציון (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ח 1987), בעיקר עמ' 104־116 (וראה במפתח)
  • ברעם אשל, עינת.  השכלה, סוציאליזם ולאומיות בשירת יהל"ל.  בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר-שווגר (ירושלים : כרמל, תשע"א 2011), עמ' 254־276.
  • גרינברג, חיים.  יהל"ל : מאוצר הזכרונות.  ספר הדואר : מבחר מאמרים ליובל הששים, תרפ"ב-תשמ"ב / בעריכת יעקב ק. מיקלישנסקי, יעקב קבקוב (ניו יורק : הוצאת ההסתדרות העברית באמריקה, תשמ"ב 1982), עמ' 156־158.
  • הולצמן, אבנר.  נקודת המוצא: המפנה בספרות העברית בעקבות ה'סופות בנגב'.  בתוך: המשכיל בעת הזאת : ספר היובל למשה פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק ושמואל כץ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ז 2017), עמ' 92־113.
  • יברכיהו, ישראל.  קוים.  דבר, מוסף לשבתות ומועדים, כ"ד בכסלו תרצ"ו, 20 בדצמבר 1935, עמ' 7.
  • סדן, דב [ד.ש.]  עשר שנים למות יהל"ל : ציוני דרכו.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כ"ד בכסלו תרצ"ו, 20 בדצמבר 1935, עמ' 1־2.
  • סדן, דב [ר.ט.]  על אביו זקנו.  דבר, מוסף לשבתות ולמועדים, כ"ד בכסלו תרצ"ו, 20 בדצמבר 1935, עמ' 7.
  • קבקוב, יעקב.  בין יהל"ל לסופרי אמריקה.  הגות עברית באמריקה, כרך שני / בעריכת מנחם זהרי, אריה טרטקובר, חיים אורמיאן (תל אביב : הוצאת ברית עברית עולמית ע"י הוצאת יבנה, תשל"ג 1973), עמ' 192־197.
  • רויטברג, י.  יהל"ל.  הצפירה, ב' בסיון תרפ"א, 8 ביוני 1921, עמ' 3.
על "זכרונות והגיונות"
קישורים:


[עודכן לאחרונה: 22 באוגוסט 2018]

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף