משה פלאי (1936)

 <בהכנה>

Moshe Pelli


משה פלאי - ספרים

  1. Naphtali Herz Wessely’s attitude toward the Jewish religion as a mirror of a generation in transition (during the early period of Hebrew Haskalah in Germany) (Beer Sheva : University of the Negev, 1971)
    35 pp., mimeographed.
    Presented at the 3d International Congress on the Enlightenment, Nancy, France, July 20, 1971.
  2.  

  3. מבוא לספרות העברית החדשה במאות הי"ח והי"ט : מקורות לשיעור של משה פלאי (ירושלים : האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, החוג לספרות עברית, תשל"ב 1971)
    157 עמ'.
    אסופת טכסטים (דפוס צילום) ממקורות שונים.
  4.  

  5. הסיפור העברי במאה הי"ט / ליקט וערך משה פלאי (באר שבע : אוניברסיטת הנגב - הפאקולטה למדעי הרוח - החוג לסיפרות עברית, תשל"ב 1971/1972)
    1 כרך.
    אסופת טכסטים (דפוס צילום) ממקורות שונים.
  6.  

  7. עיונים בסאטירה העברית / ליקט וערך משה פלאי (באר שבע : אוניברסיטת הנגב - הפאקולטה למדעי הרוח - החוג לסיפרות עברית, תשל"ב 1971/1972)
    1 כרך.
    אסופת טכסטים (דפוס צילום) ממקורות שונים.
  8.  

  9. משה מנדלסון – בכבלי מסורת (תל אביב : אל"ף, תשל"ב 1972)
    156 עמ'. ביבל'. מפתח.
    עיון מחדש בחלק ממשנתו הדתית-היהודית של משה מנדלסון: בחינת מחשבתו הדתית על רקע ספרות הדאיזם - דת ההשכלה האירופית, והארה על אותן שאלות-דת פולמוסניות במשנתו שעמדו במרכז יצירתם של סופרי ההשכלה העבריים בגרמניה בתקופה הנדונה.
    חלקו השני של הספר בוחן את מקומו של מנדלסון במעשה ההשכלה בדורותיו כפי שנראה בעיני המשכילים העבריים בני זמנו, מתוך ניסיון להתחקות על עולמה הרוחני של ההשכלה העברית בגרמניה, מניעיה ודחפיה.
  10.  

  11. The Age of Haskalah : Studies in Hebrew literature of the Enlightenment in Germany (Leiden : E.J.Brill, 1979)
    (Studies in Judaism in Modern Times ; 5)  256 pp. biblio., index.
    The impact of deism on the Hebrew literature of the Enlightenment in Germany.--Intimations of religious reform.--An outlook to the past.--Revival of Hebrew and revival of the people.--From theory to practice.--Naphtali Herz Wessely.--Mordechai Gumpel Schnaber.--Isaac Satanow.--Saul Berlin.--Isaac Euchel.

  12.  

  13. Getting by in Hebrew : a quick beginners' course for tourists and businesspeople (Woodbury, N.Y. : Barron's, 1984)
    104 pp. + 2 audiocassetts.
    Five-unit crash course in Hebrew for English-speaking tourists and business people.
  14.  

  15. במאבקי תמורה : עיונים בהשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשמ"ח 1988)
    194 עמ'. ביבל'. מפתח.
    עיקרו של ספר זה הריהו עיון בכמה דמויות-מפתח בסיפרות ההשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח ובמישנתם המשכילית. אנשי-רוח ואנשי-עט אלה – סופרים, מחנכים, ואף רבנים על-פי עיסוקם – נטלו חלק פעיל בהקמת המרכז הסיפרותי ליד הירחון העברי הראשון  המאסף.
    בשנות המעבר האלה לעידן המודרני ביהדות אירופה שקדו ראשוני הסופרים העבריים בגרמניה על הצעת תוכניות לתמורה בקרב אחיהם היהודים. בחיבור זה נבחנים עיקרי השינויים המוצעים – אם בתחום החינוך (ויזל), הערכים (סאטאנוב), או ההלכה (שאול ברלין) – והדרך המותווית כנתיב לשינוי (ברסלוי).
  16.  

  17. התרבות העברית באמריקה : 80 שנות התנועה העברית בארצות הברית, תרע"ו-תשנ"ה (1916־1995) (תל אביב : רשפים, תשנ"ח 1998)
    392 עמ'. ביבל'. מפתח. תמצית באנגלית
  18.  

  19. סוגות וסוגיות בסיפרות ההשכלה העברית : הז'אנר המשכילי ואביזרייהו (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999)
    357 עמ'. ביבל'. מפתח. תמצית באנגלית
  20.  

  21. שער להשכלה : מפתח מוער ל'המאסף', כתב העת העברי הראשון (תקמ"ד-תקע"א) (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"א 2000)
    221 עמ'.  ביבל'. מפתחות. תמצית באנגלית
    'המאסף', כתב העת העברי הראשון, יצא לאור בגרמניה בשנים 1783־1811, ושימש כלי ספרותי ואידאולוגי של ההשכלה העברית בגרמניה. שער להשכלה הוא מפתח מוער בצירוף מבוא מקיף. המבוא הוא מונוגרפיה הבוחנת את הרקע להופעת הפריודיקה העברית לאור הפריודיקה הספרותית האירופית במאה השמונה עשרה, ומנתחת את התופעות הספרותיות, העיתונאיות, התרבותיות והחברתיות הקשורות בהופעת 'המאסף' וכן את סגנונו ואת דרכו הספרותית.
    'המאסף' משקף את תקופת המעבר לזמנים החדשים בתולדות ישראל ואת ראשיתה של הספרות העברית החדשה. הוא היה המפעל הראשון שריכז את מאמציהם של המשכילים בכיוון התחייה העברית הנכספת. נתפרסמו בו כמה מן היצירות העבריות הראשונות בספרות ובהגות. בכרכיו נדפסו יצירות שירה, פרוזה, משלים, מחזות, סטירות, ביוגרפיות וכן מאמרים בנושאי יהדות, לשון עברית, פרשנות המקרא, חינוך, מדע וענייני דיומא.
    לרשות הקורא עומד עתה כלי עזר חיוני ויסודי – מפתח מסודר לפי שמות מחברים ונושאים. הנושאים כוללים מושגים, מאורעות, מוסדות וארגונים, אישים וסופרים, ז'אנרים ספרותיים, כותרי ספרים, מקצועות לימודי היהדות ולימודים כלליים ועוד.  המפתח מאפשר עיון נוח ומקיף בנושאים המרכזיים שעמדו בפני עורכי 'המאסף' ובחינת מהותו, כמותו ואיכות החומר שפורסם בו. ניתן לעמוד בעזרתו על הערכים הספרותיים שאימצו עורכיו ולזהות סוגות ספרותיות שעמדו לנגד עיניהם. כמו כן אפשר למנות עתה את יצירותיו של כל אחד מסופרי ההשכלה שפורסמו ב'המאסף' ולבחון את תרומתו לספרות ההשכלה.
  22.  

  23. דור המאספים בשחר ההשכלה : תרומתם הסיפרותית של חלוצי המאסף, כתב-העת העברי הראשון, להשכלה העברית בראשיתה (תקמ"ד-תקע"א) (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשס"א 2001)
    223, xii עמ'. ביבל'. מפתחות. תקציר באנגלית.
    כותר באנגלית
    The circle of Hame'asef writers at the dawn of Haskalah : the literary contribution of Hame'asef writers to Haskalah, 1783-1811
        דור המאספים בשחר ההשכלה, הוא מחקר ראשוני על תחילתה של סיפרות ההשכלה העברית בגרמניה בשילהי המאה הי"ח, מאת אחד מחוקריה המובהקים של סיפרות ההשכלה העברית.
        המאסף הופיע בגרמניה בשנים 1783־1811 ושימש ביטאונה של סיפרות ההשכלה בשנותיה הראשונות. הוא משקף את היצירה ואת חבלי היצירה של 'המאספים' – סופרי  המאסף, שמשאת נפשם הייתה לחדש את הסיפרות העברית כחלק מתחיית התרבות והעם.
        חידושו של הספר בדיון בחמישה תחומי ז'אנרים סיפרותיים ותופעותיהם בכתב-העת העברי, שטרם נידונו בביקורת ההשכלה העברית : שירת המאסף לענפיה השונים, הסיפורת לגוניה והמכתם (אפיגרם), וכן המשל והביוגראפיה. סוגות אלו מופו, נותחו והוערכו תוך פירוט תת-סוגותיהן, ונידונו גם השפעות פנים וחוץ עליהן. נוסף על כך הוקדש פרק למדיום הלשוני של הסיפרות העברית – הלשון העברית המתחדשת, שלדעת המחבר תחייתה החלה בהשכלה.
        דיון זה מתווה לראשונה בביקורת ההשכלה את המירקם הסיפרותי הז'אנרי של סיפרות המאסף על שלוחותיה הראשיות, ומציגה כיצירה מורכבת, מתוחכמת ובת-קיימא. הספר מעלה עולם סיפרותי עשיר ומגוון, שכמעט לא הוכר בכלל עד כה ושנידון רק בחלקו בתולדות סיפרות ההשכלה, ובכך הריהי פותחת את השער לסיפרות העברית החדשה בראשיתה.
        דור המאספים בשחר ההשכלה תורם לראייה חדשה של סיפרות ההשכלה ובמידה רבה ממשיך את שני ספריו הקודמים של המחבר: סוגות וסוגיות בסיפרות ההשכלה העברית: הז'אנר המשכילי ואביזרייהו, שיצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (תשנ"ט) – הספר דן בעשרה ז'אנרים סיפרותיים בהשכלה העברית המוקדמת שהיו מקובלים בסיפרויות אירופיות באותה מאה ובמורשת הסיפרותית העברית; והספר שהוקדש לפרוייקט המאסף, שער להשכלה מפתח מוער וממוחשב להמאסף, כתב-העת העברי המודרני הראשון, ובו מונוגראפיה על המאסף ועל התופעות הסיפרותיות, העיתונאיות והתרבותיות הקשורות בהופעתו, שיצא לאור בתחילת שנת תשס"א בהוצאת מאגנס.
  24.  

  25. בכורי העתים - ביכורי ההשכלה : מפתח מוער לבכורי העתים, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה (תקפ"א-תקצ"ב) (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ה 2005)
    379, xxiv עמ'. ביבלי'. מפתחות. תקציר באנגלית.
    הספר הוא מפתח מוּער ל'בכורי העתים', כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים 1820–1831 (תקפ"א–תקצ"ב). פרויקט זה הוא המשך מִפתוח כתבי-העת של ההשכלה העברית שראשיתו ב'שער להשכלה': מפתח מוּער ל'המאסף', כתב-העת העברי הראשון (תקמ"ד–תקע"א), שיצא לאור בהוצאת מאגנס בשנת תשס"א.  הספר נפתח במבוא שהוא מונוגרפיה מקיפה הבוחנת את מעבר ההשכלה מגרמניה לאוסטריה ולגליציה לאחר סגירת 'המאסף' ב-1811. נידונה בו תופעת הפריודיקה היהודית בגרמניה ('שולמית', 1809; 'ידידיה', 1818), הלוחות והאלמנכים שפרסם יוסף פרל (1814–1816), והפריודיקה העברית בהולנד ('בכורי תועלת', 1820), שעל פיהם עוצבה הקונצפציה של 'בכורי העתים' כאלמנך ספרותי.
    כתב-העת 'בכורי העתים' שימש כלי ספרותי ואידאולוגי של ההשכלה העברית באימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא משקף את התפתחות רעיונות ההשכלה מהשכלת ברלין עד השכלת וינה והתאמתם לקהל היעד בגליציה. ההשכלה העברית, שהייתה תנועה ספרותית, תרבותית וחברתית, ציינה מהפכה רבת-משמעות בתולדות העם היהודי, שאחד מהיבטיה היה מאמציה לחדש את השפה העברית ואת הספרות העברית מתוך מגמה להחיות את העם היהודי ואת תרבותו.
    כתב-העת 'בכורי העתים' שימש במה ראשונה לפרסום דברי יצירה והגות של סופרים וניתן לעקוב בו אחר תהליכי ההתגבשות של כתיבתם. נתפרסמו בו כמה מיצירות ההגות והספרות הראשונות של יוצרי ההשכלה בגליציה. בכרכיו נדפסו שירים, פרוזה, משלים, מחזות, ביוגרפיות, וכן מאמרים בנושאי היהדות, הלשון העברית, פרשנות המקרא והתלמוד, חינוך, מדע וענייני דיומא. עם הסופרים הנודעים שפרסמו ב'בכורי העתים', חלקם אף ערכו את השנתון, נמנים יצחק ארטר, שלום הכהן, יהודה ייטלש, שמואל דוד לוצאטו, מאיר לטריס, שלמה יהודה ראפופורט ויצחק שמואל ריג'יו.
    ה'מפתח' המוער מעמיד לרשות הקורא כלי-עזר חיוני ויסודי - הוא ערוך לפי שמות מחברים ולפי נושאים. הנושאים כוללים מושגים, מאורעות, מוסדות וארגונים, אישים וסופרים, ז'אנרים ספרותיים, כותרי ספרים, מקצועות לימודי היהדות ולימודים כלליים, ועוד. ה'מפתח' מאפשר עיון נוח ומקיף בנושאים המרכזיים שעמדו בפני עורכי 'בכורי העתים' ובחינת מהות החומר שפורסם בו, כמותו ואיכותו. באמצעותו ניתן לעמוד על הערכים הספרותיים, התרבותיים והחברתיים שאימצו עורכיו ולזהות סוגות ספרותיות שעמדו לנגד עיניהם. כמו כן אפשר למנות בו את יצירותיו של כל אחד מסופרי ההשכלה שפורסמו ב'בכורי העתים' ולבחון את תרומתו לספרות ההשכלה ולהגותה.
  26.  

  27. In search of Genre : Hebrew Enlightenment and Modernity (Lanham, Maryland : University Press of America, 2005)
        336 pp. Bibliography. Index.
    In Search of Genre is an innovative study of the beginning of modernity in Hebrew and Jewish letters, which reflected the emerging changes in Jewish society toward the end of the 18th century in Germany. Young intellectual Jews aspired to revitalize the Jewish people by reviving the Hebrew language and Jewish culture through literature. Their use of new and renewed literary genres mark the transition from traditional Hebrew letters to modern Hebrew literature. Modernity in Hebrew letters is thus defined as the endeavor to emulate the contemporary European literatures and their prevailing aesthetics and poetics. This study also explores major criteria for identifying and evaluating Hebrew modernism exemplified by attempts to redefine Judaism
    Contents: Introduction: Haskalah, rebirth of Hebrew letters: revival of Hebrew and the rejuvenation of the Jewish people -- Haskalah in search of genre: beginning of Haskalah and modernity -- Epistolary story: Isaac Euchel's "Igrot Meshulam": the Maskil as a young Jew in search of his identity -- Fable: The phenomena of the fable in Hameʼasef: a fabulous moral for the enlightened -- Satire: Saul Berlin's Ktav Yosher: criticism of traditional Judaism -- Dialogues of the dead: Tuvyah Feder's Kol Meḥazezim: an early Maskilic inner-conflict on the translation of the Hebrew Bible -- Travelogue: Shmuel Romanelli's Masa Baʼrav: a Maskil's 'grand tour' to a Jewry in distress in Morocco -- Autobiography: Mordechai Aharon Günzburg's Aviezer: the process of becoming a Maskil -- The satiric novel: Peretz Smolenskin's Kevurat Ḥamor: Jewish reality as mirrored in a Haskalah satire -- Postscript.

  28.  

    The Age of Haskalah : Studies in Hebrew literature of the Enlightenment in Germany (Lanham, Maryland : University Press of America, 2006)
    xi, 280 pp., biblio., index.
    Updated and revised of the 1979 edition.
    The impact of deism on the Hebrew literature of the Enlightenment in Germany – Intimations of religious reform – An outlook to the past – Revival of Hebrew and revival of the people – From theory to practice – Naphtali Herz Wessely – Mordechai Gumpel Schnaber – Isaac Satanow – Saul Berlin – Isaac Euchel

     

  29. השכלה ומודרניזם : התחלות והמשכים - התקבלות ההשכלה המוקדמת במאה הי"ט ובשילהי התקופה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספריית הילל בן חיים, תשס"ח 2007)
    370 עמ'. ביבל'. מפתחות. תמצית באנגלית.
    דיון בראשיתה של ספרות ההשכלה העברית בגרמניה, בתחילת המודרניזם בספרות העברית והגדרתו, ובהתקבלותה של ההשכלה המוקדמת והשפעתה לאורך המאה הי"ט עם התפתחות ההשכלה באימפריה האוסטרו-הונגרית, ברוסיה, ליטא ופולין. מאבקי ההשכלה המוקדמת להחלת תמורות בתחומי התרבות, החינוך, הדת והספרות ביהדות אירופה חדרו אל הספרות המאוחרת. נושאים ומוטיבים שרווחו בספרות ההשכלה המוקדמת הועתקו לתחומי הספרות היפה המאוחרת הן ברומאן ההשכלה והן בסיפור הקצר, והם נידונים לראשונה בביקורת העברית בספר זה, הממשיך את המחקר הראשוני בספרות ההשכלה של המחבר. בדיון על ראשיתה של ההשכלה העברית קובע המחבר קריטריונים להגדרת המודרניזם העברי בספרות העברית על פי מגמות-על המתייחסות לעולמה של היהדות ולערכיה, שנמצאו בספרות ההשכלה המוקדמת. בין השאר דן המחבר במפעל החייאת השפה והספרות של המשכילים הראשונים תוך בחינת מודעותם ותדמיתם העצמית כמחוללי החידוש, וכן ברוויזיה שהציעו המשכילים בהערכת ספרות הדורות על-פי הפואטיקה החדשה, ובפריודיזציה המסכמת של מורשת העבר.

     

  30. The shadow of death : letters in flames (Lanham, Maryland. : University Press of America, 2008)
    140 pp. Bibliography.
    "
    The Shadow of Death: Letters in Flames is an analytical study of eight major Jewish and Israeli writers who wrote about the experience of the Shoah (Holocaust). The book is divided into two main sections. The first section "The Holocaust Experience from Within" analyzes literary works by the writers Aharon Appelfeld, Elie Wiesel, Primo Levi, Ka-tzetnik, and Jerzy Kosinski - who experienced the Holocaust firsthand. The second section is devoted to "After the Holocaust - Experience from Without," concentrating mainly on the literary analysis of works by writers who responded to the Holocaust after the event. They are the Israeli writers Hanoch Bartov, Hayim Gouri, and Yehuda Amichai. The book is literary oriented with a prominent focus on textual and literary analysis of major examples of Holocaust literature. It purports to examine the texts under study and analyze them by pointing out literary devices that indicate the writers' perception of the Holocaust and their attempt to convey the meaning and significance of the Holocaust to the modern reader."

  31.  

  32. כרם חמד - חכמת ישראל : היא יבנה החדשה : מפתח מוער לכרם חמד, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה (תקצ"ג-תרט"ז) (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ט 2009)
    404 עמ'. ביבלי'. מפתחות. תמצית באנגלית.
    כרם חמד – חכמת ישראל היא 'יבנה החדשה' הוא מונוגרפיה ומפתח מוּער ל'כרם חמד', כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה ובאיטליה, שיצא לאור בווינה ובפראג בתשעה כרכים בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833־1856). 'כרם חמד' היה ביטאונה של חכמת ישראל העברית (בעקבות ה-Wissenschaft des Judentums – חכמת ישראל בגרמניה) כפי שהתגבשה בשליש השני של המאה התשע עשרה בגליציה ובאיטליה. הוא משקף את התפתחות ההשכלה העברית בכיוון מגמת מחקר והגות. השתתפו בו גדולי ההוגים והחוקרים: שלמה יהודה ראפופורט (שי"ר), נחמן קרוכמל (רנ"ק) ושמואל דוד לוצאטו (שד"ל), וכן סופרים וביניהם יוסף פרל ויצחק ארטר, ואף חוקרי חכמת ישראל בגרמניה שכתבו בעברית - אברהם גייגר ויום טוב צונץ.
    הספר כולל מונוגרפיה ובה דיון מקיף בכתב-העת ובנושאים שנידונו בו, הרקע להוצאתו, בעיות עריכתו, הפורמט המיוחד של מאמרים כמכתבים, החוקרים והסופרים שהשתתפו בו והאידאולוגיה המשכילית שהובעה בו. כמו כן נידונה בספר התפתחות חכמת ישראל בעברית ותרומתו המחקרית והמדעית של 'כרם חמד' לחכמת ישראל ולמדעי היהדות.
    לרשות הקורא עומד עתה גם כלי-עזר חיוני ויסודי –מפתח ממוין ומוּער המסודר לפי שמות מחברים ולפי נושאים. התחומים שבהם דנו חוקרי חכמת ישראל כוללים מקצועות לימודי היהדות בבחינה חדשה: פרקים לא ידועים בתולדות ישראל והארתם, פרשנות המקרא וביקורת המקרא, פרשנות התלמוד ועיון במשנתם של חכמיו ושיטתם בהלכה וביהדות, עיון מחודש בכתביהם של הוגי ימי הביניים, ופרסום כתבי יד עבריים בלתי ידועים וחקירתם.
    המפתח מאפשר עיון נוח וממוקד בנושאים המרכזיים שעמדו בפני חוקרי חכמת ישראל שהשתתפו ב'כרם חמד', ובעמדתם בשאלות יסוד בתפיסת היהדות. נמצאים בו רפרורים ביבליוגרפיים על הספרים המבוקרים בכתב-העת ועל המאמרים שנתפרסמו בו ואזכור ספרות המחקר המודרנית בנושאים אלה.
    ספר זה הוא השלישי בפרויקט מִפתוח כתבי-העת של ההשכלה העברית. ראשיתו ב'שער להשכלה: מפתח מוּער להמאסף, כתב-העת העברי הראשון', תשס"א, והמשכו ב'בכורי העתים – ביכורי ההשכלה: מפתח מוּער לבכורי העתים, כתב-העת העברי של ההשכלה בגליציה', שיצא לאור בשנת תשס"ה, שניהם בהוצאת מאגנס.
  33.  

  34. Haskalah and beyond : the reception of the Hebrew Enlightenment and the emergence of Haskalah Judaism (Lanham, Maryland : University Press of America, 2010)
    266 pp. Bibliography. Index.
    Haskalah and Beyond deals with the Hebrew Haskalah (Enlightenment) — the literary, cultural, and social movement in the 18th and 19th centuries in Europe. It represents the emergence of modernism and perhaps the budding of some aspects of secularism in Jewish society, following the efforts of the Hebrew and Jewish enlighteners to introduce changes into Jewish culture and Jewish life, and to revitalize the Hebrew language and literature. The author classifies these activities as a 'cultural revolution.' In effect, the Haskalah was a counter-culture intended to modify or replace some of the contemporary rabbinic cultural framework, institutions, and practices and adopt them for its own envisioned 'Judaism of the Haskalah.' The pioneering work of the 'founding fathers' of the early Haskalah had greatly impacted the later developments of the Haskalah in the 19th century. Its reception in that century is studied as is the reception of one of the major figures of the early Haskalah, Isaac Euchel, and of one of the important German Enlightenment poets and philosophers, Johann Gottfried Herder, in the 19th-century Haskalah. The study of reception continues on the language of the sublime and the poetic imagery used in Haskalah, melitzah, as well as on the three major journals of Haskalah as instruments of change and of disseminating the Haskalah ideology. Finally, the aftermath of the Haskalah is addressed.
  35.  

  36. עטרה ליושנה : המאבק ליצירת יהדות ההשכלה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"ב 2012)
    501 עמ'. ביבל'.  מפתח. תקציר באנגלית.
    "הספר בוחן את ראשיתה של ספרות ההשכלה העברית בגרמניה, ואת ההנחה המקובלת בין חוקרי ההשכלה כסיפרות וכתנועה היסטורית, שהמאפיין אותה הייתה בעיקר החילוניות ... פרקי הספר הראשונים עוסקים בהגות הדאיזם בשלושת מרכזיה הראשיים באירופה: באנגליה, בצרפת ובגרמניה מסוף המאה הי"ז ועד אמצע המאה הי"ח, והשפעתה על ההשכלה העברית. החלק המרכזי של הספר מציע תפיסת יסוד של 'יהדות ההשכלה' - תפיסה חדשה של היהדות, כפי שהתבטאה בכתביהם של המשכילים העבריים הראשונים, מהם מתונים בגישתם, מהם קיצוניים יותר, שדרשו תיקונים מסוייגים במסגרת המורשת הדתית של היהדות. מקביל להם החלק השלישי 'חכמים בתקנתם', הדן במשכילים היהודיים, שעיקר כתיבתם הייתה בשפה הגרמנית. דרישותיהם הופנו לתיקונים ולריפורמה נרחבת ביהדות, בעיקר בעקבות הדאיזם האירופי, מונחים בשאיפתם להשיג שיוויון זכויות ליהודים ולעדכן את הדת היהודית ברוח הזמן. החלק הרביעי של הספר, 'ריפורמה - הלכה למעשה', מעלה את מאבקי הריפורמה - עוד לפני הופעת הרפורמה הדתית - לתיקונים בסדרי בית הכנסת, בסידור התפילה ובמנהגים, שהגיעו לשיאם בפולמוס ההיכל הריפורמי בהמבורג ב-1818. פולמוס זה התנהל בחלקו בעברית והשתתפו בו משכילים קיצוניים ולמולם רבנים חרדיים".
  37.  

  38. מכתבי העתים : עיתונות ההשכלה מ-1820 עד 1845 : מפתחות מוערים לכתבי-העת העבריים של ההשכלה בהולנד, גליציה, גרמניה וליטא (תק"פ-תר"ו) (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"ג 2013)
    422, XVII עמ'. ביבל'. מפתח. תקציר באנגלית. תוכן העניינים [עברית], אקדמות, תוכן עניינים [אנגלית], תקציר [אנגלית]
    הספר כולל מפתחות מוּערים ומונוגרפיות על שמונה כתבי-עת עבריים של ההשכלה בהולנד, גליציה, גרמניה וליטא שיצאו לאור במחצית הראשונה של המאה הי"ט (תק"פ-תר"ו). הספר דן בכתבי-העת 'בכורי תועלת' (1820), 'פרי תועלת' (1825), בעריכת שמואל מולדר, ו'בכורי השנה' (1844), בעריכת גבריאל פולק, שיצאו לאור על ידי מרכז ההשכלה באמשטרדם, 'הצפירה' (1823־1824) בעריכת מאיר הלוי לטריס, הירחון העברי 'ציון' (1841־1842) שפרסמו שני מלומדים מהאסכולה הגרמנית, מרדכי יוסט ומיכאל קרייצנאך, 'פרחי צפון' (1841, 1844), שהוציאו שני משכילים בווילנה, שמואל יוסף פין ואליעזר ליפמן הורוויץ, וניסיונות לחדש את 'בכורי העתים' בידי מנדל שטרן שערך את 'ספר בכורי העתים', וכן ב-1844, וב-1845 הוציאו יצחק שמואל ריג'יו (יש"ר) וישראל בוש את 'בכורי העתים החדשים'. המונוגרפיות מנתחות את תופעת הפריודיקה המשכילית העברית, המציינת התפתחויות חשובות בתולדות ההשכלה העברית, כהתפתחות חכמת ישראל בעברית והתפתחות מרכזי ההשכלה בהולנד, בגליציה, ובליטא. הן דנות בנושאים שהועלו בכתבי-העת, הרקע להוצאתם, בעיות עריכתם, אזכור החוקרים והסופרים שהשתתפו בהם, והאידאולוגיה המשכילית שהובעה בהם.
    השתתפו בכתבי-העת הללו גדולי ההוגים והחוקרים בהשכלה העברית: שלמה יהודה ראפופורט (שי"ר), נחמן קרוכמל (רנ"ק), שמואל דוד לוצאטו (שד"ל), ומרדכי יוסט, וכן סופרים ומשוררים כיצחק ארטר, שמואל מולדר, מאיר הלוי לטריס, אד"ם הכהן לבנזון, ואחרים. החומר שנדפס בכרכים אלה מייצג את מכלול הסוגות הספרותיות ונושאי המחקר של המשכילים וההוגים במחצית הראשונה של המאה הי"ט: שירים, סיפורים, משלים, מכתמים, ביקורת ספרים, סאטירות, ביוגרפיות, מסות ומחקרים בנושאי המקרא, התלמוד והלשון העברית, הגות יהודית בימי הביניים, ופרסום וחקר כתבי-יד עתיקים. לרשות הקורא עומד עתה כלי-עזר חיוני - מפתחות ממוחשבים ומוערים המסודרים לפי שמות מחברים ולפי נושאים, ומאפשרים גישה ישירה לרשימות מוּערות וממויינות, הניתנות ל'שליפה' אלקטרונית לחתומים, של כל החומר המדעי, ההגותי והספרותי. הספר הוא הרביעי בפרויקט המפתוח והמונוגרפיות של כתבי-העת של ההשכלה העברית, 'המאסף', 'בכורי העתים' ו'כרם חמד', שהופיעו בהוצאת מאגנס.
  39.  

  40. כתבי-העת של ההשכלה במחצית המאה הי"ט : החלוץ: מלחמת הדת והתושיה, תרי"ב-תרמ"ט (1852־1889) ; בכורים: חכמת ישראל, תרכ"ד-תרכ"ה (1864־1865) (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"ה 2015)
    483, xvi עמ'. ביבל'. מפתח. תקציר באנגלית.
    הספר כולל מפתחות מוּערים ומונוגרפיות על שני כתבי-העת העבריים של ההשכלה העברית במחצית המאה הי"ט: 'החלוץ' (תרי"ב-תרמ"ט, 1852–1889) ו'בכורים' (תרכ"ד-תרכ"ה, 1864–1865).
    הספר דן בכתב-העת 'החלוץ' בעריכת יהושע השל שור (יה"ש) ו'בכורים' בעריכת נפתלי קלר. 'החלוץ' הופיע ב-13 כרכים לאורך תקופה ארוכה, והוא מייצג את ההשכלה הרדיקלית בגליציה בדרישות התיקונים בדת ובמנהגים. המשתתפים ב'החלוץ' היו מעטים בששת הכרכים הראשונים. ביניהם היו י. ה. שור, י. ארטר, א. קרוכמאל, א. גייגר ומ. שטיינשניידר. ואילו יתרת הכרכים (7–13) כללו את מאמריו של העורך בלבד. התפרסמו ב'החלוץ' מחקרים בתלמוד, במשנה ובמקרא, בהלכה וביוגרפיות, ומחקרים בהשפעת הדת הפרסית והשפה היוונית על ספרות חז"ל. בספר נידונו התופעה של 'החלוץ' ככתב-עת יוצא דופן בפריודיקה העברית, אישיותו של העורך, שור, השקפת עולמו, מחקריו, ומאמריו נגד הממסד הדתי.
    'בכורים', שהופיע בשני כרכים, ייצג את ההשכלה המתונה. השתתפו בו 26 סופרים שפעלו בתחומי הספרות היפה וחכמת ישראל. ביניהם היו מ. ה. לטריס, א. ב. גוטלובר, א. ה. ווייס, א. ילינק וד. גורדון. התפרסמו בו מאמרים בנושאי התלמוד, מקרא, היסטוריה יהודית, חינוך יהודי, לשון עברית. ובספרות יפה: שירים, סיפורים וסאטירה. המונוגרפיות כוללות דיון מקיף על כתבי-העת, נושאים שנידונו בהם, הרקע להוצאתם, עריכתם, ודיון בתרומתם של החוקרים והסופרים שהשתתפו בהם לחכמת ישראל ולהשכלה.
  41.  

  42. כוכבי יצחק, כתב-העת של ההשכלה באימפריה האוסטרו-הונגרית (1845־1873) : מפתח מוער לכתב-העת העברי של ההשכלה (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"ו 2016)
    609, xix עמ'. ביבל'. מפתח. תקציר באנגלית.
    כותר באנגלית - Kochvei Yitzhak, the Hebrew journal of the Haskalah in the Austrian-Hungarian Empire (1845-1873) : monograph and annotated indice
    "כולל פרי מחקר וילדי מליצה מחכמי הדור ומנעימי השיר בזמננו".
    "הספר כולל מפתחות מוערים ומונוגרפיה על כתב-העת העברי של ההשכלה העברית מסביבות מחצית המאה הי"ט עד שנות ה-60 וה-70 לאותה מאה. הספר דן בכתב-העת 'כוכבי יצחק' בעריכת מנדל שטרן, שהופיע ב-37 חוברות לאורך תקופה ארוכה, והוא מייצג את ההשכלה המתונה באימפריה האוסטרו-הונגרית, במאבקה על הפצת ערכי ההשכלה ההומאניים, הטפתה לתיקונים בחינוך היהודי, ולפתיחות תרבותית לסביבה, ולמודרניזציה של היהודים. מטרתם הייתה לעודד את היצירה העברית בשירה ופרוזה. בין המשתתפים ב'כוכבי יצחק' היו גם סופרים ידועים כגון ש"ד לוצאטו, ש"י ראפופורט, י"ש ריג'יו, א"ב גוטלובר, וי"ל גורדון; וכן חוקרים, מורים רבנים, רופאים, פרופסורים ומשכילים מן השורה. החומר שהתפרסם בכתב העת כלל ז'אנרים רבים בספרות יפה: סיפורים ושירים, משלים, מכתמים, סאטירות, חזיונות, שיחות בשאול, תיאורי מסע ותרגומי שירה ופרוזה. וכן נדפסו פרשנות במקרא ובתלמוד, מאמרים בלשון העברית, בהיסטוריה ישראלית, במדע, מחקרי כתבי-היד וההדרתם ופובליציסטיקה בענייני השעה והזמן. המונוגרפיה כוללת דיון מקיף על כתב-העת, החומר שהתפרסם בו, נושאים שנידונו בו ותרומתו להשכלה ולחכמת ישראל".
  43.  

    ספרות יפה (רומאנים)

  44. על דאטפת : רומן (ניו יורק : עליל, תשכ"א 1961)
    242 עמ'.
  45.  

  46. אלוהים במהפכת (תל אביב : הוצאת ספרים "אל"ף", תשכ"ו 1965)
    160 עמ'.
    רומן.
    כותר באנגלית: God imprisoned
  47.  

    ספרות ילדים

  48. גבורי הגטו (ניו יורק : הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה, 1963)
    22 עמ'.
    "פרקי קריאה לכתות נמוכות".
  49.  

  50. גבורי הגטו : פרקי קריאה (ניו יורק : הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה, תשכ"ג 1963)
    66 עמ'.
    "פרקי קריאה לכתות הגבוהות".
  51. בשיתוף ירחמיאל וינגרטן.

     

  52. העירה (ניו יורק : הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה,  1964)
    21 עמ'. 
    "פרקי קריאה לכתות הנמוכות".
  53.  

  54. העירה : פרקי קריאה (ניו יורק : הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה, 1964)
    34 עמ'.
    בשיתוף ירחמיאל וינגרטן. "פרקי קריאה לכתות הגבוהות".
  55.  

  56. עברית בעולם החדש (ניו יורק : הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה, תשכ"ה 1965).
    34 עמ'.
  57.  

  58. שלום עליכם (ניו יורק : הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה, תשכ"ו 1966).
    30 עמ'.
  59.  

  60. יצחק בן צבי (ניו יורק : משרד החינוך היהודי, 1971)
    48 עמ'.
    ביוגרפיה.
  61.  

  62. שלום (ניו יורק, הוצאת הַחֹדֶש הָעִבְרִי מטעם ההסתדרות העברית באמריקה וקרן התרבות העברית בקנדה, תש"ם 1980)
    38 עמ'.
  63.  

    משה פלאי - מאמרים ורשימות

    1964

  64. מוטיב השנאה העצמית בספור ישראלי חדש.  הדואר, שנה 43, גל' ל' (ט' בתמוז תשכ"ד, 19 ביוני 1964), עמ' 538־539.
    על ספרו של אהרן מגד  הבריחה: שלושה מסעות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשכ"ב 1962)
  65. 1968

  66. מילחמתו הרעיונית וההלכתית של הרב אהרון חורין בעד ריפורמה דתית ביהדות.  Hebrew Union College annual, כרך 39 (1968),   עמ' סג-עט  *
    על פעילותו של הרב אהרון חורין, רבה של העיר ארד בטרניסילבניה (כיום ברומניה).
  67. 1969

  68. דמותו של משה מנדלסון כפי שהיא משתקפת בראשיתה של ספרות ההשכלה העברית בגרמניה ("המאסף", תקמ"ד-תקנ"ז).   דברי הקונגרס העולמי החמישי למדעי היהדות (אב תשכ"ט, אוגוסט 1969), חטיבה ג', כרך ג' (1972), עמ' 269־282 *
    על דמותו ותדמיתו של משה מנדלסון, כפי שהיא משתקפת בראשיתה של ספרות ההשכלה העברית בגרמניה: בשבעת הכרכים הראשונים של "המאסף", שיצאו לסירוגין משנת 1783 עד שלהי המאה. סקירה זו שופכת אור גם על גישותיהם ותפיסותיהם של המשכילים בכלל, ושל עורכי כתב-העת "המאסף", בהקשר לסוגיות שונות.
  69.  

  70. עמדתם של הסופרים העבריים המתונים בשאלות הדת בראשית ההשכלה.   בתוך:  חסד לאברהם : ספר היובל לאברהם גולומב : צו זיין אכציקסטן געבוירן-יאָר / רעדאקטירט פון משה חזקוני-שטארקמאן (לאָס אנדזשעלעס : ארויסגעגעבן פון אברהם גאָלאָמב יובל-קאָמיטעט ביים ייוואָ אין לאָס אנדזשעלעס, תש"ל 1969־1970), עמ' 717־730.
  71.  

  72. Review of : The Origins of the Modern Jew : Jewish identity and the European culture in Germany, 1749-1824.  Journal of Hebraic studies, vol. 1, no. 1 (1969), pp. 71-75.
    On Michael A. Meyer's The Origins of the Modern Jew (1967)
  73. 1970

  74. Intimations of religious reform in the German Hebrew Haskalah literature. Jewish Social Studies, vol. 32, no. 1 (January 1970), pp. 3-13 *
  75.  

  76. Some notes on the nature of Saul Berlin's writings.  Journal of Hebraic studies, vol. 1, no. 2 (1970), pp. 47-61.
  77. 1971

  78. The methodology employed by the Hebrew reformers in the first Reform Temple controversy (1818-1819).   In: Studies in Jewish bibliography, history and literature in honor of I. Edward Kiev / edited by Charles Berlin (New York : Ktav Publishing House, 1971), pp. 381-397.
  79.  

  80. הריפורמה הדתית של הרב "החרדי" שאול ברלין : פרק בתולדות מאבקה של ההשכלה העברית בגרמניה לחידוש פני היהדות.  Hebrew Union College Annual, כרך 42 (1971), עמ' א'-כ"ג *
  81. 1972

  82. רקעה ומחברה של אימרת-כנף על משה מנדלסון.  בצרון, שנה ל"ג, כרך ס"ג, חוב' ד' (297) (ניסן-אייר תשל"ב, מארס 1972), עמ' 184־188.
  83.  

  84. מיהו הרב משה י"ץ?  תרביץ, שנה מ"א, חוב' ג' (ניסן-סיון תשל"ב, אפריל-יוני 1972), עמ' 345־347 *
    דיון בשאלת זהותו של הרב י"ץ (ישמרהו צורו), הידוע (או: לא ידוע) לנו משני מכתביו של ר' שאול ברלין אליו, בהקשר עם פולמוס 'מצפה יקתאל'. ייתכן שהשם בדוי וקשור למערכת היחסים שהיתה לר' שאול ברלין עם אביו, ר' צבי הירש לווין, רבה של ברלין. הוא אמנם יצא להגנת בנו בפולמוס 'מצפה יקתאל', אך זה לא עזר לר' שאול ואת משרתו כרב בפרנקפורט איבד, גלה ממקומו ונפטר כעבור זמן קצר בלונדון.
  85.  

  86. The impact of Deism on the Hebrew Literature of the Enlightenment in Germany.   Eighteenth-Century studies, vol. 6, no. 1 (Fall 1972), pp. 35-59 *
    A later version of this study has appeared in the Journal of Jewish studies, vol. 24 (1973)
  87. 1973

  88. השקפתו של משה מנדלסון על דת אבותיו.   בתוך: הגות עברית באמריקה, כרך שני / בעריכת מנחם זהרי, אריה טרטקובר, חיים אורמיאן (תל אביב : הוצאת ברית עברית עולמית ע"י הוצאת יבנה, תשל"ג 1973), עמ' 158־175.
  89.  

  90. Isaac Satanow's 'Mishlei Asaf' as reflecting the ideology of the German Hebrew Haskalah.   Zeitschrift für Religions- und Geistesgeschichte, Band 25, Heft 3 (1973), pp. 225-242.
  91.  

  92. כרוז ראשון של משכיל עברי לכינוס אסיפת רבנים לשם תיקונים בדת.  תרביץ, שנה מ"ב, חוב' ג'-ד' (ניסן-אלול תשל"ג, אפריל-ספטמבר 1973), עמ' 484־491. *
    מנדל ברסלוי, מעורכיו הראשונים של 'המאסף', ביטאון ההשכלה העברית בגרמניה, "היה המשכיל העברי הראשון בהשכלה של גרמניה אשר יצא בפומבי בקריאה ישירה אל הרבנים בדורו, בכרוז מעל דפיו של 'המאסף', ודרש מהם לכנס אספת רבנים לשם הקלת עול הדת. מאמרו של ברסלוי קשור לספרו של הדאיסט האנגלי יוסף פריסטלי 'איגרות אל היהודים', שבו קרא ליהודים לקבל עליהם את הדת הנוצרית. 'המאסף' ואף לא ברסלוי לא זכו לתשובת הרבנים, ועורכיו השיבו על קריאה זו של המשכיל העברי בעצמם - בהגברת המלחמה נגד המסורת ונגד הרבנים".
  93.  

  94. מדרכי הסאטירה של ארטר בסיפור "גלגול נפש" (150 שנה לראשית יצירתו).  בתוך: דברי הקונגרס העולמי השישי למדעי היהדות (ט"ו-כ"א באב תשל"ג, 13־19 באוגוסט 1973), כרך ג', חטיבה ג' (ירושלים : האיגוד העולמי למדעי היהדות, תשל"ז 1977), עמ' 337־348.
    נוסח מאוחר יותר פורסם בבצרון (טבת-שבט תשל"ח)
  95.  

     

  96. The impact of Deism on the Hebrew Literature of the Enlightenment in Germany.  Journal of Jewish studies, vol. 24, no. 2 (Autumn 1973), pp. 127-146.
    An earlier version of this study has appeared in the Journal of Eighteenth-Century Studies, Fall, 1972.
  97. 1974

  98. Naphtali Herz Wessely’s attitude toward the Jewish religion as a mirror of a generation in transition (During the early period of Hebrew Haskalah in Germany). Zeitschrift für Religions- und Geistesgeschichte, Bd. 26, Heft 3 (1974), pp. 222-238. *
  99.  

  100. The attitude of the first Maskilim to the Hebrew language. Bulletin of the Institute of Jewish Studies, vol. 2 (1974), pp. 83-97.
  101.  

  102. Mordechai Gumpel Schnaber: the first religious Reform theoretician of the Hebrew Haskalah in Germany. Jewish quarterly review  (New series), vol. 64, no. 4 (April 1974), pp. 289-313. *
  103.  

  104. לבירור שאלות ביבליוגרפיות ביצירתו של יצחק סאטאנוב.  קרית ספר, כרך מ"ט, חוב' ג' (סיון תשל"ד, יוני 1974), עמ' 436־439.
  105. 1975

  106. Isaac Euchel: Tradition and change in the first generation Haskalah literature in Germany. Journal of Jewish studies, vol. 26, nos. 1-2 (Spring-Autumn 1975), pp. 151-167; vol. 27, no. 1 (Spring 1976), pp. 54-70.
  107.  

  108. Saul Berlin's Ktav Yosher : the beginning of satire in modern Hebrew literature of the Haskalah in Germany.   Leo Baeck Institute Yearbook, vol. 20 (1975), pp. 109-127.
    An expanded version was published in his In search of genre : Hebrew enlightenment and modernity (Lanham, Maryland : University Press of America, 2005), pp. 151-212.
  109.  

  110. מ. ד. בראנדשטטר - "סופר פשוט"?  הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תשל"ה, 15 באוגוסט 1975, עמ' 18, 19.
    על  סיפורים, מאת מרדכי ברנדשטטר, ההדיר, הוסיף מבוא והערות בן-עמי פיינגולד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד 1974)
  111.  

  112. שתי הקצוות של "הדת והחיים".  משא (מצורף ל'דבר'), גל' 36 (194) (כ"ב באלול תשל"ה, 29 באוגוסט 1975), עמ' 2.
    על  "הדת והחיים", רומן מאת ראובן אשר ברודס, הקדים מבוא גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד).
  113.  

  114. דרכו הסיפורית של מ. ד. בראַנדשטטר ב"מרדכי קיזאָוויטץ".  בצרון, שנה ל"ז, כרך ס"ז, גל' 320 (תשרי-חשון תשל"ו, אוקטובר-נובמבר 1975), עמ' 28־30.
  115.  

  116. שתי הקצוות של "הדת והחיים".  הדואר, שנה 55, גל' ב' (י' בכסלו תשל"ו, 14 בנובמבר 1975), עמ' 26־27.
    על "הדת והחיים", רומן מאת ראובן אשר ברודס, הקדים מבוא גרשון שקד (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל"ד).
  117. 1976

  118. ר. א. ברודס: אומן שהוא לוחם : על האחידות התבניתית ברומאן "הדת והחיים", 100 שנה לראשית הופעתו.  בצרון, שנה ל"ז, כרך ס"ז, גל' 325 (אב-אלול תשל"ו, ספטמבר 1976), עמ' 329־333.
  119.  

  120. Jewish identity in modern Hebrew literature. Judaism: a quarterly journal of Jewish life and thought, vol. 25, no. 4 (Fall 1976), pp. 447-460.
  121. 1977

  122. Altmann's Moses Mendelssohn. Jewish Quarterly Review  (New series), vol. 67, no. 2/3 (October 1976-January 1977), pp. 163-167.
    On Alexander Altmann’s "Moses Mendelssohn: a Biographical Study (1973).
  123.  

  124. Aspects of Hebrew enlightenment satire: Saul Berlin - involvement and detachment. Leo Baeck Institute Yearbook, vol. 22 (1977), pp. 93-107.
  125.  

  126. Isaac Satanow -  Metamorphosis of Judaic values. Hebrew studies, vol.18 (1977), pp. 112-126.
  127.  

  128. מדרכי הסאטירה של יצחק ארטר בסיפור "גלגול הנפש". בצרון, שנה ל"ח, כרך ס"ח, גל' 330 (טבת-שבט תשל"ח, נובמבר-דצמבר 1977), עמ' 233־240.
  129. 1978

  130. Naphtali Herz Wessely: moderation in transition. Hebrew studies, vol. 19 (1978), pp. 43-55.
  131.  

  132. משיטות הסיפור של ארטר בסאטירה "גילגול נפש".  בקורת ופרשנות : כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 11־12 (טבת תשל"ח, ינואר 1978), עמ' 121־139.
  133.  

  134. Mendelssohn's Gesammelte Schriften republished [by Alexander Altmann]. Jewish Quarterly Review  (New series), vol. 68, no. 3 (January 1978), pp. 185-189.

     

  135. האומנם "כולנו צאצאי קין"?  הדואר, שנה 57, גל' י"ז (כ"ד באדר א' תשל"ח, 3 במארס 1978), עמ' 265־267.
    עיון בסיפורו של חנוך ברטוב "דוברין האדם".
  136.  

  137. אלי ויזל: זכות השאלה : על עיצוב השואה בספרו "הלילה".  בצרון, שנה ל"ח, כרך ס"ח, גל' 331 (אדר-ניסן תשל"ח, מארס-אפריל 1978), עמ' 294־298.
  138.  

  139. לראשית יצירתו של יצחק סאטאנוב: השלמה בין יהדות והשכלההדואר, שנה 57, גל' כ"א (כ"ב באדר ב' תשל"ח, 31 במארס 1978), עמ' 336־337; גל' כ"ב (כ"ט באדר ב' תשל"ח, 7 באפריל 1978), עמ' 350.
  140.  

  141. הפאראדוקס שבהמשך הקיום.  דבר, משא, כ"ח בניסן תשל"ח, 5 במאי 1978, עמ' 16.
    על "עסקת השוקולד" לחיים גורי.
  142.  

  143. תפיסת המציאות הבתר-שואתית ברומאן של חיים גורי.   הדואר, שנה 57, גל' כ"ה (כ"ח בניסן תשל"ח, 5 במאי 1978), עמ' 413־415.
    על "עסקת השוקולד" לחיים גורי.
  144.  

  145. אמנות הסיפור בספר יונההדואר, שנה 57, גל' ל"ט  (י"ב בתשרי תשל"ט, 13 באוקטובר 1978), עמ' 682־684.
    חזר ונדפס ב'ספר הדואר' : מבחר מאמרים ליובל השישים / בעריכת יעקב ק. מיקלישנסקי ויעקב קבקוב (ניו יורק, תשמ"ב), עמ' 253־256.
  146.  

  147. ערב השואה ברומן חדש של בשביס-זינגר.  הדואר, שנה 58, גל' ד' (כ"ד בחשון תשל"ט, 24 בנובמבר 1978), עמ' 58־59.
    על הרומן "שושה" מאת יצחק בשביס זינגר.
  148. 1979

  149. The beginning of the epistolary genre in Hebrew enlightenment literature in Germany : the alleged affinity between Lettres Persanes and 'Igrot Meshulam. Leo Baeck Institute Yearbook, vol. 24 (1979), pp. 83-103.
  150.  

  151. ניתק מיתר בכינורו של מרדכי טביב.  הדואר, שנה 58, גל' י"ד (י"ב בשבט תשל"ט, 9 בפברואר 1979), עמ' 220־221.
  152.  

  153. Elie Wiesel: The Right to Question. Melbourne chronicle, (March-April 1979), pp.12-15.
  154.  

  155. רקוויאם לתקופה.  הדואר, שנה 58, גל' כ"א (ב' בניסן תשל"ט, 30 במארס 1979), עמ' 332־334.
    על ספרו של בנימין תמוז "רקוויאם לנעמן".
  156.  

  157. משחק-מילים: "עשהאל" לאהרון מגד.  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך א' (סדרה חדשה), חוב' 1־2 (332־333) (ניסן תשל"ט, אפריל 1979), עמ' 62־64.
  158.  

  159. הנפש המפוצלת במציאות חצויה לאחר השואה : עיון ברומן של יהודה עמיחי.  הדואר, שנה 58, גל' ל' (כ"ז בסיון תשל"ט, 22 ביוני 1979), עמ' 492; גל' ל"א (ד' בתמוז תשל"ט, 29 ביוני 1979), עמ' 509.
    עיון ברומן של יהודה עמיחי "לא מעכשיו, לא מכאן".

     

  160. יצחק סאטאנוב ושאלת הזיוף בספרות.   קרית ספר, כרך נ"ד, חוב' ד' (אלול תשל"ט, ספטמבר 1979), עמ' 817־824.
  161.  

  162. יצחק סאטאנוב המהדיר של "מגילות גנוזות" שחיברן בעצמו (תחילתה של הספקנות בכתביו).  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך א' (סדרה חדשה), חוב' 3־4 (334־335) (תשרי תש"ם, ספטמבר 1979), עמ' 73־78.
  163.  

  164. הסיפרות העברית באמריקה - אז ועתה.  שבילי החינוך, כרך 39, חוב' א' (תשרי תש"ם, ספטמבר 1979), עמ' 41־43.
    על ספרו של יעקב קבקוב שוחרים ונאמנים : מסות ומחקרים על הספרות והתרבות העברית באמריקה (ירושלים : ראובן מס, תשל"ח 1978)
  165.  

  166. The Literary art of Jonah. Hebrew Studies, vol. 20/21 (1979-1980), pp. 18-28. *
  167. 1980

  168. מסה על רגע החסד ביצירת עגנון : בשולי ספרה של רנה לי "מסע אל רגע החסד". הדואר, שנה 59, גל' ח' (ט"ו בטבת תש"ם, 4 בינואר 1980), עמ' 124־125.
  169.  

  170. דרכים בהבנת ספר יונה כיצירה אמנותית.  הדואר, שנה 59, גל' י"ז (י"ט באדר תש"ם, 7 במארס 1980), עמ' 267; גל' י"ח (כ"ו באדר תש"ם, 14 במארס 1980), עמ' 282.
    הגיב על מאמר זה צבי מתיסון במכתב למערכת 'הדואר', שנה 59, גל' כ"א (ב' באייר תש"ם, 18 באפריל 1980), עמ' 349.
  171.  

  172. בסימן קריאה.  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך א' (סדרה חדשה), חוב' 5־6 (336־337) (ניסן תש"ם, מארס-אפריל 1980), עמ' 108־109, 110.
    א. אסופת מאמרים על אלי ויזל ועל השואה - Confronting the Holocaust : the impact of Elie Wiesel / edited by Alvin H. Rosenfeld and Irving Greenberg (Bloomington : Indiana University Press, 1978)
    ב.  עת כנוס - אנתולוגיה לשירה העברית בהונגאריה - ילקוט המשוררים העבריים מהונגאריה : מן המאה ה-18 ועד ימינו עם מבוא וביו-ביבליוגרפיה / בעריכת משה כרמלי-ויינברגר (תל אביב : הוצאת עקד, תשל"ח 1977).
  173.  

  174. "קהלת מוסר" - כתב-העת העברי הראשוןהדואר, שנה 59, גל' כ"א (ב' באייר תש"ם, 18 באפריל 1980), עמ' 347־348.
    על ספרו של מאיר גילון "קהלת מוסר למנדלסון על רקע תקופתו" (ירושלים : האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בהשתתפות מכון ליאו בק, תשל"ט 1979)
  175.  

  176. תורה עם דרך ארץ.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בסיון תש"ם, 6 ביוני 1980, עמ' 18, 19.
    על ספרו של מאיר גילון "'קהלת מוסר' למנדלסון על רקע תקופתו" (1979).
  177.  

  178. השכלה והתמשכלות : נסיון לבחינת תהליך מרכזי בהתפתחותה של תנועת ההשכלה העברית. הדואר, שנה 59, גל' ל"ג (כ"ד באלול תש"ם, 5 בספטמבר 1980), עמ' 558־559; גל' ל"ד (ט' בתשרי תשמ"א, 19 בספטמבר 1980), עמ' 574־575.
    200 שנה לראשית סיפרות ההשכלה העברית בגרמניה.
  179.  

  180. בסימן קריאה.  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך ב' (סדרה חדשה), חוב' 7־8 (338־339) (תשרי תשמ"א, ספטמבר-אוקטובר 1980), עמ' 103־105, 106.
    א. מחקר היסטורי בסיפרות-הילדים העברית - ספרות-הילדים העברית - ההתחלה / אוריאל אופק (תל אביב : הוצאת מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1979)
    ב. ילקוט מאמריו של יהודה פילטש - ילקוט : מאמרים ורשימות / יהודה פילטש (ניו יורק : הוצאת עוגן ע"י ההסתדרות העברית באמריקה, תשל"ט 1979).
  181.  

  182. מפתח ל'שבילי החנוך', כרכים ל'-ל"ט, תש"ל-תש"ם.  שבילי החינוך, כרך 40, חוב' א' (חשון תשמ"א, אוקטובר 1980), עמ' 7־61.
  183. 1981

  184. Revival of Hebrew and revival of the people: the attitude of the first Maskilim toward the Hebrew language. In Hebrew teaching and applied linguistics / edited by Moshe Nahir (Washington, D.C. : University Press of America, 1981), pp. 97-123.
  185.  

  186. A late encounter with the Holocaust : paradigms, rhythm and concepts in The Brigade, by Hanoch Bartov. Hebrew studies, vol. 22 (1981), pp. 117-129.
    על ספרו של חנוך ברטוב "פצעי בגרות".
  187.  

  188. דברי פתיחה ל"הדואר בעל פה".  הדואר, שנה 60, גל' ט"ז (כ"ג באדר א' תשמ"א, 27 בפברואר 1981), עמ' 248.
  189.  

  190. לראשיתו של הז'אנר האפיסטולארי בספרות העברית החדשה : יצחק אייכל ואיגרותיו.   בקורת ופרשנות : כתב-עת למחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 16 (אדר א' תשמ"א, פברואר 1981), עמ' 85־101.
    נוסח מורחב פורסם בתוך מחקרים בספרות ישראל מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק : בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ג 2003).
  191.  

  192. בסימן קריאה: מוטיב השקיעה בסיפורי יצחק בן-נר.  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך ג' (סדרה חדשה), חוב' 9־10 (340־341) (ניסן תשמ"א, מארס-אפריל 1981), עמ' 88־89.
  193.  

  194. 200 שנה להופעת  דברי שלום ואמת : מישנתו החינוכית והמשכילית של נפתלי הירץ ויזל.  שבילי החינוך, כרך 41, גל' 2 (חורף תשמ"ב 1981), עמ' 93־102; גל' 3 (אביב תשמ"ב 1982), עמ' 188־192; גל' 4 (קיץ תשמ"ב 1982), עמ' 244־256; כרך 42, גל' 1 (סְתָיו תשמ"ג 1982), עמ' 60־64; גל' 2 (חורף תשמ"ג 1982־1983), עמ' 121־128.
  195.  

  196. חידלון ואשליה בטרם שואה.  הדואר, שנה 60, גל' כ' (כ"א באדר ב' תשמ"א, 27 במארס 1981), עמ' 312־313.
    דיון ב'באדנהיים עיר נופש' מאת אהרן אפלפלד.
    נוסח מורחב באנגלית פורסם בספרו The Shadow of Death : letters in flames (Lanham, Maryland : University Press of America, 2008), pp. 23-32.
  197.  

  198. בין-השמשות ובין-הזמנים : עיון במוטיבים מרכזיים בסיפורי מרדכי זאב פייארברגהדואר, שנה 60, גל' כ"ג (י"ג בניסן תשמ"א, 17 באפריל 1981), עמ' 370־372.
  199.  

  200. לבחינת הז'אנר של ה"שיחה בארץ החיים" [לאהרן וולפסון] בספרות ההשכלה העברית.  דברי הקונגרס העולמי השמיני למדעי היהדות, חטיבה ג' (אוגוסט 1981), עמ' 209־215.
    נדפס גם ב"הדואר", שנה 60, גל' א (ט' בחשון תשמ"ב, 6 בנובמבר 1981), עמ' 12־13; גל' ב' (ט"ז בחשון תשמ"ב, 13 בנובמבר 1981 ), עמ' 29־30; גל' ג' (כ"ג בחשון תשמ"ב, 20 בנובמבר 1981), עמ' 43.
  201.  

  202. Haskalah literature : trends and attitudes. Jewish Book Annual, vol. 39 (5742, 1981/1982), pp. 92-101.
  203.  

  204. שיחה בין שנת תק"ס ובין שנת תקס"א : עיון בז'אנר של הדיאלוגהדואר, שנה 60, גל' ל"ז (י"א בתשרי תשמ"ב, 9 באוקטובר 1981), עמ' 620־622.
    על קונטרס בשם זה שנדפס בפראג, 1800, ומיוחס לברוך ייטליש.
  205.  

  206. בסימן קריאה: מונוגראפיה חדשה באנגלית על שד"ל.  בצרון, כרך ג' (סדרה חדשה), גל' 11־12 (342־343) (תשרי תשמ"ב, אוקטובר 1981), עמ' 99־102.
    על ספרו של מוריס ב. מרגוליס (משה מרגליות) Samuel David Luzzatto, traditionalist scholar (New York : Ktav Pub. House, 1979)
  207.  

  208. "שיחות המתים" כז'אנר סיפרותי : לבחינת הז'אנר של ה"שיחה בארץ החיים" בסיפרות ההשכלה העבריתהדואר, שנה 61, גל' א' (ט' בחשון תשמ"ב, 6 בנובמבר 1981), עמ' 12־13; גל' ב' (ט"ז בחשון תשמ"ב, 13 בנובמבר 1981), עמ' 29־30; גל' ג' (כ"ג בחשון תשמ"ב, 20 בנובמבר 1981), עמ' 43.
  209. 1982

  210. The Attitude of the first Maskilim in Germany towards the Talmud. Leo Baeck Institute Yearbook, vol. 27 (1982), pp. 243-260.
  211.  

  212. Toward an evaluation of Hebrew literature on the Holocaust : Star of Ashes becomes Star eternal.  Hebrew studies, vol. 23 (1982), pp. 213-222.
    על  כוכב האפר מאת ק. צטניק.
    חזר ונדפס בספרו The Shadow of Death : letters in flames (Lanham, Maryland : University Press of America, 2008), pp. 57-70.
    נוסח מקוצר נדפס בכתב העת Midstream באוקטובר 1985 להלן.
  213.  

  214. הז'אנר של הפולמוס הדתי בסיפרות ההשכלה העברית : 250 שנה להולדתו של יצחק סאטאנובהדואר, שנה 61, גל' י"ב (ה' בשבט תשמ"ב, 29 בינואר 1982), עמ' 188־189; גל' י"ג (י"ב בשבט תשמ"ב, 5 בפברואר 1982), עמ' 204־205; גל' י"ד (י"ט בשבט תשמ"ב, 12 בפברואר 1982), עמ' 218־219.
    נוסח מורחב נדפס ב"דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות" (תשמ"ה 1985) - להלן.
  215.  

  216. העבר הלאומי כדגם לסיפור-ההווה : עיון במוטיבים מרכזיים בסיפורי מרדכי זאב פייארברגהדואר, שנה 61, גל' י"ח (כ"ד באדר תשמ"ב, 19 במארס 1982), עמ' 282־283; גל' י"ט (ב' בניסן תשמ"ב, 26 במארס 1982), עמ' 293־295.
  217.  

  218. ראייה זהירה של התקופה הסבוכה : למקרא ביקורתה של מנוחה גלבוע על הספר "עידן ההשכלה"הספרות, חוב' 32 (יוני 1982), עמ' 155־157.
    תגובה לרשימתה של מנוחה גלבוע כפי שפורסמה ב'הספרות', חוב' 29 (דצמבר 1979), עמ' 154־156. תשובתה של מנוחה גלבוע (אכן, "ראייה זהירה של התקופה הסבוכה") בחוב' 32 (יוני 1982), בעמ' 157־158.
  219.  

  220. יעדים והישגים : מגמות ונטיות בספרות ההשכלה העברית בראשיתההדואר, שנה 61, גל' ל"ד (כ"ב באלול תשמ"ב, 10 בספטמבר 1982), עמ' 558־560; גל' ל"ה (ז' בתשרי תשמ"ג, 24 בספטמבר 1982), עמ' 586־587; גל' ל"ו (כ"ח בתשרי תשמ"ג, 15 באוקטובר 1982), עמ' 604־605.
  221.  

  222. היחס לחז"ל בכתבי משכיל עברי.  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך ד' (סדרה חדשה), גל' 16 (347) (תשרי תשמ"ג, ספטמבר 1982), עמ' 72־80.
    על יחסו של יצחק סאטאנוב אל התלמוד כפי שמשתקף מספרו ספר המדות.
  223. 1983

  224. קולות שלא מעלמא הדין : עיון בקול מחצצים לטוביה פדר בסידרת סוגיות ב"שיחות המתים" בסיפרות ההשכלה העברית. Hebrew Union College annual, כרך 54 (1983), עמ' א-טו.
  225.  

  226. למהותה של האוטוביוגראפיה העברית : עיון ב'אביעזר' למרדכי אהרון גינצבורג.  הדואר, שנה 62, גל' י' (כ"ט בטבת תשמ"ג, 14 בינואר 1983), עמ' 156־157.
  227.  

  228. חיפוש והזדהות.   זהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך ג' (קיץ תשמ"ג 1983), עמ' 182־189.
    בעיקר על הסיפור "בערב" מאת מרדכי זאב פייארברג.
  229.  

  230. בסימן קריאה: אוטוביוגראפיה מרתקת של תחייה ערב שואה : הערות עם קריאת  מברלין לירושלים לגרשם שלום במלאת שנה לפטירתו.  בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך ה' (סדרה חדשה), חוב' 19־20 (350־351) (תשרי תשמ"ד, ספטמבר 1983), עמ' 98־־101.
  231.  

  232. לראשיתה של הפיריודיקה העברית : הרהורים ונסיון-הערכה.  הדואר, שנה 62, גל' ל"ד (כ"ד באלול תשמ"ג, 2 בספטמבר 1983), עמ' 561־562.
    200 שנה ל'המאסף'.
  233. 1984

  234. עַם-הבּחירה - והבּחירות : יומן מסע.   בצרון: רבעון לספרות, הגות ומחקר, כרך ו' (סדרה חדשה), חוב' 23 (354) (אלול תשמ"ד, ספטמבר 1984), עמ' 79־81.
  235. 1985

  236. התמשכלות בהשכלה : לבחינת תופעת ההתמשכלות בסיפרות ההשכלה העברית. Hebrew studies, כרך 26, חלק ראשון (1985), עמ' 115־121.
  237.  

  238. הז'אנר של הפולמוס הדתי בספרות ההשכלה העברית - לסוגיית "דברי ריבות" מאת יצחק סאטאנובדברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות, חטיבה ג' (אב תשמ"ה, אוגוסט 1985), עמ' 193־198.
  239.  

  240. החיים כמשל : סוגיות באוטוביוגראפיה הדידאקטית : עיון ב"אביעזר" למ. א. גינצבורג.  עיונים בחינוך, חוב' 41 (אלול תשמ"ה, אוגוסט 1985), עמ' 167־176.
  241.  

  242. Ka-Tzetnik's Star. Midstream, vol. 31, no. 8 (October 1985), pp. 56-59.
    An expanded version was first published in Hebrew Studies in 1982.
  243.  

  244. אמיתות היהדות וחזון העתיד : הפולמוס הדתי כז'אנר בהשכלה.  הדואר, שנה 65, גל' א' (י"ז בחשון תשמ"ו, 1 בנובמבר 1985), עמ' 20־23.
  245. 1986

  246. תפיסת המציאות היהודית ובעיית הקיום היהודי : עיון בסיפור 'זקנים' לשמחה בן ציון.  הדואר, שנה 65, גל' ל"ה (י"ז באב תשמ"ו, 22 באוגוסט 1986), עמ' 19־21.
  247. 1987

  248. חידוש הז'אנר של הפולמוס הדתי בסיפרות ההשכלה העברית: עיון ב'דברי ריבות' ליצחק סאטאנוב. Hebrew studies, כרך 28 (1987), עמ' 133־145.
  249.  

  250. עידן התבונה: דת ההשכלה : יחסה של ההשכלה האירופית לדת.  הדואר, שנה 66, גל' י' (כ"ב בטבת תשמ"ז, 23 בינואר 1987), עמ' 21־22.
  251.  

  252. ספרים חדשים: תופעות מבנה בסיפורת ההשכלה העברית.  הדואר, שנה 66, גל' י"ט (כ"ו באדר תשמ"ז, 27 במארס 1987), עמ' 18־19.
    על ספרו של יאיר מזור "השכלה בשום שכל : סיפורת ההשכלה - פניה האחרות" (תל אביב : פפירוס, תשמ"ו 1986).
  253.  

  254. הרברט מצ'רברי : אבי הדאיזם (עיקרי הדת הטבעית במישנתו ויחסו ליהדות. הדואר, שנה 66, גל' ל"ו (כ"ט באלול תשמ"ז, 23 בספטמבר 1987), עמ' 46־47.
  255.  

  256. תפיסת המציאות היהודית ובעיית הקיום היהודי בסיפור של ש. בן-ציון: עיון ב"זקנים".  זהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך ה' (סְתָיו תשמ"ח 1987), עמ' 143־153.
  257. 1988

  258. ספרות המסעות כסוגה ספרותית בהשכלה העברית : 'משא בערב' לשמואל רומאנילי.  בתוך: מגוון : מחקרים בספרות העברית ובגילוייה האמריקניים, מוגשים ליעקב קבקוב במלאות לו שבעים שנה / ערך שלמה נש (לוד : מכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ח 1988), עמ' 299־322.
  259.  

  260. Ka-Tzetnik's literary portrayal of Holocaust experience : a study of Kochav Ha'efer (Star of Ashes) as a model for analysis of Holocaust literature. In Methodology in the academic teaching of the Holocaust / edited by Zev Garber, with Alan L. Berger and Richard Libowitz (Lanham, MD : University Press of America, 1988), pp. 213-229.
  261.  

  262. השכלה כתחיית התרבות העברית : ראשית התחייה התרבותית בעידן המודרני.  הדואר, שנה 67, גל' ז' (י"א בטבת תשמ"ח, 1 בינואר 1988), עמ' 19־20.
  263.  

  264. אושר בלא קיום מיצוות : פרק במאבקה של ההשכלה לשינוי פני היהדות. הדואר, שנה 67, גל' ט"ז (ט"ו באדר תשמ"ח, 4 במארס 1988), עמ' 22.
  265.  

  266. 'משא בערב' (1792) לשמואל רומאנילי : יהדות מארוקו במאה הי"ח בתיאורו של משכיל עברי. הדואר, שנה 67, גל' כ"ז (כ"ה בסיון תשמ"ח, 13 ביוני 1988), עמ' 18־20.
  267.  

  268. עסקת השוקולד : תפיסת המציאות לאחר השואה.  זכור: קובץ תיעודי למסירות נפש בתקופת השואה, כרך י' (ערב סוכות תשמ"ט), עמ' 212־216.
    על ספרו של חיים גורי 'עסקת השוקולד'.
  269.  

  270. יהדות במעגלי ההיסטוריה : ההשכלה כמפנה בתפיסת ההיסטוריה היהודית. הדואר, שנה 68, גל' א' (כ"ד בחשון תשמ"ט, 4 בנובמבר 1988), עמ' 19־20.
  271.  

  272. הביטוי האמנותי של ספרות השואה נוסח ק. צטניק (בסיפור 'כוכב האפר').  הדואר, שנה 68, גל' ז' (ח' בטבת תשמ"ט, 16 בדצמבר 1988), עמ' 20־22.
  273. 1989

  274. גילוי וכיסוי ב'משלי אסף' ליצחק סאטאנוב : שינוי ערכין ביהדות המודרנית.  דפים למחקר בספרות, כרך 5־6 (תשמ"ט 1989), עמ' 261־276.
  275.  

  276. מושג הגלות בתפיסת ההשכלה העברית.  הדואר, שנה 68, גל' כ"א (כ"ד באדר ב' תשמ"ט, 31 במארס 1989), עמ' 18־19.
  277.  

  278. יונה כסיפור אומנותי.  מהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך א' (ו') (קיץ תשמ"ט 1989), עמ' 175־186.
  279.  

  280. האוטופיה כסוגה בספרות ההשכלה : 'דברי ריבות' ליצחק סאטאנוב.  דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות (אב תשמ"ט, אוגוסט 1989), חטיבה ג', כרך שני, עמ' 73־80.
  281.  

  282. העתיד במסווה העבר : 'דברי ריבות' ליצחק סאטאנוב כאוטופיה משכילית.  הדואר, שנה 69, גל' ז' (י"ז בכסלו תש"ן, 15 בדצמבר 1989), עמ' 14־16; גל' ח' (כ"ד בכסלו תש"ן, 22 בדצמבר 1989), עמ' 20־22.
  283.  

  284. אוי(כל) ויי(זל) ...  הדואר, שנה 69, גל' ז' (י"ז בכסלו תש"ן, 15 בדצמבר 1989), עמ' 23.
    מכתב למערכת בעקבות רשימת ביקורת של יוסי גמזו "תמורה שאין לה תמורה", הדואר, שנה 69, גל' ב' (י"ב בחשון תש"ן, 10 בנובמבר 1989), עמ' 15־17 על ספרו של משה פלאי "במאבקי תמורה".

    1990

  285. The Literary art of Jonah. Journal of the American Association of Rabbis, vol. 6, no.1 (1990), pp. 11-15.
  286.  

  287. Jewish identity in Hebrew enlightenment literature -- Isaac Euchel: Happiness without the commandments. Journal of the American Association of Rabbis, vol. 6, no.2 (1990), pp. 35-37.
  288.  

  289. The Literary Genre of the Autobiography in Hebrew Enlightenment Literature : Mordechai Ginzburg's Aviezer.   Modern Judaism, vol. 10, no. 2 (May, 1990), pp. 159-169 *
  290.  

  291. Yad va-Shem (The Name) by A. Megged. Journal of aging and Judaism, vol. 4, no. 4 (Summer 1990), pp. 257-258.
  292.  

  293. על חקר סיפרות ההשכלה בשנים האחרונות.  הדואר, שנה 69, גל' ל"ה (כ"ט באלול תש"ן, ערה"ש תשנ"א, 19 בספטמבר 1990), עמ' 31־33.
    רשמי קריאה אישיים בספרו של פרופ' שמואל ורסס "מגמות וצורות בספרות ההשכלה".
  294.  

  295. הביטוי האומנותי של ספרות השואה נוסח ק' צטניק (בסיפור "כוכב האפר").  מהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך ב' (ז') (חורף תשנ"א 1990), עמ' 148־159.
  296.  

  297. פרק בסאטירה העברית.   הדואר, שנה 70, גל' ג' (כ"ח בחשון תשנ"א, 16 בנובמבר 1990), עמ' 19־21.
    על ספרו של יהודה פרידלנד "במסתרי הסאטירה", פרקים בסאטירה העברית החדשה במאות הי"ח והי"ט (תשמ"ט).
  298. 1991

  299. "משא בערב" לשמואל רומאנילי בתרגום לאנגלית.  הדואר, שנה 70, גל' ט"ז (ח' באדר תשנ"א, 22 בפברואר 1991), עמ' 19־21.
    על Travail in an Arab land / Samuel Romanelli ; translated from the Hebrew with an introduction and notes by Yedida K. Stillman and Norman A. Stillman (Tuscaloosa : University of Alabama Press, 1989)
  300.  

  301. The Literary Genre of the Travelogue in Hebrew Haskalah Literature : Shmuel Romanelli's Masa Ba'Rav.   Modern Judaism, vol. 11, no. 2 (May 1991), pp. 241-260. *
    על "משא בערב" מאת שמואל רומאנילי.
  302.  

  303. הז'אנר של הביוגראפיה בסיפרות ההשכלה העברית בגרמניה במאה הי"ח : משה מנדלסון כדמות היהודי החדש במודל ביוגראפי של יצחק אייכל.  בצרון, כרך י' (סדרה חדשה), גל' 45־48 (375־378) (ניסן תש"ן-ניסן תשנ"א, אפריל 1990-אפריל 1991), עמ' 118־127.
  304.  

  305. תפיסת המליצה בראשית ספרות ההשכלה העברית.  לשון ועברית: כתב-עת לענייני לשון, שפות והלשון העברית, גל' 8 (תמוז תשנ"א, יוני 1991), עמ' 31־48.
  306.  

  307. האוטופיה בספרות ההשכלה העברית : דמות היהדות המודרנית בחזונו האוטופי של יצחק סאטאנוב.  מדינה, ממשל ויחסים בינלאומיים, חוב' 35 (סְתָיו-חורף תשנ"ב 1991), עמ' 119־130.
  308. 1992

  309. מודלים אוטופיים של יהדות העתיד בחזונו של יצחק אייכל : עיון באוטופיה כסוגה בספרות ההשכלה העברית.  תרביץ, כרך ס"א,גל' 3־4 (ניסן-אלול תשנ"ב, אפריל-ספטמבר 1992), עמ' 545־562.
  310. 1993

  311. On the role of Melitzah in the literature of Hebrew enlightenment. In Hebrew in Ashkenaz : a language in exile / edited by Lewis Glinert (New York ; Oxford : Oxford University Press, 1993), pp. 99-110.
  312.  

  313. 'כתב יושר' לשאול ברלין : לראשיתה של הסאטירה בהשכלה העברית בגרמניה.  Hebrew Union College annual, כרך 64 (1993), עמ' א'-כ"ה.
  314.  

  315. הסוגה של המשל בספרות ההשכלה העברית בגרמניה : גילויי המשל ב'המאסף'.  דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר למדעי היהדות, חטיבה ג' , כרך שלישי (תמוז תשנ"ג, יוני 1993), עמ' 45־52.
  316.  

  317. עברים באמריקה.   עת-מול: עתון לתולדות ארץ ישראל ועם ישראל, כרך י"ח, גל' 6 (110) (אב תשנ"ג, אוגוסט 1993), עמ' 22־23.
    סיפורה של ההסתדרות העברית האמריקה ששמה לה למטרה להפיץ בין יהודי ארצות-הברית את התרבות, הלשון והספרות העברית ולהקים מוסדות-חינוך עבריים.
  318.  

  319. "דגש" חזק בעברית : אשנב לעידן החלונות.  הדואר, שנה 73, גל' ג' (כ"ו בכסלו תשנ"ד, 10 בדצמבר 1993), עמ' 20־21.
    מאמר חמישי בסדרה במלל ממללים: עיבוד תמלילים בעברית.
  320. 1994

  321. Criteria of modernism in early Hebrew Haskalah literature. In Jewish education and learning : published in honour of Dr. David Patterson on the occasion of his seventieth birthday / edited by Glenda Abramson and Tudor Parfitt (Chur, Switzerland ; Langhorne, Pa. : Harwood Academic Publishers, 1994), pp. 129-142.
  322.  

  323. אות לאות, קו לקו : תוכנת סריקה וזיהוי אותיות עברית ולועזית.  הדואר, שנה 73, גל' ז' (כ"ג בשבט תשנ"ד, 4 בפברואר 1994), עמ' 20־22.
    מאמר שישי בסדרה במלל ממללים: עיבוד תמלילים בעברית.
  324.  

  325. יונה כסיפור אומנותי.  בית מקרא, כרך ל"ט, חוב' ג' (קל"ח) (ניסן-סיון תשנ"ד, אפריל-יוני 1994), עמ' 210־223.
  326.  

  327. אידיאולוגיה ומציאות: פרק בתולדות התנועה העברית באמריקה, 1916הדואר, שנה 73, גל' י"ג (ג' בסיון תשנ"ד, 13 במאי 1994), עמ' 16־18; גל' י"ד (י"ז בסיון תשנ"ד, 27 במאי 1994), עמ' 22־23.
  328.  

  329. גילויי המשל ב'המאסף'.  הדואר, שנה 73, גל' י"ז (כ"ט בתמוז תשנ"ד, 8 ביולי 1994), עמ' 19־22.
  330.  

  331. גישה אל מקורות היהדות במקש אצבעהדואר, שנה 73, גל' י"ט (כ"ח באב תשנ"ד, 5 באוגוסט 1994), עמ' 19־20.
    מאמר שביעי בסדרה במלל ממללים: עיבוד תמלילים בעברית.
  332.  

  333. התנועה העברית באמריקה בעשור הראשון לקיומה (1916־1926) : חזיונות אידיאולוגיים מול אתגרי המציאות - תרבות או חינוך.  מהות: כתב-עת ליצירה יהודית, כרך י"ד (סְתָיו תשנ"ה 1994), עמ' 49־58.
    נדפס גם ב-Bulletin of Higher Hebrew education, כרך7־8 (1994־1995), עמ' 87־92 וכן בהמשכים, ב'הדואר', שנה 74, גל' כ"ב (ערב ראש השנה תשנ"ו, 24 בספטמבר 1995), עמ' 30־31 ובגל' כ"ג (כ"ו בתשרי תשנ"ו, 20 באוקטובר 1995), עמ' 19־21.
  334. 1995

  335. התרבות העברית באמריקה : חיפוש אחר מודלים של תרבות.   עם וספר, חוב' ט' (חורף תשנ"ה 1995), עמ' 161־171.
  336.  

  337. לשימושה של המליצה בספרות ההשכלה : פיקניק לשוני עם רומאנילי, אייכל ואחרים.  בקורת ופרשנות: כתב-עת לחקר ספרות עם-ישראל, חוב' 31 (קיץ תשנ"ה 1995), עמ' 53־65.
  338.  

  339. Ideology and reality : the American Hebrew Movement in its inception - in search of identity. Hebrew studies, vol. 36 (1995), pp. 73-85.
  340.  

  341. 'הדואר' היומי : רקע, מטרות ומציאות.  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב'  18 (נובמבר 1995), עמ' 102־111.
  342.  

  343. בית הגנזים של מורשת הספר העברי : תקליטור הביבליוגרפיה העבריתהדואר, שנה 75, גל' ג' (כ"ב בכסלו תשנ"ו, 15 בדצמבר 1995), עמ' 20־21, 23.
    מאמר שמיני בסדרה  במלל ממללים. על הביבליוגרפיה של הספר העברי ר"ל-תש"ך, 1470־1960 של מפעל הביבליוגרפיה העברית.
  344. 1996

  345. 'קבורת חמור' לפרץ סמולנסקין : סאטירה משכילית ומקורותיהדפים למחקר בספרות, כרך 10 (תשנ"ו 1996), עמ' 183־202.
  346.  

  347. עסקת השוקולד (1965) : עיצוב המציאות הבתר-שואתית ברומן של חיים גוריהדואר, שנה 75, גל' ז' (כ"ו בשבט תשנ"ו, 16 בפברואר 1996), עמ' 17־19.
    המאמר ראה אור לראשונה ב'הדואר' בתשל"ח והוא נדפס עתה מחדש עם הופעת המהדורה החדשה של  עסקת השוקולד.
  348.  

  349. תחייה עברית מול אתגרי הקיום : ראשיתו של "הדאר" כיומוןהדואר, שנה 75, גל' י"א (ז' באייר תשנ"ו, 26 באפריל 1996), עמ' 18־19; גל' י"ב (כ"א באייר תשנ"ו, 10 במאי 1996), עמ' 22־23.
  350.  

  351. הסתדרות 'הנוער העברי' באמריקה : במלאת 60 שנה ליסודההדואר, שנה 75, גל' י"ב (כ"א באייר תשנ"ו, 10 במאי 1996), עמ' 14־16.
  352.  

  353. שנת תרפ"ז : חיפושי-דרך ושאלת האמריקניותהדואר, שנה 75, גל' כ' (ערב ראש השנה תשנ"ז, 6 בספטמבר 1996), עמ' 28־31; גל' כ"א (ז' בתשרי תשנ"ז, 20 בספטמבר 1996), עמ' 22־23.
  354. 1997

  355. בחיפוש אחר הז׳אנר : הז׳אנרים הסיפרותיים בראשיתה של ההשכלה העברית בגרמניה. AJS Review, vol. 22, no. 2 (1997), pp. 1-25.
  356.  

  357. הביוגרפיה כז'אנר בהשכלה : דמותו של יצחק אברבנאל כמשכיל המגשר בין שתי תרבויותמחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט"ז (תשנ"ז 1997), עמ' 75־88.
  358.  

  359. לדרכי הסאטירה בהשכלה העברית בגרמניה - "כתב יושר" לשאול ברלין : מן הספקנות של קוהלת למיסטיקה של הקבלהHebrew studies, כרך 38 (1997), עמ' 47־62.
  360.  

  361. לקביעת ראשיתה של סיפרות ההשכלה העברית ובחינת המודרניזם. בתוך: בין הסטוריה לספרות : ספר יובל ליצחק ברזילי / עריכה ודברי פתיחה – שלמה נש (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1997), עמ' רלה-רסט.
  362.  

  363. The Haskalah begins in Germany with the founding of the Hebrew journal Hame'asef. Yale companion to Jewish writing and thought in German culture, 1096-1996 / edited by Sander L. Gilman & Jack Zipes (New Haven : Yale University Press, 1997), pp.101-107.
  364.  

  365. תוכנית 'דגש' חזק 2.  הדואר, שנה 76, גל' ו' (ט"ז בשבט תשנ"ז, 24 בינואר 1997), עמ' 21־22.
    מאמר בסדרה "במלל ממללים".
  366.  

  367. הסאטירה 'גלגול נפש' ליצחק ארטר.  הדואר, שנה 76, גל' ח' (י"ד באדר א' תשנ"ז, 21 בפברואר 1997), עמ' 22־23;  גל' ט' (כ"ח באדר א' תשנ"ז, 7 במארס 1997), עמ' 21־23; גל' י' (י"ב באדר ב' תשנ"ז, 21 במארס 1997), עמ' 20־21.
    להופעת מהדורה חדשה של "הצופה לבית ישראל" ליצחק ארטר, ההדיר והוסיף מבוא והערות - יהודה פרידלנדר.
  368.  

  369. שנות ה-40: בצל שואת יהודי אירופה - חורבן ובניין : התנועה העברית לפני יובל שנים.  הדואר, שנה 76, גל' י"ב (י"ד בניסן תשנ"ז, 21 באפריל 1997), עמ' 29־31; גל' י"ג (ב' באייר תשנ"ז, 9 במאי 1997), עמ' 22־23; גל' י"ד (ט"ז באייר תשנ"ז, 23 במאי 1997), עמ' 23.
    קטעים נבחרים מתוך הספר התרבות העברית באמריקה : 80 שנות התנועה העברית בארצות הברית.
  370.  

  371. אשנב לחלונות העבריים : 'קיוטקסט' כחול-לבן.  הדואר, שנה 76, גל' י"ז (ו' בתמוז תשנ"ז, 11 ביולי 1997), עמ' 20־21.
    רשימה נוספת בסדרה "במלל ממללים".
  372.  

  373. תשעים שנה לתנועה העברית : מהות חדשה, אוטופית, במציאות האמריקנית.  הדואר, שנה 76, גל' כ"ב (ערב ראש השנה תשנ"ח, 26 בספטמבר 1997), עמ' 37־39; גל' כ"ג (כ"א בתשרי תשנ"ח, 22 באוקטובר 1997), עמ' 27־28; שנה 77, גל' א' (י"ד בחשון תשנ"ח, 14 בנובמבר 1997), עמ' 20־21; גל' ב' (כ"ח בחשון תשנ"ח, 28 בנובמבר 1997), עמ' 23.
  374. 1998

  375. התנועה העברית העולמית וקשריה עם התרבות העברית באמריקה : הנסיונות להקים תנועה עברית עולמית ולכנס קונגרסים משנות ה-30 ואילך. Hebrew higher education, כרך 9 (1998), עמ' 103־111.
  376.  

  377. התנועה העברית באמריקה עם הקמת המדינההדואר, שנה 77, גל' י"ג (י"ב באייר תשנ"ח, 8 במאי 1998), עמ' 21־23; גל' י"ד (כ"ו באייר תשנ"ח, 22 במאי 1998), עמ' 22־23.
  378.  

  379. Reality and Folklore in Smolenskin's Novel : A Deadly Subject and Its Lively Background.  Jewish Social Studies, New series, vol. 4, no. 3 (Spring-Summer 1998), pp. 142-167.
    על "קבורת חמור".
  380.  

  381. הזיכרון היהודי בפולין - ללא יהודים (כמעט) : מסע בפולין, 1998.  הדואר, שנה 77, גל' כ"א (י"ג באלול תשנ"ח, 4 בספטמבר 1998), עמ' 17־21.
  382.  

  383. "המאסף" - "הקדמה ופתיחת מכתב אשר יצֵא לאור" : מנשר של כתב העת העברי הראשון ודרכו.  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' 24 (נובמבר 1998), עמ' 48־56.
  384.  

  385. קיוטקסט יוצאת בעדכון מעבד התמלילים הרב-לשוני לחלונות 95 או 98הדואר, שנה 78, גל' ג' (כ"ב בכסלו תשנ"ט, 11 בדצמבר 1998), עמ' 22־23.
    מאמר אחד-עשר בסדרה "במלל ממללים".
  386. 1999

  387. אלה משלי  המאסף : דרך המשל המודרני בראשיתה של ההשכלה העברית - "ללמוד מוסר השכל במשל ומליצה"Hebrew studies, כרך 40 (1999), עמ' 169־189.
  388.  

  389. When did "Haskalah" begin? : establishing the beginning of "Haskalah" literature and the definition of "Modernism". Leo Baeck Institute Year Book, vol. 44 (1999), pp. 55-96.
  390.  

  391. תחיית הלשון החֵלה בהשכלה : "המאסף", כתב העת העברי הראשון, כמכשיר לחידוש השפהלשוננו לעם, מחזור נ', חוב' ב' (טבת-אדר תשנ"ט, ינואר-מארס 1999), עמ' 59־75.
  392.  

  393. חייו של המשכיל מרדכי אהרון גינצבורג כאדם צעיר ב'אביעזר' : האוטוביוגרפיה כז'אנר בספרות ההשכלההדואר, שנה 78, גל' ט"ו (כ"ז בסיון תשנ"ט, 22 ביוני 1999), עמ' 19־20; גל' ט"ז (י"א בתמוז תשנ"ט, 25 ביוני 1999), עמ' 22־23; גל' י"ז (כ"ה בתמוז תשנ"ט, 9 ביולי 1999), עמ' 22־23.
  394.  

  395. [Review of]: The Oxford English-Hebrew Dictionary (1996)Modern language journal, vol. 83, no. 2 (June 1999), pp. 289-290.
  396.  

  397. בשולי ההיסטוריה התרבותית של התנועה העברית באמריקה. הדואר, שנה 78, גל' כ"ג (י"ב בחשון תש"ס, 22 באוקטובר 1999), עמ' 18־19; שנה 79, גל' א' (כ"ו בחשון תש"ס, 5 בנובמבר 1999), עמ' 22־23.
  398. 2000

  399. 'למנצח בנגינות משכיל' - מלאכת השיר ותופעת השירה ב"המאסף", כתב-העת הראשון של ההשכלה העבריתדפים למחקר בספרות, חוב' 12 (תש"ס 2000), עמ' 65־116.
  400.  

  401. המאסף : "מכתב חדש אשר עדן בימינו לא היה".   Hebrew studies, כרך 41 (2000), עמ' 119־146 *
  402.  

  403. מילון 'רב מילים' הממוחשבהדואר, שנה 79, גל' י' (כ"ד באדר ב' תש"ס, 31 במארס 2000), עמ' 22־23; גל' ט"ז (י"א בתמוז תש"ס, 14 ביולי 2000), עמ' 23.
    רשימה נוספת בסדרה 'במלל ממללים', תוכנות מחשב בעברית.
  404.  

  405. ראיון עם ד"ר חיים ליףהדואר, שנה 79, גל' י"ב (ז' באייר תש"ס, 12 במאי 2000), עמ' 19־21.
    פורסם במלאת שבע שנים לפטירתו של חיים ליף ועם הופעת מבחר כתביו.
  406.  

  407. פרוייקט המאסף : אינדקס מוער וממוחשב של כתב-העת הראשוןהדואר, שנה 79, גל' י"ז (כ"ה בתמוז תש"ס, 28 ביולי 2000), עמ' 22־23; גל' י"ח (י' באב תש"ס, 11 באוגוסט 2000), עמ' 21־23.
  408.  

  409. "המאסף" (תקמ"ד-תקע"א) - פריצת דרך בפריודיקה העברית לתולדותיו, דרכו ומהותו של כתב-העת העברי המודרני הראשוןהדואר, שנה 79, גל' י"ט (כ"ד באב תש"ס, 25 באוגוסט 2000), עמ' 18־21; גל' כ' (ט' באלול תש"ס, 9 בספטמבר 2000), עמ' 18־20; גל' כ"א (ערב ראש השנה תשס"א, 29 בספטמבר 2000), עמ' 39־41.
  410.  

  411. Literature of Haskalah in the late 18th centuryZeitschrift für Religions- und Geistesgeschichte, Bd. 52, Nr. 4 (Oktober 2000), pp. 333-348.
  412.  

  413. נקם או שכחה? : עמיחי והשואההדואר, שנה 79, גל' כ"ב (י"ד בתשרי תשס"א, 13 באוקטובר 2000), עמ' 22־23.
  414.  

  415. "המאסף" - כתב-העת העברי הראשון : "יאסוף לכל מחנות המדע והמוסר ... דברים מועילים ומשמחים את הנפש החומדת לשבת בצל החכמה".  מחקרים בלשון העברית ובספרותה : כנס מילנו ‏: דברי הכנס המדעי העברי החמישה-עשר באירופה, אוניברסיטה מילנו, אלול תש"ס, ספטמבר 2000 / העורך - מנחם זהרי (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשס"ב 2002), עמ' 86־96.
  416. 2001

  417. הז'אנר של הסיפורת ואביזרייהו ב"המאסף", כתב העת העברי הראשוןמחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י"ח (תשס"א 2001), עמ' 137־161.
  418.  

  419. הז'אנר הספרותי של האפיגרם ב'המאסף', כתב-העת העברי הראשון. ראה = Révue Éuropéenne des Etudes Hébraïques, חוב' 5 (2001), עמ' 13־29.
  420.  

  421. "המאסף" – ראשית הפריודיקה הספרותית העבריתמאזנים, כרך ע"ה, גל' 4 (אייר תשס"א, אפריל 2001), עמ' 50־54.
  422.  

  423. המכתם המשכילי ב'המאסף', כתב-העת העברי הראשון : "שיר או משל קטן ערוך בדברים אחדים על ענין רב".  הדואר, שנה 81, גל' ב' (ח' בכסלו תשס"ב, 23 בנובמבר 2001), עמ' 22־23; גל' ג' (כ"ב בכסלו תשס"ב, 7 בדצמבר 2001), עמ' 21־23; גל' ד' (ו' בטבת תשס"ב, 21 בדצמבר 2001), עמ' 22־23.
  424. 2002

  425. תהליך ההִתמשׂכּלות של 'צלפחד בר חשים התוהה' : האוטוביוגרפיה 'חטֹאת נעורים' כמסמך אמנותי ותיעודיבתוך:  מווילנה לירושלים : מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה מוגשים לפרופסור שמואל ורסס / עורכים - דוד אסף, ישראל ברטל, אבנר הולצמן, חוה טוריאנסקי, שמואל פיינר, יהודה פרידלנדר (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ב 2002), עמ' 209־233.
  426.  

  427. עיבוד טקסטים סיפרותיים לצורכי הוראת הסיפרות : 'חטאת נעורים' לליליינבלום. Hebrew Higher Education, כרך 10 (2002), עמ' 23־35.
  428.  

  429. The genre of the fable in Haskalah literature in GermanyIn:  Preußens Himmel breitet seine Sterne... : Beiträge zur Kultur-, Politik- und Geistesgeschichte der Neuzeit / Willi Jasper, Joachim H. Knoll (Hrsg.) (Hildesheim: Georg Olms Verlag, 2002), Bd. 1, pp. 229-257.
  430.  

  431. "הקיצה עמי" : מחקרים חדשים בספרות ההשכלה.  הדואר, שנה 81, גל' ז' (י"ט בשבט תשס"ב, 1 בפברואר 2002), עמ' 20־21.
    על ספרו של שמואל ורסס "הקיצה עמי", ספרות ההשכלה בעידן המודרניזציה (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"א)
  432. 2003

  433. ראשיתו של הסיפור האפיסטולרי בספרות ההשכלה : "אגרות משֻׁלם בן אוריה האשתמועי" ליצחק אייכל. בתוך: מחקרים בספרות ישראל מוגשים לאברהם הולץ / בעריכת צביה בן-יוסף גינור (ניו יורק : בית המדרש לרבנים באמריקה, תשס"ג 2003), עמ' 67־92.
    נוסח מורחב למאמר שפורסם בפברואר 1981.
  434.  

  435. "These are the words of the great pundit, scholar and poet Herder..." : Herder and the Hebrew Haskalah. In: Hebräische Poesie und jüdischer Volksgeist : die Wirkungsgeschichte von Johann Gottfried Herder im Judentum Mittel- und Osteuropas / Christoph Schulte (Hrsg.) (Hildesheim: Georg Olms, 2003), pp. 107-124.
  436.  

  437. דו"ח על פרוייקט מיפתוח  'בכורי העתים'ראה = Révue Éuropéenne des Etudes Hébraïques, חוב' 8 (2003), עמ' 95־108.
  438.  

  439. מחקר ההשכלה.  הדואר, שנה 82, גל' 2 (טבת תשס"ג, ינואר 2003), עמ' 22־28.
    על מפתח כתב-העת 'בכורי העתים' שבהכנה.
  440.  

  441. The Epistolary Story in Haskalah Literature: Isaac Euchel's "Igrot Meshulam".  Jewish Quarterly Review, vol. 93, no. 3/4 (January-April 2003), pp. 431-469.
    Also published in his In search of Genre : Hebrew enlightenment and modernity (Lanham, Maryland : University Press of America, 2005), pp. 83-118.
  442.  

  443. לראשית דרכו של "ניב" המחודש - שנתיים ראשונות: תשי"ח-תשי"ט.  הדואר, שנה 83, גל' 1 (חשון תשס"ד, סתיו 2003), עמ' 29־32.
  444.  

  445. "קיום הלשון בקיום אומתה" : פריודיזציה בתפיסת השפה והספרות של סופר ההשכלה יהודה ליב בן-זאב.  לשוננו לעם, מחזור נ"ד, חוב' ד (התשס"ג-התשס"ד), עמ' 170־178.
    על פועלו של בן זאב בחקר תולדות הלשון והספרות העברית, ועל חלוקתו את תולדות הלשון העברית לשש תקופות.
  446. 2004

  447. Reforming and transforming : the German Maskilim's perception of Haskalah Judaism. In: Jahrbuch des Simon-Dubnow-Instituts, Bd. 3 (2004), pp. 17-30
  448.  

  449. The German-or-Yiddish controversy within the Haskalah and the European "Dialogue of the Dead" : Tuvyah Feder's "Kol Mehazezim" versus Mendel Lefin's translation of the Book of Proverbs. In: Leo Baeck Institute Year Book, vol. 49 (2004), pp. 227-251.
  450. 2006

  451. “בשורת מאספים חדשים” - מינשר בלתי ידוע לחידוש הוצאת 'המאסף', כתב-העת העברי הראשון, בתקס"ט : ראייה חדשה של ההיסטוריה היהודית.  דפים למחקר בספרות, כרך 14־15 (תשס"ו 2006), עמ' 57־88.
    המחבר מתחקה אחר מנשר אבוד שצורף כנראה לגיליון "המאסף" ועורר שאלות הקשורות בכתב העת, סגירתו וחידושו על רקע התמורות שחלו ביהדות גרמניה בשלהי המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19.
  452.  

  453. How a cultural renaissance preceded a national renaissance : the revival of Hebrew and the rejuvenation of the Jewish people. In: Other renaissances : a new approach to world literature / [edited by] Brenda Deen Schildgen, Gang Zhou, Sander L. Gilman ; with a foreword by Giuseppe Mazzotta (New York : Palgrave Macmillan, 2006), pp. 87-112.
  454.  

  455. כתבי-העת העבריים הראשונים של ההשכלה העברית: המעבר מהמאסף (1783־1811) לבכורי העתים (1820־1831).  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' 34 (אביב 2006), עמ' 61־77 *
    על כתבי העת ולוחות השנה העבריים של תנועת ההשכלה.
  456.  

  457. Das Zentrum der Haskala in Deutschland schlägt einen neuen Zugang zur hebräischen Literatur vor. Trumah : Zeitschrift der Hochschule für jüdische Studien Heidelberg, Bd. 16 (2006), pp 35-47.
  458.  

  459. ונאמר לפניו שירה חדשה ... : מרכז ההשכלה בגרמניה - גישה חדשה לספרות העבריתהדור: השנתון העברי של אמריקה (תשס"ז 2006), עמ' 100־108.
  460. 2007

  461. כתב העת "המאסף" בטרם שקיעת ההשכלה בגרמניה - פרוספקט בלתי ידוע על חידוש "המאסף" בתקס"ט : תמונת מצב של ספרות ההשכלה בתחילת המאה הי"ט.  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 35 (חורף 2007), עמ' 55־62 *
    אחד המפעלים החשובים ביותר שהשפיעו על ראשיתה ועל התקדמותה של ההשכלה העברית היה "המאסף", כתב העת העברי הראשון וביטאונה של ההשכלה העברית בגרמניה. בשנת 1797 נסגר כתב העת, אולם שלוש-עשרה שנים לאחר מכן (1809) חודשה הופעת "המאסף" בעריכת המשורר שלום הכהן, והוצאתו נמשכה שלוש שנים נוספות. המאמר דן ברקע לחידוש הוצאתו של "המאסף" ובאופן הודעת העורך על הופעתו המחודשת בציבור, וכן מציג את תמונת מצבה של ספרות ההשכלה הגרמנית ומצבה של העברית המתחדשות בעשור הראשון של המאה הי"ט.
  462.  

  463. מזיכרונות עורך: לראשית דרכו של ניב המחודש, כתב עת של סופרים צעירים בארצות הברית: שנתיים ראשונות, תשי"ח-תשי"ט.  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 36 (חורף 2007), עמ' 167־171.  *
    פורסם לראשונה ב'הדואר', שנה 83, גל' א' (2003), עמ' 29־32.
  464.  

  465. "להודיע ולבשר ולהורות כל דבר הנדרש לאיש יהודי לדעת באשר הוא יהודי וחבר לחברת האדם": לתולדות העיתונות העברית באירופה במאה התשע-עשרה".  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 36 (סְתָיו 2007), עמ' 179־181 *
    על ספרו של גדעון קוץ: Kouts, Gideon. The Hebrew and Jewish press in Europe: Select problems in its history (Paris-London : Sugar Press, 2006)
  466.  

  467. ההשכלה העברית בגרמניה: תנועה ספרותית שיצרה ספרות חדשה : חידוש השפה בזיקתו לחידוש הספרות העברית.  לשוננו לעם, מחזור נ"ו, חוב' ב' (התשס"ז 2007), עמ' 57־70.
    יוזמי המרכז הספרותי בגרמניה של המאה הי"ח, ניגשו לספרות העברית בגישה חדשה, שהתרכזה במעשה הכתיבה עצמו, בסגנון חדש או מחודש ובנושאים אקטואליים. שאיפתם הייתה להפיץ את הספרות החדשה לשם הנחלה של אידיאולוגיית ההשכלה, חידוש התרבות העברית ושיקומו של העם היהודי. דיון בנפתלי הרץ ויזל וכתב העת "המאסף" שיצא לאור בקניגסברג.
  468.  

  469. ראשי פרקים להִתקבלותה של ההשכלה המוקדמת בשלהי תקופת ההשכלה.   ראה = Révue Éuropéenne des Etudes Hébraïques, חוב' 13 (2007), עמ' 87־98.
  470.  

  471. "'Biqqure ha-'Ittim' are the first fruits ... Which include some nice things and matters of knowledge and benefit" : the Hebrew periodical of the Haskalah in Galicia.  In: Zutot : perspectives on Jewish culture, vol. 4 (2004) (Dordrecht : Springer, 2007), pp. 122-131.
  472.  

  473. מאסף בלתי ידוע שבא בעקבות 'המאסף' - כתב יד 'כתר תורה המאסף': 1815־1816.  איגוד : מבחר מאמרים במדעי היהדות, כרך ג' (תשס"ח 2007), עמ' 117־136 *
    בעקבות "המאסף", כתב העת העברי הראשון בהשכלה הגרמנית, שיצא לאור לסירוגין בשנים 1783־1811, ובהשפעתו, היו משכילים אחדים שעשו ניסיונות לחקות אותו ולכתוב כתב עת בסגנון דומה, ואף בכותרת זהה, דהיינו "המאסף". אחד הניסיונות הללו, שלא יצא לאור, נעשה בשנים 1815־1816 בהולנד, תחת השם "כתר תורה המאסף", ובו דן מאמר זה.
  474.  

  475. שפה ויצירה : חידוש הספרות העברית ותודעת השפה בתפיסת ההשכלהבתוך:  שערי לשון : מחקרים בלשון העברית, בארמית ובלשונות היהודים מוגשים למשה בר-אשר / בעריכת אהרן ממן, שמואל פסברג, יוחנן ברויאר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס"ח 2007), כרך ג', עמ' 173־186.
  476. 2008

  477. עיצוב ההתמשכלות של מרדכי קיזאָוויטץ כרב משכיל בסיפור קצר למרדכי דוד בראנדשטטרהדור : השנתון העברי של אמריקה, (תשס"ח 2008), עמ' 138־147.
  478.  

  479. התקבלותה של ספרות ההשכלה הגרמנית בתקופת ההשכלה המאוחרת: מהוקרה והכרה לביקורת ודחייה.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ב (תשס"ח 2008), עמ' 307־342 *
    המאמר בוחן את התקבלותה של ספרות ההשכלה הגרמנית המוקדמת עפ"י ארבעה קריטריונים: הדפסות חוזרות ומהדורות חדשות של ספרים וכתבי עת מן התקופה הראשונה, השפעות: חיקויים של סגנונות וסוגות מהספרות המוקדמת, זכרונות של סופרים על ההתקבלות של ספרות ההשכלה וסופרי ההשכלה כעבור זמן, הערכות מעמיקות של סופרים ומבקרים והיגדים ישירים המשבחים או מבקרים ספרות זו. המשכו של המאמר מתרכז בהדגמת מגמות עיקריות בהיסטוריוגרפיה ובביקורת של הספרות במאה התשע עשרה, מגמות שביטאו את היחס לספרות ההשכלה המוקדמת.
  480. 2009

  481. The reception of early German Haskalah in nineteenth-century Haskalah. In: Maven in Blue Jeans : a Festschrift in Honor of Zev Garber / Steven Leonard Jacobs, editor (West Lafayette, IN : Purdue University Press, 2009), pp. 182-189.
  482.  

  483. כרם חמד - "יבנה החדשה" : למהותה של חכמת ישראל בעיצובה ב"כרם חמד"הדור : השנתון העברי של אמריקה, תשס"ט 2009), עמ' 134־139.
  484.  

  485. "כרם חמד", כתב העת העברי של חכמת ישראל בגליציה ובאיטליה.  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 38 (אביב 2009), עמ' 77־86 *
    כרם חמד, שנתון שיצא לאור לסירוגין בין השנים 1833-1856, היה תופעה חדשה ומיוחדת במאה התשע עשרה. הופעתו מיד עם הפסקת צאתו לאור של ביכורי העיתים קושרת אותו בזיקת המשך לקודמו כפי שהניחו היסטוריוני הספרות והמבקרים. אך עיון מדוקדק באופיים של שני השנתונים ובמהותם, מביא למסקנה כי קיימים הבדלים מהותיים ביניהם. המאמר סוקר את תולדות כתב העת, את מפעלו של יוזם כתב העת החדש שמואל ליב גולדנברג ואת פועלו של העורך שלמה יהודה ראפופורט.
  486. 2010

  487. Euchel's reception throughout the 19th century Haskalah. In: Isaac Euchel : der Kulturrevolutionär der jüdischen Aufklärung / herausgegeben von Marion Aptroot, Andreas Kennecke und Christoph Schulte (Hannover : Wehrhahn Verlag, 2010), pp. 215-238.
  488.  

  489. השכלה וחסידות ב'כרם חמד'הדור : השנתון העברי של אמריקה (תשע"א 2010), עמ' 113־124.
  490. 2011

  491. פריודיזציה ורוויזיה של ספרות הדורות בתפיסת ההשכלה. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר-שווגר (ירושלים : כרמל ; [באר שבע] : מרכז הקשרים, המרכז לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, תשע"א 2011), עמ' 107־135.
  492.  

  493. מדף הספרים של ההשכלה בראי ביקורת הספרים ב"המאסף": מקור למידע ביבליוגרפי ואידיאולוגי על ההשכלה העברית.  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 42 (סְתָיו 2011), עמ' 91־99.
    פרויקט המונוגרפיות והמפתחות של כתבי העת הראשונים של ההשכלה העברית, שעד כה כלל את המאסף, בכורי העתים וכרם חמד, מיקד את הדיון בחשיבותם של כתבי העת הללו להבנת הרקע שהביא ליצירת מרכז ספרותי ותרבותי בגרמניה בשלהי המאה השמונה-עשרה והעתקת הפעילות לגליציה במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. המונוגרפיות דנו בין השאר בפעילות הספרותית, התרבותית והחינוכית סביב כתבי העת האלה, בראשיתה של הספרות העברית החדשה ובתחילת חידושה של השפה העברית. ההתמודדות עם החומר שנדפס בשלושת כתבי העת הנזכרים, בהיקפי זמן של למעלה מחמישים שנה, סידרה ומיינה את קורפוס היצירה העברית באותן שנים לפי נושאים, סופרים, סוגות ותחומי סיווג אחרים. סידורו של החומר וסיווגו הראה מגוון תחומים ומכלול מקצועות שעניינו את המשכילים, ונחשפו בו פרטים על התפתחותה של הספרות העברית וכמובן של ההשכלה העברית והיהודית. כמו כן חשף החומר את האוריינטציה של כתבי העת הללו בתחומי הדת, התרבות והחברה, החינוך והספרות.
  494. 2012

  495. בכורי תועלת: "התועלת והתושיה המושגות מפעולה ההיא... הנחת אשר ישיגו כל נבוני דבר... החדוה והגיל אשר ימצאו גם המה".  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 43 (קיץ 2012), עמ' 119־127.
    המאמר עוסק בכתב העת "בכורי תועלת", כתב העת של ההשכלה העברית באמסטרדם, שיצא לאור בשנת תק"פ (1820), ובסיפורה של קבוצת משכילים שהקימה את חברת תועלת בשנת 1815.
  496. 2013

  497. הצפירה (1823/4) בעריכת מאיר הלוי לטריס "הוא המאסף החדש לבני ישראל".   קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 44 (חורף 2013), עמ' 29־38.
    בעת ש"בכורי העתים", כתב העת של ההשכלה בגליציה ובאיטליה, יצא לאור בווינה בשנתו הרביעית (1823), הוציא מאיר הלוי לעטעריס כתב עת חדש בשם "הצפירה" כתב העת נועד לפי כיתוב השער להיות "המאסף החדש", דהיינו המשך לכתב העת המשכילי הראשון "המאסף" (1783־1811), שיצא בגרמניה והשפעתו ניכרת על כתבי עת שבאו אחריו.
  498. 2014

  499. בכורים (1864־1865) "לתועלת ולשעשועי נפש כל אוהב חכמת ישראל ושפתנו הקדושה".  קשר: כתב-עת לחקר תולדות העיתונות והתקשורת בעולם היהודי ובישראל, חוב' מס' 46 (אביב 2014), עמ' 76־87; חוב' מס' 47 (חורף 2015), עמ' 104־113 .
    כעשרים שנה לאחר הופעתם של כתבי העת המשכילים "בכורי השנה", "ספר בכורי העיתים", ו"בכורי העיתים החדשים" שחקקו את השם "בכורי..." ככותר המבטא את דרכם ואת שאיפתם לחדש את כתב העת "בכורי העיתים" שחדל לצאת, יצא לאור בווינה כתב עת עברי בשם "בכורים" בעריכת נפתלי קעללער. בהשוואה לכמה נסיונות מהעבר להוציא כתב עת עברי באופן סדיר, "בכורים" הופיע בשני כרכים בשנים: 1864־1865 בהיקף עמודי מרשים. המאמר עוסק בתוכנו של העיתון, מספר על על עורכו ומפרט על מאמריו.
  500.  

  501. המלבה"ד הנכרי אנטון שמיד : מדפיס ספרי קודש וספרי השכלה. בתוך: הספרייה של תנועת ההשכלה : יצירתה של רפובליקת הספרים בחברה היהודית במרחב הדובר גרמנית / שמואל פיינר, זהר שביט, נטלי ניימרק-גולדברג, טל קוגמן (עורכים) (תל-אביב: הוצאת עם עובד, תשע"ה 2014), עמ' 130־151.
  502. 2015

  503. יהושע השל שור (יה"ש), עורך החלוץ (1852־1889) : חלוץ המערכה לתיקונים בדת ובמנהגים - דרכו בעריכה ובביקורת.  הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע"ה 2015), עמ' 77־89.
  504. 2016

  505. "החלוץ העובר לפני עם ישראל למלחמת הדת והתושיה" — מהי "תושייה"?  העברית: רבעון בענייני הלשון העברית, מחזור ס"ג, חוב' ג'-ד' (תשע"ה-תשע"ו), עמ' 151־159.
  506.  

  507. סאטירה אנטי חסידית בכוכבי יצחק (1845־1873), כתב-העת של ההשכלה העברית.  הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע"ו 2016), עמ' 147־154.
  508.  


[עודכן לאחרונה: 31 בינואר 2017]

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף