אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"מ ליפשיץ) נולד ביום כיפור, י' בתשרי תר"ם, 27 בספטמבר 1879 בסקולה, מחוז סטרי בגליציה.
למד לימודי קודש וחול מפי מורים ובעיקר מעצמו בעיירת הולדתו ובסטרי, לשם
עברה משפחתו בילדותו. ב-1898 עבר עם אביו ללבוב ושם המשיך בלימודיו. לאחר
נישואיו עסק במסחר ויחד עם כך הפך ביתו לבית ועד לסופרים, חכמים ועסקני
ציון ובהשראתו צעדו ראשית פסיעותיהם בספרות ובמדע רובם ככולם של המשמרת
החדשה של סופרי גליציה וחכמיה (אשר ברש, א"י ברוור,
ש"י עגנון, מרדכי בן
יחזקאל י. ילון ועוד). ב-1909 עלה ארצה ועסק בהוראה בבית המדרש למורים של
חברת "עזרה" ועם הקמת בית המדרש למורים של ההסתדרות הציונית, לאחר מלחמת
השפות, עבר לשם. עשה כמה שנים באירופה, בעיקר בגרמניה, בעת מלחמת העולם
הראשונה. חזר ארצה בשנת תר"ף ועם הקמת הסמינר למורים בירושלים מיסודו של
"המזרחי" (תרפ"א), נתמנה למנהלו והקים במוסד זה תלמידים לאלפים. בנוסף על
כך היה פעיל בתחום החינוך של "המזרחי". רא"מ ליפשיץ החל בכתיבה בתרס"ד עם
מסה על יעקב שמואל ביק שפירסם ב"חרמון" בעריכת גרשם בדר ומאז נתפרסמו
מסותיו על ספרות, סופרים, לשון וסגנון, תרבות, חינוך ועוד. רא"מ ליפשיץ
נפטר בירושלים בכ"ד בתמוז תש"ו, 21 באוגוסט 1946.
[מקורות: קרסל,
תדהר,
ויקיפדיה]
צרפתים וספרדים : לזכר רש"י ורמב"ם (קראקא : "אחיאסף", תרס"ה)
<הוצאה מיוחדת מתוך "השלח", ט"ו>
ר' שלמה יצחקי : (רש"י) (ורשה : תושיה, תרע"ב)
המשנה (יפו : השרון, תרע"ד) <הוצאה מיוחדת מתוך "המולדת">
Vom lebendigen Hebräisch (Berlin : Jücircleher Verlag, 1920)
ש"י עגנון (ברלין
: משה ב"ר שמשון מארקס,
פרשת כי תצא תרפ"ו) <נדפס לראשונה ב'השלוח', כרך מ"ה,
חוברת ג-ד, תרפ"ו. יצא לאור כעת במהדורא שניה מצומצמת בת מאתים טופסים>
תורת ההוראה ללשון העברית : על פי הרצאות בית המדרש למורים מזרחי (ירושלים : דפוס העברי י' ורקר, תרפ"ט)
<בצד השני של השער נדפסה הערה: "חבור זה נכתב על פי הרצאות מפיו של רא"מ ליפשיץ מנהל בית המדרש למורים מזרחי, על ידי התלמידים בכתה העליונה של בית המדרש ... נמסר לדפוס בלי הגהת בעל ההרצאות, ואינו נמסר למסחר ספרים">
כתבים (ירושלים : מוסד הרב קוק, תש"ז-תשי"ז) 3 כר'.
התוכן:
כרך א. רש"י – צרפתים וספרדים – הרצאה – המשנה – האגדה – הקרובה – החדר.
כרך ב. לשאלות הלשון – על הסגנון – על ח"נ ביאליק – ש"י עגנון – הרב – קטע – תחיית הלשון.
כרך ג. שיחות – בקרת – אישים.
ברקאי, יאיר ויהודה ברנדס.
אבי דור המורים הסרוגים. מקור ראשון, שבת, גל' 993 (ט"ו
באב תשע"ו, 19 באוגוסט 2016), עמ' 10–11 <שבעים שנה לפטירתו של אבי מכללות
ההוראה הדתיות>
זהר, חיים. שני יהודים מגליציה. הצופה,
סופרים וספרים, ז' בחשון תשס"ח, 19 באוקטובר 2007, עמ' 10־11, 13 <על רא"מ
ליפשיץ וש"י עגנון>
סדן, דב. על א"מ ליפשיץ עם מותו. ההד, שנה
כ"א, גל' ח (אב תש"ו), עמ' יח-יט.
סדן, דב. מפגישה לפגישה: על אליעזר מאיר ליפשיץ.
גזית, כרך י"ג, גל' ו-י (אדר-סיון תשי"ד, פברואר-יוני 1954), עמ' 98־99
<חזר ונדפס בגוילין : כנסת סופרים וציירים בישראל / בעריכת גבריאל
טלפיר (תל-אביב : גזית, 1954), עמ' 98־99 ובספרו
ארחות ושבילים : מסה, עיון, חקר, כרך האישים (תל אביב : עם עובד,
תשל"ח 1977), עמ' 187־190, בשם: "בין אפשרות
לממשות">
עגנון, שמואל יוסף. מורה וחכם.
בספרו מעצמי אל עצמי (ירושלים : שוקן, תשל"ו 1976), עמ'
196־199 <קטעים מדברים שנאמרו במלאת עשר שנים לפטירתו של ר' אליעזר מאיר
ליפשיץ, אייר תשט"ו> <חזר ונדפסבתוך דיוקנו של ש"י עגנון / כתב
אבינועם ברשאי (תל אביב : האוניברסיטה הפתוחה, תשמ"ח 1988), עמ'
132־133>
עוזיאל, בן-ציון מאיר חי.ירבו גבוליך בתלמידים.הצופה, ל' בתשרי ת"ש, 13 באוקטובר 1939, עמ' 6 <ליובל הששים>