יצחק תבורי (טבורסקי) נולד בקרמנצ׳וג, מחוז פולטבה שבאוקראינה בב׳ בשבט תרע״ג, 10 בינואר 1913. בגיל 8 עלה ארצה עם הוריו. סיים את בית־הספר הריאלי בחיפה ובתום לימודיו התיכוניים הצטרף לקיבוץ אפיקים ועבד בחקלאות. ב-1943 התנדב לפלמ״ח והיה נשק ורגם.
    שירתו הלירית, וכן השירים לילדים שכתב תבורי בחייו הקצרים הצטיינו באיכותם הפיוטית, ששולבו בהם דימויים מקוריים, ניגון ודמיון. שיריו למבוגרים, שנדפסו בירחון גליונות, כונסו בקובץ על סף הנכסף (1943). שיריו לילדים, שנדפסו תחילה בביטאון הקיבוץ, יצאו אחרי מותו בספר ידידי הגמדים (1946. עם מבוא מאת לאה גולדברג) – שירי טבע ודמיון ומעשיות בחרוזים.
    יצחק תבורי שלח יד בנפשו בקיבוץ תל־יוסף בכ״ג באדר תש״ד, 18 במארס 1944 ונטמן בקיבוץ אפיקים.

[מקורות: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית, לקסיקון אופק לספרות ילדים, מוזיאון הפלמ״ח, אתר יזכור] 

• על סף הנכסף (תל אביב : גליונות, תש״ג) <שירים>
• ידידי הגמדים (עין חרוד : הקיבוץ המאוחד, תש״ו) <שירים לילדים> <כולל מבוא מאת לאה גולדברג>