שולמית אפפל (1948)

<בהכנה>

Shulamit Apfel

    שולמית אפפל נולדה בי' בשבט תש"ח, 21 בינואר 1948 במחנה עקורים בקפריסין וכעבור 10 ימים עלתה הוריה יוצאי רוסיה לארץ. החלה לפרסם משיריה בגיל צעיר. משיריה תורגמו לשפות זרות וכונסו באנתולוגיות. בינואר 1975 הקימה וניהלה את גלריה "נינווה" ברחוב גורדון בתל אביב. מלבד תערוכות התמחה המקום בקיום ערבים על אמנות תוך שימת דגש על מפגשי יוצר וקהל. בערבי הספרות השתתפו הסופרים והמשוררים יהודה עמיחי, יונה וולך, אנטון שאמס ואחרים. במסגרת עבודתה במשרד הבינוי והשיכון שימשה כיועצת ל"וועדה לשילוב אמנות בבניה". ב-1991 כתבה שולמית אפפל (תחת השם אלינועם שַלֵו) את המונודרמה "מקל של קינמון" אשר הועלתה בביצועה, כהצגת יחיד, על בימת "תיאטרונטו" בתיאטרון נווה צדק, בבימויו של רוני ניניו. בשנים האחרונות כותבת שולמית אפפל מלבד שירה גם פרוזה ומפרסמת מדי שבוע רשומות בבלוג שלה. ב-1982 זכתה בפרס קוגל לשירה וב-1987 בפרס ראש הממשלה ע"ש לוי אשכול.  מתגוררת ברמת גן.
[צילום: ניב קלדרון]

ספריה:

  • שעת ילדה : שירים (ירושלים : עכשיו, 1965)
  • יבשת שבורה (תל-אביב : עכשיו, תשל"ג 1972)
  • מרחק : שירים (רמת-גן : מסדה, 1981)
  • חשוקים : שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ"ז 1987)
  • התרה (תל-אביב : ביתן, תשמ"ט 1989)
  • פחות מאמת אין טעם לכתוב : שירים (תל אביב : ספרא–בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל, 2012)
  • תדמיני שאת כוכבת (תל אביב : פטל הוצאה לאור, 2017) <עורכת – אביבית משמרי>
על המחברת ויצירתה:

  • ברתנא, אורציון. "שירת נשים" ישראלית.  מעריב, ז' בתשרי תשמ"ז, 10 באוקטובר 1986, עמ' 27.
  • מוסקונה-לרמן, בילי.  אין מסכה זוגית : ארבע סופרות מדברות על הרגשתן ויכולת כתיבתן במלחמת המפרץ.  מעריב, ספרות, כ"ד בשבט תשנ"א, 8 בפברואר 1991, עמ' 14 <שיחות עם נורית זרחי, חדוה הרכבי, ניצה ק"ן ושולמית אפפל>
על "חישוקים"
  • מג"ל.  במה יועיל כותב שירים.  מעריב, ספרות, י"ט באדר תשמ"ז, 20 במארס 1987, עמ' ה 4.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: שירה. הארץ, תרבות וספרות, י"ט באדר תשמ"ז, 20 במארס 1987, עמ' ב 7.
על "תדמיני שאת כוכבת"
קישורים:


עודכן לאחרונה: 3 בינואר 2020

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף