נעמי שמר (1930־2004)

<בהכנה>

Naomi Shemer

נעמי שמר נולדה בי"ז בתמוז תר"ץ, 13 ביולי 1930 בקבוצת כנרת - להוריה, רבקה ומאיר-יוסף ספיר (ספירוב) ממייסדי הקבוצה. בעידודה של אמה החלה נעמי לנגן בפסנתר בגיל שש וכשבגרה החלה ללמוד באקדמיה למוזיקה בירושלים ותל אביב. בשנת 1953 התגייסה לצה"ל ושירתה בפיקוד הנח"ל ולאחר שחרורה כתבה יחד עם המלחין יוחנן זראי שירים למחזה "חמש-חמש". ב-1954 נישאה לשחקן גדעון שמר וב-1957 נולדה בתם, ללי. בהמשך הקריירה המוזיקלית שלה כתבה שירים עבור להקת "בצל ירוק", וכן שירים עבור הלהקות הצבאיות של הימים ההם, עבור "צמד הדודאים", ו"שלישיית גשר הירקון".  ב-1960 זכה שירה "הופה היי" לפרס ראשון בפסטיבל בינלאומי בעיר פזארו שבאיטליה. בתחילת שנות ה-60 נפרדו נעמי וגדעון והיא נסעה עם בתם לצרפת. בצרפת החלה לכתוב שירים בהשפעה מקומית ובין היתר תירגמה משירי ג'ורג' בראסאנס. עם שובה ארצה נישאה למרדכי הורוביץ, עורך דין, סופר ומשורר.  לקראת פסטיבל הזמר והפזמון לשנת תשכ"ז (1967), ביקש ראש עיריית ירושלים, טדי קולק, שיר שייכתב במיוחד לכבוד ירושלים. השיר, "ירושלים של זהב", הושמע בפסטיבל וזכה לתשואות אדירות. לאחר חלוקת הפרסים, קם הקהל ודרש לשוב ולשמוע את השיר. בפעם השנייה, הצטרף כל הקהל לשירת הפזמון. שלושה שבועות מאוחר יותר, פרצה מלחמת ששת הימים וירושלים שוחררה. משיר תפילה, הפך "ירושלים של זהב" למעין המנון והוא זיכה את נעמי שמר לתהילה רבה. ב-1970 נולד בנה, אריאל. לאחר מלחמת ששת-הימים, כתבה שמר את "אנחנו שנינו מאותו הכפר", שביטא את כאב השכול של המלחמה. גם תוצאותיה הקשות של מלחמת יום הכיפורים הביאו אותה לחבר שיר - "לו יהי" שהפך לאחד משירי התקווה הגדולים ביותר. הזדהותה עם גוש-אמונים, הרחיקה אותה מלב הקונסנזוס והקימה עליה ביקורת ציבורית רחבה. שיריה של שמר החלו לעבור פרשנות נוספת, הפעם משל מבקריה הפוליטיים. בהמשך כתבה שירים רבים וידועים כמו "עוד לא אהבתי די", "סימני דרך" והשיר "על כל אלה", אותו ביצע יוסי בנאי במופע "אני וסימון ומואיז הקטן". בשנת 1980 הוציאה להקת "הגבעתטרון" אלבום משיריה. בשנת 1993 הוציאה קלטת שירי ילדים וכן כתבה את השיר "הכל פתוח", שהפך ללהיט ענק. במלאת שנה לרצח יצחק רבין ז"ל, תרגמה לזכרו את שירו של וולט ויטמן - "הו רב חובל". בשנת 2000 שבה אל הבמה, למופע המצליח "אלף שירים ושיר" המבוסס על שירים שכתבה. בשנת 1983 זכתה נעמי שמר בפרס ישראל ובשנת 2001 - תואר ד"ר של כבוד שאותו העניקה לה אוניברסיטת תל-אביב. כמו כן, הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטה העברית בירושלים וממכון ויצמן. נעמי שמר כיהנה כיושבת-ראש אקו"ם ונבחרה כחברה לאקדמיה ללשון העברית.  נעמי שמר נפטרה בז' בתמוז תשס"ד, 26 ביוני 2004 ממחלת הסרטן.  בנוסף לבעלה ושני ילדיה הותירה 4 נכדים.
[מקורות נוספים:
Электронная еврейская энциклопедия, ויקיפדיה, Jewish Women's Archive Encyclopedia, אנציקלופדיה ynet, לקסיקון היסטורי של הסופרים העברים מאז תש"ח (1948), הספריה הלאומית]
[צילום: יעל רוזן]

ספריה:

  • שירים מכנרת (תל אביב : המוסיקה הישראלית, 1958)
  • כל השירים (תל אביב : לולב, 1967)
  • הספר השני של נעמי שמר (תל אביב : לולב, 1975)
  • ספר גימל (תל אביב : לולב, 1982)
  • יש לי חבר : שירים (רמת-גן : כנרת, 1986)
  • ספר ארבע (תל-אביב : שבא (מעריב), 1995)
  • קצה המזלג (תל אביב : עם עובד, 1999)
  • סימני דרך : 121 שירים נבחרים (אור יהודה : כנרת, תשס"ג 2003)
  • הכל פתוח : כל שירי הילדים / נעמי שמר (תל אביב : עם עובד, 2006) 2 כר'.

הקלטות קול ווידאו (מבחר):

  • האוסף השלם : 100 שירים נבחרים (רמת גן : מדיה דיירקט, 2002) 5 תקליטורים <חוברת נלווית עם מילות השירים>
    התוכן: ירושלים של זהב -- חורשת האקליפטוס -- על כל אלה -- משירי זמר נודד -- יש לי חג.
  • נעמי שמר שרה (ראשון לציון : ויזארט, 2004) <תקליטור>
  • נעמי שמר שרה לילדים ועודד תאומי עושה להם הצגות (ראשון לציון : ויזארט, 2004) <תקליטור>
  • סימני דרך (ראשון לציון : אן.אם.סי., 2004) <3 תקליטורים>
  • שירת נעמי / הופק ע"י רשות השידור - הערוץ הראשון (נתניה : גלובוס יונייטד, 2004) 2 תקליטורים DVD  וחוברת עם מילות השירים.
  • על כל אלה : ועוד 14 נעימות לשיריה המפורסמים של נעמי שמר (פרדסיה : התקליט, 2005)
על המחברת ויצירתה:

ספרים:
  • גרנות, משה. הנערה מכנרת : פרקים מחייה של נעמי שמר (קרית גת : דני ספרים, תשס"ט 2009)
    על הספר:
    • טרן, לאה.  הנערה מכנרת.   מאזנים, כרך פ"ג, גל' 5־6 (ניסן תש"ע, מארס 2010), עמ' 83.
    • טרן, לאה.  הנערה מכנרת - סיפורה של נעמי שמר.  ספרות ילדים ונוער, גל' 131 (אלול תש"ע, אוגוסט 2010), עמ' 93־94.
  • זיגמן, אברהם.   מדרש נעמי : נעמי שמר, המקורות היהודיים בשירתה (ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשס"ט 2009) <ציורים - רות צרפתי>
    על הספר:
    • איזקסון, מירון ח.  יש לה ניגון מיוחד משלו.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 864 (כ"ז באלול תשס"ט, 16 בספטמבר 2009), עמ' 14.
    • בר און, יעקב.  ניגון עתיק ורענן.  מקור ראשון, שבת, י"ב בחשון תש"ע, 30 באוקטובר 2009, עמ' 8־9.
    • רווה, ענבר.  דיאלוג חי עם המקורות.  ארץ אחרת, גל' 58 (תשרי-חשון תשע"א, ספטמבר-אוקטובר 2010), עמ' 78־79.
מאמרים:
  • אוסטרובסקי, רחל.  "זר פרחי שדה עם קוץ אחד או שניים" : על שירי הזמר של נעמי שמר.  לשוננו לעם, מחזור נ"ו, חוב' ג (תשס"ז), עמ' 107־117.
  • אלירם, טלילה.  "שירו של אבא" : ארון הספרים היהודי של נעמי שמר.  לשוננו לעם, מחזור נ"ו, חוב' ג (תשס"ז), עמ' 118־130.
  • בר-און, יעקב.  אההה, עוד לא כעסתי די. מקור ראשון, דיוקן, י"ח בתמוז תשס"ו, 14 ביולי 2006, עמ' 22־26 <ראיון עם ללי, בתה של נעמי שמר, במלאת שנתיים לפטירתה של המשוררת>
  • בר-און, יעקב.  שירים ירוקי-עד שיישארו לתמיד.  מקור ראשון, ד' בתמוז תשס"ט, 26 ביוני 2009, עמ' 7.
  • גוטוויין, דני.  'החלוציות הבורגנית' : תרבות פופולרית והאתוס של 'מעמד הביניים הממסדי' - שירי נעמי שמר, 1956־1967.  ישראל : כתב-עת לחקר הציונות ומדינת-ישראל היסטוריה, תרבות, חברה, כרך 20 (2012), עמ' 21־80 <גרסה מקוצרת נדפסה בתוך: תרבות, זיכרון והיסטוריה : בהוקרה לאניטה שפירא / עורכים מאיר חזן, אורי כהן. כרך שני: תרבות וזיכרון ישראלי (תל אביב : אוניברסיטת תל-אביב ; ירושלים : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע"ב 2012), עמ' 685־746>
  • הייטנר, אורי.  השמחה שלי, המחאה שלי : מדוע גזרה נעמי שמר שתיקה על עצמה מראשית שנות השמונים? : שנתיים לפטירתה של המשוררת השנייה מכנרת.  מקור ראשון, שבת, י"ח בתמוז תשס"ו, 14 ביולי 2006, עמ' 11.
  • זבידוב, זאבה.  בין שירת הצרצרים לבין קולה העצוב של הנמלה : הקונפליקט והבחירה בחייה וביצירתה של נעמי שמר.  האומה, גל' 199 (סתיו תשע"ו, אוגוסט 2015), עמ' 89־96.
  • מירון, דן.  זמירות מארץ להד"ם : מקומה של נעמי שמר בחיינו.  אגרא, כרך 1 (תשמ"ה 1984), עמ' 173־206 <חזר ונדפס בספרו אם לא תהיה ירושלים : מסות על הספרות העברית בהקשר תרבותי-פוליטי (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1987), עמ' 175־206; ובספרו הספריה הָעִוֶרֶת : פרוזה מעורבת, 1980־2005 (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2005), עמ' 282־319>
  • סוברן, תמר.  שירי נעמי שמר - קווי היכר סגנוניים.  לשוננו לעם, מחזור נ"ו, חוב' ג (תשס"ז), עמ' 131־148.
  • רותם, יורם.  נעמי שמר - הביוגרפיה.  וואלה! חדשות <מקוון>, 27 ביוני 2004. <סיפור חייה המלא של המשוררת והמלחינה וסקירה מקיפה של יצירתה>
  • רשף, יעל.  על תרומתה של נעמי שמר לעיצובו הלשוני של הזמר העברי.  לשוננו לעם, מחזור נ"ו, חוב' ג (תשס"ז), עמ' 149־163.
  • Gavriely-Nuri, Dalia. The social construction of "Jerusalem of Gold" as Israel's unofficial national anthem.  Israel studies, vol. 12, no. 2 (Summer 2007), pp. 104-120.
  • Reshef, Yael. From Hebrew folksong to Israeli song : language and style in Naomi Shemer's lyrics.  Israel studies, vol. 17, no. 1 (Spring 2012), pp. 157-179.
קישורים:


עודכן לאחרונה: 13 בספטמבר 2016

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף