לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

יהודה ליב גורדון (1830–1892)

 <בהכנה>

Judah Loeb Gordon

    יהודה ליב בן אשר גאָרדאָן, נולד בוילנה, ליטא, בכ״א בכסלו תקצ״א, 7 בדצמבר 1830. ״הוריו דאגו שילמד עברית ותנ״ך בצורה שיטתית, נוסף ללימוד המקובל ב׳חדר׳. בנעוריו הרחיב את השכלתו הכללית, למד רוסית ושפות אחרות. בגיל עשרים בערך החל בפעילות ציבורית ובכתיבת שירים ומאמרים. לפרנסתו עסק בהוראה. ספרו הראשון, משלי יהודה (תרי״ט), הוא אוסף של משלים בחרוזים שנכתבו בעקבות משלי קרילוב ומשלים עבריים קדומים. שיריו כונסו לראשונה בספר שירי יהודה (תרכ״ח). כשמעמדו כמשורר מוביל זכה להכרה ולפרסום, יצאו מהדורות אחדות של שיריו, ובהם שירים חדשים ונוסחים מתוקנים של שירים קודמים.״
    ״יל״ג הטיף לשינוי־יסודי בדפוסי המחשבה ובאורחות החיים הרחוב היהודי, ויצירתו מבטאת בצורה חד־משמעית את השקפותיו בענייני חברה, תרבות ואמונה. הוא היה משורר־לוחם, שתקף בצורה חריפה ועוקצנית את הממסד הרבני ואת ההווי החסידי. על כך שילם מחיר כבד: שלוש שנים לאחר שפרסם את הפואמה ״קוצו של יוד״ נאסרו הוא ואשתו על־ידי הבולשת הרוסית העוון חתרנות כנגד השלטונות, כנראה בגלל הלשנה של שונאיו החרדיים, שהעלילו עליו עלילת־שווא שהוא מורד במלכות. יל״ג ואשתו ישבו בכלא ארבעים יום, ואחר־כך הוגלו מהעיר פטרבורג לעיירה נידחת. אירוע זה השפיע עליו קשות. הוא נעשה מדוכדך וממורמר, כתיבתו התמעטה, וכך גם פעילותו הציבורית. גל הפרעות ששטף את רוסיה בשנים 1881–1882 פקח את עיניו. הוא השתחרר מן העמדה הנאיבית המוקדמת שלו, שהתייחסה אל העולם האירופי הנכרי כאל עולם נאור, רחב־לב ומתקדם, שראוי להתקרב אליו וללמוד מדרכיו. אבל תפנית זו לא הביאה את המשורר למסקנה המתבקשת ברוח התנועה הציונית, והוא הציע לקוראיו למצוא לעצמם ״מלון אורחים״ אחר – אמריקה.״ יל״ג נפטר בסט. פטרסבורג בכ״ד באלול תרנ״ב, 16 בספטמבר 1892.
[מתוך: ״שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים״, מאת בלהה רובינשטיין (תשס״ב 2001), חלק א, עמ׳ 14].


יצירות יהודה ליב גורדון בפרויקט בן־יהודה

[מקורות נוספים: ספר זכרון לסופרי ישראל (1889), קרסל, ויקיפדיה, לקסיקון אופק לספרות ילדים, האנציקלופדיה העברית, המכון לתרגום ספרות עברית,
Jewish Encyclopedia, Электронная еврейская энциклопедия, Yivo encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

ספריו:

  • אהבת דוד ומיכל : שיר ידידת (ווילנא : דפוס י. ר. ב״ר מנחם מן ראם, תרי״ז 1856)
  • משלי יהודה : קבוצת משלי מוסר כתובים בשירים ... (ווילנא : בדפוס י.ר. בר׳ מנחם מן ראָם, תר״כ 1859)
  • שירי יהודה : קבצת שירים שונים בלשון יהודית : מחברת ראשונה (ווילנא : בדפוס ש.י. פין, א.צ. ראָזענקראנץ, תרכ״ח 1868)
  • עולם כמנהגו : ספורי יהודה ליב גאָרדאָן (ווארשא : בדפוס י. גאָלדמאן, תרל״ד 1874) <מהדורה נוספת הופיעה בווילנא בתרס״ה 1904>
    התוכן: כר׳ א. שני ימים ולילה אחד בבית מלון אורחים – כר׳ ב. אחרית שמחה תוגה.
  • קוצו של יוד : שיר (וויען : בדפוס ג. בראג ושותפו פ. סמאָלענסקין, תרל״ו)
  • כל שירי יהודה ליב גאָרדאָן : ישנים גם חדשים, בארבעה ספרים / יוצאים לאור על ידי אגדת אנשים אוהבי שפת עבר  (ס״ט פטרבורג : דפוס נ. פ. פינס וישעי׳ צעדערבוים, תרמ״ד 1884) 
    התוכן: כר׳ א. שירי היגיון – כר׳ ב. משלי יהודה – כר׳ ג. שירי עלילה, קרת ימים ראשונים – כר׳ ד. שירי עלילה, קרת ימינו.
  • שיחת חולין : לידער אין דער פאָלקסשפראכע (ווארשא : דרוק פאָן י. אונטערהענדלער, תרמ״ו 1886) <מהדורה מורחבת הופיעה בווילנא בתר״ס 1899>
  • נאד של דמעות : קבצת כתובות שעל גבי הקברים / כתובות בידי יהודה ליב גאָרדאָן (ורשה, תרמ״ט)
  • אגרות יהודה ליב גאָרדאָן : מן שנת תרי״ח עד תרנ״ב (ווארשא : בדפוס האחים שולדבערג, תרנ״ד–תרנ״ה 1894)<נאספו ונערכו ע״י יצחק יעקב ווייסבערג>
  • כל שירי יהודה ליב גאָרדאָן : ישנים גם חדשים (ווילנא : בדפוס האלמנה והאחים ראָם, תרנ״ח 1898)  <מהדורה נוספת הופיעה בווארשא בתרס״ה ובתל־אביב (תרפ״ט–תרצ״ה)>
    התוכן: כר׳ א. שירי הגיון.– כר׳ ב. משלי יהודה.– כר׳ ג. שירי עלילה–קרות ימים ראשונים – כר׳ ד. שירי עלילה–קרת ימינו. – כר׳ ה. שירי הגיון.– כר׳ ו. שירי עלילה–קרת ימינו.
  • שירי־עלילה (ניו־יורק : קדימה, תרע״ח) <עם הקדמה מאת ראובן בריינין>
  • פואימות : א. בין שיני אריות ב. במצולות ים (ורשה : ביבליותיקה אוניורסלית, תרפ״א)
  • מבחר שיריו (ברלין : כלל, תרפ״ג 1923)
  • כתבי י. ל. גורדון (תל אביב : דביר, תרפ״ח)
    התוכן: כר׳ א. על נהר כבר. פרקי זכרונות. דבר יום ביומו – כר׳ ב. ספורים
  • משלים (תל־אביב : אמנות, תר״ץ)
  • קוצו של יוד (לבוב : סנונית, תרצ״ה 1935) <עם מבוא ומילון מאת אריה גוטמן>
  • צלוחית של פלייטון ופיליטונים שונים (תל־אביב : דביר, תרצ״ז 1936)
  • צרור אגרות יל״ג : אל מרים מארקל־מאָזעסזאָהן / יו״ל מגוף כתב ידו עם מבוא והערות על־ידי אברהם יערי (ירושלים, תרצ״ז)
  • שירים נבחרים (ירושלים : ראובן מס, תרצ״ט 1939) <סדורים בידי אשר בן ישראל>
  • שירי הגיון, משלים, שירי עלילה (ירושלים : שוקן, תש״ה 1945)<מבחר ערוך ומבואר בידי משה מהלר ודוד גיגר>
  • שירי עלילה, שירי הגיון ומשלים (תל־אביב : ניב, תש״י)
  • כתבי יהודה ליב גורדון (תל־אביב : דביר, תש״י–תש״ך)
    התוכן: כר׳ [א]. שירה – כר׳ [ב]. פרוזה
  • ללמוד את שפת המולדת : מאמריו של י״ל גורדון ב׳ווסחוד׳ בשנים 1881–1882 : אוסף תרגומים / תרגמה, ההדירה וצירפה מבואות והערות – רינה לפידוס (ירושלים : מוסד ביאליק, תשע״ב 2012)
    תוכן העניינים

עריכה:

על המחבר ויצירתו:

ספרים:
  • אברונין, אברהם.  מחקרים בלשון ביאליק ויל״ג (תל אביב : הוצאת ועד הלשון העברית בהשתתפות מוסד ביאליק והסתדרות המורים העברים בישראל, תשי״ג)
  • וייסברג, יצחק יעקב.  יהודה ליב גאָרדאָן : ותולדותיו, מקצה אגרותיו ודבריו האחרונים, נוסף עליהם משלו קונטרס כת״י ״ישן נושן״ (קיוב, תרנ״ג 1892)
  • מרקל־מוזסון, מרים.  ידידתו של המשורר : איגרות מרים מארקל־מוזסזון אל יהודה ליב גורדון (יל״ג) / ההדיר מכתב־יד והוסיף מבוא והערות – שמואל ורסס (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ד 2004) <כולל: צרור אגרות יל״ג אל מרים מארקל־מאָזעסזאָהן, עם מבוא והערות מאת אברהם יערי>
    על הספר:
    • פרידלנדר, יוסף. ״כותבת בעט ציפור״. הצופה, סופרים וספרים, ח׳ בסיון תשס״ד, 28 במאי 2004, עמ׳ 14.
  • סמולנסקין, פרץ.  צרור איגרות של פרץ סמולנסקין אל יהודה ליב גורדון (יל״ג) / הובא לדפוס מתוך גוף כתב־היד בצירוף מבוא והערות הסבר על ידי גדליה אלקושי (ירושלים : קרית ספר, 1959)
    על הספר:
  • שמיר, זיוה. הכל בגלל קוצו של יוד: על שיר אחד של י״ל גורדון בראי היצירה העברית (תל אביב : ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014)
  • Stanislawski, Michael.  For whom do I toll? : Judah Leib Gordon and the crisis of Russian Jewry (New York ; Oxford : Oxford University Press, 1988)
    Book reviews:
מאמרים:
  • אורלן, חיים.  יל״ג כמשורר ביידיש.  על המשמר, כ׳ בטבת תשמ״ב, 15 בינואר 1982, עמ׳ 7.
  • אפשטיין, אברהם. י.ל. גורדון – בפרוזה. בספרו: סופרים : דברי מסה ובקורת (ניו־יורק : עוגן, תרצ״ה 1934), עמ׳ ז–יח <נחתם: תרצ״א; נדפס במקורו ב׳הדואר׳>
  • אפשטיין, זלמן.  זכרונות על יל״ג.  הארץ, טבת תרצ״א  <חזר ונדפס בספרו: כתבי זלמן אפשטיין / בצירוף מבוא מאת יעקב פיכמן (תל־אביב : אגודת ״עונג־שבת״ – אהל שם, תרצ״ח), עמ׳ 295–298>
  • ארבל, מיכל.  ראשית הדברים : ספרות ההשכלה. בתוך: תהליכי חילון בתרבות היהודית / [בעריכת] אבריאל בר לבב, רון מרגולין, שמואל פיינר (רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, תשע״ג 2013), כרך א׳, עמ׳ 348–400.
  • בן שמאי, ברכה.  ״באיזה מאה אתה חי?״ : השפה העברית ״כור האש״ של יהודה ליב גורדון.  עתון 77, גל׳ 361 (סיון–תמוז תשע״ב, יוני–יולי 2012), עמ׳ 22–25;
  • בן שמאי, ברכה.  האדם העברי – ברנר קורא את יל״ג.  דחק, כרך ב׳ (אפריל 2012 תשע״ב), עמ׳ 436–446 <מתייחס לקטעים ממאמרו של יוסף חיים ברנר ״אזכרה ליל״ג״ מתוך ״הפועל הצעיר״ אדר–סיון תרע״ג – ראה להלן>
  • בר־אל, יהודית.  התהוותה של הפואמה העברית (1825–1860) : דגם פואמטי עברי חדש – ׳אהבת דוד ומיכל׳ (1856).  בספרה: הפואמה העברית מהתהוותה ועד ראשית המאה העשרים : מחקר בתולדות ז׳אנר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ה 1995), עמ׳ 68–76 <וכן במפתח>
  • בר־אל, יהודית.  הפואמה העברית בשנים 1860–1881.  בספרה: הפואמה העברית מהתהוותה ועד ראשית המאה העשרים : מחקר בתולדות ז׳אנר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשנ״ה 1995), במיוחד עמ׳ 88–123 <וכן במפתח>
  • ברזל, הלל.  לאחר ״סופות בנגב״ : תמורות בשירת יל״ג.  בספרו:  שירת חיבת ציון (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ח 1987), עמ׳ 38–65 <וראה במפתח>
  • ברזל, הלל.  חומר ורוח.  בספרו: גבהות הכיסופים: שירה מתקנת עולם : עיקרי השקפה ואמונה מ״צדקיהו בבית הפקודות״ ועד ״הכול הולך״ (תל אביב : אגודת הסופרים העברים בישראל, תשנ״ג 1993), עמ׳ 11–32 <על ״צדקיהו בבית הפקודות״>
  • ברזל, הלל.  יהודה ליב גורדון: יהדות והתבוללות.  בתוך: המשכיל בעת הזאת : ספר היובל למשה פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק ושמואל כץ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017), עמ׳ 40–65.
  • בריינין, ראובן.  יהודה ליב גאָרדאָן : זכרונות ומחשבות.  השלח, כרך א׳ (חשון–אדר ב׳ תרנ״ז, אוקטובר 1896–מארס 1897), עמ׳ 62–68; 244–254; 332–339; 421–433.
  • בריינין, ראובן.  יהודה לייב גאָרדאָן.  בספרו: פון מיין לעבנס־בוך / רעדאקציע און אריינפיר פון נחמן מייזיל (ניו־יאָרק : איקוף פארלאג, 1946), עמ׳ 336–340.
  • בריינין, ראובן.  יהודה־ליב גורדון. בספרו:  כתבים נבחרים / המהדירים – דניאל בן־נחום וד׳ הנגבי (מרחביה : ספרית פועלים בשיתוף עם קרן וינפר־מורגנשטרן, תשכ״ב 1965), עמ׳ 54–80.
  • ברנדוויין, חיים.  על הליצנות ועל ליצנות בספרות ההשכלה.  הדואר, שנה 44, גל׳ ב׳ (כ״ח בחשון תשכ״ד, 15 בנובמבר 1963), עמ׳ 28–30; גל׳ ג׳ (ו׳ בכסלו תשכ״ד, 22 בנובמבר 1963), עמ׳ 44–46 <בין היתר גילויי ליצנות בספרות ההשכלה במרכזה הגליצאי (1810–1860), על יוסף פרל, וכן על יצחק ארטר, יהושע השיל שור, יהודה ליב מיזס, מרדכי דוד ברנדשטטר, יהודה ליב גורדון ומנדלי מוכר־ספרים>
  • ברנר, יוסף חיים.  אזכרה ליל״ג. הפועל הצעיר, שנה 6, גל׳ 22 (כ״ח באדר א׳ תרע״ג, 7 במארס 1913), עמ׳ 7–10; גל׳ 23 (ה׳ באדר ב׳ תרע״ג, 14 במארס 1913), עמ׳ 8–10; גל׳ 25 (כ״ו באדר ב׳ תרע״ג, 4 באפריל 1913), עמ׳ 11–13; גל׳  26 (ד׳ בניסן תרע״ג, 11 באפריל 1913), עמ׳ 10–12; גל׳ 28–29 (ב׳ באייר תרע״ג, 9 במאי 1913), עמ׳ 11–13; גל׳ 30 (ט׳ באייר תרע״ג, 16 במאי 1913), עמ׳ 10–11; גל׳ 31 (ט״ז באייר תרע״ג, 23 במאי 1913), עמ׳ 9–11; גל׳ 32 (כ״ג באייר תרע״ג, 30 במאי 1913), עמ׳ 10–11; גל׳ 33–34 (ח׳ בסיון תרע״ג, 13 ביוני 1913), עמ׳ 12–13 <נדפס גם ב׳דחק׳, כרך ב׳ (אפריל 2012 תשע״ב), עמ׳ 396–435>
  • ברש, אשר.  מלים מספר ליובלו של יל״ג.  מאזנים, שנה שניה, גל׳ 31–32 (81–82) (כ״א בכסלו תרצ״א, 11 בדצמבר 1930), עמ׳ 17 <חזר ונדפס בכתבי אשר ברש, כרך שלישי (תל אביב : הוצאת מסדה, תשי״ז), עמ׳ 24>
  • גוברין, נורית.  יל״ג – שירים לעת־מצוא.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 155–183.
  • גולן, ארנה.  י״ל גורדון כעורך ״המליץ״ : על הספרות היפה ועל הביקורת.  בקורת ופרשנות: כתב־עת למחקר ספרות עם־ישראל, חוב׳ 13–14 (סיון תשל״ט, יוני 1979), עמ׳ 73–92 <חזר ונדפס בספרה: בעבותות הביקורת : פרקים בתולדות ביקורת הספרות העברית ובסיפורי עגנון (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 2006), עמ׳ 52–63>
  • גלבוע, מנוחה.  סיפור אחד – שלוש אידיאולוגיות.  בצרון, שנה ל״ז, כרך ס״ז, גל׳ 322 (שבט–אדר תשל״ו, פברואר 1976), עמ׳ 126–129 ; גל׳ 323 (ניסן–אייר תשל״ו, אפריל–מאי 1976), עמ׳ 195–199, 206 <נוסח מחודש נדפס בספרה: מבנים ומשמעויות : עיונים בסיפור ההשכלה (תל אביב : עקד, 1977), עמ׳ 66–85> <על הסיפור ״רחמי אם״>
  • גלבוע, מנוחה. מסטירה לריאליזם : עיון בסיפורי יל״ג.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 231–262.
  • הולצמן, אבנר.  סיפורי י״ל גורדון: מסאטירה להומור.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך א׳ (תשנ״ד 1994), עמ׳ 105–129.
  • הולצמן, אבנר. שתי פנים להשכלה : על דמות הרופא בסיפוריו של י״ל גורדון. בתוך: גופי הקרוע מלבלב : על מחלה ורפואה – מאמרים וקטעי ספרות / עורכת – יהושבע בנטוב (ירושלים: כרמל, תשס״ט 2009), עמ׳ 83–91 <חזר ונדפס בספרו עד הלום : תחנות בספרות העברית (ירושלים : כרמל, תשע״ו 2016), עמ׳ 22–29>
  • הולצמן, אבנר.  נקודת המוצא: המפנה בספרות העברית בעקבות ה׳סופות בנגב׳.  בתוך: המשכיל בעת הזאת : ספר היובל למשה פלאי : מאמרים בהשכלה, ספרות עברית ולימודי היהדות / בעריכת זאב גרבר, לב חקק ושמואל כץ (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ז 2017), עמ׳ 92–113.
  • הירשפלד, אריאל.  האשה ונקודת ארכימדס.  הארץ, מוסף שבועי, א׳ בכסלו תשס״ט, 28 בנובמבר 2008, עמ׳ 16.
  • הלפרין, חגית. ילגיזם ללא יל״ג : יחסו של אברהם שלונסקי ליל״ג.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 331–338.
  • הלפרין, שרה.  ׳והיה העקוב למישור׳ לעגנון לעומת ׳קוצו של יוד׳ ליל״ג.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 121–129.
  • וייסברג, יצחק יעקב.  תולדות יהודה ליב גאָרדאָן.  המליץ, י״ט בחשון תרנ״ג, 9 בנובמבר 1892, עמ׳ 6; כ״א בחשון תרנ״ג, 11 בנובמבר 1892, עמ׳ 6–7.
  • ורסס, שמואל.  שירת יל״ג במבחן הדורות.  בספרו:  ביקורת הביקורת : הערכות וגילגוליהן (תל אביב : יחדיו, תשמ״ב 1982), עמ׳ 11–33 <דברים ביום העיון, לציון 150 שנה להולדתו של יל״ג, שנערך בשנת תשמ״א באוניברסיטה העברית בירושלים>
  • ורסס, שמואל.  ״צלוחית של פלייטון״ וסממניה : על אמנות הפילייטון של יהודה ליב גורדון (יל״ג).   מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ב׳ (תשמ״ג 1983), עמ׳ 105–125 *
  • ורסס, שמואל.  יהודה ליב גורדון כותב סיפור. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך י״ד (תשנ״ג 1993), עמ׳ 261–274 <כולל נספח: נוספות לסוגיית יידיש ביצירתו של א״נ גנסין>
  • ורסס, שמואל.  דיוקנו של יהודה ליב גורדון באספקלריה של איגרותיו.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 187–210.
  • זהרי, מנחם.  המשורר על נהר כבר (י. ל. גורדון).   הבוקר, כ״ב באלול תשכ״ב, 21 בספטמבר 1962 <חזר ונדפס בספרו ביכורי עט : כתבים, חלק שלישי: יוצר ויצירה בנתיב הדורות (ירושלים, תשל״ו 1976), עמ׳ 42–46; בספרו פרקי ספרות : מסות ורשימות (ירושלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 23–27 ובספרו בספרו עיוני ספרות ותולדה : מסות ובחינות (ירושלים : כרמל, תשס״ד 2004), עמ׳ 30–37>
  • חֶבֶר, חנן.  ברנר קורא את יל״ג : בין לאומיות להשכלה. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 533–545.
  • טריינין, אבנר.  הזיקה למדע בתקופת ההשכלה – יל״ג. בספרו: בין שירה למדע : עיונים בשירה העברית החדשה (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״א 2000), עמ׳ 118–121.
  • יניב, שלמה.  הבלדה בשירת יהודה ליב גורדון.  בספרו: הבלדה העברית : פרקים בהתפתחותה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ו 1986), עמ׳ 69–72.
    •
  • כהן, טובה. ארץ לא נודעת : לבחינת תיאורי א״י בשירת מיכ״ל ויל״ג. זהות, כרך ב׳ (תשמ״ב), עמ׳ 145–153.
  • כהן, טובה.  ממיכל לבת־שוע : תמורות בעיצוב דמות הגיבורה בשירת יל״ג.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 101–120.
  • כספי, זהבה.  מרחב־זמן בשירה הלירית העברית במעברי הדורות. בתוך:  הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 363–380.
  • ליכטנבום, יוסף.  יהודה ליב גורדון.  בספרו: סופרינו : ממאפו עד ביאליק : תולדותיהם, הערכותיהם ופרקים נבחרים מיצירותיהם. – מהד׳ שניה מתוקנת (ירושלים : אחיאסף, 1950), עמ׳ 65–111.
  • לפידוס, רינה.  יהודה ליב גורדון על הספרות העברית בת זמנו. סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 275–312 <מצורף המאמר ״סקירת הספרות העברית בת זמננו״ מאת יל״ג, שהתפרסם בכתב העת היהודי בשפה הרוסית – ״בריסקיה ביבליותקה״ בשני חלקים>
  • מירון, דן.  בין תקדים למקרה : שירתו האפית של י״ל גורדון ומקומה בספרות ההשכלה העברית.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ב׳ (תשמ״ג 1983), עמ׳ 127–197 *
  • מלאכי, אליעזר רפאל.  גורדון בתור מבקר.  בספרו: מסות ורשימות (ניו יורק : הוצאת עגן על־יד ההסתדרות העברית באמריקה, תרצ״ז 1937), עמ׳ מה–פ.
  • עוגן, יצחק.  יהודה ליב גורדון (יל״ג).  שירה עברית : אנתולוגיה של השירה העברית החדשה מרמח״ל ועד ימינו / ליקט, ערך והקדים מבואות – יצחק עוגן (ירושלים : מ. ניומן, תש״ח), עמ׳ 178–211 <לקט משירי יל״ג בצירוף מבוא ביוגרפי>
  • פיינגולד, בן עמי. ׳קוצו של יוד׳ – אנאטומיה של סאטירה.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ב׳ (תשמ״ג 1983), עמ׳ 73–103.
  • פיינגולד, בן עמי.  ׳במצולות ים׳ כפואמה היסטורית.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 27–44.
  • פיינגולד, בן עמי.  ההשכלה כאוטופיה: מקרה יל״ג.  בתוך: רגע של הולדת : מחקרים בספרות עברית ובספרות יידיש לכבוד דן מירון / עורך חנן חבר (ירושלים : מוסד ביאליק, תשס״ז 2007), עמ׳ 17–38.
  • פיינר, שמואל.  יל״ג כאנטי־קלריקל וכלוחם ב׳מלחמת התרבות׳ היהודית.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 211–229.
  • פיינשטיין, שרה.  מיכל בת־שאול : הדמות הטרום־יל״גית במקורות והדמות הבתר־יל״גית בדרמה העברית המודרנית.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 131–139.
  • פרוזר, משה.  אגרות מ. פרוזר לי. ל. גורדון / הובאו לדפוס ע״י ש. ברימן.  בתוך: הֶעָבָר : רבעון לדברי ימי היהודים והיהדות ברוסיה, חוב׳ ט (אלול תשכ״ב), עמ׳ 176–193; חוב׳ יא (אייר תשכ״ד), עמ׳ 131–178.
  • פרידלנדר, יהודה. מאבקו של יהודה ליב גורדון ברבני ליטא : ׳בזכותן של הרבנים׳.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳  263–273 <נוסח מורחב נדפס בספרו בין הלכה להשכלה : מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות (רמת גן : הוצאה אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ד 2004), עמ׳ 181–204>
  • פרידלנדר, יהודה.  מאבקו של י״ל גורדון ברבני ליטא : ׳בינה לתועי רוח׳.  מווילנה לירושלים : מחקרים בתולדותיהם ובתרבותם של יהודי מזרח אירופה, מוגשים לפרופסור  שמואל ורסס (ירושלים : הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס״ב), עמ׳ 285–313 <נוסח מורחב נדפס בספרו בין הלכה להשכלה : מקומן של סוגיות הלכתיות במרקם סוגות ספרותיות (רמת גן : הוצאה אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ד 2004), עמ׳ 205–275>
  • פרידלנדר, יהודה.  ״כקוץ זה הנסבך בגיזת צמר״ : פולמוס יהודה ליב גורדון והרב יוסף זכריה שטרן. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 237–253.
  • צבן, יחיל.  ״ספונים בהיכלי עונג״ – השכלה וחסידות ב׳אחרית שמחה תוגה׳.  בספרו  ׳ונפשו מאכל תאוה׳ : מזון ומיניות בספרות ההשכלה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2014), עמ׳ 73–108.
  • צבן, יחיל.  ׳כף רגל עגל׳ ומשבר ההשכלה היהודית.  בספרו  ׳ונפשו מאכל תאוה׳ : מזון ומיניות בספרות ההשכלה (בני ברק : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ד 2014), עמ׳ 108–127.
  • צייטלין, אהרן.  שלושה משוררים ואמונתם : פרק בחקר האמונות והדעות של ספרות ההשכלה.  מאזנים, כרך י״ד, גל׳ 5–6 (ניסן–אייר תשכ״ב, אפריל–מאי 1962), עמ׳ 381–392 <שלושת המשוררים שנידונים במאמר זה הם: יל״ג (יהודה ליב גורדון), מיכה יוסף לבנזון (מיכ״ל) ואברהם דב הכהן לבנזון (אד״ם הכהן) ודעתם בסוגיית היחסים בין דעת ואמונה לעומת דעתו של משה מנדלסון> <חזר ונדפס  ב׳הדואר׳, שנה 58, גל׳ ט׳ (ו׳ בטבת תשל״ט, 5 בינואר 1979), עמ׳ 143; גל׳ י׳ (י״ג בטבת תשל״ט, 12 בינואר 1979), עמ׳ 160–161; גל׳ י״א (כ׳ בטבת תשל״ט, 19 בינואר 1979), עמ׳ 173–174; גל׳ י״ב (כ״ז בטבת תשל״ט, 26 בינואר 1979), עמ׳ 188–189; גל׳ י״ג (ה׳ בשבט תשל״ט, 2 בפברואר 1979), עמ׳ 203>
  • צמיר, חמוטל.  בושתה של רוחמה : י״ל גורדון, הציונות וציון. בתוך: הספרות והחיים : פואטיקה ואידיאולוגיה בספרות העברית החדשה : למנחם ברינקר, ביובלו / עורכות – איריס פרוש, חמוטל צמיר, חנה סוקר־שווגר (ירושלים : כרמל, תשע״א 2011), עמ׳ 279–332.
  • קוץ, גדעון.  חדשות וקורות הימים : מחקרים בתולדות העיתונות והתקשורת העברית והיהודית (ירושלים : הוצאת הספריה הציונית ; המכון לחקר העיתונות והתקשורת היהודית על שם אנדראה וצ׳רלס ברונפמן, אוניברסיטת תל־אביב, תשע״ג 2013), ראו במפתח.
  • קלוזנר, יהודה אריה.  יהודה ליב גורדון המספר.  מצודה, ספר ה–ו (תש״ח, 1948), עמ׳ 360–370.
  • קלוזנר, יוסף.  יהודה גורדון.  בספרו: יוצרים ובונים : מאמרי־בקורת. כרך ראשון (תל־אביב : הוצאת ״דביר״ : ספרי מוריה, תרפ״ה 1925), עמ׳ 143–170.
    •
  • קרניאל, צבי.  בין יל״ג לסוקולוב.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳  323–330.
  • קשת, ישורון.  ההשכלה ויל״ג.  מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך ב׳ (תשכ״א 1961), עמ׳ 140–159.
  • ר׳ יעקב.  תערוכת יל״ג בירושלים.  דבר, ט׳ בשבט תרצ״א, 27 בינואר 1931, עמ׳ 3 <על התערוכה בספריה הלאומית והאוניברסיטאית>
  • רבינזון, מרדכי.  הסאטירה.  בספרו: סַפרותנו החדשה : תולדות ספרותנו העברית החדשה ... (וילנה : הוצאת רוזנקרנץ ושריפטזטצר, תרע״ג), עמ׳ 42–79.
    •
  • רובינשטיין, בלהה.  הפואמות של יהודה לייב גורדון (יל״ג) : שירה סיפורית לוחמת.  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ב 2001), חלק א, עמ׳ 11–37 <דיון ב״בין שיני אריות״ וב״קוצו של יוד״>
  • שביט, יעקב.  עורמת המשל והמשל כמשל : משלי י״ל גורדון וגלגולי מסורת המשל בספרות ההשכלה.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 141–153.
  • שביט, עוזי.  תימא, אפקט, צורה וז׳אנר בשירי העלילה של י״ל גורדון: קווים לשירתו האפית של יל״ג ולמקומה בהתפתחות השירה האפית העברית.  דפים למחקר בספרות, כרך 3 (תשמ״ו 1986), עמ׳ 35–60.
  • שביט, עוזי.  אינטרטקסטואליות כאבן בוחן למעבר מתקופה לתקופה : יל״ג כ׳היסטוריון חדש׳.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 11–25.
  • שהם, ראובן.  האלזון וגלגוליו – הקול הדובר בשירת יל״ג.  בספרו: קול ודיוקן : תחנות בהתפתחות דיוקן הדובר בשירה העברית החדשה (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשמ״ח 1988), עמ׳ 49–66.
  • שהם, ראובן. התשתית הנבואית בשירת י״ל גורדון.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 79–99 <על עיצוב דיוקן המשורר כנביא בשירי יל״ג>
  • שולמן, קלמן.  צרור איגרות של קלמן שולמאן אל יהודה ליב גורדון (יל״ג).  מאסף : לדברי ספרות, בקורת והגות, כרך א׳ (תש״ך 1960), עמ׳ 536–553 <הובא לדפוס על־ידי גדליה אלקושי>
  • שטיינברג, יעקב.  יל״ג.  בספרו: דמויות וחזיונות (תל אביב : הוצאת א. י. שטיבל, תרצ״ד), עמ׳ 176–178.
  • שטיינר, משה.  יל״ג – אביר משוררי ההשכלה הסוער והמסעיר (150 שנה להולדתו).  האומה, שנה י״ט, גל׳ 63 (תשמ״א 1981), עמ׳ 112–119 <חזר ונדפס בספרו: התחיה הלאומית בספרותנו : מבחר מאמרים (תל אביב : צ׳ריקובר, 1982), עמ׳ 25–33>
  • שטראוס, ז׳נין.  שתי גישות למדע בשירת ההשכלה: שד״ל ויל״ג.  הכנס העברי המדעי הששי באירופה, יוניברסיטי קולג׳ לונדון / עריכה, עידו בסוק (ירושלים : ברית עברית עולמית, תשמ״ח 1987), עמ׳ 89–94.
  • שמיר, זיוה.  הגט שנפסל.  מעריב, דברי ספרות, כ׳ בניסן תשל״ט, 17 באפריל 1979, עמ׳  45, 50 <על הפואימה ״קוצו של יוד״ מאת יל״ג ורקעה>
  • שמיר, זיוה.  שרה, אשה ״משוחררת״; על סדר פסח ערב פורענות ביצירת י. ל. גורדון.  מעריב, ספרות ואמנות, י״ג בניסן תשמ״א, 17 באפריל 1981, עמ׳ 6.
  • שמיר, זיוה.  ״את פושקין הספיד לרמונטוב – ומי יספוד לגורדון?״.  עתון 77, גל׳ 54–55 (סיון–תמוז תשמ״ד, יוני–יולי 1984), עמ׳ 32–33 <שיר המספד של ביאליק הצעיר על מות יל״ג>
  • שמיר, זיוה. בכל ענות גבורה או בקול ענות חלושה : ׳קוצו של יוד׳ של יל״ג – האפוס הפרודי (mock heroic) הראשון בספרות העברית.  סדן: מחקרים בספרות עברית, כרך ג׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 45–77.
  • שמיר, זיוה.  ״האנחה היהודית הידועה מייהדת אפילו שירי עגבים איטלקיים״ <בין ״הרחק מן ההמון הסואן״ לתומס הארדי לבין ״קוצו של יוד״ ליל״ג>  גג: כתב־עת לספרות, גל׳ 6 (קיץ 2002), עמ׳ 41–53.
  • Bacon, Gershon. An anthem reconsidered: on text and subtext in Yehuda Leib Gordon׳s ״Awake, My People!  Prooftexts, vol. 15, no. 2 (May 1995), pages 185–194. *
  • Baram Eshel, Einat.  J.L. Gordon’s early stories and their role in his poetic world. Hebrew studies, vol. 48 (2007), pp. 217–229.
  • Nash, Stanley L. The circleussion over YaLaG׳s legacy. Jewish Book Annual, vol. 49 (1991), pp. 152–157.
  • Nash, Stanley L. Y. L. Gordon, Zedekiah in the Prison House. CCAR Journal, (Spring 2003), pp. 33–48.
  • Nash, Stanley L. ״Kotso shel yud״ (״the tip of the yud״). CCAR Journal, vol. 53,no. 3 (2006), pp. 107–188 <Includes the Hebrew text of the poem by J.L. Gordon, with an English translation (pp. 113–188)>
  • Refael, Shmuel.  Hebrew poetic manifesto Kotzo shel yod (1878) by Y. L. Gordon translated into Ladino La punta de la yod (1901) : On the oppressed state of the Jewish woman (between Ashkenaz and Sefarad).  PaRDeS : Zeitschrift der Vereinigung für Jüdische Studien e.V., no. 19 (2013), pp. 145–159
על ״על נהר כבר״, כרך ראשון מכתבי י״ל גורדון (תרפ״ח)
על ״ללמוד את שפת המולדת״
קישורים:

OpenLibrary – OL128527A Wikidata – Q1376036 J9U – 987007261944005171 NLI – 000055296 LC – n81110526 VIAF – 51697870
עודכן לאחרונה: 26 במארס 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף