משה אוחיון נולד וגדל בדימונה. לאחר ארבע שנות שירות בחיל האוויר, נרשם ללימודי ספרות באוניברסיטת תל אביב. במהלך השנים החל להופיע בארץ עם מופע "שעת סיפור" לילדים, כשהוא שר ומלווה את עצמו בגיטרה. בתום קיץ אחד ארוך ומייגע, חזר הביתה לשבוע של מנוחה, שבסופו החליט להישאר בדימונה. עם השיבה לדימונה החל תהליך ארוך של עבודה יצירתית: ביים, הלחין וכתב ארבעה מחזות זמר במסגרת תפקיד כמורה לספרות ותיאטרון וכרכז חינוך חברתי ב"חטיבת אלון". עבד בטלוויזיה הקהילתית ושידר בתחנת הרדיו המקומית. ב-2002 – נרשם ללימודי תואר שני במחלקה לכתיבה יצירתית באוניברסיטת בן-גוריון. אז גם החל לכתוב את השירים, שכולם נובעים מהעולם המרתק שגילה מחדש בדימונה... במפגש המחודש עם המשפחה, בעבודה שלו עם הנוער, בסיפורי אהבה..... "דימונה זה לא תל אביב. נגמרו המשחקים מבחינתי. דימונה היא מקום של עובדים. זה מקום שאתה מחויב למצוא את נווה המדבר של עצמך." לדימונה יש מקום חשוב בתהליך האישי שלו וביצירה שלו. והוא מקווה שלא יקרה לו מה שקרה לאנשים אחרים, יוצרים שעשו קריירה ועזבו. יש לו עוד הרבה מה לעשות שם... לסדרת התיעודית "הדימונאים" לא קיבלו אותו – כי למה להם לשבור את המיתוס?  בשנת 2013  זכה משה אוחיון בפרס היצירה לסופרים עבריים ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול ז"ל .
[מקור: אתר הוצאת עם-עובד, דף הבית של משה אוחיון, ויקיפדיה]

ספריו: