יהודה ויזן (1985)

Yehuda Vizan

    יהודה ויזן נולד בי' באב תשמ"ה, 28 ביולי 1985 ביהוד. פירסם את שיריו הראשונים בגיל 10 במקומון של בקעת אונו יש עניין. למד בתיכון "בליך" ברמת-גן. שוחרר מצה"ל לאחר חצי שנת שירות והחל בפרויקט "כרזה", שבמסגרתו תלה על קירות תל-אביב כ-5000 כרזות עם שירי הבוסר של שנות נעוריו. למד באוניברסיטה הפתוחה אך לא השלים את חובותיו לתואר.
    בגיל שמונה-עשרה עבר לגור בתל אביב.  בשנת 2006 ייסד יחד עם עודד כרמלי את עמותת "מצלול – לחינוך והפצת השירה" וכן את כתב העת האוונגרדי כתם – עיתון לשירה יומית, שהופיע בשישה גיליונות. כתב העת עורר הדים ביקורתיים רבים. שירה סתיו (2007) כתבה: "הבעיה העיקרית של 'כתם' היא שבאצטלה של מרד נעורים עסיסי משווקות כאן דעות שמרניות להחריד על שירה ועל אסתטיקה". הרביעי בגיליונות כתם היה אנתולוגיה של שירה עכשווית ונקרא חדשה. נכללו בו שיריהם של ארבעים ושישה משוררים. גיליון אחר הוקדש כולו למאמר אסתטי ניסיוני בשם "תורת השריגה" (נכתב בשיתוף עם הדס מרדר).
    במקביל לגיליון השני של כתם ראה אור ספרו הראשון, שירי יהודה (עכשיו, 2007). המפתח לפואטיקה של ויזן הוא הצליל הפנימי של המשורר, הבורא את עצמו בשיריו באינסוף השתברויות של "אני". שירתו ניזונה מן העצמי ומייצרת את העצמי. בשיר ללא כותרת מתוך הקובץ "חֹמֶר יְסוֹד יְהוּדָה הָיָה יֵשׁ" הוא מצהיר על מסד השירה שלו. בהמשך השיר מתגלה שהחומר הזה הוא נוזל שנמסך, פיכה ונגמע. לאורך הספר ויזן עושה שימוש בשדה הסמנטי ההיסטורי של שמו, שם של שבט וממלכה, שעשוי להיקרא גם בלשון נקבה, ומכונן עצמיות נוזלית בכל המובנים: באחד השירים הוא אישה שטינה יודעת לרקום "אָף לֹא רִקְמָה אֱנוֹשִׁית", ובאחר הוא רוצה לברוא את עצמו כעיגול.
    ב-2007 יזם וערך (עם עודד כרמלי וציפי שטשוילי) את "פסטיבל תל-אביב לשירה" כמחאה נגד פסטיבל השירה במטולה. ב-2008 ראה אור ספרו השני, מבוא לאסתטיקה קלה. באותה שנה ערך גיליון של כתב העת הוותיק עכשיו. ב-2009 ראה אור המחזה רצח בקתדרלה מאת ט"ס אליוט בתרגום ויזן ואורית גת.  כמו כן הופיע בתרגומו המחזה סוויני אגוניסטס – מקטעים של מלודראמה אריסטופנית מאת ט"ס אליוט. מאז 2011 עורך יהודה ויזן את כתב העת דחק: כתב-עת לספרות טובה.
 

נכתב על ידי נוית בראל עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים.
[מקורות נוספים: ויקיפדיה]
[צילום: חגית גרוסמן]

ספריו:

  • שירי יהודה (תל-אביב : עכשיו, 2007) <מהדורה תלת-לשונית: עברית, ערבית ורוסית>
  • מבוא לאסתטיקה קלה (תל אביב : תעשיות פלונית, 2008)
  • פכורים (תל אביב : עכשיו, תשע"ב 2012) <שירים>
  • פקח (תל אביב : אחוזת בית, הוצאה לאור, תשע"ו 2016)
  • תקנות שכנגד (ירושלים : מקום לשירה, 2016) <שירים>

תרגום:

  • רצח בקתדרלה / ת. ס. אליוט (תל אביב : עכשיו, 2009) <בשיתוף אורית גת>
  • סוויני אגוניסטס : מקטעים של מלודראמה אריסטופאנית / ת. ס. אליוט (תל אביב : עכשיו, 2009)
  • אימג'יזם ווורטיציזם / מאת נתן זך (תל אביב : עמדה, תש"ע 2010)
  • מאוס : סיפורו של ניצול / ארט ספיגלמן (ירושלים : מנגד, תש"ע 2010)
  • פרשווטר : קומדיה / מאת וירג'יניה וולף (תל אביב : עמדה, תש"ע 2010)
  • שירים של אחרים : תרגומים מן השירה האנגלוסכסית ודברים נוספים (תל אביב : עכשיו, 2016)
  • עץ המשאלות / ויליאם פוקנר (גבעתיים : רימונים הוצאה לאור, תשע"ז 2016)
  • מילים, מילים, מילים : על המלט / ליקט, תרגם והעיר – יהודה ויזן (תל אביב : רסלינג, 2016) <עריכה – אריאל קריל>
  • החתולים של קופנהגן / ג'יימס ג'ויס (תל אביב : אחוזת בית, 2019) <איורים – ענבל אבן>

עריכה:

  • כתם, עיתון לשירה יומית – עורכים יהודה ויזן ועודד כרמלי (תל-אביב 2006־2007) <שני גיליונות>
  • פלורנטאון, "ניצני שירה" – מקומון תל אביבי (2006־2007) <שני גליונות>

על המחבר ויצירתו:

על "שירי יהודה" על "פכורים"
על "כתם"
על "מאוס" לארט ספיגלמן
על "החתולים של קופנהגן" מאת ג'יימס ג'ויס
קישורים:


עודכן לאחרונה: 1 ביוני 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף