יהונתן גפן (1947)

 <בהכנה>

Jonathan Gefen

יהונתן גפן נולד בב' באדר תש"ז, 22 בפברואר 1947 במושבה נהלל. בנם של ישראל ואביבה גפן, אח לנורית ולענת. גדל והתחנך בנהלל. ב-1965 התגייס לצבא ושירת בחיל הצנחנים. במהלך שירותו הצבאי. כשהיה בן 20, הגיע אליו הידיעה המרה על מות אימו, אביבה, שנטלה כמות גדולה של כדורים. למרות שיהונתן טוען עד היום כי מדובר בהתאבדות, לדבר לא ניתן סימוכין רשמי. בשנת 1969, לאחר שסיים את שירותו הצבאי, עבר להתגורר בתל-אביב. אז גם החל לפרסם משיריו תוך כדי שהוא נעזר בעצותיו והערותיו של המשורר נתן אלתרמן. כשהיה בן 23, ושהה בלונדון למטרת לימודים, פקדה את משפחתו טרגדיה נוספת כאשר אחותו נורית שמה קץ לחייה. גפן חזר לתל-אביב, וברבות הזמן הפך להיות חלק מחבורת "לול" המיתולוגית שכללה את אורי זהר, אריק אינשטיין, שלום חנוך ונוספים. הזמר שלום חנוך היה מי שהכיר לו, באותה תקופה, את מי שעתידה להפוך לאישתו, נורית מקובר. יהונתן ונורית נישאו זמן קצר לאחר מכן ולהם שני ילדים משותפים - שירה ואביב. בשנת 1972 החל גפן, בנוסף לכתיבת שירים, גם לפרסם טור אישי ,שבועי, במוסף "סופשבוע" של עיתון "מעריב", ופזמונים לשירים שהולחנו והפכו לפופולאריים מאוד. בעקבות שיחה עם ידידו , הזמר אריק אינשטיין , החליט גפן להעלות בשנת 1974 מופע בידור מוסיקלי בשם "זה הכל בינתיים" (ביחד עם דני ליטאני). המופע זכה להצלחה גדולה מאוד, ובעקבותיו העלה גפן במהלך השנים שבעה מופעים נוספים, ביניהם "מכתבים למערכת", "שיחות סלון", "דויד ויהונתן" ורבים נוספים. בהופעותיו שילב בין קטעים שדקלם ושירים שהלחינו וביצעו אומנים שונים. במופעי הבידור הללו הרשה לעצמו גפן לשלוח חצים סאטיריים חדים ועוקצניים כנגד החברה, הממשל והממסד. כמי שנטה לצד השמאלי של המפה הפוליטית, הוא יצא כנגד מדיניות הכיבוש בשטחים וכנגד התרבות ה"מיליטריסטית" שלטענתו שלטה בארץ. אמירותיו עוררו לא פעם שובל של אש ציבורית כנגדו, הן מצד אישי ציבור והן מצד אזרחים שטענו כי גפן "איננו יהודי" (על כך כתב את השיר "מיהו יהודי?"), שגררו אף איומים על חייו. "אני רואה לעצמי חובה לבקר ולכתוב על עוולות קטנות, אבל אני לא רואה עצמי כפותר אותן" טען באחד הראיונות עמו. ב-1982, עם פרוץ מלחמת לבנון, הצטרף גפן (במילואים) לדיויד ברוזה ויהודה עדר בהופעות בפני חיילים בלבנון. באחת ההופעות בסיבוב זה הורד גפן מהבמה בשל אמירותיו. בשנת 1983 תרגם וכתב מבחר בלדות ופזמונים ספרדיים שהפכו מאוחר יותר לאלבום "האשה שאיתי" אותו הלחין ושר דיויד ברוזה, והפך ברבות השנים לאחד האלבומים המצליחים בארץ. את בקורתו על מלחמת לבנון חזר גפן לבטא ב-1984 במופע עם שלמה גרוניך "הווי ובידור". ב- 1989 פרש גפן מהופעות חיות ובחר להתמקד בעיקר בכתיבה. הוא פרסם רומנים נוספים שהצטרפו ל"שיני חלב", ביניהם "כורסת השיש", "בקשר לשושנים" (אסופה של סיפורים קצרים), "אשה יקרה" ו"חומר טוב". גפן אף מוכר בזכות תרגומיו למחזות ("המיזנטרופ" של מולייר, "טירונות" של ניל סיימון ונוספים), מחזותיו שכתב ("קשר אייר", נומה עמק", קפריסין", פטרה" ואחרים) אך בעיקר בזכות היצירות שכתב לילדים. המפורסם מבין ספרי הילדים שכתב הוא הספר "הכבש הששה עשר" שהפך מאוחר יותר לאלבום מצליח עם לחניו של יוני רכטר ובביצועם של גידי גוב, יהודית רביץ ודיויד ברוזה. כיום ממשיך גפן לכתוב ולפרסם טור אישי בעיתון "מעריב". בין השאר, במסגרת עבודתו בעיתון נשלח בשנת 1991 לשנה וחצי כדי לשמש כתב העיתון בלונדון (אז גם עסק בכתיבת הרומן "כורסת השיש") וב-1994 ככתב העיתון בניו-יורק. גפן, כיום גרוש בפעם השניה (לאחר שהתגרש מנורית ונישא לאוה חדד, שילדה לו בת נוספת בשם נטאשה), מתגורר בתל-אביב ולוס אנג'לס לסירוגין וממשיך לכתוב ליצור ואף לעורר פרובוקציות (האחרונה מהן היה לאחר שפורסם הרומן "חומר טוב" בו תקף אישית את חבריו מימי חבורת "לול").
[מתוך הביוגרפיה הבלתי-רשמית מאת מתן כהן באתר הבלתי-רשמי של יהונתן גפן] [צילום: ארכיון מעריב nrg]

ספריו:

  • כמה מלים (תל אביב : תרבות וחינוך, 1968) <שירים> <מהדורה שניה יצאה לאור בהוצאת זמורה-ביתן-מודן ב-1977>
  • שירים שענת אוהבת במיוחד (תל אביב : דביר, תשכ"ט) <ציורים - נורית גפן>
  • יום אחד --- : כך מתחילים כל הספורים שענת אוהבת במיוחד (תל אביב : דביר, תש"ל) <ציורים - נורית גפן בצר>
  • מקום לדאגה (תל אביב : ש' שרברק, תשל"ב 1971) <שירים> <רשומים - יוסל ברגנר>
  • הספר הצהוב : מדריך לאב המתחיל (גבעתיים - רמת גן : מסדה, 1973)
  • הכוכבים הם הילדים של הירח (תל אביב : דביר, תשל"ד) <ציורים - נורית גפן בצר>
  • כלום (רמת גן : מסדה, 1975) <בשיתוף אבנר כץ>
  • בעיקר שירי אהבה (תל אביב : א"ל, תשל"ז)
  • שיני חלב : רומן בוסר (תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשל"ז)
  • הכבש הששה עשר : שירים וסיפורים לילדים (תל-אביב : נושי, 1978) <איורים - נית קליש, צילומים - אלונה אינשטיין>
  • ספר שלם על חתול אחד (תל-אביב : כנרת, 1980) <ציירה ג'ודי קראוז>
  • פחות אבל כואב (ירושלים ותל אביב : שוקן, תש"ם 1980) <לקט שירים>
  • ילד הכרובית : מעשיה עם שירים וגם ציורים (ירושלים : דביר, תשמ"ג 1982) <ציורים - אטה מינר>
  • על הקרשים : קטעים מהופעות (תל אביב : כנרת, תשמ"ג) <"פרסום ראשון של קטעים בלתי-מצונזרים מהופעותיו של יהונתן גפן"; התוכן: זה הכל בינתיים – בינתיים זה הכול – מכתבים למערכת – שיחות סלון – קוראים לזה אושר – מדינה בלוז>
  • הצד הרביעי של המטבע (תל אביב : כנרת, 1983) <"רשימות ומאמרים אשר פרסמו במוספי שבת של עיתון 'מעריב' בשנים 1970־1982, בטור אישי קבוע, מדי שבוע">
  • אתם זוכרים את השירים : מלים ותווים (תל אביב : כנרת, 1983)
  • 36 שירים (ירושלים : דביר, 1985)
  • הדרקון הלא-נכון (תל-אביב : דביר, 1986) <ציורים - הנה אדלן>
  • המלך שלא ידע לבכות (ירושלים : זמרת הארץ, 1988) <איורים - גילה זמיר>
  • רוק בבית הסוהר (תל אביב : ספרית מעריב, תשמ"ח 1988)
  • קטעים (רמת-גן : כנרת, 1989) <איורים - מיכה גליציאנו>
  • שירים 85־90 (תל-אביב : כנרת, 1990)
  • על הקרשים (סיבוב שני) (תל-אביב : כנרת, 1990) <התוכן: קטעים מ-הווי ובידור, על הפנים, טוב נבוט בעד ארצנו>
  • כורסת השיש : רומן (תל-אביב : כנרת, 1991)
  • באופן אישי כל יום שישי (תל-אביב : כנרת, 1992) <איורים - זאב>
  • התפרדויות (תל אביב : דביר, תשנ"ג 1993)
  • שירים שיהונתן אוהב במיוחד (תל אביב : דביר, תשנ"ה 1994) <ציורים - אלדד זיו>
  • בקשר לשושנים (תל אביב : כנרת, 1995)
  • רחוק מהעץ : ניו-יורק-ת"א : קטעים והמלצות מהתפוח הגדול (תל אביב : מודן, 1997)
  • שירים לנטאשה : שירים ראשונים לתינוקות קטנים וגם להורים שלא ישנים (תל אביב : דביר, תשנ"ז 1997)
  • אשה יקרה (תל אביב : דביר, תשנ"ט 1999) <עורך הספר - יגאל שוורץ>
  • אבל למה? : יום אחד עם אבא ובת (תל אביב : דביר, תש"ס 2000) <איורים - ברוריה דוידזון>
  • חתולשלאפאחד : שירים (תל אביב : דביר, תש"ס 2000)
  • ציפציף (ירושלים : כתר, 2000) <עריכה - חיים פסח>
  • חומר טוב (לוד : דביר, תשס"ב 2002) <עורך - יגאל שוורץ>
  • אלרגיה : ספור ילדות (אור יהודה : דביר, תשס"ג 2003) <איורים - איציק רנרט ; עורכת הספר - שרי גוטמן>
  • אני אוהב (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשס"ה 2005) <איורים - לנה גוברמן>
  • עלייתו ונפילתו של ה-Y (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2005) <"מבחר מבין המדורים והמאמרים שפורסמו ב"מעריב" בין השנים 2000־2005">
  • רומן אמריקאי (אור יהודה : דביר,  2007) <עריכה - יגאל שוורץ>
  • אחרי השיר הזה אני הולך (אור יהודה : דביר, 2009) <עריכה - עלמה כהן-ורדי>
  • מרק איקליפטוס : הזמר שקרה לו מה שהוא שר (אור יהודה : כנרת, זמורה-ביתן, דביר, תשע"א 2011) <איורים – איציק רנרט>
  • כתר זמני (אור יהודה : דביר, תשע"ג 2013) <עריכה - עלמה כהן ורדי>

על המחבר ויצירתו:

על "הכבש השישה-עשר"
  • רווה, ענבר.  פירוש חדש.  ארץ אחרת, גל' 57 (סיון-אב תש"ע, יוני-יולי 2010), עמ' 82־83.
על "שירים שענת אוהבת במיוחד"
  • אלמוג, גאולה. שירים וסיפורים ש"ענת אוהבת במיוחד" על פי יהונתן גפן.  ספרות ילדים ונוער, שנה 30, גל' 116 (2003), עמ' 11־17.
  • הדס, ירדנה. [ביקורת]. אורים להורים, כרך כ"ה, גל' 8 (1977), עמ' 23.
על "רוק בבית הסוהר"
  • איתן, מרים. גיבור מקומי. הארץ, י"ב בתשרי תשמ"ט, 23 בספטמבר 1988, עמ' ב 8.
על "בקשר לשושנים"
  • דליס. סיפור עם כוס בירה.  מאזנים, כרך ע', גל' 3 (1995), עמ' 31.
על "אשה יקרה"
  • אביטוב, ירון. סליחה אמא, תודה אמא.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ה' בחשוון תש"ס, 15 באוקטובר 1999, עמ' 27־28.
  • באומל, יהודית.  פנים המכבסה המשפחתית. הארץ, מוסף ספרים, גל' 346 (ג' בחשוון תש"ס, 13 באוקטובר 1999), עמ' 7.
  • בן-שאול, משה. מות אמו. מאזנים, כרך ע"ד, גל' 3 (1999), עמ' 64־65.
  • מלצר, יורם. חשבון האמהות.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ב בחשוון תש"ס, 22 באוקטובר 1999, עמ' 26.
  • רוח, אביבית. לעצור את הכדור.  עתון 77, גל' 239 (2000), עמ' 8.
על "אבל למה?"
  • איני, לאה. תשובות של אב אוהב. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ז בטבת תשס"א, 12 בינואר 2001, עמ' 29.
  • דר, יעל. אלוף ההורות הבינלאומי.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 392 (כ"ט באב תש"ס, 30 באוגוסט 2000), עמ' 14.
על "חומר טוב"
  • בן-דוד, אמיר. צא מזה, מה אתך.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 465 (י' בשבט תשס"ב, 23 בינואר 2002), עמ' 12.
  • גולדן, שי.  בוהיימה.  וואלה! תרבות ובידור <מקוון>, 13 בינואר 2002.
  • דויטש, חיותה. הבור ריק.  נקודה, גל' 249 (2002), עמ' 58.
  • שור, ניסן. שיהיה בריא, כוסאמו, נקניק.  וואלה! תרבות ובידור <מקוון>, 20 בינואר 2002.
על "עלייתו ונפילתו של ה-Y"
  • ניב, טל. אוי יהונתן, בחייך. הארץ, מוסף ספרים, גל' 642 (ח' בסיון תשס"ה, 15 ביוני 2005), עמ' 20.
על "רומן אמריקאי"
  • גלסנר, אריק.  בבוקר למחרת.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ט באדר תשס"ז, 9 במארס 2007, עמ' 28.
  • שמואלוף, מתי.  עושה חשבון בלי לעשות חשבון.  עתון 77, שנה ל"א, גל' 326 (טבת תשס"ח, דצמבר 2007), עמ' 8־9.
על "מרק איקליפטוס" על "כתר זמני"
  • טל, רונן. ישראל מחר.  סופהשבוע, המוסף, גל' 18 (ב' באייר תשע"ג, 12 באפריל 2013), עמ' 54־55.
קישורים:


עודכן לאחרונה: 2 באוקטובר 2017

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף