שהרה בלאו (1973)

Sahra Blau

    שהרה בלאו נולדה בבני-ברק בט"ו באייר תשל"ג, 17 במאי 1973, בת בכורה למשפחה "דתית בורגנית קלסית" מן הזרם הדתי-לאומי. למדה באולפנה 'אמונה' בעיר הולדתה. במסגרת השירות הלאומי התנדבה במוזיאון הארץ ובמכון ללימודי השואה בחיפה. שם החלה להדריך ולתעד ניצולי שואה. לאחר השירות הלאומי, חזרה לעבוד במכון וכן ללמוד היסטוריה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בר-אילן.  מ-1999 היא מארגנת ומנחה את "טקס יום השואה האלטרנטיבי" בתל אביב, אירוע שיזמה, שמשתתפים בו אנשי רוח, אנשי תקשורת, סופרים, אמנים ושחקנים, והוא מהווה אלטרנטיבה לציונים הממלכתיים של הטקס הלאומי.
    מפרסמת רשימות וכתבות עיתונאיות, בעיקר מתוך ניסיון לרענן את אופני ההסתכלות המקובלים על אורח החיים הדתי, על נשיות ודתיות ועל התפר בין דת לחילוניות. רשימותיה מתפרסמות במעריב, העיר, הארץ ובבמות נוספות. במהלך השנים הגישה תוכניות רדיו וטלוויזיה בערוצים שונים והיא מרבה להשתתף בפאנלים ובתוכניות אירוח בנושאי דת וחברה.
    יצירתה הראשונה, סיפור קצר בשם "שרימפס", התפרסמה ב-2001 במוסף "סופשבוע" של עיתון מעריב, ולאחר מכן תורגמה ופורסמה באנתולוגיות בצרפת ובספרד. סיפורים קצרים נוספים פורסמו באנתולוגיה שם יש שושנים לסיפורת נשים ארוטית בעברית (2003, בעריכת הגר ינאי) ובכתב העת מאזניים. מחזה פרי עטה, האחרונה, הוצג ב-2004 בפסטיבל לתיאטרון קצר ב"צוותא", תל אביב. המחזה מציג את סיפורן של שתי ניצולות שואה, שהן האחרונות לשרוד את חורבן העולם, המתקוטטות מי מהן תזכה להיות הניצולה האחרונה עלי אדמות.
    ב-2007 ראה אור ספר ביכוריה, הרומן יצר לב האדמה, בהוצאת זמורה-ביתן, שזכה לביקורות אוהדות. הספר מתאר את חייה של אישה דתית, רווקה בודדה, שטופת שנאה עצמית, שבוראת לעצמה גולם עשוי אדמה, כדי שימלא את מאווייה המיניים והרגשיים. בלאו מעניקה פרשנות נשית חדשנית ליצור הסמלי מן המיסטיקה היהודית, הגולם, ובעיקר כפי שהתממש בסיפורו של המהר"ל מן המאה השש-עשרה. ב-2012 יצא ספרה נערות למופת, הנוגע במתח בין מיניות לצניעות.

נכתב על-ידי שירה סתיו עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה]

[צילום: עדי מזן, 'הארץ']

ספריה:

  • יצר לב האדמה (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשס"ז 2007) <עריכה - נועה מנהיים>
  • נערות למופת (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשע"ב 2012) <עריכה - נועה מנהיים>
  • יתד (אור יהודה : זמורה-ביתן, תשע"ד 2014) <עריכה - נועה מנהיים>
  • האחרות (חבל מודיעין : זמורה-ביתן, תשע"ח 2018) <עריכה - נועה מנהיים>
על המחברת ויצירתה:

  • ברזילי, עינת.  חיי שהרה.  מוצ"ש (מקור ראשון), גל' 52 (כ'-כ"ז בניסן תשע"ב, 12 עד 19 באפריל 2012), עמ' 16־23 <שיחה עם שהרה בלאו>
  • חכים, דורית.  פרשת חיי שהרה.  הארץ, מוסף הארץ, י"ט באדר תשס"ג, 21 בפברואר 2003.
  • כהן, דודו.  "אצלי מרקו עדיין רוצה לאמא".  מקור ראשון, דיוקן, י"ח בניסן תשס"ז, 6 באפריל 2007, עמ' 36 <שיחה קצרה עם שהרה בלאו>
  • שנבל, אריאל.  רוח סערה.  מקור ראשון, נשים, גל' 15 (ט"ז באדר א' תשס"ח, 22 בפברואר 2008), עמ' 16־18 <ראיון>
על "יצר לב האדמה" על "נערות למופת"
  • אביבי, יובל.  באותות ובמופתים.  Time Out תל אביב, גל' 490 (22 עד 29 במארס 2012), עמ'  132.
  • ארליך, צור.  צניעות עד מוות.  מקור ראשון, שבת, י"ד בניסן תשע"ב, 6 באפריל 2012, עמ'    <פורסם גם באתרו של צור ארליך>
  • הורוביץ, אריאל אברהם.  בקטנה: נערות למופת.  מוצ"ש (מצורף ל'מקור ראשון'), גל' 56 (י"ט-כ"ה באייר תשע"ב, 11־17 במאי 2012), עמ' 53.
  • וולך, לילך.  "נערות למופת" : שהרה בלאו בספר מבריק ומעורר השראה.  וואלה! תרבות <מקוון>, 19 במארס 2012.
  • פוגל, מוטי.  "נערות למופת" - שהרה בלאו.  עכבר העיר, 29 במארס 2012 <פורסם גם באתרו של מוטי פוגל>
על "האחרות"
  • ניצן (רובינשטיין), יעל. הילדים של לילית. השילוח: כתב-עת ישראלי להגות ומדיניות, גל' 12 (כסלו תשע"ט, דצמבר 2018), עמ' 203־209.
קישורים:


עודכן לאחרונה: 11 באוקטובר 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף