אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (1854־1945)

 <בהכנה>

Alexander Siskind Rabinovitz

אלכסנדר-זיסקינד בן צבי-הירש ראבינוביץ (אז"ר) נולד בכ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 בעיירה לאדי, פלך מוהילוב ברוסיה הלבנה למשפחה ענייה. קיבל חינוך תלמודי יסודי. בנעוריו התוודע לספרות ההשכלה העברית ובד בבד למד בכוחות עצמו תנ"ך, ולאחר מכן רוסית. בן שמונה עשרה נשא אשה והתיישב בבית חותנו בעיירה הסמוכה רומנובה. אחרי שלוש שנים, כשהוכרח לעמוד על רגליו שלו, ניסה כוחו ברוכלות, כאביו, ובמהרה נכשל. אז יצא לנדודים ממושכים בין ערי ליטא, שבמהלכם התפרנס בעיקר ממלמדוּת, עד שמצא משרת הוראה נוחה בעיר ויאזמה שבפלך סמולנסק. באותה העת פרסם את מאמריו הראשונים בעיתונות היהודית-רוסית, וטיפח תקוות להיעשות לעיתונאי רוסי. חדור שאיפה זו עקר למוסקבה (בה התקרב לתנועת חיבת ציון), אך לא הצליח להשתלב בעיתונות הרוסית. ב-1887 הופיע ספרו הראשון, הרומן "על הפרק", העורך חשבון נוקב עם ספרות ההשכלה העברית ומאשים אותה בתרומה לערעור מסגרת החיים היהודית המסורתית. ב-1888 השתקע בפולטבה, והתגורר בה 17 שנים. את פרנסתו מצא בהוראה, והתמסר לפעילות ציונית ולפעילות ספרותית בעברית. מאמרו העברי הראשון, "שיחת מלמד", התפרסם בעיתון "המליץ" בדצמבר 1889, ועיקרו לגלוג על הגבירים היהודים המתחמקים מחובתם לתמוך בתנועה הציונית. בשנות התשעים של המאה התשע-עשרה קנה לו רבינוביץ שֵם בספרות העברית בסידרת ספרוני סיפורים שהוציא, ובהם עיצב בנוסח ריאליסטי סנטימנטלי מתחים כלכליים ומעמדיים בחברה היהודית, מתוך אהדה למצוקותיהם של פשוטי עם סובלים ומקופחים הנופלים קורבן למצוקות כלכליות ולאפליה מעמדית. ביניהם: "באפס תקווה" (1892), "בצל הכסף" (1894), "חטאת הציבור" (1896), "בת העשיר" (1898) ו"צללי העבר" (1900). בזכות היצירות האלה הכתירה אותו הביקורת כחלוץ הסיפורת הסוציאלית העברית. ב-1906 עלה רבינוביץ לארץ-ישראל. עד שנות העשרים התפרנס מהוראה ומספרנות, ואת מרצו הספרותי השקיע בעיקר בעבודות תרגום, עריכה וחיבור ספרי לימוד וסקירות היסטוריות פופולריות. תרגומיו משקפים את התחומים השונים שהשתלבו בעולמו. בין השאר תרגם מיצירות ולדימיר קורולנקו, שעמו התיידד בשנות ישיבתו בפולטבה; את האוטוביוגרפיות של הסוציאליסטים היהודים צבי (גריגורי) גרשוני ווירה פיגנר; ואת סידרת ספרי האגדות התלמודיות של בנימין זאב בַּאכֶר. בקרב אנשי העלייה השנייה, הצעירים ממנו בהרבה, רכש לו רבינוביץ מעמד מיוחד, כמין תחליף-אב אהוב שניתן להתרפק עליו, לשאוב ממנו חום ולהרעיף עליו חיבה. בין "בני חסותו" הצעירים היו יוסף חיים ברנר ושמואל יוסף עגנון. סופרים אלה וחבריהם נמשכו אל אישיותו ההרמונית והסובלנית, שהשתלבו בה בטבעיות הרובד הציוני-סוציאליסטי המוצק עם דתיות תמימה ובלתי מעורערת. במלאת לו שמונים יצא לאור מבחר מקיף של כתביו בששה כרכים (1934-1936). אז"ר נפטר בתל-אביב בכ"ח באלול תש"ה, 6 בספטמבר 1945, ונטמן בבית הקברות הישן של תל אביב ברחוב טרומפלדור.
[כתב: אבנר הולצמן]
[Originally prepared for The YIVO Encyclopedia of Jews in Eastern Europe]

[מקורות נוספים: קרסל, אופק², לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראַטור, ויקיפדיה, תדהר]

ביבליוגרפיה
דוד זכאי, חיי אז"ר, הוצאת המרכז לנוער של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל, תל-אביב 1934.
זכריה פישמן, "אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ. א: ביוגרפיה; ב: ביבליוגרפיה", בתוך: ספר זכרון ליובל השבעים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, בעריכת אברהם צִפרוֹנִי, בהוצאת הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, תל-אביב 1924, עמ' ג-כג.
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ, "זכרונות", כתבים מקובצים, כרך ג, הוצאת ועד היובל, תל-אביב תרצ"ה [1934-1935], עמ' 293-441.   

ספריו:
  • חטאת הצבור : ספור (ווארשא : דפוס שולדבערג, תרנ"ז 1896)
  • תולדות הספרות העברית : לבני הנעורים (אודיסא : מוריה, תרס"ו 1906) <"בהשתתפות מערכת "מוריה"">
עריכה:
  • הגליל / נערך ע"י א. ז. רבינוביץ (טבריה : התאחדות מושבות הגליל התחתון, תרע"ט) <"קבץ א.">
תרגום:
  • רשימות מבית המות / ת. ד. דוסטויבסקי (יפו : יפת, תרעב-תרע"ג)
  • זכרונות גליקל (תל אביב : דביר, תרפ"ט)
על המחבר ויצירתו:
ספרים
  • ספר זכרון : ליובל השבעים של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ : מקדש לחקירות בספרות ובשפה / העורך, ד"ר א. צפרוני (תל-אביב : הסתדרות הסופרים העברים בארץ-ישראל, תרפ"ד) <כולל "אלכסנדר-זיסקינד בן צבי-הירש ראבינוביץ" - ערך ביוגרפי-ביבליוגרפי, מאת זכריה פישמאן, עמ' ג-כג>
מאמרים
על "חטאת הצבור"
  • דניאל. "חטאת הצבור".  השלח, כרך א' (חשון-אדר ב' תרנ"ז, אוקטובר 1896-מארס 1897), עמ' 486־487.
על הקובץ "הגליל"
  • ברנר, י"ח [ב.--י.]  משדה הספרות.  הפועל הצעיר, גל' ח'-ט' (י"ד בניסן תרע"ט, 14 באפריל 1919), עמ' 17 <סקירה על הקובץ>
  • חברי האספה.  תעודה מענינת.  הפועל הצעיר, גל' ז' (כ"ה באדר ב' תרע"ט, 27 במארס 1919), עמ' 22 <על החרם שהטילו זקני צפת על הקובץ 'הגליל' ועל אז"ר בגלל הסיפור "מחרבנות החלוקה">
  • מלמד, דוד. "עלה נובלת ומנוולת בשם קובץ 'הגליל'" : שערורייה וחרם ספרותי בצפת בשנת 1919. עת-מול, גל' 221 (שבט תשע"ב, פברואר 2012), עמ' 11־13 <על הסיפור "מחרבנות החלוקה" מאת אז"ר בקובץ 'הגליל'>
  • ריינר, אלחנן. אוצר הספרים: "ולא יחרב מעין הספרות" : "הגליל" - קובץ ספרותי נשכח ושאלת ה"גליליות" בימי העלייה השנייה.  עת-מול, גל' 198 (אדר ב' תשס"ח, מארס 2008), עמ' 32־33.
על "רשימות מבית המות" לדוסטוייבסקי
על "זכרונות גליקל" (תרפ"ט)
קישורים:

[עודכן לאחרונה: 23 בדצמבר 2018]

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף