מרים (מירי) דור, בתם של
פנינה ויחיאל
הילפרין ואחותו הצעירה של אוריאל (לימים יונתן רטוש) נולדה בווארשה. ב-1919
עלתה עם משפחתה ארצה. מירי עשתה חיל בלימודיה, הן בגימנסיה 'הרצליה'
בתל-אביב והן בגמנסיה העברית בירושלים. עקב נדודיו של האב בין שתי הערים,
בחיפושיו אחר מקום פרנסה, חזרה המשפחה לתל-אביב ומירי חזרה לגימנסיה
'הרצליה' ולקראת סוף לימודיה עברה לבית-הספר למסחר 'גאולה'. את שיריה
הראשונים החלה לחבר כנערה בת שש-עשרה ומקץ שנתיים-שלוש החלה לפרסמם
ב'מאזנים' וב'כתובים'. כתיבתה הפיוטית פסקה עוד בטרם נסעה ב-1936 לפאריס
לשם לימודים עם חברה לספסל הלימודים, לימים בעלה, הזואולוג מנחם דור (קלוגהויפט). בצד
לימודי זואולוגיה, למדה גם בלשנות. עם שובה ארצה ב-1938 החלה לכתוב סיפורים
על חיות. סיפורים אלה נועדו בתחילה למען אחיה הצעיר, עוזיאל (הוא פרופ'
עוזי אורנן, יליד 1923), ורק אחר כך לשם פרסומם ב'דבר לילדים' (אלה יצאו
לאור לאחר מותה בספר 'ביברו של עולם' בתש״ח). בתש״ג יצא לאור ספרה
(יחד עם א״ל ברש) 'עולם החי'. מירי נפטרה, כתוצאה מסיבוכים ורשלנות רפואית
בזמן הריונה, בד' בחשון תש״ו, 11 באוקטובר 1945.
[מקורות: קרסל,
ויקיפדיה]