שלמה ניצן (1921–2006)*

 <בהכנה>

Shlomo Nitzan

    שלמה ניצן (מייזל), סופר, מתרגם ועורך נולד בליבאו, לטביה בי״ג בכסלו תרפ״ג, 14 בדצמבר 1921* עלה ארצה עם הוריו ב-1935. כאן התאחדה המשפחה עם שתי אחיותיו הגדולות, שעלו קודם לכן כחלוצות. המשפחה התיישבה בראשון לציון וניצן עבד בעבודות שונות, תוך שהוא לומד במסגרות בלתי פורמליות. שם משפחתו שונה לניצן עם פרסום סיפורו הראשון, ״החג בחולות״, ב-1945 בעיתון הארץ. בימי מלחמת העולם השנייה עבד במחנות העבודה של הצבא הבריטי בארץ ישראל. היה חבר ב״הגנה״ והשתתף בקרבות מלחמת העצמאות. במהלך המלחמה שימש גם כתב צבאי וערך ספרי כיס לחיילים.
    ניצן שייך למשמרת הסופרים המכונה ״דור בארץ״. יצירתו כוללת סיפורים קצרים, רומנים, תרגומים מאנגלית ומגרמנית של סיפורים ואגדות עם, ביקורת ועריכת קבצים לילדים ולנוער. במשך שנים רבות ערך (עם בנימין טנא) את משמר לילדים, שבועון שהופיע במסגרת העיתון על המשמר, והיה חבר ועד אגודת הסופרים.
    את דרכו הספרותית החל בכתיבת סיפורים קצרים. סיפורו הראשון, ״החג בחולות״, כונס בקובץ חגים בחולות (ספרית פועלים, 1948) עם עוד תשעה סיפורים קצרים. מראשיתה עוסקת כתיבתו בעולמו של היחיד בחברה העירונית ובשוליה ובמשמעות חייו. כמו אחרים מבני דורו הגיע ניצן בשנות החמישים אל צורת הרומן, כתיבה בעלת היקף רחב המתארת את התקופה ההיסטורית ואת חוויות מלחמת העצמאות. עם זאת, אף שמבחינות מסוימות ניצן הוא סופר בן זמנו הפועל במסגרת האידיאית והפואטית המשותפת לרבים מבני דורו, ניכר בכתיבתו קולו הייחודי.
    בשנות החמישים כתב שלושה רומנים: בינו לבינם (1953), צבת בצבת (1956) ויתד לאוהל (1960), טרילוגיה המתארת את קורותיה של משפחת ביקל ובניה בתקופת היישוב, במהלך מלחמת העצמאות ובשנותיה הראשונות של המדינה. הטרילוגיה מבוססת על הפואטיקה הנורמטיבית של סיפורת התקופה: תיאור של התפתחות היסטורית בסגנון ריאליסטי. היא מציגה את מה שנראה לניצן כקונפליקטים המרכזיים של התקופה, בעיקר בעיית היחיד המבקש לעצמו את מקומו בתוך הכלל, יחסי הדורות בין האבות המייסדים, החלוצים, לבין הבנים הלוחמים, הצברים, וכוחם וחולשתם של שני הדורות. ניצן לא תיאר את המלחמה כסיפור לעצמו, אלא במתכונת של רומן שיש בו מן הסממנים של סאגה משפחתית. עניינו המרכזי בטרילוגיה זו הוא ההשפעה של האירועים ההיסטוריים על חיי האנשים הפרטיים ועל חיי המשפחות.
    לאחר שלושת הרומנים הללו חזר ניצן לתקופת-מה אל הסיפור הקצר, והוציא בשנות השישים שני קבצים נוספים של סיפורים קצרים: בסוגריים (1964), שסיפוריו מתמקדים במצבו האקזיסטנציאליסטי של האדם; ומרחוב לרחוב, סיפורים אורבניים שרובם ככולם מתרחשים על רקע תל אביב. מאוחר יותר חזר לצורת הרומן בשעה גנובה (1972), הפורש את הקונפליקט של אלמנת מלחמה הנקלעת לסבך רגשי ותודעתי בין בעלה המת לבין אחיו התאום החי, ובין העבר להווה. בפתח הרומן מציב ניצן את המוטו: ״כל שעה שאיננה מלחמה ואיננה מוות היא שעה גנובה״. מוטו זה ממחיש את ההשקפה האקזיסטנציאליסטית המובלעת ברומן זה, שבאה לידי ביטוי גם ביצירותיו הבאות של המחבר, שבהן הגיבורים עורכים חשבון נפש על משמעות חייהם. כך גם ברומן צל של ספק (1985), שבמרכזו שלושה קשישים בבית אבות העורכים את חשבון חייהם בישיבה מתחת לעץ שעליו תלה את עצמו חברם קוהלת, המופיע ברומן כרוח רפאים. למופע הרפאים של קוהלת זה, ולשאלות שהוא שואל את חבריו, יש גוון הומוריסטי בולט, המאפק את הכבדות והרצינות המאפיינות את הפגישה בין החברים, ומשביח את הרומן.
    לצד יצירתו למבוגרים הקדיש ניצן מפועלו גם לילדים ולנוער. לדבריו, כתיבתו לילדים היתה בראשיתה מקרית וכרוכה בעריכת השבועון משמר לילדים החל ב-1950. מפעל נוסף של ניצן הוא תרגומם של סיפורים ואגדות עם מאנגלית ומגרמנית ועריכתם בקבצים המיועדים לילדים, לנוער ולמבוגרים כאחד, למשל הזאב, השועל והחמור ועוד שבעה סיפורים (1950); קשת פלאים (1962); מאטוק נער הקוטב (1964) ועוד. ניצן הקדיש את זמנו לחיפוש ולקריאת אלפי אגדות ומשלים מכל העולם ומכל הזמנים והריק אותם לעברית. כמו כן תירגם מגרמנית ספרים שלמים שפורסמו בהמשכים בשבועון שערך. משפרש לגמלאות חזר לעסוק בכתיבה למבוגרים. סיפוריו לילדים קובצו בארבעה קבצים: המדורה על שפת הירקון (1955); הגיבור הקטן (1959); סיפורו של ספן (1962); הצריף ברחוב הצפצפה (2000).
    בנוסף לכל אלה פירסם ניצן את הספרים בטרם עט (1997) ומהמגירה השלישית (1999) המעלים שאלות הנוגעות לתהליכי הכתיבה, ליחסים המורכבים בין הדמויות ולדילמה בין השאיפה לכסות לבין החשיפה העצמית. כמו כן ערך את P.E.N Israel 1991 – אנתולוגיה של ספרות ישראלית עכשווית מתורגמת לאנגלית. הוא זכה בפרסים שונים, בהם פרס היצירה על שם לוי אשכול (1984). אחדים מספריו תורגמו לכמה שפות. הוא לא זכה לתשומת לב ראויה מצד הביקורת.
מספריו האחרים: בסוגריים (1964); תופקוש (1975); האימפריה הפרטית של זמירי פיקאסו (1982); להיות עד (1993); ספירת מלאי (2000); פלירט עם המוות (2003).
    רעייתו, המחנכת נחמה ניצן, תירגמה ועיבדה סיפורי ילדים ופירסמה רשימות-ביקורת על ספרי-ילדים. בנם היה איש התיאטרון, עמרי ניצן.
שלמה ניצן נפטר בתל-אביב בכ״ח בשבט תשס״ו, 26 בפברואר 2006.
* לפי מכתב של שלמה ניצן אל ג. קרסל, נולד בכ״ד בכסלו תרפ״ג, 14 בדצמבר 1922, ועלה ארצה ב-1933. אולם לפי מסמכי הגירה ולפי החקוק על מצבתו, נולד ב-1921.


יצירות שלמה ניצן בפרויקט בן-יהודה

נכתב על-ידי הדי שייט עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, ארכיון גצל קרסל בספריה הלאומית בירושלים, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, המכון לתרגום ספרות עברית, ויקיפדיה]

ספריו:

  • מבצע חירם (תל-אביב : שרות התרבות של צבא ההגנה לישראל, 1949) <איורים – ס. ברם (בוברמן)>
  • חגים בחולות : סיפורים (בשני שערים: בצדי דרך : חצות) (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1949)
  • בינו לבינם : רומאן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ג)
  • המדורה על שפת הירקון (מרחביה : ספרית פועלים, הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, 1955) <סיפורים> <איורים – שמואל כץ>
  • שלשים ספור וספור (תל אביב : נ׳ טברסקי, תשט״ז 1955) <איורים – מ׳ אריה>
  • שלש משאלות : ועוד שמונה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • צבת בצבת : רומאן (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשט״ז)
  • משפט החיות : ועוד שמונה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • מעשה בטבעת : ועוד ארבעה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • מעשה בז׳אק השלומיאל : ועוד שמונה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • מעשה בדג של זהב : ועוד ארבעה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • חמישים ספור וספור : מבחר אגדות העמים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • הזאב, השועל והחמור : ועוד שבעה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • אלכסנדר הגדול בארץ המופלאה : ועוד חמשה ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשט״ז) <איורים – בינה גבירץ>
  • ידידות בערבה : ספורים (תל-אביב : י׳ צ׳צ׳יק, תשי״ח) <איורים – רנה דניאל>
  • בקבוק-הפלאים : אגדות וספורים (תל-אביב : י׳ צ׳צ׳יק, תשי״ח) <איורים – יהודית ארן>
  • יתד לאהל (מרחביה : ספרית פועלים, 1960) <רומאן>
  • הגבור הקטן : ספור מימי המכבים (תל-אביב : מ׳ ניומן, תש״ך) <איורים – צופיה לנגר>
  • הצריף ברחוב הצפצפות (ירושלים : תל אביב : מ׳ ניומן, תשכ״א 1960) <איורים – צופיה לנגר>
  • קשת פלאים : אסף ספורים ואגדות (תל אביב : עמיחי, תשכ״ב) <איורים – מאיר מוזס>
  • ספורו של ספן : ועוד ספורים (תל אביב : ש׳ זימזון, 1962) <איורים – שמואל כץ>
  • מאטוק נער הקטב : מבחר ספורים לבני הנעורים (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1964) <איורים – מאיר מוזס>
  • חמשים ספור וספור : מבחר אגדות העמים (תל אביב : מ׳ ניומן, תשכ״ד) <איורים – בינה גבירץ>
  • זר פלאים : מבחר אגדות עם (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1964) <איורים – מאיר מוזס>
  • בסוגרים : סיפורים (תל-אביב : מחברות לספרות, תשכ״ד)
  • מרחוב אל רחוב (תל אביב : אל׳ף, תשכ״ח) <סיפורים>
  • צעיף הפלאים : מבחר ספורים ואגדות (תל אביב : יבנה, תש״ל 1969) <איורים – מאיר מוזס>
  • המנגן האלמוני : מבחר אגדות וסיפורים לבני הנעורים (ירושלים : תל אביב : מ׳ ניומן, 1971) <איורים – בינה גבירץ>
  • מה קרה בתאי הטלפון : ועוד ספורים (תל אביב : מ׳ ניומן, 1971) <איורים – בינה גבירץ>
  • שעה גנובה (מרחביה ותל-אביב : ספרית פועלים, תשל״ג 1972) <סיפור>
  • גונב הכוכבים : 21 אגדות וספורים (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1972) <איורים – שמואל כץ>
  • תופקוש (רמת-גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד ״מסדה״, 1975) <רומן>
  • גביע הזהב : מבחר אגדות-עם (תל-אביב : עם עובד, תשל״ז 1976)
  • הגמד הערמומי (תל-אביב : יבנה, תשל״ד) <איורים – אריה גלזר>
  • השועל השבוי : כד מעשיות ומשלים (ירושלים : תל אביב : מ׳ ניומן, תשל״ד) <איורים – בינה גבירץ>
  • הדבר המיחד במינו בעולם : מבחר אגדות עם (תל אביב : זמורה, ביתן, מודן, תשל״ט 1979) <איורים – גיורא כרמי>
  • האימפריה הפרטית של זמירי-פיקאסו : רומאן (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982)
  • מלך הבקעה : מבחר אגדות עמים (תל-אביב : יבנה, תשמ״ב 1982) <איורים – יפה טלרק>
  • אדמה בים : סיפורים (תל-אביב : משרד הבטחון – ההוצאה לאור, תשמ״ה 1984)
  • צל של ספק (תל-אביב : ספרית מעריב, תשמ״ו 1985)
  • צבת בצבת : טרילוגיה (ירושלים : מוסד ביאליק, תש״ן 1990)
  • להיות עד : רומאן (ירושלים : כרמל, תשנ״ד 1993)
  • רומנסה בחורף : ארבעה סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשנ״ה 1995)
  • בטרם עט (תל אביב : תג, 1997) <״בטרם עט הוא לקט מגוון החושף את עולמו הרוחני של כותבו״>
  • מהמגירה השלישית (ירושלים : כרמל, תש״ס 1999) <״לקט של כמאה וחמישים קטעים שנוצרו במרוצת השנים כמוצר לווי לסיפורים״>
  • ספירת מלאי (תל אביב : ביתן, תש״ס 2000) <רומן>
  • צמחתי להיות לפניך : שירים קצרים (ירושלים : כרמל, תשס״ט 2009)
תרגום:
  • פזית וזפית / האחים גרים (תל אביב : מ׳ מזרחי, [תשכ״–]
  • חמוריקו / הינריך מריה דננבורג (ירושלים ; תל אביב : מ׳ ניומן, תשכ״ד 1963)
  • הפוני השחור / הינריך מריה דננבורג (ירושלים ; תל אביב : מ׳ ניומן, תשכ״ז)
  • מטה הפלאים של הקוסם הגדול / א. קיידן (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1967)
  • פיטי-דבוני הטיס האמיץ / קרסטן הצ׳ול (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1968)
  • פיטי-דבוני בארץ השלג / קרסטן הצ׳ול (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1968)
  • פיטי-דבוני אכר בכפר / קרסטן הצ׳ול (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1968)
  • דובאי ודוביקו : סוס הקרקס הגאה / שני סיפורים מאת ר׳ צימניק (תל-אביב : עם עובד, תשכ״ח)
  • יחפהפיה / ברתולד אוורבך (תל-אביב : עדי, תש״ל) <מהדורה שניה הופיעה בהוצאת כתר ב-1988>
  • יונה הדייג : הנמר הקטן מיערות גילגילו / שני סיפורים מאת ר׳ צימניק (תל-אביב : עם עובד, תשל״ד 1973)
  • היידי בת ההרים / יוהנה ספירי (ירושלים : כתר, 1983)
עריכה:
  • מסע לארץ הנגב : [הרפתקות אמיק וגמלו קלרגל] ; מסע למדבר יהודה / רנה הברון ; ציורים – חנן הברון (תל אביב : הוצאת הקבוץ המאחד, תשכ״ג 1963)
  • אגדות נבחרות / אנדרסן ; מסופרות עברית בידי יואב אביגדור (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1964)
  • השועל החכם : ספורים לילדים / כתובים עברית בידי יואב אביגור (תל אביב : מ׳ מזרחי, 1964)

על המחבר ויצירתו:

על ״חגים בחולות״
  • גורן, נתן. ״חגים בחולות״, סיפורים מאת שלמה ניצן. דורות, שבועון לספרות ולעניני חברה, שנה ראשונה, גל׳ ב׳ (ו׳ בתשרי תש״י, 29 בספטמבר 1949), עמ׳ 13–14.
על ״אדמה בים״
  • יפה, אברהם ב.  הכמיהה לחופים אחרים.  על המשמר, ח׳ באדר תשמ״ה, 1 במארס 1985, עמ׳ 16.
על ״צל של ספק״
  • בלאט, אברהם.  החיים כצל.  הצופה, י״ח בתמוז תשמ״ו, 25 ביולי 1986, עמ׳ 6.
  • כנעני, אברהם.  החשבון והחיים.  מעריב, י״ז באדר ב׳ תשמ״ו, 28 במארס 1986, עמ׳ 26.
על ״צבת בצבת״
על ״יתד לאוהל״
על ״מרחוב אל רחוב״
על ״שעה גנובה״
על ״האימפריה הפרטית של זמירי-פיקאסו״
  • אורן, יוסף. מייסד האימפריה ובנו. ידיעות אחרונות, ספרות,  י׳ באב תשמ״ב, 30 ביולי 1982, עמ׳ 21 <חזר ונדפס בספרו ציונות וצבריות ברומאן הישראלי (ראשון לציון : יחד, תש״ן 1990), עמ׳ 111–117.
  • דור, משה.  אין העולם נתפס אלא מתוך פנימו של האדם. בספרו: משוררים אינם רצים בלהקות : שיחות עם סופרים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״ה 1985), עמ׳ 91–98 <פורסם לראשונה ב׳מעריב׳ ב-1980>
  • הגורני-גרין, אברהם.  שלמה ניצן – קץ האימפריה. בספרו: משא ועיון : מסות על לשון, חינוך וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ׳ 114–116.
  • הלפרין, שרה.  לחיות עם הפחד.  מאזנים, כרך נ״ה, גל׳ 6 (1982), עמ׳ 15–18.
  • עינת, עמלה.  אימפריה תמורת חדר.   עתון 77, גל׳ 36 (1982), עמ׳ 57.
על ״להיות עד״
  • בסר, יעקב.  עם שלמה ניצן: ילדותי שלי אינה מופיעה בספרי – וזה מציק לי. על המשמר, י״ט בכסלו תשנ״ד, 3 בדצמבר 1993, עמ׳ 19 <ראיון עם צאת ספרו ״להיות עד: רומאן״>
  • הוס, אברהם.  מתן העדות.  עתון 77, גל׳ 171 (1994), עמ׳ 12–13, 43.
  • הלפרין, שרה.  שני הקולות שביצירת הספרות.  דבר, ז׳ באדר תשנ״ד, 18 בפברואר 1994, עמ׳ 26.
  • הלפרין, שרה.  מחאה ספרותית. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ס״ח, גל׳ 5 (שבט תשנ״ד, פברואר 1994), עמ׳ 53–55.
  • וילף, מיכאל.  עדות מרשיעה. על המשמר, כ״ד בטבת תשנ״ד, 7 בינואר 1994, עמ׳19.
  • מלכין, יעקב.  סופר הנאמן לאופי גיבורו.  הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 45 (כ״ב בטבת תשנ״ד, 5 בינואר 1994), עמ׳ 4.
  • רובינשטיין, בלהה.  גרישה גפן, עיתונאי (מיל.) ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י״ב בכסלו תשנ״ד, 26 בנובמבר 1993, עמ׳ 30–31.
על ״רומנסה בחורף״
  • לאופר, רות.  הרומנסה האנושית.  עתון 77, גל׳ 190 (חשון תשנ״ו, נובמבר 1995), עמ׳ 12.
  • פרי, לילי. עולם מוזר, או שמא עולם תקין עד אימה. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 157 (ח׳ באדר תשנ״ו, 28 בפברואר 1996), עמ׳ 6.
על ״צמחתי להיות לפניך״
על ״היידי בת ההרים״ ליוהנה ספירי
קישורים:

Wikidata – Q16130230 J9U – 987007300220505171 NLI – 000207761 LC – n88011854 VIAF – 26141007
עודכן לאחרונה: 7 בדצמבר 2021

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף