אלכסנדר פן (1906־1972)

Alexander Penn

אלכסנדר פן נולד כנראה בעיירה אקימובקה בדרום אוקראינה*  בי"ט בשבט תרס"ו, 14 בפברואר 1906 בבית סבו, הצייד-דייג, בעת ביקור אמו אצל אביה. עד גיל עשר גדל בבית הסב ועם מותו נדד על פני רוסיה בחיפושים אחר הוריו. לבסוף מצא את אביו (אמו נפטרה בינתיים) ומשפחתו בפיאטיגורסק בקווקז הצפוני. בימי-נדודים אלה החל בכתיבתו, שעודדה ע"י אביו (יוסף בן יצחק) שהיה מחנך למופת, וכן בהשפעת יצירתו של לרמונטוב. ב-1920 עבר למוסקבה בה למד ב"אינסטיטוט הממלכתי לניב" וכן בטכניון הממלכתי לראינוע. עסק בספורט האיגרוף והשתתף בתחרויות. בהדרכתו של זקן משוררי רוסיה בימים ההם, איוואן רוקאווישניקוב, התוודע למשוררים מרובים ובהם מאיאקובסקי, יסנין ופסטרנק. קלט ועיכל השפעות וב-1920 פירסם את שירו הראשון "בן-הפקר" בכתב-העת הספרותי "קרסטיאנסקאיה ניבה", בעריכתם של יסנין ואויישין.  פן נאסר בשנת 1926 בעוון פעילות ציונית בברית המועצות והוגלה לאוזבקיסטן על גבול אירן. פעמים אחדות נמלט ונלכד. הוא פרסם שירים בגנות השלטון ובכלא פגש חבורה ציונית נלהבת, עמה עלה לארץ. הוא הרבה לצטט משירי ביאליק וטשרניחובסקי, ואהב להסתגר ולהתבודד. לא אחת התעמת עם שלטונות הכלא ואף עם עמיתיו לתא. במוסקבה הציעה לו אשתו של מקסים גורקי – פישקובה, שעמדה בראש אגודה לעזרה לאסירים פוליטיים, להימלט מברית המועצות לארץ ודאגה לו לסרטיפיקט.  וכך הגיע בשנת 1927 על סיפון האונייה "נובורוסיסק" לחופי יפו, משוחרר כהגדרתו "מהגבנון של העיירה ובריא יותר בהשתרשותי בארץ ובאהבתי אותה". הוא היה שותף לניסיונה של קבוצת "השחר" מרחובות להתיישב על אדמת רוחמה ולייסד בה התיישבות חקלאית.  הוא עבד בפרדסים, בבנין ובשמירה וכן היה מראשוני המאמנים לאיגרוף ב'הפועל' תל-אביב. הקים יחד עם נתן אקסלרוד את הסטודיה הראשונה בארץ לראינוע (בשם "מולדת").  באותה תקופה חיזר אחרי בלה דון, שהיתה אהובת ידידו, אך היא דחתה אותו. הוא איים כי אם לא תיענה לחיזוריו יירה בעצמו. ואכן כך עשה. בלה הוקסמה מן המעשה, ועברה לגור עם פן ברחובות הסמוכה לרוחמה.  כעבור מספר חודשים, נישאו בלה ופן ונולדה בתו הראשונה – זרובבלה. מערכת היחסים ביניהם ארכה שלוש שנים, עד שפגש בחנה רובינא.  מספר שנים, בשנות השלושים, היה אלכסנדר פן  בוועדת הרפרטואר של "הבימה", ובט"ו בשבט 1934 נולדה בתו אילנה רובינא.  באותם ימים פגש פן ברחל לופטגלס, שהיתה אחות.  כמה חודשים לאחר שנפרד מחנה רובינא פגש בה פן. רחל התאהבה בו וחייה נקשרו בחייו עד כניעה. עד מהרה הרתה וילדה בת:  "סינילגה", על שם שלגיה הרוסית.    פן הצטרף לשורות המפלגה הקומוניסטית הארץ-ישראלית, וקשר קשרים עם הנהגתה הבכירה ומ-1947 היה העורך הראשי של המוסף לספרות ולאמנות של "קול העם". בשנת 1956 סייעה לו המפלגה להוציא את ספר שיריו הראשון "לאורך הדרך" בהוצאת המפלגה, שדרשה כי הספר יהיה מבחר משיריו ויהיה מותאם להשקפותיה – תמיכה ללא סייג בברית המועצות ואהדת הקומוניזם.  הקריירה הספרותית בארץ של פן, החלה עם שיר שכתב ברוסית על אליהו הנביא (אחר-כך כתבו בעברית). נסיונו השירי העברי הראשון מ-1928 ("עדיין לא") ראה אור רק לאחר שנים רבות. ב"כתובים" ובעידודו של אברהם שלונסקי החל לפרסם שיריו (1929), שהיו אולי הראשונים למשורר עברי שלמד עברית בארץ. היתה זו בעיקרה שירה לירית, התרפקות על נוף הארץ ("מולדת חדשה"). הוא היה חלוצו של הפזמון הפוליטי-האקטואלי, לו נקבע מדור קבוע ב"דבר" (בראשית שנות השלושים). שיריו נתפרסמו ב"כתובים", "מאזנים", "דבר" ו"טורים". הוא גם כתב שירים שהולחנו והושרו ("הבו לבנים", "אדמה, אדמתי").  ב-1934 חל, לדבריו, מפנה בשירתו, שכן החל לקצץ בשירתו הלירית ןלטפח את השירה החברתית והפוליטית ולהקדישה "למאבק אקטיבי בשירות הסוציאליזם והשלום". שירה זו, שנדפסה בעיקר בעיתון החוגים המרכסיסטיים "במפנה", נפתחה ב'חזון ז'נבה' (תרצ"ד), שהיתה, לדבריו לאחר שנים, "בסיסה הראשון של ליריקה סוציאלית-פוליטית בשירת הארץ" וכן "מפנה-דרך בהשקפת עולמו הפיוטית של המחבר".  אחרי זה באו שיריו: "נגד!" (1935), שבו ראה "המחבר את תעודת זהותו הפיוטית-החברתית בשירה העברית", "אחד במאי", "ספרד על המוקד", "תבל במצור" (עם ראשית מלחמת רוסיה-גרמניה (1941־1942) ועוד כשם שליווה את ימי המאבק וההעפלה בשירו "לעומד על דמי" ואת מלחמת השחרור ב"בלדה על שלושים וחמשה". אף מצויות אצלו פואימות מקראיות ("הגר" ו"משה"). את קטרוגו על ספרות הדור ובמיוחד על השירה ביטא בשיר פולמוסי-סאטירי "היום", שהוא, לדבריו, ה"אני-מאמין" הספרותי שלו. ספר שיריו הופיע בתרגום לרוסית בברית-המועצות - הראשון בשירה העברית החדשה ("הלב בדרך". 1965.  חלק מהשירים תורגם בידי עצמו והיתר בידי אחרים). שיריו כונסו בימי חייו בשם "לאורך הדרך" (1956. מהד' שנייה בצירוף הקדמה חדשה שלו יצאה ב-1958 עם  מסה מקפת עליו ועל יצירתו מאת מיכאל הרסגור).
לאחר מותו, בה' באייר תשל"ב, 19 באפריל 1972, ראה אור הספר "היה או לא היה", שהיה מבחר שירים חדש בעריכת יוסי גמזו. כעבור חמש שנים (1977), יצא לאור בהוצאת הקיבוץ המאוחד מבחר שירים נוסף – "רחוב העצב החד סטרי". שיריו זכו לפופולריות רבה והולחנו. בשנת 1985 יצא לאור הספר "לילות בלי גג", שכינס את המבחר הגדול ביותר משירי פן – הן על סמך קבצי השירה הקודמים והן על סמך ארכיון פן וארכיון שלונסקי, וכן על סמך השבועון "במאבק", שהיה ביטאון החוגים המרקסיסטיים ופועלי ציון שמאל. שיריו נדפסו ברבים מכתבי העת: "כתובים", "טורים", "ששה פרקי שירה", "עתים", "אורלוגין", "מאזניים", "גזית" ועוד.
[* הסיפור שנולד בבנז'ני-קולימסק, על גדות ים-הקרח הצפוני, הוא חלק ממיתוס שיצר - ראו בספרה של חגית הלפרין "צבע החיים"]

ספריו:

  • חזון ג'יניבה : פואימה (תל אביב : במפנה, תרצ"ה)
  • תבל במצור : פלאקאט פיוטי (תל-אביב : ספרים טובים, 1948) <שירים>
  • כולם כאחד : מחזה בשלוש מערכות, שבע תמונות (תל אביב : י' שינפלד, 1952) <עם צבי בן-חיים>
  • לארך הדרך : מבחר שירים (תל אביב : מדע וחיים, 1956) <ציורים ותחריטים, גרשון קניספל >
  • Сердце в пути : стихи (Москва : Изд-во "Худож. лит-ра", 1965) שירים של אלכסנדר פן בתרגום לרוסית
  • היה או לא היה : מבחר כתובים (תל-אביב : ב' צ'ריקובר, תשל"ב) <ליקט, ערך והוסיף מבוא ובאורים יוסי גמזו>
  • רחוב העצב החד-סיטרי (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל"ז) <בחר עוזי שביט ; הרישומים - מעשה ידיו של אלכסנדר פן> <שירים>
  • לילות בלי גג : מבחר שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ה 1985) <מבחר והקדמה, עוזי שביט> <מהדורה מורחבת ומתוקנת הופיעה באותה שנה>
  • השירים / ערכו חגית הלפרין ועוזי שביט (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : מכון כץ, המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, אוניברסיטת תל-אביב, 2005). 2 כר'.

תרגום ועריכה:

  • מבחר שירים / ולדימיר מיקובסקי (מרחביה : ספרית פועלים, 1950)
  • Поэты Израиля : перевод с иврит, идиш и арабского под редакцей / Бориса Слуцкого (Москва : Изд-во иностранной литературы, 1963) אנתולוגיה של שירים ישראליים מתורגמים לרוסית מעברית, יידיש וערבית ־
  • מבחר שירים : תרגום מאידיש / יעקב שטרנברג (תל אביב : ארגון יוצאי ליפקני, 1967)
  • לבעור תמיד : מבחר שירים / חיה קדמון (תל אביב : תרבות לעם, 1971) <בעריכת ועדה בהשתתפות אלכסנדר פן>
  • 150.000.000 : פואמה / ולאדימיר מאיאקובסקי (תל אביב : תג, 1996) (הנה, 13) <רישומים מאת גרשון קניספל>

על המחבר ויצירתו:

ספרים
  • הלפרין, חגית.  שלכת כוכבים : אלכסנדר פן - חייו ויצירתו עד 1940 (תל אביב : פפירוס, תשמ"ט 1989)
  • הלפרין, חגית.  צבע החיים : חייו ויצירתו של אלכסנדר פן  (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד : המרכז לחקר הספרות והתרבות העברית על שם לאורה שוורץ-קיפ, אוניברסיטת תל-אביב, 2007)
    התוכן.
    על הספר:
    • בן, מנחם.  כשביאליק התאבק עם פן.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ט"ז בתשרי תשס"ח, 28 בספטמבר 2007, עמ' 29.
    • בן-דוד, יערה.  אלכסנדר פן - האמת והמיתוס.  מאזנים, כרך פ"א, גל' 2 (אדר א' תשס"ח, פברואר 2008), עמ' 22־23.
    • בר-און, יעקב.  אגדת פן.  מקור ראשון, שבת, ו' בכסלו תשס"ח, 16 בנובמבר 2007, עמ' 10־11, 19 <שיחה עם סינילגה, בתו של אלכסנדר פן, עם צאת הביוגרפיה>
    • חרמוני, מתן.  לפייס את אלכסנדר פן.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 768 (ד' בכסלו תשס"ח, 14 בנובמבר 2007), עמ' 8.
    • לאור, יצחק.  בתוך הלווייתן של מפא"י.  הארץ, תרבות וספרות, ל' בתשרי תשס"ח, 12 באוקטובר 2007, עמ' 2.
    • צימרמן, עקיבא.  היה או לא היה.  הצופה, המוסף, כ"ה בשבט תשס"ח, 1 בפברואר 2008, עמ' 12.
    • קרפל, דליה.  היה רע לתפארת.  הארץ, מוסף שבועי, י"ז באלול תשס"ז, 31 באוגוסט 2007, עמ' 39־42 <שיחה עם חגית הלפרין על אלכסנדר פן עם הופעת הספר>
מאמרים
  • אלון, הגר.  קשרי משפחה : על שני שירים של אלכסנדר פן.  עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ'  18־19.
  • גנוסר, יאירה.  ככה לחתוך משורר.  עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 14־15.
  • דור, משה. אלכסנדר פן – בן 60.   על המשמר, כ"ח בשבט תשכ"ו, 18 בפברואר 1966, עמ' 5.
  • דורון, מיכל.  הטווס : אלכסנדר פן על ספת הגרפולוג.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 2 (תשרי-חשון תשס"ט, אוקובר 2008), עמ' 5.
  • הלפרין, חגית.  "גוי של שבת" : יחסו של אלכסנדר פן לח"נ ביאליק.   עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 23־25.
  • הלפרין, חגית. הסנדק : שלונסקי חונך את ביכורי שירתם של נתן אלתרמן ואלכסנדר פן.  גג : כתב עת לספרות,  גל' 22 (קיץ 2010), עמ' 36־43.
  • הלפרין, חגית.   הקטנים אוהבים אגדות, הגדולים פוחדים לשכוח.  הארץ, תרבות וספרות, ג' באייר תשע"ב, 25 באפריל 2012, עמ' 2 <על ששה גלגולים של שיר מאת אלכסנדר פן>
  • הלפרין, חגית.  הדרך השנייה : האלטרנטיבה הקומוניסטית של אלכסנדר פן למגש הכסף של אלתרמן. הדור: השנתון העברי של אמריקה (תשע"ה 2015), עמ' 114־122.
  • הלפרין, חגית.  אלכסנדר פן או 'יסנין העברי'.  בקורת ופרשנות, חוב' 45 (תשע"ז 2017), עמ' 121־135.
  • חנוביץ, גרשון. היה או לא היה. בספרו:  רבדים : מסות על יצירות ספרות (תל-אביב : אל"ף, תשל"ו 1976), עמ' 32־35.
  • לויתן, עמוס.  חיבוק לאלכסנדר פן.  עתון 77, גל' 300 (ניסן תשס"ה, מארס-אפריל 2005), עמ' 52 <על שירו ללא כותרת "שמים בקשו רחמים עלי..." ('השירים' <2005>, עמ' 532)>
  • לפידוס, רינה.  זיקתו של אלכסנדר פן לשירת סרגי יסנין.  דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג', כרך 2 (1989), עמ' 159־166.
  • לפידוס, רינה.  בין שלגים לחמסין – זיקתה של שירת אלכסנדר פן לשירתו של סרגי יסנין.  בספרה: בנות לבנה בזעם החמסין : הספרות העברית וזיקותיה לספרות הרוסית. כרך ראשון (ירושלים : כרמל, תשס"ט 2009), עמ' 251־285.
  • מיכאל, סמי.  אלכסנדר פן - שחקן ענק על במה זעירה.  עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 16.
  • מירון, כרמית.  "להיות קומוניסט יהודי".  עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ'  17.
  • נגב, אילת.  כל חייו היו אגדה. בספרה: שיחות אינטימיות (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ' 73־78 <שיחות עם סינילגה פן-אייזנשרייבר, בתו של אלכסנדר פן, על אביה>
  • נגב, אילת.  יד חנה.  ידיעות אחרונות, 7 ימים, כ"ו בתשרי תשנ"ו, 20 באוקטובר 1995, עמ' 52־58 <על חנה רובינא ואלכסנדר פן>
  • סומך, ששון.  ערב-ערב עם אלכסנדר פן.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בטבת תשס"ז, 12 בינואר 2007, עמ' 2.
  • ע"ח. לאן מביאה הקנאות : לביקורתו של א.ב. יפה [ב'על המשמר' מה-26 באפריל 1957] על שירי אלכסנדר פן. קול העם, ד' באייר תשי"ז, 5 במאי 1957, עמ' 3, 5.
  • פז, יובל. נגד זמנים מודרניים: אלכסנדר פן וצ'רלי צ'פלין - זמן האדם הפשוט. עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 20־22. <ביצירתם העמידו פן וצ'פלין את מעמד המדוכאים במאבק עיקש נגד האטימות והניכור הקפיטליסטיים, שביקשו לדרוס את האדם הפשוט וראו בו עבד בשירות האימפריה. למרות השתייכותם למדוכאים, ידעו השניים להשתמש בכל האמצעים שעמדו לרשותם – ולנצח>
  • פן-אייזנשרייבר, סינילגה.  "היה הרבה מאוד רע ומעט לתפארת".  עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 29־31 <ראיינה - דפנה שחורי>
על "לאורך הדרך"
  • הרסגור, מיכאל. נצחונו המנוגן של השיר : עם הופעת "לאורך הדרך", מבחר שיריו של אלכסנדר פן. קול העם, כ"ו באדר ב' תשי"ז, 29 במארס 1957, עמ' 4.
על "השירים"
  • אדיבי-שושן, אסתי. "כל אחד יכול למצוא את פן שלו". עתון 77, גל' 305 (חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 26־28 <שיחה עם עורכי הספר: חגית הלפרין ועוזי שביט>
  • וייכרט, רפי.  "כי חי אני שנת אור בכל שנייה של חושך".  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"א בתשרי תשס"ו, 14 באוקטובר 2005, עמ'  23.
  • לאור, יצחק. עשיית צדק עם משורר. הארץ, מוסף ספרים, גל' 663 (ז' בחשוון תשס"ו, 9 בנובמבר 2005), עמ' 1, 12.
  • שי, אלי.  נסיך השירה המושלגת כמעט נוגע בכתר.  קשת החדשה, חוב' 17 (סתיו 2006), עמ'  163־174.
קישורים:


[עודכן לאחרונה: כ"ט בנובמבר 2017]

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף