דוד
רוקח (אפוטקר), משורר ומתרגם, נולד
בלבוב (כיום בתחומי אוקראינה) בכ״א בתמוז תרע״ו, 22 ביולי 1916. למד ב״חדר מתוקן״ ואחר כך בגימנסיה העברית בעירו. עלה ארצה ב-1934 ועבד בסלילת כבישים ובקטיף פרי
הדר. למד ספרות עברית, משפטים, ולבסוף - הנדסת חשמל. התיישב בתל-אביב, נישא
והיה אב לשתי בנות.
פירסם שנים-עשר ספרי שירה. שיריו הראשונים נכתבו בפולנית ופורסמו ב-1930 מעל דפי העיתון Chwila שראה אור בלבוב. ב-1934 פורסם ספרו הראשון ביידיש,
צווישן ספירות (בין ספירות), בוורשה בשמו המקורי של הכותב, דוד אפטייקער. שירו הראשון בעברית,
״ירושלים״, נדפס ב-1935 בעיתון הארץ. ב-1939 השתתף בכתב העת ספרות צעירה שערך
יהושע בר-יוסף. ב-1942 הדפיס משיריו בילקוט ירושלמי לדברי ספרות. הרבה לפרסם משיריו בעיתונים ובכתבי עת, ובהם
גזית, הצופה, מאזניים, סיני וכנסת.
ספר שיריו העברי הראשון, בגשר היעוד (ה' לוונשטיין), ראה אור ב-1939, בלוויית הקדמה מאת
ר' בנימין. בשירים ניתן ביטוי למתח בין עברו של המשורר בפולין לבין הוויית החיים בארץ ישראל. כעבור שנתיים פירסם את ספרו
ימים עשנים. לאחר שתיקה ארוכה ראה אור ב-1954 ספרו השלישי, מועדי ערגה. הספר עומד, רובו ככולו, בסימן אובדנו של העולם היהודי במזרח-אירופה:
״זֶרֶם ּהָאֵיתָנִים כִּמְחוֹל מַחֲַנַיִם./ נֵד עַל נֵד יָעׂז עַד מָרוׂם./ יְקוּם זוׂעֵם,/ אֵיךְ עָמְקוּ חַיֵּי-רֶגַע מוּל הַתְּהוׂם…״
(בחוף ים). שירתו מתאפיינת בליריות כבושה: השירים קצרים ועל פי רוב ניתן בהם ביטוי לעולמו של היחיד. בנופים הרחבים ובדימויים שניטלו מן הטבע הדומם משתקפים הלכי הנפש של הדובר. מוטיב חשוב בשירתו הוא ירושלים ונופיה.
בכל תקופותיה היתה שירתו זרה למגמות הפואטיות המרכזיות בשירה העברית, בפרט לאסכולה הסימבוליסטית שעמדה בשיא כוחה כשהחל את דרכו כמשורר.
״בן בלא דור ובלא אסכולה״, כתב עליו אהרן אפלפלד (1985) במלאות שלושים יום למותו. בארץ זכתה שירתו לתשומת לב מצד מעטים, ואולם באירופה, ובפרט בגרמניה ובשווייץ, התברכה בקהל קוראים קשוב. שבעה מספריו ראו אור בתרגום לגרמנית. עם מתרגמיו לגרמנית נמנים המחזאי השוויצרי פרידריך דירנמאט והמשוררים פאול צלאן ואריך פריד, שנעזרו לצורך כך במשורר עצמו. המשורר והסופר
אנטון שמאס תירגם משיריו לערבית. שיריו תורגמו גם לאנגלית, לגרמנית, לשבדית, לספרדית, לקטלנית ולצרפתית.
השתתף ב-1976 בעריכת תוכנית הלימודים לספרות לבתי הספר הממלכתיים-דתיים. משנות השישים עסק גם ברישום ובציור בטכניקות שונות. בציוריו משתקף הצמצום הלירי המאפיין גם את שירתו. הציורים והרישומים הודפסו גם לצד שיריו בעיתונים ובספרים שהוציא. תערוכה מציוריו הוצגה באקדמיה לאמנויות בברלין ב-1984. בירושלים הוצגו כמה מציוריו בתערוכה
״משוררים בחומר אחר״ (1990). ב-1986 פירסמו בנותיו בספר גבולות הערגה שירים שהותיר בעיזבונו.
דוד רוקח
נפטר לפתע בעת ביקור בגרמניה בט' בסיון תשמ״ה, 29 במאי 1985.
Eyes in the rock: selected poems / translated from the Hebrew by
Bernard Lewis … and others (London : Rapp & Whiting, 1968)
Les Yeux dans le rocher / traduit de l'hébreu par Claude Vigée ; Préface de Jean Starobinski (Paris : J. Corti, 1968)
ולא בא יום אחר (תל-אביב : דגה, תשכ״ט) <תורגם לגרמנית>
Kein anderer Tag : Gedichte / aus dem Hebräishen übertragen von Johanna Renate Döring und Erich Fried unter Mitwirkung des Autors (Frankfurt am Main : Fischer, 1971)
ולא בא יום אחר (תל-אביב : דגה, תשל״ג) <מהד' 2 (ערוכה מחדש)>
Red earth / David Rokeah (London : Secker and Warburg, 1974) Translation of poems originally written in Hebrew
עיר שזמנה קיץ (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1975)
Wo Stachelrosen wachsen : Gedichte / aus dem Hebräischen (unter Mitwirkung des Autors) übertragen von Paul Celan ... et al. (Frankfurt am Main : S. Fischer, 1976)
טוחן אבנים : שירים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשמ״א 1981)
Jerusalem : Gedichte / aus dem Hebräischen (unter Mitwirkung des Autors) übersetzt von Henriette Beese ... et al. (München : C. Hanser, 1981)
Du hörst es immer : Gedichte / aus dem Hebräischen unter Mitwirkung des Autors übertragen von Henriette Beese, Erich Fried, Heinz Holliger, Michael Krüger (München : C. Hanser, 1985)
Coloms Missatgers Aturats a L'ampit de la finestra / traduccio I proleg d'Eduard Feliu (Barcelona : Edicions del Mall, 1985)
Nicht Tag, nicht Nacht : ausgewählte Gedichte / aus dem Hebräischen unter Mitwirkung des Autors übertragen von Henriette Beese [et al.] ; herausgegeben und mit einem Nachwort von Michael Krüger (Frankfurt am Main : Fischer Taschenbuch Verlag, 1986)
קורצווייל, ברוך. הנוף בשירי דוד רוקח.
הארץ, 3 בדצמבר 1963. <חזר ונדפס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשמ״ב 1982), עמ' 215־220>
Bodenheimer, Alfred. Das Wiedererkennen des Unbekannten : zu Paul Celans Übersetzung des Gedichts
״Banechar״ von David Rokeah. In:
Poetik der Transformation : Paul Celan - Übersetzer und übersetzt / Hrsg. von Alfred Bodenheimer und
Shimon Sandbank (Tübingen: Max Niemeyer, 1999), pp. 129-136.
Hartung, Harald. Ein schwarzer Stein aus Jerusalem : der Lyriker David Rokeah.
Literatur und Kritik, no. 187-188 (Sept.-Oct. 1984), pp. 364-395.
Holliger, Heinz.Tonscherben : Orchester-Fragmente : in memoriam David Rokeah (1916-1985) (1985) (Mainz : B. Schott's Söhne ; New York : Schott Music Corp., 1985)
בלאט, אברהם. שירת ההלך. הצופה, כ״ז בסיון תשמ״ט, 30 ביוני 1989, עמ' 6.
הגורני, אברהם. תעתועי ה״התקבלות״. דבר,
ג' באדר ב' תשמ״ט, 10 במארס 1989, עמ' 18 <חזר ונדפס בספרו: משא ועיון : מסות על לשון, חינוך
וספרות (תל אביב : אור עם, תשנ״ג 1992), עמ' 184־187>
שוהם, חיים. שירה לבדד : ארבע שנים לפטירתו של דוד רוקח. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ״ז בסיון תשמ״ט, 30 ביוני 1989, עמ' 21, 25.