סופר
ומחזאי. נולד
בירושלים בי"ג בטבת תרצ"ג, 11 בינואר 1933. דור ששי מצד משפחת אביו, הסופר יהושע בר-יוסף, שחיה בצפת ובירושלים העתיקה, ודור שמיני ואולי יותר מזה מצד משפחת אמו, ציפורה ז"ל, שחיה בחברון ובירושלים העתיקה.
למד שנה אחת ב"חדר" וב"בית ספר עממי דתי לבנים". אחר כך בתל אביב המשיך את לימודיו בבית חינוך תיכון. חניך "השומר הצעיר". באוניברסיטה העברית בירושלים למד לתואר ראשון פילוסופיה עברית וקבלה וספרות אנגלית
(1961).
התפרנס בעבודות שונות. בין השאר שירת בצי הסוחר והיה גם קבלן שיפוצים. בעיקר עבד כעיתונאי וכעורך. היה גם כתב צבאי במסגרת שרות המילואים שלו במלחמות ששת הימים, יום הכיפורים ובמלחמת לבנון.
מ-1953 עבד בעתונות ומ-1961 במכון לתרגום ספרות עברית ללועזית. סיפוריו
הראשונים פורסמו ב-1951 בכתב-העת הספרותי 'משא' ומאז פירסם קבצי סיפורים,
מחזות ורומאנים. ספריו הראשונים פורסמו בשמו הבדוי: יוסף בר. מזה כעשרים שנה עיקר פרנסתו על הכנסות מהמחזות שלו בארץ ובחוץ לארץ. ראשית כתיבתו פרוזה. קבצי הסיפורים "שפתיים מלוחות" ו"בורות המים", ושתי נובלות "דליקה באזור האש" ו"חייו ומותו של יונתן ארגמן". ב-1963 בתיאטרון הקאמרי המחזה הראשון שלו "טורא", ומאז הוא כותב רק מחזות. גם שני מחזות-רדיו, "תרנגול של כפרות" ו"מכשף השקר" ששודרו בישראל ובאירופה.
במשך כמעט ארבעים שנה הוצגו ארבעה עשר מחזות שלו בכל התיאטרונים הרפורטואריים בישראל. כמה ממחזותיו יצאו לאור בארץ.
ב-1974 הוענק לו פרס הנשיא שזר למחזאות וב-2003 הוענק לו פרס ישראל.
אחדים ממחזותיו מוצגים כבר שנים בהצלחה בחוץ לארץ ובעיקר ברוסיה, אוקראינה, לטביה (גם בטלויזיה הלטבית), פולין, צ'כיה (גם בטלויזיה הצ'כית), ברזיל, סקוטלנד, ובאחרונה גם בהודו, שם הוצגו "אנשים קשים", "הפרדס" ו"זהב".
"אנשים קשים" מוצג למעלה מעשר שנים ברציפות במוסקבה ("סוברמניק"), בפטרבורג ("קומדיה ע"ש אקימוב") ובתיאטרונים מרכזיים אחרים ברחבי רוסיה וברית-המועצות לשעבר. המחזה זיכה כמה ממבצעיו בפרסים ראשונים על משחק ובימוי. איתו מוצגים גם "הפרדס" ו"זהב". ובאחרונה מוצג "זה הים הגדול" בבכורה עולמית בתיאטרון "הגדה השמאלית" שבקייב.
היה נשוי למשוררת
דליה רביקוביץ ואחר מכן לחמוטל בר-יוסף. ילדיו: ציפורי, רחל, מנחם, אביגדור
ז"ל.
הכבשה : מחזה בשתי מערכות (תל-אביב : אנילי, תש"ל 1970)
<איורים, אריה
נבון>
אנשים קשים : מין קומדיה בשתי מערכות (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים
להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ג 1973) <תורגם
לאנגלית ולרוסית>
Difficult people : a comedy of sorts / translated from the Hebrew (Tel-Aviv : Institute for the Translation of Hebrew Literature, 1975)
Трудные люди : и другие пьесы / Йосеф Бар-Йосеф ; Перевод с иврита, Светланы
Шенбрунн (Москва : Текст, 2001)
חגיגת חורף : מחזה (סביון : פן - הוצאה לאור, 1992)
זה הים הגדול. הזהב של אלקה (ירושלים : כרמל, תשנ"ט 1999) <מחזות>
לא בבית הזה : רומאן (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ז 2007) <עריכה - מנחם פרי>
למי אכפת מחלומות : רומן (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2009) <עריכה - יגאל שוורץ>
תמרה (אור יהודה : זמורה-ביתן ; בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ע 2010) <עריכה - יגאל שוורץ>
אנשים קשים : מחזות 1963־2010
(אור יהודה : דביר ; באר שבע : הקשרים, המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית
והישראלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ב 2011) <קובץ
הכולל 19 מחזות. כולל פתיח על מחזותיו של בר-יוסף מאת ילנה טרטקובסקי>
הזקן הזה הקירח על האופניים (רעננה : אבן חושן, תשע"ה 2015)
<רומן אוטוביוגרפי>
חזקיה, קרין. "זה לא רק הים, זה
כל מה שמאחוריו" : הקסם בחוצבמה והבדידות על הבמה במחזותיו של יוסף בר
יוסף.בתוך: צפייה חוזרת :
עיון מחודש במחזאות מקור / בעריכת זהבה כספי וגד
קינר (באר שבע : הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ג
2013), עמ' 189־207.
על "חייו ומותו של יונתן ארגמן"
מוקד, גבריאל.
מכתב לעורך [בעניין הביקורת של אברהם שאנן על "חייו ומותו של יונתן
ארגמן" מאת יוסף בר-יוסף]. דבר, מוסף לספרות ולאמנות, א'
באלול תשי"ט, 4 בספטמבר 1959, עמ' 6.
שאנן, אברהם.ספרות שהתאבנה?דבר, מוסף לספרות ולאמנות, י"ז באב תשי"ט, 21 באוגוסט 1959, עמ' 5,
6 <המשך>
<הגיב על כך גבריאל מוקד במכתב לעורך - ראה לעיל>
על "בורות המים"
מוקד, גבריאל. הישג אמנותי של מספר
צעיר : על 'בורות המים' מאת יוסף בר-יוסף. ידיעות אחרונות, 1963 <חזר
ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית
של
דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 67־69>
על "זה הים הגדול, הזהב של אלקה"
לאור, יצחק. הריאליזם המובס. הארץ, תרבות וספרות, י' באדר תשנ"ט, 26 בפברואר 1999, עמ' ב 15.