לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

גַיל הראבן (1959) 

<בהכנה>

Gail Hareven 

ילידת ירושלים, בתם של שולמית ואלוף הראבן למדה מדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ותלמוד ופילוסופיה יהודית במכון שלום הרטמן בירושלים. כתבה טורים ב"חדשות", ב"מעריב", ב"ליידי גלובס" וב"Jerusalem Report"; ביקורות ספרים ב"כל העיר", במוסף "ספרים" של "הארץ" וב- YNET. פרסמה מסות בכתבי עת שונים בישראל ובארה"ב, ביניהם: "פנים", "מסע אחר", "תיקון" ו"לילית". מלמדת במכללת "עלמא", ב"אסכולות" של האוניברסיטה הפתוחה, בביה"ס לקולנוע "מעלה", במשכנות שאננים, בבית שמואל ובבית-הסופר בירושלים. כתבה מספר מחזות: אגדה חדשה (פרס הרי הרשון); מסע הדוד מקס (מקום שני בפסטיבל תיאטרון ילדים, חיפה); חגיגה בבילגיניה; והמופע של רפונזל.  ספרה "שאהבה נפשי" זיכה אותה בפרס ספיר לשנת 2002. כמו כן השתתפה בשש אנתולוגיות ספרותיות.  בתשס"ו נבחרה לחברה יועצת  באקדמיה ללשון העברית ובשנת תשע"א נבחרה כחברה מלאה לאקדמיה. גיל הראבן נשואה לאמנון לורד והם הורים לשתי בנות.
[מקורות: לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, גרנות, ויקיפדיה, ithl]
[צילום: האקדמיה ללשון העברית]

ספריה:

  • אגדה חדשה (תל-אביב : עם עובד, תשמ"ו 1986) <איורים, איציק רנרט>
  • תקוה, אם נתעקש : עם עולים ועם עצמנו (תל-אביב : עם עובד, תשנ"ב 1992) <ספר תיעודי על העלייה החדשה מרוסיה>
  • ארוחת צהריים עם אמא (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ד 1993) <עריכה - חיים פסח>
  • הסיפור האמיתי (תל-אביב : זמורה-ביתן, תשנ"ד 1994) <רומן> <עריכה - חיים פסח>
  • מוזה (ירושלים : כתר, 1995) <רומן> <עריכה - חיים פסח>
  • בארץ זוללי הבגדים (ירושלים : כתר, 1997) <איורים, יעל הרטונג> <לילדים>
  • הבוקר הרגתי איש (ירושלים : כתר, 1997) <קובץ סיפורים> <עריכה - חיים פסח>
  • הדרך לגן עדן (ירושלים : כתר, 1999) <קובץ סיפורים>
  • שאהבה נפשי (ירושלים : כתר, 2000) <רומן> <עריכה - חיים פסח>
  • חיי מלאך (תל-אביב : קשת, 2003) <רומן> <עריכה - אריאנה מלמד>
  • האיש הנכון (תל-אביב : קשת, 2005) <רומן> <עריכה - עירית לינור>
  • שפת הקיר (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2007) <בשיתוף עליזה אולמרט> <עריכה - חיים פסח>
  • השקרים האחרונים של הגוף (תל-אביב : אחוזת בית, תשס"ח 2008)
  • לב מתעורר (תל אביב : אחוזת בית, תש"ע 2010)
  • אני ליאונה (תל אביב : אחוזת בית, תשע"ד 2014) <עריכה - שרי גוטמן>

תרגום:

  • החתול במגפים וספורים אחרים : מיטב אגדות העולם (ירושלים : כתר, 1996)
  • כפה אדמה וספורים אחרים : מיטב אגדות העולם (ירושלים : כתר, 1996)
  • מנורת הקסמים של אלדין וספורים אחרים : מיטב אגדות העולם (ירושלים : כתר, 1996)
  • שלגיה ושבעת הגמדים וספורים אחרים : מיטב אגדות העולם (ירושלים : כתר, 1996)

עריכה

על המחברת ויצירתה:

  • בלבן, אברהם. רומנטיקה אחרת. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ד' בתמוז תשס"ב, 14 ביוני 2002, עמ' 27 <על זכייתה של הסופרת גיל הראבן בפרס ספיר לספרות>
  • מוקד, גבריאל. מי, מי בכישרונית ביותר? : על רביניאן, קציר, קמחי והראבן. עכשיו,  (2003) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 330־333>
    •
על "הבוקר הרגתי איש"
  • הולצמן, אבנר. מעשה זיקית. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 165־167 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', פברואר 1997>
  • רוט, חנה. פסיפס מרגש. הארץ, מוסף ספרים, גל' 227 (כ"ז בסיוון תשנ"ז, 2 ביולי 1997), עמ' 7, 14.
על "שאהבה נפשי"
  • אדיבי-שושן, אסתר. היה רע לתפארת.  עתון 77, גל' 264 (אדר תשס"ב, פברואר 2002), עמ' 32־34.
  • דותן, שלום.  "אוכלת שיירים של חיבה משולחנו".  כיוונים חדשים, חוב' 17 (טבת-שבט תשס"ח, ינואר 2008), עמ' 284־290.
על "חיי מלאך"
  • נגב, אילת. שונאת את הפינוק העצמי של האמן. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ב' בניסן תשס"ג, 4 באפריל 2003, עמ' 26 <ריאיון עם הסופרת גיל הראבן בצאת ספרה "חיי מלאך">
על "האיש הנכון"
  • דויטש, חיותה. הגבורה שאינה מצטלמת. הצופה, המוסף, י"א באייר תשס"ה, 20 במאי 2005, עמ' 15.
  • לנדאו, תמר. הנפש, הוי הנפש. הארץ, מוסף ספרים, גל' 642 (ח' בסיוון תשס"ה, 15 ביוני 2005), עמ' 86.
  • שחורי, יערה. כמיהה לאב ולמנהיג. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח באדר ב תשס"ה, 8 באפריל 2005, עמ' 26.
  • שץ, אבנר. טרוריסט ציוני? ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, ג' בסיון תשס"ה, 10 ביוני 2005, עמ' 29, 30.
על "שפת קיר" על "השקרים האחרונים של הגוף" על "לב מתעורר" על "אני ליאונה"
קישורים:

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף