סביון ליברכט (1948)

<בהכנה>

Savyon Liebrecht

צילום: רענן כהן    סביון ליברכט נולדה בב' בשבט תש"ח, 13 בינואר 1948 במינכן, גרמניה כסבינה סוסנובסקי להורים יוצאי לודז', פולין, שעברו את השואה בגרמניה. אביה היה אסיר בבוכנוואלד, אשתו הראשונה ובתו התינוקת לא שרדו את השואה. עלתה עם הוריה ארצה ב-1950. בשנות ילדותה המוקדמות חיה בבית דגן ומאוחר יותר עברה המשפחה לבת ים, שם למדה בבית ספר יסודי ובתיכון. בצבא שירתה בקיבוץ ניר אליהו ואחר כך בלשכתו של קצין קשר גיסות השריון בקסטינה. בתקופה זו החלה לכתוב את הרומן הראשון שלה על בת קיבוץ שעוזבת אל העיר. לאחר שחרורה נסעה ללונדון והחלה בלימודי עיתונות. במקביל למדה גרמנית וכתבה את הרומן השני שלה. אחרי שנה וחצי חזרה לישראל, שינתה את שמה לסביון והחלה ללמוד ספרות אנגלית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.
    לימדה אנגלית בתיכון ביפו ובמסגרות למבוגרים, למדה פיסול בבית ספר לאמנות בבת ים והחלה בכתיבה עיתונאית בירחון את. בהמשך נרשמה לסדנת כתיבה בהנחייתה של הסופרת עמליה כהנא-כרמון, שמסרה את סיפורה "תפוחים מן המדבר" ליעקב בסר, עורך עתון 77, והוא פירסם אותו בירחון (גיליון ,58 (1984)). קובץ סיפוריה הראשון, תפוחים מן המדבר, ראה אור ב-1986 בהוצאת ספרית פועלים וזכה להערכת המבקרים, שהצביעו על יניקתה מעגנון ומכהנא-כרמון, וזיכה אותה בפרס אלתרמן (1987).
    יצירתה כוללת סיפורים קצרים, נובלות, רומנים ומחזות. היא נחשבת אמנית הסיפור הקצר, וקובצי סיפוריה הם מן העדויות המובהקות לתחייתו המחודשת של ז'אנר זה בספרות הישראלית. הסיפורים שלה כתובים במתכונת "הסיפור הקצר העשוי היטב", בנויים משלל פרטים תואמים המעוצבים בקפידה. יצירתה משלבת את החברתי-אקטואלי עם האישי-פסיכולוגי, וכן את הריאליסטי עם הסמלי, מפיקה ביד מיומנת משמעויות עמוקות ממציאות שגרתית.
    חטיבת סיפוריה העוסקים בשואה הקנו לה את מעמדה כאחת מבכירי סופרי הדור השני לשואה. נוסף על העיסוק בשואה, הנושאים המרכזיים ביצירתה הם יחסי יהודים-ערבים, הוויה של דתיים, מקומם של נשים בישראל, המפגש עם ה"אחר" כמפגש מכונן, וכן קריסתה של מערכת היחסים הזוגית הממוסדת. ליברכט בונה עלילות קצביות ומותחות, שרמזיהם ניתנים בפתיחה ומתלכדים בהדרגה עד לאקורד הסופי, באופן המקנה לסיפורים אופי תשבצי ומגרה לפענוח.
    בעקבות תפוחים מן המדבר פירסמה שלושה קובצי סיפורים מצליחים נוספים. ב-1998 ראה אור רומן ראשון מפרי עטה, איש ואישה ואיש. הרומן מגולל את סיפור התאהבותם של חמוטל, אישה ישראלית נשואה, ושאול, גבר נשוי, ישראלי לשעבר המתגורר בארצות הברית. הזוג נפגש במחלקה הסיעודית  שבה מאושפזים אמה ואביו. בעודם חווים את השבר הנובע מן ההתמודדות עם גוויעת הוריהם, הם נאחזים זה בזה כדי להתגבר על הבדידות, הייאוש וחוסר האונים. ההתאהבות החדשה מחזקת את חמוטל גם במאבק בינה לבין בעלה ובנותיה, שכלפיהם היא חשה ניכור וזרות. בין ההתאהבות לבין מות אמה עורכת חמוטל מסע של הבנה והתפייסות עם עצמה ועם הסובבים אותה, שהופך לטקס חניכה נשי המאפשר לה לגבש את זהותה העצמאית.
    ב-2000 פירסמה את הקובץ נשים מתוך קטלוג, ובו שלוש נובלות המתמקדות בחייהן של נשים ישראליות. קובץ זה הדגיש את עמדותיה הפמיניסטיות. הוא עוסק בעובדת זרה החווה התעללות מינית, באם שכולה המתאבלת על בנה ובקשישה ניצולת שואה, ומשלב פוליטיקה מגדרית, העולה מתוך שוליותן של הנשים המתוארות בחברה, לצד פוליטיקה חברתית-מדינית. על קובץ זה הוענק לליברכט באיטליה הפרס על שם עמליה רוזלי (2002).
    הרומן השני שלה, הנשים של אבא (2005), מגולל את סיפורו של מאיר, צעיר שנולד בישראל וגדל בארצות הברית המגלה לפתע כי אביו, שזה שנים ארוכות חשב אותו למת, חי בתל אביב ומאושפז עקב מחלה סופנית. הגילוי מחזיר את מאיר, סופר בתחילת דרכו המתקשה לכתוב, אל זיכרונות ילדותו. הוא מתחיל לשחזר את ילדותו בתל אביב, ובעיקר את אירועי החורף, כשהיה בן שבע ובילה עם האב חמישה חודשים ללא בית, נגרר אחרי כיבושיו המיניים וניסיונותיו למצוא לשניהם מחסה בביתן של נשים זרות. הוא יוצא למסע לגילוי האמת על אביו ומשפחתו, שבאמצעותו הוא מתמודד עם הטראומות של ילדותו, עם אביו ועם חייו כאדם בוגר.
    מספריה האחרים: סוסים על כביש גהה (1988); סינית אני מדברת אליך (1992); צריך סוף לסיפור אהבה (1995); סואד (2000); מקום טוב ללילה (2002). עיבדה שלושה מסיפוריה למחזות: סוניה מושקט בבימויו של איציק ויינגרטן ("הבימה", 1998); סינית אני מדברת אליך בבימויו של עודד קוטלר ("בית ליסין", 2005), שזיכה אותה בפרס מחזאית השנה ל-2005; ותפוחים מן המדבר בבימויו של עודד קוטלר ("בית ליסין", 2007). תירגמה לעברית את סיפוריה של הסופרת הפמיניסטית הרדיקלית גרייס פיילי, שפורסמו בקובץ בערוב אותו יום (2001), ואת המחזה המים זוכרים לשילה סטפנסון (הועלה בתיאטרון "בית ליסין" בבימויו של הלל מיטלפונקט, 2000). כתבה שלושה תסריטים שהופקו לטלוויזיה: שם נרדף (עם עליזה אולמרט, 1989); כידונים ואורכידיאות (1991); האסיסטנט של אלוהים (1992).
    ספריה תורגמו לכמה שפות אירופיות ולסינית.

נכתב על-ידי שי רודין עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים: גרנות¹, גרנות², ויקיפדיה]

ספריה:

  • תפוחים מן המדבר : סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ו 1986) <תורגם לגרמנית, לאנגלית ולאיטלקית>
  • Äpfel aus der Wüste : Erzählungen / aus dem Hebräischen von Stefan Siebers (Mannheim : Persona Verlag, 1992)
  • Apples from the desert : selected stories / translated from the Hebrew by Marganit Weinberger-Rotman ... (New York : Feminist Press at the City University of New York, 1998)
  • Mele dal deserto / traduzione dall'ebraico di Carlo Guandalini (Roma : Edizioni E/o, 2001)
  • סוסים על כביש גהה : סיפורים (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ"ח 1988)
  • סינית אני מדברת אליך (ירושלים : כתר, 1992)
  • צריך סוף לסיפור אהבה (ירושלים : כתר, 1995)
  • שלושה סיפורים (ירושלים : הרשות המשותפת לחינוך יהודי ציוני – המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה, תשנ"ז 1997) <עיבד לעברית קלה יגאל מולדבסקי>
  • איש ואישה ואיש (ירושלים : כתר, 1998) <תורגם לאיטלקית, לגרמנית ולאנגלית>
  • Prove d'amore / traduzione dall'ebraico di Margherita Rapin Pesciallo (Roma : Edizioni e/o, 2000)
  • Ein Mann und eine Frau und ein Mann : Roman / Deutsch von Stefan Siebers (München : Deutscher Taschenbuch Verlag, 2000)
  • A man and a woman and a man : a novel / translated from the Hebrew by Marsha Pomerantz (New York : Persea Books, 2001)
  • נשים מתוך קטלוג : שלושה סיפורים (ירושלים : כתר, 2000) <תורגם לגרמנית>
  • Die fremden Frauen / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München : Deutscher Taschenbuch Verlag, 2002)
  • סואד : פרק מתוך קאנון אנושי <רומן בכתובים> (ירושלים : כתר, 2000)
  • מקום טוב ללילה (ירושלים : כתר, 2002) <תורגם לאיטלקית, לגרמנית, לאנגלית ולצרפתית>
  • Un buon posto per la notte / traduzione dall'ebraico di Ofra Bannet e Raffaella Scardi (Roma : Edizioni e/o, 2005)
  • Ein guter Platz für die Nacht : sieben Erzählungen / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München : Deutscher Taschenbuch Verlag, 2005)
  • A good place for the night : stories / translated from the Hebrew by Sondra Silverston (New York : Persea Books, 2005)
  • Un toit pour la nuit : nouvelles / traduites de l'hébreu par Ziva Avran ... (Paris : Buchet Chastel, 2008)
  • הנשים של אבא (ירושלים : כתר, 2005) <תורגם לאיטלקית, לגרמנית, ולאנגלית>
  • Le donne di mio padre / traduzione dall'ebraico di Alessandra Shomroni (Roma : Edizioni e/o, 2008)
  • Die Frauen meines Vaters : Roman / aus dem Hebräischen von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München : Deutscher Taschenbuch, 2008)
  • The women my father knew / translated from the Hebrew by Sondra Silverston (New York : Persea Books, 2010)
  • סינית אני מדברת אליך : מחזה ישראלי חדש (תל-אביב : המכון למחזאות ישראלית : תיאטרון בית ליסין, 2004)
  • סוניה מושקט : מחזה מקורי (תל אביב : אור-עם, תשס"ו 2006)
  • הבנאליות של האהבה : מחזה מקורי (תל אביב : אור-עם, תשס"ט 2009) <תורגם לפולנית>
  • Rzecz o banalności-- : i inne sztuki / przekład Michał Sobelman (Warszawa : Agencja ADiT, 2012)
  • פנינים לאור היום (ירושלים : כתר, 2015)

תרגום:

  • בערוב אותו יום / גרייס פיילי (ירושלים : כתר, 2001)
על המחברת ויצירתה:

ספרים
  • צור-ברזניץ, רבקה.  קולות מושתקים ביצירת סביון ליברכט (חיפה, 2012) <דיסרטציה. אוניברסיטת חיפה>
מאמרים על "סוסים על כביש גהה"
  • בלבן, אברהם. היכן קבור הסוס. מעריב, ספרות, ט"ז בתמוז תשמ"ח, 1 ביולי 1988, עמ' 3.
על "נשים מתוך קטלוג"
  • אורן, יוסף. הלוואי היה הקובץ נגנז (הרהורים עצובים על כתיבתה הנוכחית של סביון ליברכט). מאזנים, כרך ע"ד, גל' 10 (2000), עמ' 57־59.
  • חיימוביץ, גילי. אשה זרה נכנסת לבית. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ' בסיוון תש"ס, 23 ביוני 2000, עמ' 27.
  • מלצר, יורם. מתוך גבולות המציאות המצומצמת. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ג בסיוון תש"ס, 16 ביוני 2000, עמ' 34.
  • קורן, יהודה. הזרים הנמצאים בתוכנו. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ל' בניסן תש"ס, 5 במאי 2000, עמ' 26 <ריאיון עם הסופרת>
  • שיפמן, סמדר. הזרה היא אני. הארץ, מוסף ספרים, גל' 388 (א' באב תש"ס, 2 באוגוסט 2000), עמ' 6.
  • שקלובסקי, רחל. זרה בבית. עתון 77, גל' 244 (2000), עמ' 12.
על "סואד"
  • רודין, שי.  "אני דלילה טובה" – אהבתם של "אחרים" בנובלה  סואד לסביון ליברכט.  הדור: השנתון העברי של אמריקה, תשע"א 2010, עמ' 102־112.
על "סינית אני מדברת אליך"
  • שחר, רבקה-יפה. ממבט שני. נקודה, גל' 299 (ניסן תשס"ז, מארס 2007), עמ' 63.
על "איש ואישה ואיש"
  • אוריין, יהודית. אהבה בסיעודית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ח בסיוון תשנ"ח, 12 ביוני 1998, עמ' 27.
  • אורן, יוסף. מקרה עצוב של רב-מכר מצליח. נתיב: כתב עת למחשבה מדינית, חברה ותרבות, גל' 65 (נובמבר 1998), עמ' 93־96 <חזר ונדפס בספרו רבי-מכר ורבי-ערך בסיפורת הישראלית (ראשון לציון : יחד, תש"ס 2000), עמ' 174־182>
  • אחירותם, עמירם. השואה כצל של המציאות הישראלית.  בתוך: לחיות בארץ ישראל : הספרות הישראלית וזיקתה למציאות: דילמות, ערכים ושאלות של זהות / עורכת, חיה תדמור (ירושלים : משרד החינוך, המזכירות הפדגוגית, תשס"א 2000), עמ' 43־47.
  • אלדד, מכבית. סביון ליברכט: "איש ואישה ואיש". מהות: כתב-עת ליצירה יהודית, חוב' 21 (1999), עמ' 209־211.
  • בלאט, אברהם. משחק האהבה בצל הזיקנה.  מאזנים, כרך ע"ג, גל' 1 (1998), עמ' 58־59.
  • יגיל, רן. רומנטיקה יצוקה בתבנית לשון רשות השידור. עתון 77, גל' 226 (1998), עמ' 8־9.
  • כרמי, נעמה. תרגיל כפול בפרידה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 277 (כ"ג בסיוון תשנ"ח, 17 ביוני 1998), עמ' 6.
  • רוזמרין, מירי. התבוננות במסדרון האחרון. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ט באב תשנ"ח, 21 באוגוסט 1998, עמ' 29.
על "מקום טוב ללילה"
  • ליברכט, סביון.  כתונת גזורה מראש. הארץ, מוסף ספרים, גל' 946 (ט' בניסן תשע"א, 13 באפריל 2011), עמ' 44 <סביון ליברכט על הנופים האנושיים המופיעים בסיפורה "קיבוץ">
  • גוטקינד, נעמי.  מקום רע ללילה: "מקום טוב ללילה", סביון ליברכט.  הצופה, המוסף, כ"ד בכסלו תשס"ג, 29 בנובמבר 2002, עמ' 12.
  • מלצר, יורם.  כראוי לספרות טובה. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ב בחשוון תשס"ג, 18 באוקטובר 2002, עמ' 24.
  • משנה, נאוה.  ישראלים בכל אשר ילכו. להיות ריאלי: בטאון קהילת ביה"ס הריאלי העברי בחיפה, 1 (298) (2003), עמ' 41־42.
  • נגיד, חיים.  המקום הוא האדם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט"ו באלול תשס"ב, 23 באוגוסט 2002, עמ' 26־27.
  • סומק, רוני.  בלוז על המקום שהוא בן-דודו של הגורל. עתון 77: לספרות ולתרבות, גל' 276־277 (2003), עמ' 9.
על "הנשים של אבא" על המחזה "רוחל'ה מתחתנת"
קישורים:


עודכן לאחרונה: 4 בינואר 2020

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף