יגאל מוסינזון (1917־1994)

<בהכנה>

Igal Mossinsohn

יגאל מוסינזון נולד בי' בטבת תרע"ח, 25 בדצמבר 1917 בעין גנים, ליד פתח-תקוה. אביו היה ממיסדי המושב ומורה. ילדותו עברה עליו בשכונת שפאק בתל-אביב. בצעירותו למד בבית-אלפא ובכפר הנוער בן-שמן. ב-1938 הצטרף לקיבוץ נען ועבד בחקלאות ובמחצבה. ב-1943 התנדב לפלמ"ח, נעצר על-ידי הבריטים וישב בלטרון. באותה תקופה החל לכתוב וסיפורו הראשון שנדפס הוא "ליל שרב" שפורסם ב"משמר" ב-16 ביוני 1944. ב-1945 הצטרף לחבורת "ילקוט הרעים", ההתגבשות הראשונה של סופרי "דור בארץ", ופירסם מסיפוריו בחוברות בשנים 1945־1946. ב-1946 פירסם קובץ סיפורים ראשון, "אפורים כשק" וב-1948 פירסם רומן ראשון "מי אמר שהוא שחור". במלחמת העצמאות היה קצין תרבות כדודי החטיבת 'גבעתי'. ב-1950 עבר למושב בית-שערים ובשנים 1952־1954 היה דובר משטרת ישראל; אחר-כך היה דובר התיאטרון "הבימה". ב-1957 יסד וניהל את תיאטרון "סדן" ובשנים 1959־1965 שהה בארצות הברית. לאחר שובו לארץ המשיך בעבודתו הספרותית ועסק באמצאות טכנולוגיות. ב-1983 הוענק לו פרס ראש-הממשלה ליצירה. מוסינזון היה מן הסופרים הפורים והשנויים במחלוקת במדינת-ישראל. הוא חיבר רומאנים (מהם שתורגמו לאנגלית ולשפות אחרות): כתב 20 מחזות, שרובם זכו להצלחה ועורר פולמוסים. כמה ממחזותיו, עובדו לקולנוע, בינהם "קזבלן", שהיה המחזמר המצליח ביותר בישראל. אבל הצלחתו הגדולה ביותר קשורה בסדרת ספרי "חסמבה", שהיתה לקלסיקה בספרות ההרפתקה העברית לילדים, ואשר רציפותה והפופלריות שלה נמשכה מעל 30 שנה. יגאל מוסינזון נפטר בכ' באייר תשנ"ד, 1 במאי 1994.  אחיו הבכור היה הסופר משה מוסנזון (1909־1979) ואחייניותיו, הסופרות דבורה עומר וורד מוסנזון.
[מקורות: אדיר כהן, קרסל, גרנות², אופק³, ויקיפדיה, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים]
[צילום: יעקב סער, לשכת העתונות הממשלתית]

ספריו:

  • אפורים כשק (מרחביה : ספרית פועלים, 1946) <איורים, שלום רייזר> <מהד' שנייה יצאה לאור ב-1949>
  • תמר אשת ער : דרמה תנ"כית בשלש מערכות ופרולוג (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תש"ז 1947)
  • מי אמר שהוא שחור : רומן (מרחביה : ספרית פועלים, 1948)
  • בערבות הנגב : מחזה בשלש מערכות (תל אביב : נ. טברסקי, תש"ט)
  • הדרך ליריחו : סיפורים (תל אביב : נ' טברסקי, תש"י 1949)
  • אם יש צדק : מחזה בשלוש מערכות (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"א 1950)
  • דרך גבר : רומן (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ג) <מהד' שנייה הופיעה בתשל"ד 1973>
  • אדם בלי שם : דרמה בשתי מערכות ואפילוג (תל אביב : ש' פרידמן, תשי"ג)
  • סיפורי יגאל מוסינזון (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ד)
  • קמביזס : דרמה (תל אביב : נ' טברסקי, תשט"ו 1955)
  • מחזות מהוי ימינו (תל אביב : ספרי גדיש, תשי"ח) <כולל: זרוק אותו לכלבים. קזבלן>
  • יהודה איש קריות : או חטאיו של גרימוס הקדוש : רומן (תל אביב : עם עובד, תשכ"ג 1962) <תורגם לאנגלית>
  • Judas : a novel / translated from the Hebrew by Jules Harlow (New York : St. Martin's Press, 1963)
  • אֶלדורָדו (תל אביב : תירוש, 1963) <המעבד - י. סלפיד. העיבוד נעשה לפי מחזהו של יגאל מוסינזון ולפי התסריט של ליאו פילר, מנחם גולן ואמציה חיוני>
  • קזבלן : מחזה מוסיקלי על פי המחזה קזבלן (תל אביב : גיורא גודיק, 1966)
  • על נשים ועל גברים : ספורים פנטסטיים (תל אביב : ב' צ'ריקובר, 1970)
  • הנשים מצמיחות קרניים : סיפורים פיקנטיים (תל אביב : תמר, 1972)
  • דרך גבר (תל אביב : ביתן, תשל"ד 1973)
  • יחי ההבדל הקטן (תל אביב : ביתן בשיתוף עם א.ל., 1974) <סיפורים>
  • אפורים כשק (תל אביב : רמדור, 1977) <סיפורים>
  • טרנטלה : רומן (תל אביב : רמדור-אורי שלגי, 1979)
  • אפורים כשק : סיפורים ומחזות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשמ"ט 1989)
  • קזבלן (תל אביב : אור-עם, תשמ"ט 1989)

סדרת חסמב"ה:

  • חסמב"ה או חבורת סוד מוחלט בהחלט (תל אביב : נ' טברסקי, תש"י) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה בבית האסורים (תל אביב : נ' טברסקי, תש"י) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה ושודדי הסוסים (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"א) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה ואוצר הזהב של המלך הורדוס (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"א) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה וילדי ההפקר (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ב) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה והסוד הגדול (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ב) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה באזור המסוכן (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ב) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה בשבי הלגיון הערבי (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ג) <איורים - שמואל כץ>
  • חסמב"ה במערות טורקלין(תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ג) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה והמרגלים בחיל האוויר (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ד 1953)  <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה בצפורני פלורנט והקיקלופים (תל אביב : נ' טברסקי, תשי"ד 1954) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה והאלמוני במסכה השחורה (תל אביב : נ' טברסקי, 1954) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה במארבי הגבול (תל אביב : ספרי גדיש, תשט"ז 1955) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה בקרבות רחוב בעזה (תל אביב : ספרי גדיש, תשי"ז) <איורים - עמירם תמרי>
  • חסמב"ה במסתרי ניו יורק (תל אביב : ספרי גדיש, תשי"ח) <איורים - יצחק ישראלי>
  • חסמב"ה והתעלומה בגבול הצפוני (תל אביב : ספרי גדיש, תשי"ט) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה בשירות הריגול הנגדי (תל אביב : ברונפמן, תשכ"ז 1966) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה בפשיטה בתעלת סואץ (תל-אביב : ספרי שלגי, תש"ל) <איורים - גיורא רוטמן>
  • חסמב"ה במלחמה נגד כנופית חשב"ז (תל אביב : רמדור, 1971) <איורים - מ. אריה>
  • חסמב"ה בהרפתקאות מסוכנות בירושלים (תל אביב : רמדור, 1972) <איורים - ד' אשר>
  • חסמב"ה בהרפתקאות מופלאות בחופש הגדול (תל אביב : שלגי, 1972 <איורים - שמואל כץ>

על המחבר ויצירתו:

על "אפורים כשק"
  • אילון, עמוס.  "אפורים כשק".  בשער: בטאון נוער המפלגה לאחדות העבודה - פועלי ציון, [גל' 1] (ינואר 1947), עמ' 9.
  • בחור, יונה. עדיין חשים בדופק התקופה.  מעריב, ספרות, א' באלול תשמ"ט, 1 בספטמבר 1989, עמ' 7.
  • בן-גריון, עמנואל.  עם קריאה ראשונה.  דבר, י"ז באלול תש"ו, 13 בספטמבר 1946, עמ' 7.
  • גורפיין, רבקה. "אפורים כשק".  דבר הפועלת, 10 בפברואר 1947.
  • גלבוע, מנוחה. מוסינזון עכשיו. דבר, ט"ז בניסן תשמ"ט, 21 באפריל 1989, עמ' 14.
  • הולצמן, אבנר. מסך אדום, ג'יפ כחול. הארץ, כ"ח באייר תשמ"ט, 2 ביוני 1989, עמ' ב 8 <חזר ונדפס בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 309־312>
  • הנגבי, דוד [ח. בר].  הערות לבקורת אחת.  משמר, כ"ט באלול תש"ו, 25 בספטמבר 1946, עמ' 8, 13  <תגובה לביקורת של דוד כנעני - להלן>
  • זילברמן, דורית. מירון שכח את חסמבה. מעריב, ספרות, י"ז באב תשמ"ט, 18 באוגוסט 1989, עמ' 6.
  • יפה, אברהם ב.  'אפורים כשק' ליגאל מוסינזון.  הגלגל, 24 באוקטובר 1946.
  • יפה, אברהם ב. אנשים בחאקי. על המשמר, ט' בניסן תשמ"ט, 14 באפריל 1989, עמ' 18.
  • כנעני, דוד [דוד אחיוסף].  "אפורים כשק".  משמר, ג' באלול תש"ו, 30 באוגוסט 1946, עמ' 4, 6; י' באלול תש"ו, 6 בספטמבר 1946, עמ' 4 <הגיב על כך דוד הנגבי - לעיל>
  • מגד, אהרן. קורא שוב את סיפורי יגאל. ידיעות אחרונות, כ"ד באדר ב' תשמ"ט, 31 במארס 1989, עמ' 20.
  • קורצווייל, ברוך. הסיפורים הארצישראליים ליגאל מוסינזון. הארץ, כ"ט באלול תש"ו, 25 בספטמבר 1946 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 157־163>
  • קרמר, שלום.  ספורי יגאל מוסנזון.  גזית, כרך ט', גל' ח'-ט' (ק"ד-ק"ה) (אייר-סיון תש"ז, מאי-יוני 1947), עמ' 63־64.
  • שה-לבן, יוסף.  "אפורים כשק".  דבר השבוע, גל' 23 (ז' בחשון תש"ז, 1 בנובמבר 1946), עמ' 6.
  • שה-לבן, יוסף.  הקשר לקרקע בספרות הישראלית הצעירה.  קטיף: ילקוט לדברי ספרות, הגות ואמנות, כרך ב' (תשכ"ג), עמ' 131־141.
על "תמר אשת ער"
  • הלוי, משה. "תמר אשת ער" (בעקבות הבקורת).  דבר, כ"ד באדר תשי"ב, 21 במארס 1952, עמ' 3.
  • זמורה, ישראל. "תמר אשת ער".  הארץ, 20 ביוני 1947
על "מי אמר שהוא שחור"
  • טננבוים, ד. הכיבוש השלישי. מולד, כרך א', גל' 2־3 (ניסן-אייר תש"ח, מאי-יוני 1948), עמ' 174־175.
  • קורצווייל, ברוך. "מי אמר שהוא שחור" (פני הסיפור העברי החדש – לאן? מאמר שני). הארץ, 17 בספטמבר 1948 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 163־168>
  • שאנן, אברהם. לדרכו של הסיפור העברי החדש. מולד, כרך א', גל' 4 (תמוז תש"ח, יולי 1948), עמ' 241־243.
על "בערבות הנגב"
  • הולצמן, אבנר. "מסלמה של אניה אל הקוים הקדמיים" - לתולדות דימוים הספרותי של הלוחמים העולים.  סדן,  כרך ה (תשס"ב 2002), עמ' 199־232 <דיון, בין היתר, במחזה "בערבות הנגב">
  • נגיד, חיים.  ההולכים בשדות התיעוד והבידיון : על הוא הלך בשדות ובערבות הנגב.  בספרו: בגנות האשליה : הז'אנר התיעודי בדרמה העברית (תל אביב : אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה לאמנויות ע"ש יולנדה כץ, החוג לאמנות התאטרון : ספרא, בית ההוצאה לאור של איגוד כללי של סופרים בישראל, 2009), עמ' 113־130.
  • פלדמן, יעל. של מי הקרבן הזה, לעזאזל? עלייתו ונפילתו של אברהם העוקד בשנות החמישים.  מכאן: כתב-עת לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, כרך ט (מאי 2008, אביב תשס"ח), עמ' 125־157. <דיון, בין היתר, ב"בערבות הנגב" ליגאל מוסינזון>
  • קורצווייל, ברוך. נרקיזם סנטימנטאלי או עיצוב אמנותי? הארץ, 17 בספטמבר 1948 <כונס בספרו חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת-גן : אוניברסיטת בר-אילן, תשמ"ב 1982), עמ' 168־174>
  • קלאוזנר, מרגוט. מוטיב העקדה ו"בערבות הנגב".  מולד, כרך ב (תש"ט), עמ' 379־380.
  • שלו, מרדכי [ש. מרדכי]"בערבות הנגב" או: בלי חזון.  סֻלָּם, שנה א' גל' א' (אייר תש"ט), עמ' 29־32.
על "הדרך ליריחו"
על "סיפורי יגאל מוסינזון" (תשי"ד)
על "יהודה איש קריות"
  • כהן, אדיר. "יהודה איש-קריות".  בספרו: סופרים עבריים בני זמננו : משוררים, מספרים, מחזאים, מסאים ומבקרים (תל-אביב : מ. מזרחי, 1963), עמ' 73־77.
  • עקרוני, אביב.  "יהודה איש-קריות".  על המשמר, דף לספרות ולאמנות, כ"ו באדר תשכ"ג, 22 במארס 1963, עמ' 5.
  • פורת, יורם. הקדוש מגרימוס. הארץ, תרבות וספרות, כ"ו באדר תשכ"ג, 22 במארס 1963, עמ' 10.
על "חסמב"ה"
  • אופק, אוריאל.  חבורת סוד מוחלט בהחלט.  בספרו: מטרזן עד חסמבה : איך נכתבו ספרי הרפתקאות (רמת-גן-גבעתיים : מסדה, תשכ"ט 1969), עמ' 219־235.
קישורים:


עודכן לאחרונה: 27 בינואר 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף