חנוך לוין (1943־1999)

<בהכנה>

Hanoch Levin

חנוך לוין, מחזאי, במאי, סופר ומשורר. נולד בתל אביב בכ"א בכסלו תש"ד, 18 בדצמבר 1943 ונפטר לאחר מחלה קשה בו' באלול תשנ"ט, 18 באוגוסט 1999. למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במשך כשלושה עשורים עלה על הבמה מדי שנה לפחות מחזה אחד פרי עטו. מתוך 56 המחזות שכתב הוצגו בחייו 33 (מלבד הסאטירות הפוליטיות) על בימות התיאטרונים בארץ, 22 מהם בבימויו. בתיאטרון הקאמרי הוצגו 24 ממחזותיו, האחרון שבהם - הבכיינים, הוצג לאחר מותו. אשכבה, המחזה האחרון שכתב וביים, הועלה בתיאטרון הקאמרי והתקבל כיצירת מופת המעוררת עניין מיוחד גם מחוץ לגבולות הארץ. אשכבה, שזכתה בתואר הצגת השנה ל-1999-2000, ייצגה את ישראל באתונה, באקספו בגרמניה, בבודפשט - במסגרת הפסטיבל היוקרתי של תיאטרוני אירופה, ולאחרונה בוורשה. לוין החל את דרכו כסאטיריקון. כבר בתקופת לימודיו באוניברסיטה פרסם בעיתון הסטודנטים רשימות סאטיריות. מחזותיו הראשונים היו סאטירות פוליטיות - ביקורת נוקבת על החברה הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים ותחזית קודרת לגבי התוצאות הטראגיות שהכיבוש עלול לגרור בעקבותיו. בתחילת דרכו עוררה כתיבתו זעם וביקורת חריפה, אך במרוצת הזמן זכו יצירותיו גם לשבחים מפליגים, לפרסים רבים ולהתייחסות רחבה: מחקרים, מסות, מאמרי פרשנות וביקורת, הדנים בתכני יצירתו, באמירה החברתית - פוליטית שלו, בלשונו המיוחדת ובסגנונו הבימתי. לוין יצר שפה תיאטרונית משלו וכינס סביבו חבורת יוצרים ושחקנים שהיו שותפים לסגנונו המיוחד. הוא "פיתח פואטיקה בעלת כתב-יד ייחודי בתחומי המחזאות, הבימוי, טכניקות המשחק והעיצוב הבימתי, ומילא מקום מרכזי בהשתנותו הנמשכת של הדימוי העצמי הקיבוצי שלנו" (חיים נגיד - "צחוק וצמרמורת"). בשנה האחרונה לחייו דאג לוין להוציא לאור את מרבית יצירותיו - המחזות, התוכניות הסאטיריות, המערכונים והפזמונים, הסיפורים, השירים וספרי הילדים. הספרים ראו אור בהוצאה משותפת של ספרי סימן קריאה, הקיבוץ המאוחד וספרי תל אביב.  אחיו הבכור הוא המחזאי, בימאי ומשורר דוד לוין.
[מקור: אתר התיאטרון הקאמרי] *
[מקורות נוספים: גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ITHL, ויקיפדיה, אתר חנוך לוין]

ספריו:
  • חפץ : מחזה בשתי מערכות (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ב  1972)
  • נעורי ורדה'לה : מחזה בשתי מערכות (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ד 1974)
  • יעקובי ולידנטל <שם זמני> : מחזה עם פזמונים (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ד 1974)
  • שיץ : מחזה מוסיקלי (תל אביב : ספרי סימן קריאה : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1975)
  • קרום : מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות (תל אביב : ספרי סימן קריאה : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור,תשל"ו 1976)
  • שני מחזות : סולומון גריפ - פופר (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ז 1977)
  • מסע הדוד מקס (תל אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשמ"ג 1982) <איורים - הלה חבקין>
  • מה איכפת לציפור : סאטירות, מערכונים, פזמונים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : מועדון הספר העברי : ספרי סימן קריאה, 1987) <התוכן: את ואני והמלחמה הבאה – קטשופ – מלכת האמבטיה – הפטריוט – בוא אלי חייל נחמד – נשר שחור על גג אדום – הוי בשר, בשר, בשר – לנסר את אשתי גם אני יכול – אין מקום לשניים על עמוד חשמל>
  • מלאכת החיים ואחרים : מחזות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"א 1991) <התוכן: יאקיש ופופצ'ה – נכנע ומנוצח – מלאכת החיים – המתלבט – הילד חולם>
  • איש עומד מאחורי אשה יושבת (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ב 1992)
  • הזונה מאוהיו ואחרים : מחזות (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ו 1996) <התוכן: הופס והופלה - האשה המופלאה שבתוכנו - הזונה מאוהיו - פעורי פה - הכובש - מרפא הטחורים>
  • חיי המתים : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ט 1999)
  • מסע הדוד מקס (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1999) <איורים - הלה חבקין>
  • אחרון : פרוזה, תסריטים ותסכיתים, מערכונים, שירים ופזמונים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ג 2003)
  • אשכבה (תל אביב : הקאמרי, התיאטרון של תל-אביב, 2003) <מתוך כרך 10 של מחזות חנוך לוין בהוצאת סימן קריאה, ספרי תל-אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד>
  • הרטיטי את לבי : קומדיה (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשס"ו 2006)
  • כשתחשכנה עיניי : שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין (אור יהודה : הד ארצי, 2008) <2 תקליטורים. יוזם, מפיק ועורך - ערן ליטוין ; הפקה - בועז הראל>
  • ספר הציטטות של חנוך לוין (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"א 2011) <ליקטו, מיינו וערכו - עודד וולקשטיין, דני טרץ', מולי מלצר>

מחזותיו של חנוך לוין על פי סדר כתיבתם:
מתוך ספרו של יצחק לאור חנוך לוין: מונוגרפיה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010)
[תודה ליצחק לאור על הרשות לפרסם הטבלה]

מחזה נכתב בכורה ראה אור תיאטרון במאי ז'אנר
המשורר הלאומי (תפסו את המרגל) 1965 1965 2003 קול ישראל דוד לוין תסכית
את ואני והמלחמה הבאה 1967 1968 1987 הקברט הסטירי ע' שביט סאטירה
סולומון גריפ 1968 1969 1974, 1988 התיאטרון הפתוח הלל נאמן קומדיה
פלוך 1969 1971   סרט דני וולמן דרמה
קטשופ 1969 1969 1987 הקברט הסטירי דוד לוין סאטירה
מלכת אמבטיה 1969 1970 1987 הקאמרי דוד לוין סאטירה
חפץ 1970 1972 1974, 1988 חיפה עודד קוטלר קומדיה
יעקובי ולידנטל 1970 1972 1974, 1988 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
קרום 1972 1975 1976, 1988 חיפה חנוך לוין קומדיה
נעורי ורדה'לה 1972 1974 1974, 1988 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
שיץ 1974 1975 1988 חיפה חנוך לוין קומדיה
פופר 1975 1976 1977, 1988 חיפה חנוך לוין קומדיה
פנטסיה על נושא רומנטי 1975 1977 2003 סרט ויטק טרץ' קומדיה
אורזי מזוודות 1975 1983 1988 הקאמרי מייקל אלפרדס קומדיה
סוחרי גומי 1977 1978 1988 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
הוצאה להורג 1977 1979 1988 הקאמרי חנוך לוין מיתוס
הלוויה חורפית 1977 1978 1988 הבימה חנוך לוין קומדיה
הזונה מאוהיו 1978 1997 1995 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
יסורי איוב 1979 1981 1988 הקאמרי חנוך לוין מיתוס
הזונה הגדולה מבבל 1980 1982 1988 הקאמרי חנוך לוין מיתוס
הפטריוט 1980 1982 1987 נווה צדק עודד קוטלר סאטירה
מלאכת החיים 1980 1989 1991 הבימה מיכאל גורביץ' קומדיה
הנשים האבודות מטרויה [1] 1981 1984 1988 הקאמרי חנוך לוין מיתוס
כולם רוצים לחיות [2] 1981 1985 1988 הקאמרי חנוך לוין מיתוס
יאקיש ופופצ'ה 1982 1986 1991 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
המדמה 1983 טרם הוצג 1999     מיתוס
המתלבט 1983 1990 1991 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
חרד ומבוהל 1985 טרם הוצג 1997     קומדיה
רווקים ורווקות 1985 2002 1999 הקאמרי אלדד זיו קומדיה
הילד חולם 1986 1993 1991 חיפה והבימה חנוך לוין מיתוס
נכנע ומנוצח 1986 1988 1991 הקאמרי חנוך לוין קומדיה
כריתת ראש 1988 1996 1997 הבימה חנוך לוין מיתוס
הג'יגולו מקונגו 1988 1989 1994 צווצא חנוך לוין רוויו קומי
הופס והופלה 1988 1992 1996 הבימה אורי פסטר קומדיה
אלמו ורות 1989 טרם הוצג 1997     קומדיה
משפט אונס 1989 טרם הוצג 1997     מיתוס
איך צחקנו (תעלולי צ'ופק ואפצ'יק) 1989 1994 [3] 1994  [3] חנוך לוין קומדיה
האיש עם הסכין בצד 1990 טרם הוצג 1997     קומדיה
מבויש עד תום 1990 טרם הוצג 1999     קומדיה
כל הנערים 1990 טרם הוצג 1999     מיתוס
חייב להיענש 1991 טרם הוצג 1999     קומדיה
שוזס ובז'ז'ינה 1992 טרם הוצג 1999     קומדיה
האשה המופלאה שבתוכנו 1992 1994 1996 הקאמרי ותיאטרון החאן חנוך לוין קומדיה
מתאבל ללא קץ 1992 טרם הוצג 1999     קומדיה
ההולכים בחושך 1992 1998 1999 הבימה ותיאטרון חיפה חנוך לוין קומדיה
הכובש 1992 טרם הוצג 1996     קומדיה
פעורי פה 1993 1995 1997 הקאמרי רוברט סטורואה מיתוס
גאולה 1993 טרם הוצג 1999     מיתוס
הרטיטי את ליבי 1994 2007 2007 הקאמרי אודי בן משה קומדיה
רצח 1995 1997 1999 הקאמרי עמרי ניצן סאטירה
הקיסר [4] 1996 טרם הוצג 1999     קומדיה
השמשים 1996 טרם הוצג 1999     מיתוס
כלודוג המלך האומלל [5] 1996 טרם הוצג 1999     מיתוס
ונשיקה לדודה 1996 טרם הוצג 1999     קומדיה
הנאחזים 1996 טרם הוצג 1999     מיתוס
עווית והתפתלות 1997 טרם הוצג 1999     מיתוס
הקיסר גוק 1997 טרם הוצג 1999     מיתוס
משרת מסור לגברת מחמירה 1997 טרם הוצג 1999     מיתוס
רומנטיקאים 1997 2002 1999 הקאמרי מיכה לוינסון דרמה
אשכבה 1998 1999 1999 הקאמרי חנוך לוין דרמה
תיאופנו היפה [6] 1998/9 טרם הוצג 1999     מיתוס
החייל הרזה 1998/9 טרם הוצג 1999     דרמה
מוריס שימל 1998/9 טרם הוצג 1999     קומדיה
הבכיינים 1998/9 2010 1999 הקאמרי אילן רונן קומדיה
איחש פישר 1998/9 2010 1999 הקאמרי רוני פינקוביץ' קומדיה
המביט 1998/9 טרם הוצג 1999     מיתוס

[1] - על פי נשות טרויה מאת אוריפידס
[2] - על פי אלקסטיס מאת אוריפידס
[3] - חלק מן המערכונים הוצגו בתוכניות הטלוויזיה של גידי גוב בארוץ 2, עם צאת הספר לאור, בבימוי חנוך לוין
[4] - על פי איון מאת אוריפידס
[5] - על פי אדוארד השני, מאת מארלו וברכט
[6] - עד "אשכבה", הרישום – למעט פרטים שנוספו אחר מותו, כמו ביצוע בימתי – הוא מעשה ידיו של חנוך לוין, לבקשתי. המחזות של כרך 11, "החייל הרזה ואחרים", הושלמו או נכתבו, כולם, אחרי שמסר לי את הרשימה, ב-1998. לפיכך אני מניח שהמחזות הללו למן "תיאופנו היפה", נכתבו ב-1998 ו-1999. "הרטיטי את ליבי" שולב כאן על ידי על פי תאריך כתיבתו ברישומים של חנוך לוין.
תרגומים לשפות זרות:
  • Yaakobi & Leidental : a play with songs / translated from the Hebrew by Dennis Silk and Shimeon Levy ; introduction by Arieh Sachs (Tel Aviv : Institute for the Translation of Hebrew Literature in co-operation with Cultural Division of the Dept. for Education and Culture in the Diaspora, 1979)
  • Yacobi et Leidenthal : pièce en trente tableaux et douze chansons ; Marchands de caoutchouc / texte français de Laurence Sendrowicz, Liliane Atlan (Montpellier : Domaine de Grammont, 34000 : Théâtre des treizes vents : Centre international de la traduction française-Maison Antoine Vitez : diff. Espaces 34, 1994)
  • Der Zufriedene, der Lüsterne und die Gelöste : Geschichten / Zusamengestelt und aus dem Hebräischen übersetzt von Vera Loos und Naomi Nir-Bleimling (München ; Wien : Hanser, 1998)
  • The labor of life : selected plays / translated from the Hebrew by Barbara Harshav ; with an introduction by Freddie Rokem (Stanford, Calif. : Stanford University Press, 2003)
  • Théâtre choisi. I. Comédies / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz ; textes d'accompagnement de Nurit Yaari (Paris : Éd. théâtrales ; [Montpellier] : Maison Antoine Vitez, 2001)
  • Théâtre choisi. II. Pièces mythologiques / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz et Jacqueline Carnaud ; textes d'accompagnement de Nurit Yaari (Paris : Éd. théâtrales ; [Montpellier] : Maison Antoine Vitez, 2001)
  • Théâtre choisi. III. Pièces politiques / traduit de l'hébreu par Laurence Sendrowicz et Jacqueline Carnaud ; textes d'accompagnement de Nurit Yaari (Paris : Éd. théâtrales ; [Montpellier] : Maison Antoine Vitez, 2004)
על המחבר ויצירתו:
מונוגרפיות:
  • חנוך לוין: האיש עם המיתוס באמצע : עיונים ביצירתו התיאטרונית של חנוך לוין / עורכים - נורית יערי, שמעון לוי (תל-אביב ; : הקיבוץ המאוחד, תשס"ד)
  • ספר חנוך לוין הצעיר / עורך - יצחק לאור (תל אביב : מטעם, ספטמבר 2009) <גיליון מיוחד של 'מטעם' (גל' 19) במלאת עשור למותו של חנוך לוין>
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • הנדלזלץ, מיכאל.  תוגה חד-תרנית.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 860 (כ"ט באב תשס"ט, 19 באוגוסט 2009), עמ' 4.
    • יהב, גליה.  ספר חנוך.  Time Out תל אביב, גל' 354 (13 עד 20 באוגוסט 2009), עמ' 127.
    • קקון, אורן.  הקהל היה לב המחזה.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בטבת תש"ע, 8 בינואר 2010, עמ' 2 <חנוך לוין צריך היה לרצות את קהלו, קהל שגם ידע להוריד הצגה כשלוין חצה את הגבול בעיניו. הקהל היה שותף מלא ביצירת מחזותיו של לוין; קטעים רבים צונזרו על ידיו, מחזות טובים רבים לא הועלו>
  • גוטר, סיגל.  למה יווני?, למה ישן? : תסמונת המלט במלאכת האבל של חנוך לוין - מחקר אינטרטקסטואלי (רמת גן, תשס"ג 2003) <דיסרטציה--אוניברסיטת בר אילן, תשס"ג 2003>
  • הנדלזלץ, מיכאל.  חנוך לוין על-פי דרכו (תל-אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2001)
    על הספר:
    • גילולה, דבורה. חנוך לוין על פי דרכו. במה, חוב' 163 (2001), עמ' 89.
    • לאור, יצחק. מה נשאר לנו מהביקורת. הארץ, תרבות וספרות, ד' באייר תשס"א, 27 באפריל 2001, עמ' ב 14.
    • פראג, אורית. כתיבה מלב אוהד. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"א באייר תשס"א, 4 במאי 2001, עמ' 28.
    • קינר, גד. כל המטפחות, כל הצלחות. תיאטרון, חוב' 5 (2001), עמ' 69-70.
  • יבין, עמרי.  בין פז'וז'י לשצ'וצ'י ובין תל-אביב לאוהיו : מרחב ומקום במחזותיו של חנוך לוין (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ט 2009)
    תוכן הענינים
  • יורן, נועם. המילה הארוטית : שלוש קריאות ביצירתו של חנוך לוין (חיפה : הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, תשס"ב 2002)
    על הספר:
    • קינר, גד. האמת המופרכת והמלה המפרכת. הארץ, מוסף ספרים, גל' 553 (ה' בתשרי תשס"ד, 1 באוקטובר 2003), עמ' 10, 13.
  • כספי, זהבה. מבנה ופירוק - הכוח המדומה בדרמה המוקדמת של חנוך לוין  (ירושלים, 1996) <עבודת גמר (מ"א)--האוניברסיטה העברית בירושלים-החוג לספרות עברית-הפקולטה למדעי הרוח>
  • כספי, זהבה. בתוך "המרחב הצר" : סובייקט, זהות וקיום בדרמה של חנוך לוין  (ירושלים, תשס"ב 2001) <דיסרטציה--האוניברסיטה העברית בירושלים, תשס"ב 2001>
  • כספי, זהבה. היושבים בחושך : עולמו הדרמטי של חנוך לוין: סובייקט, מחבר, צופים (ירושלים : כתר : מרכז הקשרים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005)
    התוכן:
    • מבוא: "כי מה זה אדם?" ומיהו המחבר?
      בין המסכה ל"לא מסכה" - האדם אצל לוין
      הקשרים: הביוגרפי, ההיסטורי והספרותי
    • חלק ראשון: "הרואה את המתים" יש לו מה לעשות - תיאטרון פוליטי וחברתי
      "פעם בעשר שנים עושים לנו מלחמה" - הכתיבה הסאטירית
      "ולמה הממשלה מאשרת דברים כאלה?" - הכתיבה הפארודית
      "יד קשה בעולם קשה" - נרטיבים של כוח וחולשה
    • חלק שני: החתירה לאותנטי
      "עד שתגיע למרכז, שם הילד המבוהל והנכשל" - המהלך הקריטי מהילדותי לילדי
      "את תשתיני, אני אפער פה" - הגוף: צורה, חומר, קול
    • חלק שלישי: יחסי במה-קהל בתיאטרון של חנוך לוין
      "ואנחנו נשב בחושך ונביט אל האור" - התהליך ההכרתי של הצופים
      "צפו במחזה: אדם נופל, ועוד מעט ימות" - התהליך הרגשי של הצופים
      משורר העורף האנושי או מנקה המחראות - עמדת המחבר בין ניכור לחמלה
    • סיכום: מסכות סדוקות
      לוין בין מודרניזם לפוסט-מודרניזם
    על הספר:
    • גלעדי, אמוץ. המוות נוכח בכל במלוא עליבותו, ללא האמונה המנחמת בייעוד שמעבר לחיים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 663 (ז' בחשוון תשס"ו, 9 בנובמבר 2005), עמ' 14.
    • חזקיה, קרין.  זהבה כספי, "היושבים בחושך: עולמו הדרמטי של חנוך לוין ... ".  תיאטרון, גל' 17 (2006), עמ' 60־62.
    • ליבנה, נרי.  "היושבים בחושך".  הארץ, המוסף השבועי, 27 במאי 2005 <ראיון עם זהבה כספי על ספרה>
  • לאור, יצחק.  הקומדיה של חנוך לוין : פטישיזם תיאטרוני כאופן קיום (תל-אביב, 1999) (דיסרטציה לתואר דוקטור--אוניברסיטת תל-אביב)
  • לאור, יצחק.  חנוך לוין : מונוגרפיה (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2010) *
    תוכן העניינים
    על הספר:
  • נגיד, חיים. צחוק וצמרמורת : על מחזות חנוך לוין (תל-אביב : אור-עם, תשנ"ח 1998)
    על הספר:
    • הכהן, רן. עובד קשה - ונהנה מכל רגע. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ט בתשרי תשנ"ט, 9 באוקטובר 1998, עמ' 26 <ראיון עם הסופר חיים נגיד בצאת ספרו "צחוק וצמרמורת: על מחזות חנוך לוין" ובצאת כתב-העת "גג", גיליון מס' 1 (בעריכתו)>
    • לאור, יצחק. ספר להכנת שיעורי בית. הארץ, מוסף ספרים, גל' 309 (י' בשבט תשנ"ט, 27 בינואר 1999), עמ' 10
  • קופרפיש, שרון.  תיאוריית יחסי-אובייקט למלאני קליין כעקרון מארגן בשלושה מחזות מיתיים מאת חנוך לוין (תל-אביב, 2002) <חיבור לשם קבלת תואר מוסמך, החוג לתורת הספרות הכללית, אוניברסיטת תל-אביב> <דיון ב"יסורי איוב", "הזונה הגדולה מבבל", ו"הנשים האבודות מטרויה">
מאמרים:
[צילום: יעקב אגור]
  • אשכנזי, יאיר.  "לפני שאמות, הייתי רוצה להשאיר אצלך יתום צעיר".  הארץ, גלריה, כ"ב בכסלו תשע"ז, 22 בדצמבק 2016, עמ' 1־2 <על הסרט התיעודי "הפשע הקרוי אדם" על חנוך לוין>*
  • בן-מאיר, אורנה.  הצגת אשכבה של חנוך לוין כמסע אסטרלי.  מותר, גל' 14 (תשס"ז 2006), עמ' 103־108.
  • בן-שחר, רינה.  על אמצעים לשוניים-סגנוניים בעיצוב עולם האבסורד במחזות חנוך לוין.  דברים: כתב-עת אקדמי רב-תחומי, גל' 5 (חשון תשע"ג, אוקטובר 2012), עמ' 9־19.
  • ברתנא, אורציון. "פרס ביאליק" או "פרס פני הדור"? ב. הסופר, גל' 2 (ניסן תשנ"ה, אפריל 1995), עמ' 39־42. <ערעור המחבר על הענקת 'פרס ביאליק' למאיר ויזלטיר ולחנוך לוין>
  • דורון, מיכל.  מנוכר מנותק אמיתי וכואב - חנוך לוין על ספת הגרפולוג.  מאזנים, כרך פ"ב, גל' 1 (אב-אלול תשס"ח, ספטמבר 2008), עמ' 16.
  • דר, רות.  שחש וברדש - זיכרונות מעבודה משותפת.  הארץ, תרבות וספרות, כ"ד באב תשס"ט, 14 באוגוסט 2009, עמ' 4 <במלאות עשר שנים למותו של חנוך לוין>
  • הייטנר, אורי.  מוות סתמי לחיים סתמיים.  מקור ראשון, שבת, ה' בחשון תש"ע, 23 באוקטובר 2009, עמ' 4 <"בשיריו של חנוך לוין ... ניכרת הגאונות - אך יותר מכך העדר הצדק והתקווה...">
  • הנדלזלץ, מיכאל.  אותה אמבטיה.  הארץ, גלריה, י' בתמוז תש"ע, 22 ביוני 2010, עמ' 1, 2 <הפקה חדשה של "מלכת האמבטיה" על ידי החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, 40 שנה אחרי שהועלתה לראשונה על ידי התיאטרון הקאמרי>
  • הראל, ורד.  בשם האני הסמוי, האני-ילד : חנוך לוין בעקבות יוג'ן יונסקו.  מאזנים, כרך פ', גל' 3־4 (תמוז תשס"ו, יוני 2006), עמ' 32־35.
  • וולפמן, יפה.  'פיגורות' בתיאטרון העברי: 'המלכים' של נסים אלוני ו'המיוסרים' של חנוך לוין. בתוך: עיונים בספרות משווה / העורכים: דב לנדאו, גדעון שונמי, יפה וולפמן (רמת גן: המחלקה לספרות משווה - הפקולטה למדעי הרוח - אוניברסיטת בר-אילן, תשס"א 2001), עמ' 41־51.
  • וייס, יונה ועדינה עבאדי. תאטרון וקולנוע בהוראת עברית: טיפוח כשירות לשונית באמצעות קטעי הומור מיצירת חנוך לוין. הד האולפן החדש <מקוון>, גל' 86 (2003)
  • יבין, עמרי. "היכן הם חבריא אותם הימים שדפקנו את רינה בגן השקמים" : דימויה של העיר העברית הראשונה במחזות השכונה של חנוך לוין.  מכאן, כרך ז (סתיו תשס"ו, נובמבר 2006), עמ' 113־133.
  • יורן, נועם. המופשט-הקונקרטי והמדינה: חנוך לוין ו"העולם הזה". עלי שיח, חוב' 43 (2000), עמ' 46־70.
  • יורן, נועם. האדם אינו אלא תבנית נוף חפצו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 528 (ז' בניסן תשס"ג, 9 באפריל 2003), עמ' 10 <ביקורת על קטלוג התערוכה "חנוך לוין - אדם, חפץ, אדם" בגלריה האוניברסיטאית לאמנות ע"ש גניה שרייבר, באוניברסיטת תל-אביב, בעיצוב והפקת מגן חלוץ ובעריכת דפנה רז>
  • יערי, נורית.  הסבל האנושי כתמונת במה רב-פרפסקטיבית : המדמה של חנוך לוין כמתווה לכתיבת טרגדיה בת-זמננו.  מכאן, כרך ז (סתיו תשס"ו, נובמבר 2006), עמ' 135־148.
  • כספי, זהבה. על הקברטים הסאטיריים של חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, ז' בתשרי תש"ס, 17 בספטמבר 1999, עמ' ב 13.
  • כספי, זהבה. 'כולנו חלשים כל כך בעצם' – תפיסת הכוח במחזות הראשונים של חנוך לוין. דפים למחקר בספרות, כרך 12 (1999־2000), עמ' 333־351 <על 'חפץ ואחרים' ועל 'סוחרי הגומי'>
  • כספי, זהבה. מצורת הגוף אל הבשר והדם : ייצוגי גוף בדרמה של חנוך לוין. מכאן, כרך ג'  (חורף תשס"ג, דצמבר 2002), עמ' 62־85.
  • כספי, זהבה.  הפטריוט בשירותה של   'מלכת אמבטיה': מלחמת ששת הימים ביצירתו של חנוך לוין.  ישראל: כתב-עת לחקר הציונות ומדינת ישראל, כרך 13 (אביב תשס"ח 2008), עמ' 249־266.
  • לאור, יצחק. המלך האכזר מכל המלכים : הסאטירה של חנוך לוין ממרחק זמן. סימן קריאה, חוב' 22 (יולי 1991), עמ' 397־407 <חזר ונדפס בספרו אנו כותבים אותך מולדת : מסות על ספרות ישראלית (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ה 1995), עמ'  171־191>
  • לאור, יצחק. "דמו לכם לא-כלום" : על מושג הייצוג בדרמה של חנוך לוין. תיאוריה וביקורת, חוב' 14 (1999), עמ' 5־37.
  • לאור, יצחק. על כל במה : פרק מילדותו של המחזאי חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תשנ"ט, 20 באוגוסט 1999, עמ' ב 13.
  • לאור, יצחק. איך צריך יהודי לשבת על כיסא : שנה למותו של המחזאי חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, י"ז באב תש"ס, 18 באוגוסט 2000, עמ' ב 13.
  • לאור, יצחק. גברים משוגעים על זה. הארץ, תרבות וספרות, כ"ג בניסן תשס"ב, 5 באפריל 2002, עמ' ה 3 <סקירה אודות שני מחזות מאת חנוך לוין "רווקים ורווקות" ו"רומנטיקאים">
  • לאור, יצחק. איך אומרים לקרדה בצרפתית : על "הכנסתו" של לוין לתוך הרפרטואר של התיאטרון הצרפתי. הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בסיוון תשס"ד, 11 ביוני 2004, עמ' ה 3. <ביקורת על ספרו של חנוך לוין "מבחר מחזות - מס' 3: יצירות פוליטיות" (בצרפתית)>
  • לאור, יצחק. "ועכשיו מישהו אחר במקומי": חמש שנים למותו של חנוך לוין. הארץ, תרבות וספרות, ג' באלול תשס"ד, 20 באוגוסט 2004, עמ' ה 1.
  • לאור, יצחק. ואף על פי שתתמהמה, עם כל זה אנו מאמינים. הארץ, תרבות וספרות, ט"ז באדר א תשס"ה, 25 בפברואר 2005, עמ' ה 2. <סקירה אודות המחזה "המדמה" מאת חנוך לוין, המוצג בתיאטרון אוניברסיטת תל-אביב>
  • לאור, יצחק.  "ובחושך, בדממה נשכח לו דובדבן" : על הפנטזיה בקומדיות של חנוך לויןמטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, חוב' 4 (דצמבר 2005), עמ'  131־147 <על הפנטסיה בקומדיה הלוינית המוצגת למעשה כפרודיה על פנטסיה, ומבטאת אי אימון של המחזאי ביכולת להגשים את הפנטסיה ולהיגאל. דמויותיו נועדו לכישלון מראש, אך יחד עם זה מותיר להן לוין את הפינטוז ואת האפשרות להתנכר לעובדה שמתחת ליש המדכדך הזה אין ולא כלום>
  • לאור, יצחק.  "מחשבה נידחת מאסיה על דג מלוח פולני" : חנוך לוין והפנטזיה האירופית של הציונות המזרח-תיכונית.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, חוב' 5 (מארס 2006), עמ' 113־128 <החלק הראשון של מאמר זה התפרסם בגל' 4 של 'מטעם'. המחבר יוצא נגד הביקורת שהעבירה רבקה יהושע על חנוך לוין ב"מעריב", סופשבוע, 9 באוגוסט 2002 במאמר "לשחוט את השוחט". על חנוך לוין והפנטזיה האירופית של הציונות המזרח-תיכונית>
  • לאור, יצחק.   נמאס לו לקנא בצרפתים: בין "הרטיטי את ליבי" ל"הבכיינים": חנוך לוין ותודעת הלא-מערב.  מטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל' 16 (דצמבר 2008), עמ' 101־118 <לוין הוא היוצר המודע ביותר מקרב בני הארץ לסתירה הלא נפתרת בין היות יהודי (מישראל) והיות אדם (במערב). היהודי מישראל הוא אחר נצחי, שמקיים מתח מתמיד בין חייו מחוץ למערב לבין תרבות המערב אליה הוא שואף>
  • לאור, יצחק.  "יש עוד חנוך לוין אחד, לא זה שמת".  הארץ, תרבות וספרות, כ"ח באב תשס"ח, 29 באוגוסט 2008, עמ' 1.
  • לאור, יצחק.  ואז פרצה מלחמת 67', הערות לביוגרפיה עתידית: חנוך לוין כאמן צעירמטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל' 19 (ספטמבר 2009), עמ' 138־142 <על השנים 1965־1970>
  • לאור, יצחק.  בין אלטמן הקטן לשְוַרְצִיסְקָה : קומדיה, עצב ודמוקרטיהמטעם: כתב-עת לספרות ולמחשבה רדיקלית, גל' 23 (ספטמבר 2010), עמ' 129־139 <על דמות האב הנעדר והוויתור האדיפלי אצל חנוך לוין>
  • לאור, יצחק.  "להתאבד או לחכות לחורף וללבוש מעיל?" : 19 שנים למותו של חנוך לוין.  הארץ, ו' באלול תשע"ח, 17 באוגוסט 2018, עמ' 23 *
  • מילמן, יוסף. "כתבתי מחזה רך מדי... לכל הרוחות" ניכור מטפיסי ופואטי בתיאטרון המחאה של חנוך לוין. עלי שיח, גל' 36 (1995), עמ' 77־106.
  • מירון, דן.  מספר שנגע בכתפו של מחזאי.  ידיעות אחרונות, ד' בסיוון תשל"ח, 9 ביוני 1978, במוסף 'תרבות, ספרות ואמנות', עמ' 3 (מתוך פנקס פתוח) <נדפס גם ב'הדואר', שנה 57, גל' ל"א (י"ח בסיון תשל"ח, 23 ביוני 1978), עמ' 526־527; גל' ל"ב (כ"ה בסיון תשל"ח, 30 ביוני 1978), עמ' 542־543. חזר ונדפס בספרו פנקס פתוח : שיחות על הסיפורת בתשל"ח (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979), עמ' 60־71. על קטעי סיפורים מאת חנוך לוין שפורסמו בכתב העת 'סימן קריאה'>
  • נגיד, חיים.  הזונה מאוהיו מדברת הונגרית : התיאטרון הלויני כובש יבשות ומדינות.  תיאטרון, גל' 7 (2002), עמ' 74־75.
  • נגיד, חיים.  הך! הך! הך! חוצבים מנהרה אל האושר : הסימטריה הצורמת ב'סולומון גריפ', 'חפץ', 'יעקובי ולידנטל' ו'סוחרי גומי'.   בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 48־84.
  • נגיד, חיים.  שרשרת ההוויה הקטנה : גברים ונשים ב'נעורי ורדה'לה וב'פעורי פה'.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 85־104.
  • נגיד, חיים.  כל-גבר מוקע על עמוד הקלון : מטאפורה כמערכת אלגורית ב'הוצאה להורג'.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 105־131.
  • נגיד, חיים.  גבר ואישה צמודים יחד בחיבוק האוקסימורון : המזוכיזם ב'הוצאה להורג' וה'האישה המופלאה שבתוכנו'.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 132־145.
  • נגיד, חיים.  פסיון בממלכת הרשע : פחיתות טרגית ורצינות קומית ב'יסורי איוב'.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 146־163.
  • נגיד, חיים.  השטן לבש בגדי אישה וקרא לעצמו בגווי : על 'הזונה הגדולה מבבל' ועל הקשרים הסמויים בינה לבין 'שיץ'.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 164־183.
  • נגיד, חיים.  פליטים מול חוף אי הרחמים : על המוטיב הסמוי של השואה בה'ילד חולם'. בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 184־195.
  • נגיד, חיים.  ההיפך - וההיפך מההיפך : קרנבליות ופסיביות במבנה העומק של מחזות חנוך לוין.  בספרו: הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית: היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ (תל אביב : ספרא, 2013), עמ' 196־223.
  • נץ, רויאל.  על דור שביזבז את משורריו: חנוך לוין - קינה מאוחרת.  הוֹ! כתב עת לספרות, חוב'' 3 (שבט תשס"ו, פברואר 2006), עמ' 172־191.
  • נץ, רויאל. "ועץ החיים ועץ הדעת ילבלבו ליד פי הטבעת" : על השימוש הקרנבלי בחרוז בשירה הישראלית שאחרי נתן זך. הוֹ! כתב עת לספרות, חוב' 5 (שבט תשס"ז, פברואר 2007), עמ' 154־166 <דן בין היתר בשירת חנוך לוין>
  • נתנאל, נורית.  "הארץ הזאת זקוקה לקרקס": דימוי הקרקס וייצוג הציונות במחזאות הישראלית.  במות ומסך, גל' 7 (2012), עמ'36־53 <דיון, בין היתר, במערכון "האלמנה וזחטי" לחנוך לוין>
  • עוז, אברהם.  המזוודות של חנוך : נוסעים ללא מטען ביצירת חנוך לוין.  בספרו: שדות ומזוודות : תזות על הדרמה העברית והסיפר הציוני (תל אביב : רסלינג, 2014), עמ' 207־231.
  • פרחומובסקי, מרט.  70 להולדת חנוך לוין.  TimeOut תל-אביב, גל' 554 (13 עד 20 ביוני 2013), עמ' 38־50 <לקט רשימות וראיונות על חנוך לוין ויצירתו>
  • קינר, גד.  השרוול ההפוך : צמצום הוויה כהרחבתה המצמצמת בשירת חנוך לוין.  גג: כתב עת לספרות, גל' 21 (חורף 2009), עמ' 30־33.
  • קינר, גד.  ובבוקר נפלא לה-לה-לה, שוב נבכה על מותם תה-תה-תם.  הארץ, תרבות וספרות, ו' באלול תשע"ח, 17 באוגוסט 2018, עמ' 2.
  • קלדרון, נסים. פוליטי -- לא פוליטי : על חנוך לוין.  בספרו: בהקשר פוליטי : ארבעה מאמרים על סופרים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תש"ם 1980), עמ' 47־51 <נחתם: יוני 1979>
  • רוקם, פרדי.  'מי שנוסע למרחקים יודע הרבה'.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ"ה (תשע"ג, 2013), כרך שני, עמ' 789־795. <על ולטר בנימין וחנוך לוין>
  • רינון, יואב.  על העדרו של הממד הטרגי מיצירתו של חנוך לוין.  הארץ, תרבות וספרות, כ"א בתשרי תשע"ג, 7 באוקטובר 2012, עמ' 8.
  • שוהם, חיים.  אדמטוס ופוזנא רוצים לחיות : אוריפידס וחנוך לוין.  עלי-שיח, חוב' 24 (סתיו תשמ"ז 1986), עמ' 29־37 <חזר ונדפס בספרו תיאטרון ודראמה מחפשים קהל (תל אביב : אור-עם, תשמ"ט 1989), עמ' 61־76>
  • שקד, מלכה.  מינחת חנוך שונא הנשים : הגרוטסקה הפאתטית של לויןבתוך:  ספרות וחברה בתרבות העברית החדשה : מאמרים מוגשים לגרשון שקד / עורכים: יהודית בר-אל, יגאל שוורץ ותמר ס. הס  (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד ; ירושלים : כתר הוצאה לאור, 2000), עמ'  381־394.
על המחזה "כולם רוצים לחיות" לחנוך לוין.
  • שז. להרוויח עוד חוקן ולמות. על המשמר, 3 באפריל 1985, עמ' 10.
על "ייסורי איוב"
  • מירון, דן. ההשפלה, החרפה והכאב.  מעריב, כ"א באדר ב תשמ"א, 27 במארס 1981, עמ' 37 <חזר ונדפס ב'הדואר', שנה 60, גל' כד (כ"ז בניסן תשמ"א, 1 במאי 1981), עמ' 389>
על "החולה הנצחי והאהובה"
  • דנה, רחל. ההקצנה של האובססיה, או - חוקי הקיום של הדחפים הפנימיים. עתון 77, גל' 86 (אדר-ניסן תשמ"ז, מארס 1987), עמ' 19.
על "חפץ"
  • לשם-עזרא, דנה. חנוך לוין - "חפץ" (תל-אביב : אור-עם, תשנ"ג 1993)
  • רפ, אורי.  האדנות חייבת להיראות.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974, עמ' 18.
על "יעקבי ולידנטל"
  • לאור, יצחק. אין מפלט מהשד : עם יציאת "יעקבי ולידנטל" בתיאטרון הקאמרי. הארץ, תרבות וספרות, י"ב באדר תשס"ד, 5 במארס 2004, עמ' ה 4.
  • רפ, אורי.  האדנות חייבת להיראות.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974, עמ' 18.
  • שקד, גרשון.  מקברט למחזה פאנק: "יעקובי ולידנטל", מאת ח. לוין. בספרו: על סיפורים ומחזות : פרקים ביסודות הסיפור והמחזה (ירושלים : כתר, 1992), עמ'  227־250.
על "נעורי ורדה'לה"
  • ויזלטיר, מאיר.  ורדה'לה ומה שנגזר עלינו.  גליונות שירה, גל' 2 (אפריל-מאי 1974), עמ' 20־21.
  • רפ, אורי.  האדנות חייבת להיראות.  הארץ, תרבות וספרות, י"ט באלול תשל"ד, 6 בספטמבר 1974, עמ' 18.
על "סולומון גריפ" ו"פופר"
  • וילף, מיכאל. משחקים בחפץ. מאזנים: ירחון לספרות, כרך מ"ה, גל' 5 (תשרי תשל"ח, אוקטובר 1977), עמ' 352־353.
  • לאור, יצחק. "תן להתחתן כמו שצריך": קריאה ב"סולומון גריפ". פרוזה, גל' 101־102 (1988), עמ' 52־56.
  • שקלובסקי, רחל. המירוץ המגוחך והטראגי אחר האושר : על המחזות המוקדמים של חנוך לוין. בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות של ספרים (תל אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 122־127.
על "מלאכת החיים ואחרים"
  • אויחמן, רוברט. היופי שבעליבות.  על המשמר, י"א בסיוון תשנ"ב, 12 ביוני 1992, עמ' 19.
  • לאור, יצחק. חנוך לוין: העלבון, ההשפלה, המוות. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ח' באב תשנ"א, 19 ביולי 1991, עמ' 22.
על "איש עומד מאחורי אשה יושבת"
  • אויחמן, רוברט. היופי שבעליבות. על המשמר, י"א בסיוון תשנ"ב, 12 ביוני 1992, עמ' 19.
  • אופיר, עדי. הגבר הוא המשרת האישה. מעריב, השבוע, א' באדר ב' תשנ"ב, 6 במארס 1992, עמ' 52.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, תרבות וספרות, א' באדר ב' תשנ"ב, 6 במארס 1992, עמ' ב 9.
  • גיל, אבי. אי אחדות הניגודים. עתון 77, גל' 147־148 (אייר תשנ"ב, אפריל-מאי 1992), עמ' 20־22.
  • הולצמן, אבנר. בשירות הגבירה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 93־95 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', אפריל 1992>
  • הנדלזלץ, מיכאל. העולם מקולף מעטיפתו. הארץ, מוסף שבועי, י"ז באדר א' תשנ"ב, 21 בפברואר 1992, עמ' 21.
  • יורן, נועם. חדר ההמתנה של הזונה : חנוך לוין ועיתונות נשים. תיאוריה וביקורת, חוב' 10 (1997), עמ' 81־103 (עמוס לויתן מגיב על מאמר זה ב"עתון 77", גל' 215 (טבת תשנ"ח, ינואר 1998), עמ' 40).
  • לוי, עמי. הלוגיקה הלווינית. על המשמר, א' באדר ב' תשנ"ב, 6 במארס 1992, עמ' 19.
  • לויט, ענת. מה הייתה אומרת ורדה'לה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ד באדר א' תשנ"ב, 28 בפברואר 1992, עמ' 25.
  • מלמד, אריאנה. מחנך מופלא ומבעית. חדשות, יהיה טוב, 28 בפברואר 1992, עמ' 30־31.
  • נבו, גידי.  נובלת ההשפלה של חנוך לוין - המקרה של איש עומד מאחורי אשה יושבת.  בספרו: מושב לצים : הרטוריקה של הסָטירה העברית : חמש קריאות (אור יהודה : דביר ; באר שבע : הקשרים, המכון לחקר הספרות והתרבות היהודית והישראלית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"א 2010), עמ' 138־159.
  • נבות, אמנון. עקרון הגיהוק הלוויני. עכשיו: ספרות, אמנות ביקורת, חוב' 58 (1992), עמ' 326־327.
  • רינון, יואב. שתי קריאות מאוחרות. הארץ, ה' בכסלו תשנ"ד, 19 בנובמבר 1993, עמ' ב 9; י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' ב 9 <ביקורת על ספרו של חנוך לוין "איש עומד מאחורי אשה יושבת" ועל ספרו של ז'ן רואו "שדות התהלה: רומאן">
  • Nevo, Gideon. The organon of humiliation in Hanoch Levin's narrative fiction : the case of איש עומד מאחורי אשה יושבת (A man standing behind a seated woman).  Hebrew studies, vol. 46 (2005), pp. 25-47.
  • Shaked, Malka.  The pathetic grotesque of A Man Stands Behind a Seated WomanHebrew Modern Literature, N.S., no. 11 (Autumn/Winter 1993), pp. 43-47.
על "הג'יגולו מקונגו וטיפוסים אחרים"
  • בן-נתן, איתן. היינו הך אחד גדול. דבר, דבר השבוע, ה' באלול תשנ"ד, 12 באוגוסט 1994, עמ' 17.
  • גור, בתיה. חיינו לשווא, ולשווא גם נמות. הארץ, י"ט באלול תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, עמ' ב 9.
  • גיל, אבי. "טורקי טורקי- מי חלם אותך הלילה". עתון 77, גל' 180 (שבט תשנ"ה, ינואר 1995), עמ' 7.
  • הולצמן, אבנר. מי שחי זקוק לאהבה. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 132־133 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', אוגוסט 1994>
  • הנדלזלץ, מיכאל. תודעת אפסיותנו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 82 (ט"ז בתשרי תשנ"ה, 21 בספטמבר 1994), עמ' 6.
  • לאור, יצחק. אין לנו אבא. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"ט באלול תשנ"ד, 26 באוגוסט 1994, עמ' 29־30.
  • מנור, גיורא. הג'יגולו מתל-אביב. על המשמר, 21 בספטמבר 1989, עמ' 14.
  • פוירשטין, אמיל. לוין חדש. הצופה, 26 בספטמבר 1989, עמ' 2.
  • צור, יגאל. הג'יגולו מקונגו, כתב וביים חנוך לוין, הקאמרי (הד הבמה). הד החינוך, יוני 1990, עמ' 42.
  • רז, טובה. שליטה וירטואוזית. על המשמר, דפים לספרות, ב' בחשוון תשנ"ה, 7 באוקטובר 1994, עמ' 18.
על "הזונה מאוהיו ואחרים"
  • גור, בתיה.  למוסקווה או לתהום.  הארץ, תרבות וספרות, ג' באדר תשנ"ו, 23 בפברואר 1996 <חזר ונדפס בספרה מבלי דלג על דף : מבחר מסות ומאמרים / עורכים פוני בז'זינסקי ואריאל הירשפלד (ירושלים : כתר, 2008), עמ' 362־366>
  • הנדלזלץ, מיכאל. הצרה שהחיים לא נותנים הנחיות ברורות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 159 (כ"ב באדר תשנ"ו, 13 במארס 1996), עמ' 10.
על "משפט אונס ואחרים"
  • לאור, יצחק. אף פעם אין הוא חוזר על עצמו. הארץ, מוסף ספרים, גל' 250 (י"א בכסלו תשנ"ח, 10 בדצמבר 1997), עמ' 1, 14.
על "ההולכים בחושך"
  • לאור, יצחק. הקפיאו את הרגע, נתגעגע אליו. הארץ, תרבות וספרות, ח' באב תשנ"ח, 31 ביולי 1998, עמ' ב 14.
על "חיי המתים"
  • זך, נתן. מחשבות מוות (על שירים של חנוך לוין).  הד החינוך, כרך 73, גל' 6־7 (1999), עמ' 29.
  • לאור, יצחק. אין חיי עולם הבא. הארץ, תרבות וספרות, כ"ו בשבט תשנ"ט, 12 בפברואר 1999, עמ' ב 13.
  • נגיד, חיים. שובר לב, כובש לב. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ' בטבת תשנ"ט, 8 בינואר 1999, עמ' 26.
  • קליינברג, אביעד.  לא הכל יישכח.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 313 (ח' באדר תשנ"ט, 24 בפברואר 1999), עמ' 1, 17.
על "החייל הרזה ואחרים"
  • לאור, יצחק. איך זה לחיות, אה? ספר לנו. איך זה לחיות! איך זה לחיות! הארץ, תרבות וספרות, כ"ד בכסלו תש"ס, 3 בדצמבר 1999, עמ' ב 13.
על "הילד חולם" על "אורזי המזוודות"
  • פלדמן, בלהה.  המחזה "אורזי המזוודות" מאת חנוך לוין.  בתוך: החלום כסולם וכסמל : חלומות ופתרונם בהגות היהודית וביצירה בת-זמננו / עמירה ערן, בלהה, רינה שלף (תל-אביב : הוצאת הספרים של מכון מופ"ת, תשס"ו 2006), עמ' 160־164.
על "אחרון"
  • לאור, יצחק. רק לבאים באהבה. הארץ, תרבות וספרות, ח' באלול תשס"ג, 5 בספטמבר 2003, עמ' ה 2.
  • מוקד, גבריאל [ג.מ.] על הספר 'אחרון' מאת חנוך לוין.  עכשיו, חוב' 69־70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 371־372.
על "הרטיטי את לבי"
על "כשתחשכנה עיניי : שירים ומוסיקה ממחזותיו של חנוך לוין"
על "איחש פישר" על "ספר הציטטות של חנוך לוין"
  • הורוביץ, אריאל אברהם. "ספר הציטטות של חנוך לוין".  מוצ"ש (מצורף ל'מקור ראשון'), גל' 35 (כ'-כ"ו בכסלו תשע"ב, 16־22 בדצמבר 2011), עמ' 53.
על "מסע הדוד מקס"
  • דר, יעל.  נישט פאר די קינדער.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 340 (כ' באלול תשנ"ט, 1 בספטמבר 1999), עמ' 14 <ביקורת על ספריו של חנוך לוין "הילדה חיותה רואה ממותה" ו"מסע הדוד מקס">
  • סדן, מאיר.  מסע הדוד מקס.  העוקץ <מקוון>, 22 ביוני 2004.
  • רותם, תמר.  הדוד חנוך מספר סיפור.  הארץ, גלריה, ח' בתמוז תשע"ג, 16 ביוני 2013, עמ' 6־7.
קישורים:


[עודכן לאחרונה: 29 באוגוסט 2018]

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף