לקסיקון הספרות העברית החדשה
בעריכת חבר ספרנים
  

יהודה עמיחי (1924–2000)

<בהכנה>

Yehuda Amichai

        יהודה עמיחי (לודוויג פפויפר Ludwig Pfeufer), משורר, סופר, מחזאי ומתרגם, נולד בכ״ט בניסן תרפ״ד, 3 במאי 1924  בווירצבורג, גרמניה, למשפחה מחוגי האורתודוקסיה היהודית הגרמנית, וקיבל בצד חינוך יהודי־דתי חינוך גרמני הומניסטי. המשפחה עלתה לארץ ב-1936, שהתה תחילה בפתח תקווה ואחר כך שנים רבות בירושלים. קיבל חינוך ציוני־דתי בבית הספר ״מעלה״. היה חייל בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, וכאיש הפלמ״ח השתתף בקרבות קשים בשפלת החוף במלחמת העצמאות. אביו, שאליו היה קרוב מאוד, נפטר ב-1948. למד ספרות עברית ומקרא באוניברסיטה העברית בירושלים, ואחר כך לימד במוסדות חינוך והדרכה שונים. שיריו, שהחלו להיכתב בתוך מלחמת העצמאות, ראו אור בשנות החמישים הראשונות בעיתונות של השמאל הציוני הרדיקלי; אולם בשלב מוקדם למדי רחק המשורר הצעיר מן האמון בתהליך ההיסטורי הדיאלקטי, ובעצם בכל מהלך היסטורי כגורם המקרב את תיקון החיים האנושיים. המאה העשרים היתה בעיניו רצף הרסני מתמשך, המביא בלי הרף שפיכות דמים בעולם שהתרוקן לחלוטין מרחמים. עם זאת, הזדהה הזדהות מוחלטת עם זמנו ושאף להתבטא מנקודת מוצא של ״כאן ועכשיו״, לשדר ולעצב רגישויות עדכניות.
    עם הופעת קובץ שיריו הראשון, עכשיו ובימים האחרים (לקראת, 1955), הוכר כאחד המובילים העיקריים של מהלך התמורה בשירה העברית במעבר התרבותי מימי ״היישוב״ לתקופת המדינה. קובץ שיריו השני, במרחק שתי תקוות (1958), שבו הגיע סגנונו ה״מוקדם״ לבשלות, חיזק מאוד הכרה זו, הקנה למשורר פופולריות דומה לזו של נתן אלתרמן בדור הקודם, ואף הביא לגל של חיקויים. מאז פירסם עמיחי אחד־עשר קובצי שירים נוספים, מהם נרחבים ומקיפים: בגינה הציבורית (1959); שירים 1948–1962 (1963); עכשיו ברעש (1968); מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול (1973); הזמן (1977); ולא על מנת לזכור (1978); שלוה גדולה: שאלות ותשובות (1980); שעת החסד (1982); מאדם אתה ואל אדם תשוב (1985); גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות (1989); פתוח סגור פתוח (1998). אף כי השפעתם השירית של ספריו המאוחרים נפלה מזו של הראשונים, המשורר המשיך להתוות בהם בעקיבות את המהלך הפואטי המרכזי שלו, ועם זאת גם לפנות לנושאים ולדרכי מבע חדשים. קובץ שיריו האחרון, שהופיע כשנתיים לפני מותו, ובו סיכם את מפעלו בסדרה של פואמות רטרוספקטיביות, ריענן את ההכרה בו כבאחד מראשי המדברים בשירה הישראלית ורכש לשירתו דור חדש של מעריצים.
    יותר מכל משורר ישראלי אחר זכה עמיחי להכרה בינלאומית. שיריו תורגמו ליותר משלושים לשונות, ובאחדות מהן אף יוצגו על ידי מבחרים מקיפים. מקובל לראותו כאחד המשוררים הבולטים של המחצית השנייה של המאה העשרים. הוא כתב גם שני רומנים, לא מעכשיו לא מכאן (1963) ומי יתנני מלון (1971), וסיפורים קצרים שכונסו בכרך ברוח הנוראה הזאת (1961). אמנם מקומו בפרוזה הישראלית מצומצם בהשוואה למקומו בשירה, אבל ניתן להוכיח שגם בתחום זה סייע בפריצתה של הפרוזה הישראלית מן המתכונת הריאליסטית־האידיאולוגית ששלטה בה בשנותיה הראשונות של המדינה. מחזותיו ותסכיתיו כונסו בכרך פעמונים ורכבות (1968, מהדורה מורחבת 1992). כמה ממחזותיו בוצעו. הוא גם תירגם, בעיקר מגרמנית (אלזה לסקר־שילר, הרמן הסה, המחזה ממלא המקום של רולף הוכהות). זכה כמעט בכל הפרסים הספרותיים שמעניקה החברה הישראלית. היה הראשון מבני דורו שזכה בפרס ישראל לשירה (1982, עם אמיר גלבע).
    עמיחי לא עסק בפולמוסים ספרותיים ובמלחמת דורות. עם זאת, האתגר שהציבה שירתו לפואטיקה ששלטה בסוף שנות הארבעים (מבית מדרשם השירי של שלונסקי ואלתרמן) היה נועז ובלתי ותרני. למעשה, הוא הציג אלטרנטיבה מקיפה למכלול הפואטי השליט שמצא לפניו. שירתו עיצבה מחדש את ממדי היסוד של ההתנסות האנושית: זמן, מרחב ומבע. עמיחי תקף את תפישת ״הזמן״, שהתמקדה ברגע החווייתי־האפיפאני מזה, ובמשך ההיסטורי־ההיסטוריוסופי מזה. הרגע החווייתי־המזדהר נראה לו מטעה וחסר תוכן בעולם של מלחמה, עושק ורוע. רק הניסיון האנושי המצטבר הוא שמבחין בין הרס לבניין; והמדובר הוא בניסיון האנושי היומיומי, ה״אפור״, לא בניסיון משוררי ייחודי, שעמיחי כפר בתקפותו. בה במידה, ההיסטוריה המחברת כביכול אירועים בודדים ומשווה להם רצף התפתחותי, נראתה לו מושג ריק אך בעל עוצמה הרסנית, שכן באמצעותו נחטף האדם מחייו אל המלחמה, שאם במקרה היא אינה מתחוללת כעת במקומו שלו, הרי זה רק מפני שהיא עברה לזמן־מה למקום אחר.

   
לכתבות נוספות על יהודה עמיחי בספריה הלאומית

    עמיחי דחה את ההיסטורי, לפחות בחלקה המוקדם של שירתו. רצף ״הזמן״ המשמעותי היחיד הוא זה של הביוגרפיה האישית, המשכיות החיים בתוך הגוף הפיזי, שעלול בכל עת להיפגע והמוּעד למות. שירתו החזירה את השירה העברית אל האוטוביוגרפיה, ששלטה בה בעידן קודם. אולם בניגוד לשירת הרומנטיקנים העבריים (ביאליק, טשרניחובסקי וממשיכיהם), היא לא הציגה עצמה כאוטוביוגרפיה ייחודית של משורר, וכן נמנעה לחלוטין מאידיאליזציה של הילדות כעידן של רגישות מיוחדת, חזונית. הילדות היתה רק עידן של תום וחסות, אולם עיקר הרצף הביוגרפי עומד על התנסות מפכחת ומבגרת. משום כך אין חשיבות רבה לקו ההתפתחות הליניארי שלו. אדרבה, המשורר נוטה להיזכר בו במקוטע ובמהלך חשיבה אסוציאטיבי, המעלה פסיפס של זמנים ומחבר יחידות זמן (ומרחב) אלה לאלה בתוך רצף שאינו לוגי אלא אנלוגי; כלומר, רצף המאפשר השוואה מתוך עימות של יחידות חיים שלכאורה אינן קשורות זו בזו.
    מבנה זמן מבוזר זה נובע גם מן החשד העמוק של המשורר בזיכרון כבכוח מקבע וכובל. חיות אמיתית מחייבת לא רק השתנות אלא גם שכחה. עם זאת, ״הזמן״ של עמיחי נטוע היטב במציאות שמחוץ לחיי האדם היחיד. החל בשיר המוקדם ״אוטוביוגרפיה בשנת 1952״ הרבה המשורר בציון תאריכים (ודווקא בספָרוֹת, שלא כנהוג בשירה, כדי לערטל את ״הזמן״ מכל חגיגיות), בציון גילו בעת כתיבת השיר, או בקביעות כגון ״באמצע המאה הזאת״ וכן באזכורים של מאורעות היסטוריים וביוגרפיים קונקרטיים. כל זה, כדי שרצף חיי היחיד לא יהיה מנותק מן הגורל האנושי הכללי ומאימת זמנו. הוא הקפיד לעסוק בזמן של האדם החושני הממוצע של זמנו – אמנם מתוך הפרספקטיבה הייחודית של חייו האישיים הפיזיים והרגשיים; החיים בתוך הגוף ובאמצעותו.
    תפישת המרחב שלו עומדת אף היא בניגוד בוטה לכל מה שקדם לה בשירה העברית המודרנית. בעוד שזו האחרונה נרתמה למבצע ההיסטורי של כיבוש המרחב בשביל הדמיון היהודי שנותק ממנו, עמיחי לא ייחס חשיבות רבה לעיצוב המרחב ולמסירה השירית של ״מלאותו״. ברמה המטפיזית המרחב, ה״עולם״, הצטייר לו חסר חשיבות משום שאלוהים רוקן אותו מרחמיו והפך אותו למרחב אכזרי וקטלני. בין שהריקון של העולם מרחמי האל נובע מהתרחקותו של האל מעולם האדם, ובין שהוא נובע דווקא מהתערבות זדונית והרסנית של האל בענייני העולם, המרחב שוב אינו יכול להוות קטגוריה חיובית, תומכת, ראויה לאהבת האדם ולתיאור שירי מפורט. עמיחי הרבה להציג את המרחב במושגים כמו־תיאולוגיים; אלא שהוא עשה זאת לא כדי לשוות לעולם משמעות דתית, אלא כדי לערוך בו דה־מיסטיפיקציה.
ברמה הביוגרפית המרחב מייצג רק רקע מתחלף ומתגוון, שרצף חיי האדם חולף מעליו. האדם הוא ״מהגר״ עקרוני. ראוי שלא לפתח זיקה חזקה מדי למקום, שכן גם בזיקה כזו יש כדי לקבע, לאבן, להמית. ה״מקום״ האמיתי והייחודי הוא הגוף, ואף מקום זה עתיד להיבלע אל תוך החור השחור של המוות. משום כך רצף הקיום הוא בבחינת המשכיות של ״פתוח״ (חוסר המתאר ורפיסות המכל המחזיק את האדם לפני לידתו), ״סגור״ (חיים בתוך המכל הסגור של הגוף), ״פתוח״ (ההתפזרות וההתמוססות שבמוות). ברמה התיאורית מצטיין המרחב, מראשית שירתו של עמיחי, בדלות, בצחיחות, בהיעדר שפע, בהפסד ובאיבוד. משום כך יש צורך להעשיר אותו באמצעות לשון פיגורטיבית, העוקרת אותו מהקשרו הקונקרטי ומכניסה אותו להקשרים מופשטים או חברתיים או פסיכולוגיים.
    על הלשון הפיגורטיבית הצבעונית המהממת של השירה הניאו־סימבוליסטית (אלתרמן) הגיב עמיחי לא בדלדול הרובד הפיגורטיבי של לשון השירה, אלא להפך, בהעשרה רבתי שלה, תוך ניתוקה מן ההקשר החושני ושילובה בהקשרים שכלתניים מופלגים. מכאן נטייתו לפתח אותה במסגרת של משחקי שנינה, השוואות שרק בריח של רעיון, או לעתים משחק מילים, מחבר בהן את האגף המדמה (ה״מוביל״) לאגף המדומה (ה״נושא״). בדרך זו הביא לא רק ל״הורדתה״ של הלשון הפיגורטיבית מן הכן הפיוטי הגבוה, אלא גם ובעיקר לניתוק הפיגורטיבי מן ההקשר השירי ולהצגתו כתהליך קוגניטיבי בסיסי, שבלעדיו לא תיתכן הכרה אנושית מצויה. כדי לקיים בו את החיות צריך המוח להשוות כמעט כל דבר לכל דבר, וככל שאגפי ההשוואה מרוחקים יותר זה מזה מבחינה עניינית וויזואלית, כן תגבר חיותו של המוח המתאמץ למצוא להם מכנה משותף. משום כך רשאית ההשוואה להיות שעשועית, שנינתית. בשירת עמיחי הלשון בכלל היא משאב הומוריסטי בלתי מתכלה. היא כלי משחק, ובה בשעה היא הגילום של החיים עצמם בתנועתה הבלתי־פוסקת, השומרת על עצמה מהתקבעויות והנוטה שלא לייחס ערך מוגזם למרכיבים יוצרי תחושה של סדר (משקל) ודוֹמוּת (חרוז), אף על פי שהמשורר יכול להשתמש בגורמים אלה (לרוב בחרוז) בעיקר כדי לחתור תחתיהם (באמצעות גלישות, חריזה פרימיטיבית במתכוון וכו׳).
    שירת עמיחי עברה מהלך התפתחות ממושך. מסוף שנות החמישים ובמשך שנות השישים התהווה בה מהלך מתוך מגע עם הסימבוליזם (בייחוד זה של רילקה) והבלעת השפעתו בבסיס הפואטי המודרניסטי הפוסט־סימבוליסטי המובהק של שירתו. בשנות השבעים והשמונים חלו בה היסטים הגותיים שגררו תמורות פואטיות מסוימות. המשורר החל להתעניין בזמן שמעבר לגבולה של הביוגרפיה – ״הזמן״ ההיסטורי (המגולם באייקון של ירושלים לדורותיה), הפסיכולוגי והמטפיזי (ראו המחזור ״הזמן״). כמו כן התעורר בו עניין בזהות לאומית, בתכונותיהם של יהודים ובחייהם כמשפחה על־היסטורית ועל־גיאוגרפית. הסכסוך היהודי־ערבי והמלחמות שהביא החלו להשתזר בתוך מרקם היסטורי, ובמסגרת זו כתב כמה מן השירים הרגישים ביותר על פולחני האבל ועל מרכיבים אחרים של מיתוס הזהות הישראלית. התפתחויות אלה ואחרות הביאו, בין השאר, להתרכזותו במחזור השירים הרחב, המאפשר בחינת נושא מצדדים שונים במסגרת של ״אנטומיה״ פואטית, לעומת התרכזותו בראשית דרכו בשיר הבודד. אולם כל התמורות הללו לא הסיטו את שירתו ממסלולה המרכזי ולא הביאו לשינויים מרחיקי לכת במרכיביה הפואטיים העיקריים.
    אחר מותו רוכזו קובצי השירים שנדפסו בחייו בחמישה כרכים בכותרת שירי יהודה עמיחי. הספרים אינם כוללים את כל שיריו. חסרים בהם שירים רבים שפורסמו ולא כונסו בספרים. כמו כן אין הם כוללים את המחזור המעניין של ״שירי זיווה״ מן הרומן מי יתנני מלון. מהדורה ראויה של כל שירי עמיחי היא עדיין בחזקת מבוקש שלא התמלא.
    יהודה עמיחי נפטר בירושלים בכ״ב באלול תש״ס, 22 בספטמבר 2000.

נכתב על־ידי דן מירון עבור לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית 
[מקורות נוספים: קרסל, לקסיקון אופק לספרות ילדים, גרנות, ויקיפדיה, המכון לתרגום ספרות עברית] 
[מקור צילום: המכון לתרגום ספרות עברית]
 

ספריו:

  • עכשיו ובימים האחרים : שירים (תל־אביב : לקראת, תשט״ו 1955) <מהדורה חדשה הופיעה ב-1960> <תורגם לספרדית>
  • Ahora y en otros días / Yehuda Amijai ; [traducción e introducción de] Manuela Mata Amaro (Granada : Universidad de Granada, 1994)
  • במרחק שתי תקוות : שירים (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, תשי״ח 1958)
  • בגינה הציבורית (ירושלים : עכשיו : י. מרכוס, תשי״ט) <איורים, עדה המאירית>
  • ברוח הנוראה הזאת (מרחביה : ספרית פועלים, 1961) <סיפורים> <מהד׳ מורחבת יצאה לאור בתשל״ג - ראה להלן>
  • מסע לנינוה : מחזה (ירושלים : עכשיו, תשכ״ב 1962)
  • שירים 1948–1962 (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ג 1963) <מהד׳ מורחבת יצאה לאור בתשל״ז - ראה להלן>
  • לא מעכשיו לא מכאן (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ג 1963)
  • עכשיו ברעש : שירים 1963–1968 (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ט 1968)
  • פעמונים ורכבות : תסכיתים ומחזות (ירושלים ותל־אביב : שוקן, 1968) <כולל: פעמונים ורכבות, היום שבו נקבר מרטין בובר, שטח של הפקר, מסע לנינוה> <מהדורה חדשה ומורחבת יצאה לאור ב-1992 - ראה להלן>
  • מה שקרה לרני בניו יורק / כתב וציר אבא של רני (תל אביב : עם עובד, תשכ״ח 1968)
  • ולא על מנת לזכור (ירושלים ותל־אביב : שוקן, 1971) <שירים>
  • מי יתנני מלון (תל־אביב : ביתן, 1971) <כולל: ״שירים של מעלה ושירים של מטה, מאת זיווה״. השירים נכתבו בידי יהודה עמיחי, ואילו ״זיווה״ היא דמות ספרותית>
  • ברוח הנוראה הזאת : סיפורים (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשל״ג) <מהדורה מורחבת>
  • מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשל״ד 1974)
  • הזמן (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשל״ז 1977) <שירים> <תורגם לאנגלית>
  • Time : poems / by Yehuda Amichai (New York : Harper & Row, 1979)
  • שירים 1948–1962 (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשל״ז 1977) <מהד׳ זו כוללת את כל שירי ״במרחק שתי תקוות״, את הפואמה ״בגינה הציבורית״ בשלמותה, וכן שני שירים מן הקובץ ״בכל חמרת הרחמים״, שלא הופיעו במהדורות הקודמות>
  • הזנב השמן של הנומה : וכל יתר הדברים שקרו במשך השבוע - יום־יום : ספר לילדים (תל אביב : שוקן לילדים, תשל״ח 1978) <עם ציורים של יונתן גרשטין>
  • שלוה גדולה : שאלות ותשובות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תש״ם 1980)
  • שירי אהבה : מהדורה דו־לשונית = Love poems : a bilingual edition (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשמ״ב 1981) <עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד; מתרגמים שונים>
  • שעת החסד (ירושלים : שוקן, תשמ״ג 1982) <שירים>
  • מאדם אתה ואל אדם תשוב (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשמ״ה 1985)
  • שירי ירושלים : מהדורה דו־לשונית = Poems of Jerusalem : a bilingual edition (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשמ״ז 1987) <תצלומים, עליזה אורבך; עברית ואנגלית, עמוד מול עמוד; מתרגמים שונים>
  • ספר הלילה הגדול (תל־אביב : שוקן לילדים, תשמ״ח 1988) <איורים, אבנר כץ>
  • גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות (ירושלים : שוקן, תש״ן 1989)
  • אלוהים מרחם על ילדי הגן  = Бог милосерден к маленьким детям (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשנ״א 1990) <עברית ורוסית, עמוד מול עמוד בתרגום אלכסנדר וולוביק (Александр Воловик)>
  • פעמונים ורכבות : מחזות ותסכיתים (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשנ״ב 1992) <מהדורה מורחבת של הספר אשר הופיע לראשונה ב-1968> <כולל: פעמונים ורכבות, היום שבו נקבר מרטין בובר, שטח הפקר, מסע לנינוה, לאהוב בירושלים, לכה דודי, להרוג אותו, כנס הכיתה>
  • עוד שירי אהבה : מהדורה דו־לשונית = More love poems : a bilingual edition (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשנ״ד 1994) <עברית ואנגלית עמוד מול עמוד; השירים תורגמו על ידי המשורר ומתרגמים אחרים>
  • אכזיב, קיסריה ואהבה אחת (ירושלים : שוקן, תשנ״ו 1996) <תחריטים - דגנית פרטוש־כהן ; אנגלית - ברברה ובנימין הרשב>
  • פתוח סגור פתוח (ירושלים : שוקן, תשנ״ח 1998) <תורגם לאנגלית, צרפתית וסינית>
  • Open closed open : poems / translated from the Hebrew by Chana Bloch and Chana Kronfeld (New York : Harcourt, 2000)
  • Début fin début / traduit de l׳hébreu et présenté par Michel Eckhard-Elial (Nîmes : Éditions de l׳éclat, 2001) <Hebrew text with French translation on opposite pages>
  • 开闭开 / 耶胡达阿米亥著 ; 黄福海译 (上海 : 上海译文, 2007)
  • שירי יהודה עמיחי (ירושלים : שוקן, תשס״ב 2002–תשס״ד 2004) 5 כר׳.
    התוכן: כרך א. שירים 1948–1962 -- כרך ב. עכשיו ברעש, ולא על מנת לזכור -- כרך ג. מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול, הזמן, שלווה גדולה - שאלות ותשובות -- כרך ד. שעת החסד, מאדם אתה ואל אדם תשוב -- כרך ה. גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות, פתוח סגור פתוח
  • הזנב השמן של הנומה : וכל יתר הדברים שקרו במשך השבוע - יום־יום : ספר לילדים (ירושלים : שוקן לילדים, תשס״ד 2004) <עם ציורים של יונתן גרשטין>
  • The Poetry of Yehuda Amichai / edited by Robert Alter (New York : Farrar, Straus and Giroux, 2015)
תרגומים:
  • ממלא המקום : מחזה / רולף הוכהות (ירושלים ותל־אביב : שוקן, תשכ״ד 1964)
  • שירים / אלזה לסקר שילר (תל אביב : עקד, תשכ״ט 1969)
  • הביצה היפה ביותר בעולם / מאת הלמה הינה (תל־אביב : שוקן לילדים, תשמ״ז 1987)
  • נדודים / הרמן הסה (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשל״ח 1978)
  • ועיני טפות כבדות ואפלות / אלזה לסקר־שילר (תל־אביב : קשב לשירה, תשס״ח 2008)
על המחבר ויצירתו:

ספרים: מאמרים:
  • אבינור, גיטה. על שלושה משוררים ישראלים.  בספרה בצל הזכרונות : מאמרים בבקורת הספרות  (חיפה : מפעל סופרי חיפה, תשל״ה 1975), עמ׳ 73–92 <על יהודה עמיחי, דוד אבידן ונתן זך> <נחתם: דצמבר 1965>
  • אברמוביץ־רטנר, צילה.  בין המספר לבין שירו - לסוגיית הקורלאציה שבין שירה לבין סיפורת.  בתוך:  ספר ישראל לוין, כרך ב׳ : קובץ מחקרים בספרות העברית לדורותיה / [ערכו ראובן צור וטובה רוזן ; עורכת משנה - חנה דויד]. -- תל אביב : מכון כץ לחקר הספרות העברית, בית הספר למדעי היהדות ע״ש ח. רוזנברג, הפקולטה למדעי הרוח, אוניברסיטת תל־אביב, תשנ״ה 1995), עמ׳ 227–246 <בעיקר על פי שיריהם־סיפוריהם של יהודה עמיחי ויעקב שטינברג>
  • אהל, חיים.  ״אלהים מרחם על ילדי הגן״.  בספרו: שער לשירה הצעירה : סגולות השירה הצעירה : ניתוח יצירות ... (תל אביב : בצלאל צ׳ריקובר – מוציא לאור, תשל״ג), עמ׳ 71–77.
  • אהל, חיים.  ״אל מלא רחמים״.  בספרו: שער לשירה הצעירה : סגולות השירה הצעירה : ניתוח יצירות ... (תל אביב : בצלאל צ׳ריקובר – מוציא לאור, תשל״ג), עמ׳ 78–84.
  • אהל, חיים.  ״אבי״.  בספרו: שער לשירה הצעירה : סגולות השירה הצעירה : ניתוח יצירות ... (תל אביב : בצלאל צ׳ריקובר – מוציא לאור, תשל״ג), עמ׳ 85–92.
  • אהל, חיים.  ״מות אבי״.  בספרו: שער לשירה הצעירה : סגולות השירה הצעירה : ניתוח יצירות ... (תל אביב : בצלאל צ׳ריקובר – מוציא לאור, תשל״ג), עמ׳ 93–99.
    •
  • אזרחי, סדרה דיקובן.  יהודה עמיחי : פייטן של היומיום.  מכאן, כרך יד (תשע״ד, מארס 2014), עמ׳ 143–167.
  • אפלפלד, אהרן.  סיפורי יהודה עמיחי.  אורות, שנה 8, גל׳ מ״ב (תשכ״א), עמ׳ 48–49 <חזר ונדפס בתוך הקובץ יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 187–190>
  • ארד, אריה.  ״פעמונים מבשרי רעות״.  במחנה, כרך כ״ו, גל׳ 9 (16 בנובמבר 1971), עמ׳ 18–19, 39.
  • ארן, דוד.  קווים לשירתו של יהודה עמיחי.  על המשמר, דף לספרות ואמנות, ג׳ באלול תשט״ז, 10 באוגוסט 1956, עמ׳ 1, 2.
  • באנד, אברהם.  חילון הקדש? : סוגי הביטוי האינטרטקסטואלי בשיר של עמיחי.  בתוך: על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית : ספר היובל לכבודו של יוסף דן במלאת לו שבעים שנה / עורכים רחל אליאור ופטר שפר (טובינגן : מוהר סיבק, 2005), עמ׳ 193–196.
  • בוכוייץ, נורית. בלדה על השער הארוך והשער הקצר מאת יהודה עמיחי: הצעה להוראת השיר. עלון למורה לספרות, חוב׳ 16 (תשנ״ו), עמ׳ 89–93.
  • בייזר־בוהרר, רות.  יהודה עמיחי - חתן פרס ישראל לשירה, תשמ״ב.  הדואר, שנה 61, גל׳ י״ב (ה׳ בשבט תשמ״ב, 29 בינואר 1982), עמ׳ 184–185; גל׳ י״ג (י״ב בשבט תשמ״ב, 5 בפברואר 1982), עמ׳ 201–202.
  • בלאט, אברהם.  מלחמה ואהבה בשירת יהודה עמיחי. בספרו: בנתיב סופרים (תל־אביב : המנורה, תשכ״ז 1967), עמ׳ 137–146.
  • בלאט, אברהם.  יהודה עמיחי - קודש וחול.  בספרו: תחומים וחותם (תל־אביב : סיגלית, תשל״ד 1974), עמ׳ 117–127.
  • בסר, יעקב.  ״... האני ׳הלא מאמין׳ שלי ...״. בתוך: שיח משוררים : על עצמם ועל כתיבתם / ערך את הראיונות יעקב בסר (תל אביב : עקד, תשל״א 1971), עמ׳ 49–54 <שיחה עם המשורר>
    •
  • ברזל, הלל. יהודה עמיחי - קינה ושנינה : עיון ביצירותיו מן השנים 1963–1974. מאזנים, כרך מ׳, גל׳ 4 (אדר תשל״ה, מארס 1975), עמ׳ 261–274 <חזר ונדפס בספרו משוררים בגדולתם : מסות מחקר על משוררים עבריים (תל אביב : הוצאת יחדיו, איגוד מוציאים לאור ואגודת הסופרים העברים בישראל, תשל״ט 1979), עמ׳ 353–376 ובתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 115–137>
  • ברקאי, עדה.  יעקב פיכמן ויהודה עמיחי - שתי סוניטות.  עלי־שיח, חוב׳ 6 (תשרי תשל״ט, אוקטובר 1978), עמ׳ 92–96 <על הסונטה ״הרוח הגבוהה״, סונטה ז׳ מתוך המחזור ״אהבנו כאן״, שירים 1948–1962 (ירושלים--תל־אביב : שוקן, תש״ל), עמ׳ 47>
  • ברתנא, אורציון. מהפכן סימפטי : יהודה עמיחי - סיכום ביניים. נתיב, שנה 13, חוב׳ 77 (2000), עמ׳ 107–111.
  • ברתיני, ק. א.  קווים לשירי עמיחי.  בספרו: שדה ראייה  : מסות ספרותיות (ירושלים : מוסד ביאליק, תשל״ח 1977), עמ׳ 301–307.
  • גולד, נילי שרף.   ״אנייה נושאת געגועים״ : המסע הגדול בים ועקבותיו בשירת עמיחי.  מכאן, כרך ג׳ (חורף תשס״ג, דצמבר 2002), עמ׳ 86–100.
  • גולד, נילי שרף.  יהודה עמיחי -- חיפה, מכתבים.  קשת החדשה, חוב׳ 7 (אביב 2004), עמ׳ 7–13 <על מכתבים של עמיחי הצעיר אל חברתו רות>
  • גולד, נילי שרף.  את זוכרת את השיר על זאת שברחה לאמריקה? כתבתי אותו עליה.  הארץ, תרבות וספרות, י׳ באדר א׳ תשע״ו, 19 בפברואר 2016, עמ׳ 1, 3.
  • גורפיין, רבקה. [על שיריו של יהודה עמיחי ״אמי אפתה לי את כל העולם״, ״לאם״ ו״יד אלהים בעולם״ <האחרון מתוך ׳במרחק שתי תקוות׳>. בספרה: עם שיר (תל־אביב : עקד, 1967), עמ׳ 66–73.
  • גילן, מקסים.  עולם התשוקה של יהודה עמיחי.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), א׳ באלול תשי״ט, 4 בספטמבר 1959, עמ׳
  • דוד, אוהד.  מהי זהות ומהו חינוך לזהות יהודית וציונית? : שלוש גישות לאור שירי יהודה עמיחי.  זהויות: כתב עת לתרבות ולזהות יהודית, גל׳ 7 (תשע״ו 2016), עמ׳ 63–92.
  • דודאי, רינה.  שכוח, זכור, שכוח : שכחה וזיכרון בהתמודדות פואטית עם הטראומה של השואה.  דפים לחקר השואה, מאסף כ״ג (תשס״ט 2009), עמ׳ 109–132 * <דיון, בין היתר בשירים מאת יהודה עמיחי, דן פגיס וחיים גורי>
  • דן, דורון.  ״סונט הבניינים״ לעמיחי : ספרות ולשון בכפיפה אחת.  מסד: מאסף לענייני ספרות והוראתה, גל׳ 1 (2003), עמ׳ 36–44.
  • דורון, אביבה. ״... והשמש כמו לבי שחורה״ : עיון משווה בביטוי עמדות המשוררים על רקע המלחמה משירת ימי הביניים ומן השירה העברית החדשה.  עלי שיח, חוב׳ 15/16 (1982), עמ׳ 93–118.
    עיון בשירו של יהודה עמיחי ״אל מלא רחמים״ וכן בשירים מאת שמואל הנגיד, נתן אלתרמן, אשר רייך, בארי חזק.
    ״פורסם לראשונה ב׳אורנים׳, ביה״ס לחינוך של התנועה הקיבוצית ע״י המכון להוראת המדעים ולשיפור דרכי ההוראה על שם יהודה מסינגר״.
  • הרשב, בנימין. הרהורים אישיים על עמיחי – השירה והמדינה. אלפיים, קובץ 33 (תשס״ט 2008), עמ׳ 121–138.
  • וידר, שאול. אלתרמן ועמיחי שרים לקהלת. דימוי, גל׳ 24 (חורף תשס״ה), עמ׳ 73–75.
  • וייס, דנה. פתוח סגור פתוח: שנה למותו של יהודה עמיחי - הצצה ראשונה ב-34 ארגזי העיזבון, ששלח המשורר הלאומי ערב מותו לאוניברסיטת ייל. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ד׳ בתשרי תשס״ב, 21 בספטמבר 2001, עמ׳ 24–27, 29.
  • זינגר, משה.  הכלי והתזמורת (יהודה עמיחי ועוזי בהר - שני פנים בשירה הישראלית. זה בעושר הצלילים ועוצמתם וזה בקול נקי עדין וצלול).  מחברות לספרות, חברה וביקורת, כרך 6 (1980), עמ׳ 42–43.
  • זך, נתן.  שירי יהודה עמיחי.  על המשמר, י׳ באב תשט״ו, 29 ביולי 1955 <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 325–330>
  • זך, נתן.  סיפוריו השיריים של יהודה עמיחי.  יוכני: עתון לספרות, חוב׳ ב׳ (אלול תשכ״א, אוגוסט 1961), עמ׳ 26–30 <חזר ונדפס בספרו השירה שמעבר למלים : תיאוריה וביקורת 1954–1973 (בני־ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 331–336>
  • זנדבנק, שמעון. עמיחי : המישחק והשפע. למרחב, משא, י״ח בכסלו תש״ל, 28 בנובמבר 1969, עמ׳ 6, 8 <חזר ונדפס בספרו השיר הנכון (תל אביב : ספרית פועלים, תשמ״ב 1982), עמ׳ 81–97; ובתוך הקובץ יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל־אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 105–114>
  • זנדבנק, שמעון. נוף הנפש: רילקה, אודן, עמיחי.  הספרות, כרך ב׳, גל׳ 4 (1971), עמ׳ 697 –714 <על זיקתו של רילקה לאודן והשפעת שניהם על יצירת עמיחי> <חזר ונדפס בספרו שתי בריכות ביער : קשרים ומקבילות בין השירה העברית והשירה האירופית (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשל״ו 1976), עמ׳ 173–214>
  • זנדבנק, שמעון. ״מסתובב, עומד, מתמהמה״: רילקה, עמיחי והמבט לאחור. אלפיים: כתב־עת בינתחומי לעיון, הגות וספרות, גל׳ 21 (2001), עמ׳ 138–144 <על שלושה שירים ארוכים, המסתיימים כולם בכעין תצלום סטיל של פנייה לאחור. על ״אלגיה על הילד שאבד״ ליהודה עמיחי>
  • טיקוצקי, גדעון. ״בעזבי את חיי, קראתי בו, וטוב לי״ : יהודה עמיחי הצעיר כותב ללאה גולדברג.    אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 1 (סתיו 2010), עמ׳ 215–226.
  • יגלין, עפרה. קווים לסגנונם הפרוזודי המוקדם של נתן זך, יהודה עמיחי ודוד אבידן (תל אביב, תש״ן 1990) <עבודת גמר (מ.א.)--אוניברסיטת תל אביב, תש״ן 1990>
    •
  • יוחנן, דליה. מאדם אתה ואל אדם תשוב (לזכרו של יהודה עמיחי). עמודים, גל׳ 646 (2000), עמ׳ 12–14.
  • יונתן, נתן.  על אחד המרובעים של יהודה עמיחי. בצרון, (סדרה חדשה), כרך ז׳, גל׳ 27–28 (357–358) (תשרי-טבת תשמ״ו, דצמבר 1985), עמ׳ 78–80  <חזר ונדפס בעתון 77, גל׳ 72–73 (ינואר-פברואר 1986), עמ׳ 23; ובתוך הקובץ  יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 184>
  • יצחקי, ידידיה. ״זֶכֶר אבי״. עתון 77, גל׳ 185 (סיון תשנ״ה, יוני 1995), עמ׳ 28–29 <על האב ביצירתם של ח״נ ביאליק ושל יהודה עמיחי>
  • כהן, אליעז.  ״בשתיקתי הגדולה ובצעקתי הקטנה״ : יהודה עמיחי מבקש אלוהים.  הצופה, המוסף, ט׳ בתשרי תשס״ח, 21 בספטמבר 2007, עמ׳ 14–15.
  • לוז, צבי.  מה עכשיו מה כאן : שירי יהודה עמיחי.  בספרו:  מציאות ואדם בספרות הארץ־ישראלית (תל־אביב : דביר, תש״ל 1970), עמ׳ 144–161 <דיון בספרי עמיחי המוקדמים: ׳עכשיו ובימים אחרים׳ ו׳במרחק שתי תקוות׳>
  • לוז, צבי.  יהודה עמיחי והאלוזיה האירונית.  בספרו: הזרימה הדו־סטרית של העברית : בין הקנונים לשירה המתחדשת (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע״א 2011), עמ׳ 74–77.
  • לנסקי, נעמה.  שיר מחאה.  ישראל היום, שישבת, ד׳ בניסן תשע״א, 8 באפריל 2011, עמ׳ 38–41 <על פולמוס בין חנה עמיחי ונתן זך על השפעתו של זך על שירת יהודה עמיחי>
  • לשם, גיורא. חשיבותה של רצינות: ״על הדברים עצמם״ בשירת עמיחי. מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ״ט, גל׳ 7–8 (1986), עמ׳ 20–23 <חזר ונדפס בספרו מסיבוב כפר סבא לאזרחות העולם (תל אביב : זמורה־ביתן, תשנ״א 1991), עמ׳ 72–83>
  • מוסק, משה.  אובדן, תסכול והחמצה גדולה.  הארץ, תרבות וספרות, י״ט בתשרי תשע״ג, 5 באוקטובר 2012, עמ׳ 4 <על מכירת הארכיון של יהודה עמיחי לאוניברסיטת ייל>
  • מוקד, גבריאל.  פרס לשירה בגדולתה - אמיר גלבוע ויהודה עמיחי. ידיעות אחרונות (1984) <על הענקת פרס ישראל לשני המשוררים> <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 240–242>
  • מזור, יאיר.  לשאלת ניצולם הסלקטיבי של חומרים אלוזיוניסטיים בשירה (מקרא משווה בשירים: ״ליד חפירה ארכיאולוגית״ לעמיחי, ו״בובה ממוכנת״ לרביקוביץ).  ראש : כתב־עת לשירה, גל׳ 2 (1978), עמ׳  23–27.
  • מזור, יאיר.  מאוחר בחיי אני בא : עיון בשנים מביטויי מוטיב הפרידה בשירת יהודה עמיחי.  מאזנים, כרך נ״א, גל׳ 3–4 (אב-אלול תש״ם, אוגוסט-ספטמבר 1980), עמ׳ 245–250.
  • מזור, יאיר. דרך משורר באירוניה : קריאה בשירו של יהודה עמיחי: ״אלוהים מרחם על ילדי הגן״. בצרון, שנה ד׳, גל׳ 16 (1982), עמ׳ 62–68.
  • מזור, יאיר. עוד על בעלי הרחמים שאינם : עיון משלים בשירו של יהודה עמיחי ״אלוהים מרחם על ילדי הגן״. עלי שיח, חוב׳ 21–22 (1984), עמ׳ 65–67.
  • מזור, יאיר. הקץ לנשק ולסנטימנטליות: על הבלגת הרגש וכיבוש הרגשנות בשירת יהודה עמיחי. פרוזה, גל׳ 88 (1986), עמ׳ 29–32.
  • מזור, יאיר. נכון, כמו שביל טבעי במדבר, אבל בכל זאת : ״הנדסה אסתטית״ בשירת יהודה עמיחי.  הדאר, שנה 73, גל׳ ח׳ (תשנ״ד), עמ׳ 20–22; גל׳ ט (תשנ״ד), עמ׳ 21–23.
  • מזור, יאיר. שורו, הביטו וראו: מה משלה השיר הזה (ועוד על פשטנות שירתו מוליכת־השולל של יהודה עמיחי). מאזנים, כרך ס״ט, גל׳ 5 (1995), עמ׳ 8–11.
  • מזור, יאיר. כמו רגש שנלחש בחשכה : שירת יהודה עמיחי. עתון 77, גל׳ 202 (1996), עמ׳ 30–33 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2005), עמ׳ 95–101>
  • מזור, יאיר. על הקנקן, על מה שבתוך הקנקן, ועל מה שביניהם : פשטות כמורכבות ומורכבות כפשטות בשירת זך ועמיחי. אפיריון, גל׳ 56 (1999), עמ׳ 42–51 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה־ביתן, 2005), עמ׳ 76–86>
  • מילמן, יוסף. ״שהיה אברהם והחזיר את ההא לאלוהיו״: המטאפורה האיקונוקלאסטית כביטוי ליחסו הכפול של יהודה עמיחי ליהדות. דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות, חטיבה ג, כרך ב (1989), עמ׳ 243–250.
  • מירון, דן. הקופסה המחוררת והנוסח האלגי : בין זיכרונותי המתוקים שבתוכי ובין העולם הגדול והמלוח. הארץ, תרבות וספרות, ג׳ בטבת תשס״א, 29 בדצמבר 2000, עמ׳ ב 14; כיצד יכול אדם להיות פתוח וסגור בעת ובעונה אחת? הארץ, תרבות וספרות, י׳ בטבת תשס״א, 5 בינואר 2001, עמ׳ ב 15; הוא מעולם לא נשבע ״ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר״. הארץ, תרבות וספרות, י״ז בטבת תשס״א, 12 בינואר 2001, עמ׳ ב 15 <על דמותו ויצירתו של המשורר יהודה עמיחי ז״ל>
  • מירון, דן. יהודה עמיחי, מהפכן עם אבא. הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשס״ה, 3 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 4.
  • מירון, דן. ״כשאני מגיע למרום חזיונותי אני מוצא את עצמי עם אנשי יום יום״. הארץ, תרבות וספרות, ט׳ בתשרי תשס״ו, 12 באוקטובר 2005, עמ׳ ה 2 <על דמותו ויצירתו של המשורר יהודה עמיחי>
  • מירון, דן.  ״ילד טוב ומלא אהבה״.  הארץ, תרבות וספרות, י״א בתשרי תשס״ו, 14 באוקטובר 2006, עמ׳ ה 2 <על האבהות ביצירת עמיחי>
  • מירון, דן.  זמנמרחב ביצירות ס. יזהר ויהודה עמיחי : שני מודלים קוגניטיביים בספרות הישראלית המוקדמת.  בתוך: תרבות, זיכרון והיסטוריה : בהוקרה לאניטה שפירא / עורכים מאיר חזן, אורי כהן. כרך שני: תרבות וזיכרון ישראלי (תל אביב : אוניברסיטת תל־אביב ; ירושלים : מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי, תשע״ב 2012), עמ׳ 383–419.
  • משגב, אורי.  הגשם ממשיך לרדת.  הארץ, תרבות וספרות, י״ד בשבא תשס״ז, 2 בפברואר 2007, עמ׳ 2 <על הדמיון המפתיע בין משפט מתוך ״במערב אין כל חדש״ לאריך־מריה רמרק לשיר ״גשם בשדה הקרב״ של יהודה עמיחי>
  • נגב, אילת.  אני אדם מאושר. ידיעות אחרונות, 7 ימים, י״ג בניסן תשנ״ד, 25 במארס 1994, עמ׳ 60–62, 98 <חזר נדפס בספרה: שיחות אינטימיות  (תל־אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 1995), עמ׳ 221–229>
  • נגב, אילת.  הנביא החילוני. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ז׳ בניסן תשנ״ח, 3 באפריל 1998, עמ׳ 38–39, 43, 45, 111 <ראיון עם  המשורר יהודה עמיחי>
  • נייגר, מרים.  ׳ולא אמרתי חזון אחרית ימים׳ - על אסכטולוגיה בשירת יהודה עמיחי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ו (תשע״ג 2013), עמ׳ 311–338.
    •
  • סגל, נילי.  יהודה עמיחי – על המשורר ותהליך יצירתו.  בצרון, כרך ו׳ (סדרה חדשה), גל׳ 21–22 (351–352) (ניסן תשמ״ד, אפריל 1984), עמ׳ 18–22.
  • סוקולוב־עמיחי, חנה.  על־מנת לזכור : יהודה עמיחי, נתן זך ועובדות שראוי להציג.  עכשיו, חוב׳ 73–74 (סתיו-חורף 2013–2014, תשע״ד), עמ׳ 27–33.
  • סטפק, רחל. ״אבקש אותך מאוד לענות לי, כי אני מאוד להוט לדעת מה דיני״.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ט באלול תשע״ד, 24 בספטמבר 2014, עמ׳  <גילוי של שבעה שירים של יהודה עמיחי, שמתפרסמים כאן לראשונה, מאפשר עיון בתחילת דרכו הספרותית ופותח פתח להבנה של שורשי יצירתו>
  • סרנה, יגאל.  חי על המקף. יהודה עמיחי.  ידיעות אחרונות, 24 שעות, כ״ה באדר תשע״ב, 19 במארס 2012 <פורסם גם באתרו של יגאל סרנה ׳עד ראיה׳>
  • עומר, דן.  ״בארץ הלוהטת הזאת, מילים צריכות להיות צל״.   פרוזה, גל׳ 25 (ספטמבר 1978), עמ׳ 4–11 <עדותו של יהודה עמיחי על עצמו ושירתו בשיחות שנערכו ביולי 1978 עם דן עומר>
  • עופר, רחל.  ״שלושה בנים היו לאברהם״ : יצחק וישמעאל בשירה המודרנית וסוגיית הישראליות בימינו - עיון בשיריהם של יצחק למדן, יהודה עמיחי וחוה פנחס־כהן.  דרך אגדה, ביטאון המרכז להוראת האגדה - מכללת אפרתה, חוב׳ ז-ח (תשס״ד-תשס״ה 2004–2005), עמ׳ 171–180.
  • עצמון, צבי. עמיחי וילדי הגן המתים. עתון 77, גל׳ 190 (חשון תשנ״ו, נובמבר 1995), עמ׳ 9.
  • ערפלי, בעז. האלגיה על הילד שאבד: מבוא לשירת יהודה עמיחי.  סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 2 (1973), עמ׳ 63–95.
  • ערפלי, בעז. מלים ״שלא מכאן ולא מעכשיו״ על מעמדם של ערכים בשירת יהודה עמיחי. הספרות, חוב׳ 29 (1979), עמ׳ 44–57.
  • ערפלי, בעז. שירת יהודה עמיחי: אינטרפרטאציה. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, חוב׳ 11 (1980), עמ׳ 217–236.
  • ערפלי, בעז. על המשמעות הפוליטית של שירת יהודה עמיחי. עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל, כרך 5 (1995), עמ׳ 473–496 * <נדפס גם ב׳סדן׳ : מחקרים בספרות עברית, כרך ה (תשס״ב 2002), עמ׳ 171–198>
  • ערפלי, בעז. ירושלים חתרנית - ירושלים כצומת מפרק מיתוסים בשירת יהודה עמיחי. דפים למחקר בספרות, כרך 14–15 (תשס״ו 2005), עמ׳ 293–320.
  • ערפלי, בעז.  הפוליטיקה של עמיחי.  קשת החדשה: רבעון לספרות, עיון וביקורת, חוב׳ 23 (אביב 2008), עמ׳ 201–214.
  • פריבך־חפץ, דנה.  האל, הזולת והשיר : אתיקות של רליגיוזיות וחילוניות בשירת אברהם חלפי ויהודה עמיחי.  מאזנים, כרך פ״ד, גל׳ 2–3 (כסלו תשע״א, נובמבר 2010), עמ׳ 60–64.
  • פרל, גיא.  ״ביום שבו נולדה בתי לא מת אף אדם״ : קריאה יונגיאנית בשני שירים של יהודה עמיחי.  בספרו לשאת את הנפש במהופך : רשימות על שירה (תל אביב : הוצאת קשב לשירה, תשע״ו 2016), עמ׳ 73–75 <רשימה המבוססת על הרצאה בערב לכבוד המשורר אשר נערך ב׳תמול שלשום׳, ירושלים, דצמבר 2013>
  • פרנקל, רחל.  דיוקנו של המשורר כגיבור חובה : עיון בסונטה של יהודה עמיחי: ״צילום כיתת בית הספר״.  דבר, משא, ד׳ באייר תשמ״ב, 27 באפריל 1982, עמ׳ 11, 12 <המשך>  *
  • צוויק, יהודית. בדרך אל השלוה הגדולה. מאזנים: ירחון לספרות, כרך נ״ד, גל׳ 6 (1982), עמ׳ 10–13 <חזר ונדפס בתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 95–104>
  • צוויק, יהודית.  יצירת עמיחי בראי הביקורת.  בתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 7–60.
  • צוויק, יהודית. לבחינתה של האינטרטקסטואליות בשירת עמיחי: התבנית המקיפה. עלי שיח, חוב׳ 37 (1996), עמ׳ 57–68.
  • צור, ראובן. עיון בשני מרובעים של יהודה עמיחי (הערות על החלפת צפנים וחידוש חיותה של אינפורמאציה). הספרות, חוב׳ 33 (קיץ 1984), עמ׳ 129–134 <חזר ונדפס בתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 138–145>
  • צמיר, חמוטל.  המשורר־הנביא כמת־חי בשירת דור המדינה.  בתוך: עתות של שינוי : ספרותיות יהודיות בתקופה המודרנית : קובץ מאמרים לכבודו של דן מירון / עורכים, גידי נבו, מיכל ארבל, מיכאל גלוזמן (שדה בוקר : מכון בן־גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן־גוריון בנגב, תשס״ח 2008), עמ׳ 282–316 <דיון בשירתם של נתן זך ויהודה עמיחי>
  • קרונפלד, חנה.  המשורר כמתרגם בשירת עמיחי.  אות: כתב עת לספרות ולתיאוריה, גל׳ 3 (סתיו 2013), עמ׳ 5–20 *
  • קרפ, עלית.  פירות וירקות משוק הטבחים.  הארץ, תרבות וספרות, כ״ג באייר תשס״ז, 11 במאי 2007, עמ׳ 4 <על כנס על שירתו של יהודה עמיחי>
  • קשת, שולה. ישמעאל, יצחק ויבכה - עקדת יצחק: המלכוד המיתי. מפנה: במה לעניני חברה, גל׳ 36 (ינואר 2002), עמ׳ 33–37 <כולל את השירים: ״פתוח-סגור-פתוח״, ״רועה ערבי מחפש גדי בהר ציון״, ״הגיבור האמיתי של העקדה״, מאת יהודה עמיחי. המלחמה המתמשכת בינינו לבין הערבים החזירה את מיתוס העקדה למקום מרכזי בתודעה הקולקטיבית והשפיעה כמובן גם על היצירה הספרותית שנוצרה בארץ במהלך חמישים השנים האחרונות>
  • רבינוביץ, ישעיה.  טפח בשירי יהודה עמיחי <קטע ממסה>.  ירושלים: שנתון לדברי ספרות ואמנות, כרך ה-ו (ירושלים : אגודת הסופרים העברים, סניף ירושלים, תשל״ב 1971), עמ׳ 395–403.
  • רואי, אמיליה.  מסע לזכרון עם יהודה עמיחי.  מבוע: כתב עת ליצירה יהודית, גל׳ נ׳ (קיץ תשס״ט), עמ׳ 60–63.
  • רובינשטיין, בלהה.  יהודה עמיחי - שירים על עצמו ועל עצם הדבר.   בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל־יסודי (תל־אביב : עם עובד, תשס״ג 2003), חלק ב, עמ׳ 157–177.
    כולל: שירים לאבא ואמא <דיון בשיריו: ״אבי״ ו״אמי אפתה לי את כל העולם״>, שירים לאשה אהובה <דיון בשירים: ״ראי, אנחנו שניים מספרים״, ו״בוקר עכשיו״>, שירים על אדם במלחמה <על ״גשם בשדה קרב״, ״דויד הצעיר״, ו״אלוהים מרחם על ילדי הגן״>, שירים על החיים ועל טעם החיים <על ״עכשיו, כשהמים לוחצים בעוז״, ו״לא כברוש״>
  • רוגני, חגי.  העומד ליד החלון : על אחריותו של המשורר בשירת עמיחי.  עתון 77, גל׳ 379–380 (כסלו-טבת תשע״ה, דצמבר 2014-ינואר 2015), עמ׳ 26–27.
  • רודנר, תמר.  בין ח. נ. ביאליק ליהודה עמיחי : השוואת שירים.  שדמות, גל׳ ל״ג (אביב תשכ״ט), עמ׳ 97–103 <על השיר ״הלילה ארבתי״ לח״נ ביאליק ועל שירו של יהודה עמיחי ״לפני קיר המלט ראיתי אותך״>
  • רוזן, טובה.  ׳כמו בשיר של שמואל הנגיד׳ - בין שמואל הנגיד ליהודה עמיחי.  מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך ט״ו (תשנ״ה 1995), עמ׳ 83–106.
  • רוזנטל, רוביק.  שפת הרחוב של אלוהים.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ו׳ בתמוז תשס״ז, 22 ביוני 2007, עמ׳ 27 <שפת השירה של יהודה עמיחי היא שפה של ענווה. רוביק רוזנטל בוחן כמה ממאפייניה, ותוהה איך ייתכן שעמיחי, שלא ביקש להנהיג שום מהפכה, היה למנהיג שפה.  - על־פי הרצאה שניתנה בכינוס יהודה עמיחי, משכנות שאננים, ירושלים, 9 באפריל 2007>
  • רמרז־ראוך, גילה. קוסמוס פרטי ומיתוס לאומי : מיבנים ונוסחאות בשירת עמיחי.  מאזנים, כרך נ״ט, גל׳ 7–8 (תשמ״ו), עמ׳ 16–19.
  • שגיא, אבי. בין ״לכל איש יש שם״ ל״שמי הוא שם תורמי״: זלדה ויהודה עמיחי על דרכי עיצובה של הזהות. ראשית, כרך 1 (2009), עמ׳ 325–358 <נדפס גם בספרו המסע האנושי למשמעות : עיון הרמנויטי־פילוסופי ביצירות ספרותיות (רמת גן : אוניברסיטת בר־אילן, תשס״ט 2009), עמ׳ 71–101>
  • שדה, שלמה. הצד השני של הקודש והחול בשירת עמיחי. עתון 77, גל׳ 290 (סיון תשס״ד, מאי 2004), עמ׳ 18–22.
  • שקד, גרשון.  יהודה עמיחי וחבורת ״לקראת״ : ראשיתו של עמיחי וקבוצת ההתייחסות הספרותית שלו.  צפון: קובץ ספרותי, כרך ה׳ (תשנ״ח 1998), עמ׳ 179–208.
  • Abramovich, Dvir.  Contesting God׳s compassion and choosing humanism over Divine mercy – Yehuda Amichai׳s God has pity on kindergarten children.  Australian journal of Jewish studies, vol. 29 (2015-2016), pp. 34-42.
  • Abramson, Glenda. Amichai׳s God.Prooftexts, vol. 4, no. 2 (1984), p. 111-126.
  • Abramson, Glenda. The love poetry of Yehuda Amichai. AJS review, vol. 11, no. 2 (Autumn 1986), pp. 221-247.
  • Abramson, Glenda. Yehuda Amichai. a kind of lay prophet : interview. The Jewish quarterly, vol. 35, no. 1 (1988), pp. 9.
  • Bargad, Warren. Children and lovers : on Yehuda Amichai׳s poetic works. Midstream, vol. 21, no. 8 (October 1975), pp. 50-58.
  • Berk, Eric and William Cutter.  Opening and Closing with Qohelet: the late work of Yehuda Amichai : a circleussion of Patuaḥ Sagur Patuaḥ (Open Closed Open).  Hebrew Studies, vol. 51 (2010), pp. 175-201.
  • Bloch, Chana. Wrestling with the angel of history. Judaism, vol. 45, no. 3 (1996), pp. 298-301.
  • Eshel, Amir. Eternal present: poetic figuration and cultural memory in the poetry of Yehuda Amichai, Dan Pagis, and Tuvia Rübner. Jewish Social Studies, n.s., vol. 7, no. 1 (2000), pp. 141-167.
  • Fuchs, Esther. ״I am a man who writes poems״ : interview with Yehuda Amichai. In her book: Encounters with Israeli authors (Marblehead, Mass : Micah Publications. 1982), pp. 86-92.
  • Furstenberg, Rochelle.  Poet revolutionary.  The Jerusalem report, Dec. 1, 1994, pp. 42.
  • Gluzman, Michael. Sovereignty and melancholia: Israeli poetry after 1948. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 164-179. *
  • Gold, Nili Scharf. Images in transformation in Amichai׳s recent poetry. Prooftexts, vol. 4, no. 2 (1984), pp. 141-152.
  • Gold, Nili Scharf. A burning bush, or, A fire of thorns: toward a revisionary reading of Amichai׳s poetry. Prooftexts, vol. 14, no. 1 (January 1994), pp. 49-69.
  • Gold, Nili Scharf. Portrait of Haifa in 1948 : the poet, the bay and the mountain. Isael studies, vol. 17, no. 2 (Summer 2012), pp. 1-24.
  • Hadary, Amnon. A Yad for my friend Yehuda. Judaism, vol. 49, no. 4 (2000), pp. 411-417.
  • Hagestedt, Lutz. Vitaler Einklang. Zum Tod von Jehuda Amichai. Jahrbuch (Deutsche Akademie für Sprache und Dichtung), 2000 (ersch. 2001), pp. 158-160.
  • Jacobson, David C. Yehuda Amichai : ״Footprints of birds in the sand by the sea.״ In his book: Creator, Are you listening? : Israeli poets on God and prayer (Bloomington and Indianapolis : Indiana University Press, 2007), pp. 40-78.
  • Kronfeld, Chana. ״The wisdom of camouflage״ : between rhetoric and philosophy in Amichai׳s poetic system. Prooftexts, vol. 10, no. 3 (September 1990), pp. 469-491.
  • Kronfeld, Chana. Reading Amichai reading. Judaism, vol. 45, no. 3 (1996), pp. 311-324.
  • Kronfeld, Chana. Hyphenated states: metaphor as poetics of survival in the work of Yehuda Amichai. Yearbook of comparative and general literature, vol. 50 (2002-2003), pp. 23-45.
  • Kronfeld, Chana. Beyond thematicism in the historiography of post-1948 political poetry. Jewish social studies: history, culture, society n.s., vol. 18, no. 3 (Spring/Summer 2012), pp. 180-196. *
  • Mazor, Yair. Farewell to arms and sentimentality: reflections of israel׳s wars in Yehuda Amichai׳s poetry. World literature today, vol. 60, no. 1 (1986), pp. 12-16.
  • Merrin, Jeredith. Yehuda Amichai: down to earth. Judaism, vol. 45, no. 3 (1996), pp. 287-298.
  • Negev, Eilat. Yehuda Amichai: A secular prophet. In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 46-54.
  • Neudecker, Hannah. Buildings in the Love Poems by Yehuda Amichai.  In: Studies in Hebrew literature and Jewish culture : presented to Albert van der Heide on the occasion of his sixty-fifthe birthday / edited by Martin F.J. Baasten & Reiner Munk (Dordrecht : Springer, 2007), pp. 229-240 (Amsterdam studies in Jewish thought, vol. 12)
  • Ramras-Rauch, Gila. Remembering Yehuda Amichai (1924-2000). World literature today, vol. 75, no. 1 (2001), pp. 86-88.
  • Reichman, Edgar. Interview with Yehudah Amichai. The UNESCO courier, vol. 47, no. 10 (1994), p. 5.
  • Rokem, Na׳ama.  German-Hebrew encounters in the poetry and correspondence of Yehuda Amichai and Paul Celan.  Prooftexts, vol. 30, no. 1 (Winter 2010), pp. 97-127.
  • Rottenbach, Bruno. Zum Tod von Yehuda Amichai. Würzburg-Heute, no. 70 (2000), pp. 81-82.
  • Sokoloff, Naomi B. On Amichai׳s El male rahamim. Prooftexts, vol. 4, no. 2 (1984), pp. 127-140.
  • Zimmermann, Heidy. Lieder über Krieg und Frieden : Zur Lyrik von Yehuda Amichai. Judaica, Jahrg. 54, no. 1-2 (1998), pp. 5-21.
  • Zimmermann, Heidy. Yehuda Amichai, Gedichte, Hebräisch und in deutscher Erstübersetzung. Judaica, Jahrg. 54, no. 1-2 (1998), pp. 21-36.
על ״״עכשיו ובימים האחרים״
  • אבנרי, שרגא.  שירי יהודה עמיחי.  מבואות, גל׳ 23 (4 ביולי 1955).
  • ארן, דוד.  קווים לשירתו של יהודה עמיחי.  על המשמר, 10 באוגוסט 1956.
  • גולדברג, לאה.  עד ברזל.  על המשמר, 26 במאי 1957 <חזר ונדפס בספרה האומץ לחולין : בחינות וטעמים בספרותנו החדשה (תל אביב : ספרית פועלים, [תשל״ו 1976]), עמ׳ 217–219>
  • גולדברג, לאה.  גפן היין שבכרמי זרים.  על המשמר, 10 ביולי 1957. <מענה לרשימתו של שלמה צמח ״מצבת ושלכתה״ - ראה להלן> <חזר ונדפס בספרה האומץ לחולין : בחינות וטעמים בספרותנו החדשה (תל אביב : ספרית פועלים, [תשל״ו 1976]), עמ׳ 220–227>
  • גרודזנסקי, שלמה. שירי יהודה עמיחי.  דבר,  ה׳ באב תשי״ז, 2 באוגוסט 1957, עמ׳ 5.
  • זך, נתן.  עכשיו ובימים האחרים.  על המשמר, 29 ביולי 1955 <חזר ונדפס בתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 63–69>
  • מגד, מתי.  בין שריפה לחלום.  משא, (מצורף ל׳למרחב׳),  כ״ח באייר תשט״ו, 20 במאי 1955 <הגיב על כך ב״י מיכלי - להלן>
  • מיכלי, ב״י.  באין חוש מידה.  דבר, י״ג בסיון תשט״ו, 3 ביוני 1955, עמ׳ 25.
  • מירון, דן.  הווה המשקיף אל תוך הימים האחרים.  זמנים, כ״ז בסיון תשט״ו, 17 ביוני 1955, עמ׳ 4 (במדור לספרות ולאמנות)
  • מירון, דן. שמירת הכלים ותיקונם: עיון ב״עכשו ובימים האחרים״ מאת יהודה עמיחי. מאזנים, כרך ס״ב, גל׳ 2–3 (סיון-תמוז תשמ״ח, מאי-יוני 1988), עמ׳ 9–19; גל׳ 4 (אב תשמ״ח, יולי 1988), עמ׳ 9–18 <חזר ונדפס בספרו   מול האח השותק : עיונים בשירת מלחמת העצמאות, מחזור ראשון (תל־אביב : האוניברסיטה הפתוחה ; ירושלים : כתר, 1992), עמ׳ 271–313>
  • צמח, שלמה.  מצבת ושלכתה.  דבר,  כ״ט בסיון תשי״ז, 28 ביוני 1957, עמ׳ 5 ; ו׳ בתמוז תשי״ז, 5 ביולי 1957, עמ׳ 5, 6. <הגיבה על כך לאה גולדברג ברשימתה ״גפן היין שבכרמי זרים״ - ראה לעיל> <חזר ונדפס בספרו שתי וערב : דברי ביקורת (תל אביב : עם עובד, תשי״ט 1959), עמ׳ 216–235;  נוסח מקוצר נדפס בתוך:  יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 70–78>
  • Gold, Nili Scharf. Amichai’s Open closed open and Now and in other days: a poetic dialogue.  In: History and literature: New Readings of Jewish Texts in Honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence, RI : Program in Judaic Studies, Brown University Press, 2002), pp. 465-477.
על ״במרחק שתי תקוות״ על ״בגינה הציבורית״ על ״ברוח הנוראה הזאת״ על ״מסע לנינוה״
  • מוקד, גבריאל.  יונה נוסע שוב לנינווה : על מחזה שבכתובים מאת יהודה עמיחי.  יעד (1961) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 39–40>
  • עקרוני, אביב.  יונה בלבוש מודרני.  על המשמר, ח׳ בטבת תשכ״ג, 4 בינואר 1963, עמ׳ 5.
  • פיינגולד, בן־עמי. עיון ב״מסע לנינוה״ ליהודה עמיחי.  במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 20 (73) (חורף תשכ״ד 1964), עמ׳ 43–48 <חזר ונדפס בתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 214–228>
על ״שירים, 1948–1962״ על ״לא מעכשיו לא מכאן״
  • בן־דב, ניצה.  נקמת הגולגולת בלא מעכשיו לא מכאן של יהודה עמיחי : רומן ״שתי המלחמות״.    בספרה: חיי מלחמה : על צבא, נקמה, שכול ותודעת המלחמה בפרוזה הישראלית (ירושלים ותל־אביב : הוצאת שוקן, עמ׳ 113–139.
  • ברזל, הלל. ההתנצחות עם המיטאריאליזם ברומאן של יהודה עמיחי.  בספרו: סיפורת עברית מיטאריאליסטית (רמת גן : אגודת הסופרים העברים בישראל ליד הוצאת מסדה, תשל״ד 1974), עמ׳ 70–84.
  • זנדבנק, שמעון.  הגעגועים אל הפתוח.  אמות, שנה ב׳, חוב׳ ב׳ (ח׳) (תשרי-חשון תשכ״ד, אוקטובר-נובמבר 1963), עמ׳ 94–101.
  • פלאי, משה. הנפש המפוצלת במציאות חצויה לאחר השואה : עיון ברומן של יהודה עמיחי. הדואר, שנה 58, גל׳ ל׳ (כ״ז בסיון תשל״ט, 22 ביוני 1979), עמ׳ 492; גל׳ ל״א (ד׳ בתמוז תשל״ט, 29 ביוני 1979), עמ׳ 509.
  • קורצווייל, ברוך. הערות ל״לא מעכשיו לא מכאן״. הארץ, 6 בספטמבר 1963; 13 בספטמבר 1963. <חזר ונדפס בספרו:  חיפוש הספרות הישראלית : מסות ומאמרים / ערכו צבי לוז וידידיה יצחקי (רמת גן : הוצאת אוניברסיטת בר־אילן, תשמ״ב 1982), עמ׳ 246–257>
  • קצנלסון, גדעון. עיוותים דווקא מעכשיו ודווקא מכאן. האומה, שנה ב׳, גל׳ 7 (תשכ״ד), עמ׳ 476–483.
  • שביד, אלי.  על ״הבנייה הפראית״ : ״לא מעשיו לא מכאן״ ליהודה עמיחי.  משא (מצורף ל׳למרחב׳), שנה 12, גל׳ 34 (כ״ו באב תשכ״ג, 16 באוגוסט 1963), עמ׳ א, ב.
  • שקד, גרשון.  הוי דורי העצוב והמוכה.  בתוך ספרו: גל חדש בסיפורת העברית (תל אביב : ספרית פועלים, תשל״א), עמ׳ 89–124 <חזר ונדפס בתוך: יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 191–213>
על ״שלוה גדולה״
  • ברתנא, אורציון.  עמיחי: שאלות ותשובות.  ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, ט׳ באייר תש״ם, 25 באפריל 1980 <חזר ונדפס בספרו עדות קריאה (תל אביב : פפירוס, תשמ״ב 1982), עמ׳ 41–45>
  • זנדבנק, שמעון. לשאלת השיר הקל. סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות, גל׳ 12–13 (1981), עמ׳ 331–334.
  • מוקד, גבריאל.  מפת החוויות של יהודה עמיחי.  הארץ (1980) <חזר ונדפס בספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור־המדינה (תל־אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע״א 2011), עמ׳ 196–199>
  • שמיר, זיוה.  אימה גדולה באור בין־השמשות.  מעריב, אמנות, ספרות, ביקורת, ט׳ באייר תש״ם, 25 באפריל 1980, עמ׳ 31.
  • Levin, Gabriel. Between darkness and light : on Yehuda Amichai׳s Deep Tranquillity. Modern Hebrew literature, vol. 6, no. 3-4 (Winter 1981), pp. 61-65.
על ״שעת החסד״ על ״מאדם אתה ואל אדם תשוב״
  • גנוסר, יאירה. ״לא יכלתי לבוא, אני מקוה שתבין״. עתון 77, גל׳ 72–73 (ינואר-פברואר 1986), עמ׳ 28 <חזר ונדפס בקובץ יהודה עמיחי : מבחר מאמרי ביקורת על יצירתו / ליקטה וצירפה מבוא וביבליוגרפיה, יהודית צוויק (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, 1988), עמ׳ 180–183>
על ״גם האגרוף היה פעם יד פתוחה ואצבעות״
  • ברתנא, אורציון. פנינים באפר. מעריב, ספרות, כ״ו בחשון תש״ן, 24 בנובמבר 1989, עמ׳ 5.
  • גולד, נילי שרף.  ״והנדרים לא נדרים״.  סימן קריאה, חוב׳ 22 (יולי 1991), עמ׳ 361–378 <על שירת עמיחי המאוחרת>
  • זנדבנק, שמעון. בדרך לאנלוגיה האחרונה. הארץ, א׳ בטבת תש״ן, 29 בדצמבר 1989, עמ׳ ב 8.
על ״פתוח סגור פתוח״
  • גוטקינד, נעמי. עמיחי במיטבו: ״פתוח סגור פתוח״. הצופה, כ״ח בניסן תשנ״ח, 24 באפריל 1998, עמ׳ 6–7.
  • גורדינסקי, נטשה. ׳על שולחני מונחת אבן שכתוב עליה ״אמן״׳: פואטיקה של שינוי ב׳פתוח סגור פתוח׳. מחקרי ירושלים בספרות עברית, כרך כ״ב (תשס״ח 2008), עמ׳ 523–532.
  • גלוזמן, מיכאל. משירי הנביא העני. הארץ, מוסף ספרים, גל׳ 297 (ט״ו בחשוון תשנ״ט, 4 בנובמבר 1998), עמ׳ 6.
  • וייכרט, רפי. בגינה הציבורית של אלוהים. עתון 77, גל׳ 248 (2000), עמ׳ 26–29 <קריאה בשירי יהודה עמיחי המוקדמים והמאוחרים>
  • וייס, צחי.  ״אלים מתחלפים״ : הכמיהה לאלוהות מיתית ב״פתוח סגור פתוח״ ליהודה עמיחי.  מאזנים, כרך צ׳, גל׳ 2 (ניסן תשע״ו, אפריל 2016), עמ׳ 36–45.
  • זנדבנק, שמעון. הגעגועים אל הפתוח. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ״ח בניסן תשנ״ח, 24 באפריל 1998, עמ׳ 26.
  • לאור, יצחק. ולא היה לו זמן. הארץ, תרבות וספרות, י״א בסיוון תשנ״ח, 5 ביוני 1998, עמ׳ ב 15.
  • למברגר, דורית.  כינון־מחדש של הסובייקט בספרו של עמיחי ׳פתוח-סגור-פתוח׳.  Hebrew higher education, כרך 15 (2013), עמ׳ 43–71.
  • מאירוביץ, דורית. ״דיוק הכאב וטשטוש האושר״. כרמל: כתב־עת לשירה, חוב׳ 3–4 (2001), עמ׳ 97–100 <נוסח מורחב נדפס בספרה הנוף הוא הנפש : מסות ומאמרים על משוררים ושירה (תל אביב : קשב לשירה, תשע״ב 2011), עמ׳ 143–148>
  • נגב, אילת. הנביא החילוני. ידיעות אחרונות, 7 ימים, ז׳ בניסן תשנ״ח, 3 באפריל 1998, עמ׳ 38–39, 43, 45, 111 <ריאיון עם המשורר יהודה עמיחי בצאת ספרו ״פתוח סגור פתוח״>
  • סומק, רוני. ״אני גר בגורל״. מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע״ב, גל׳ 11 (1998), עמ׳ 14–15.
  • עוזר, יוסף.  לחישת הבית אשר נחרב.  מקור ראשון, שבת, ה׳ באב תשס״ז, 20 ביולי 2007, עמ׳ 4 <על ירושלים בשירתו של עמיחי>
  • Bloch, Chana and Chana Kronfeld. Amichai׳s counter-theology: opening ״Open Closed Open״. Judaism, vol. 49, no. 2 (2000), pp. 153-168.
  • Gold, Nili Scharf. Amichai’s Open closed open and Now and in other days: a poetic dialogue.  In: History and literature: New Readings of Jewish Texts in Honor of Arnold J. Band / edited by William Cutter and David C. Jacobson (Providence, RI : Program in Judaic Studies, Brown University Press, 2002), pp. 465-477.
על ״שירי יהודה עמיחי״ (סדרה)
על המחזה ״שטח הפקר״ מתוך ׳פעמונים ורכבות׳ על ״שירים״ לאלזה לסקר־שילר על ״ממלא המקום״ לרולף הוכהוט בתרגום יהודה עמיחי
  • גור, ישראל.  פרקי ״ממלא המקום״.  במה: כתב־עת לאמנות התיאטרון, חוב׳ 22–23 (75–76) (קיץ-סתיו תשכ״ד-תשכ״ה 1964), עמ׳ 12–28.
על ״ועיני טפות כבדות ואפלות״ לאלזה לסקר־שילר בתרגום יהודה עמיחי
קישורים:

OpenLibrary – OL142288A Wikidata – Q58612 J9U – 987007257625005171 NLI – 000009768 LC – n50021587 VIAF – 29529096
עודכן לאחרונה: 12 ביוני 2023

לראש הדף
לקסיקון הספרות העברית החדשה
עורך אחראי: יוסף גלרון־גולדשלגר

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף