יונה וולך (1944־1985)

<בהכנה>

Yona Wallach

יונה וולך נולדה בי"ט בסיון תש"ד, 10 ביוני 1944 בבית החולים בילינסון בפתח-תקוה וגדלה בכפר אונו (לימים קרית אונו), הצעירה מבין שתי בנות. הוריה, אסתר ומיכאל הגיעו ארצה לבדם בראשית שנות השלושים מבסרביה, נפגשו בבני ברק, נישאו והיו ממקימי כפר אונו. אביה היה לפועל ולוחם בארגון ההגנה. לבתו קרא יונה על שם אמו המתה ולזכרה של בת אחותו אשר נספתה בשואה. כאשר היתה בת ארבע, נהרג אביה במהלך קרבות מלחמת העצמאות.  מגיל צעיר גילתה וולך חיבה לעולם הכתיבה ובעיקר לשירים. בבית הספר היסודי נחשבה לתלמידה מצטיינת, אולם לאחר שעברה ללמוד בבית הספר התיכון בתל אביב, החלה לזלזל בלימודים ולהקדיש את זמנה לכתיבה ולציור. לאחר מות אביה, היתה אמה שותפה בהקמת בית הקולנוע הראשון בקרית אונו, ווולך נהגה לבלות שעות ארוכות בצפייה בסרטים שהוקרנו שם.  כבר מנעוריה, הצטיירה בפני הסביבה כטיפוס יוצא דופן בשל מרדנותה הטבעית אשר באה לידי ביטוי במראה החיצוני ובגינוני התנהגותה. בין היתר, היא נהגה להתלבש באופן פרובוקטיבי, לעשן סיגריות ולבלות עם בחורים מבוגרים ממנה. בגיל 16 סולקה מבית הספר התיכון ועברה ללימודי ערב, בלחצה של אמה. ניסיון ההתאבדות הראשון שלה התרחש גם הוא בשנות נעוריה, בעקבות סיומה של מערכת יחסים רומנטית. גם כאן, היתה זו תחילתו של דיאלוג שקיימה וולך עם המוות. נוסף על ניסיונות ההתאבדות שלה, לא פעם סיפרה כי בחלומותיה ובהזיותיה, חזתה במותה והאמינה כי תמות בגיל צעיר. בשנת 1961, בהיותה בת 17, נרשמה ללימודים במכון אבני לאמנות הציור והפיסול. למרות גילה הצעיר, היווה צעד זה את ראשית דרכה אל עולם האמנות והתרבות שמרכזו היה בתל אביב. המשוררים יאיר הורביץ ומאיר ויזלטיר היו בין חבריה הקרובים ביותר. שיריה החלו להתפרסם בכתבי העת הספרותיים של התקופה, ובשנת 1966 ראה אור ספר שיריה הראשון "דברים". יחד עם משוררים נוספים תפסה וולך את מקומה בשינוי פני השירה העברית בשנות ה-60. כתב העת "פשיטא", שוולך נמנתה על מייסדיו, שיקף היטב שינוי זה. הוא ביטא את שאיפתם של משוררים אלו לעדכן את השירה העברית ולהפוך את שפתה המליצית לשפה מדוברת ויומיומית. גם בתוך ההוויה התל אביבית, המושפעת מרוח הסיקסטיז שנשבה מאירופה ומארצות הברית, התבלטה דמותה של וולך בייחודה ובשונותה. אורח החיים שלה מעולם לא כלל עבודה מסודרת, ואמה היתה זו שמימנה את מחייתה. חלק ניכר מהזמן המשיכה לבלות בקרית אונו, באווירה הכפרית הפסטורלית, שהיתה למוקד עליה לרגל עבור חבריה הבוהמיינים. נוסף על מערכות יחסיה עם גברים, גילתה גם סקרנות רבה ומשיכה למין הנשי וקיימה קשרים רומנטיים עם בנות גילה. נראה כי הרצון של וולך למצות את החיים עד תומם, הוביל אותה גם אל סף השיגעון, ובגיל 21 התאשפזה מרצונה במוסד לחולי נפש. במסגרת זו טופלה באמצעות כדורי ל.ס.ד (שיטת טיפול פסיכיאטרית שהיתה נפוצה בשנות ה-60), וחוויותיה מהשימוש בסם ההזיות, מתועדות בשירים הרבים שכתבה בתקופה זו. שנים מאוחר יותר אושפזה שוב. בפעם השנייה, כבר לא היה זה עניין שבבחירה, ודומה כי השיגעון היה למעמסה נפשית יותר מאשר מקור להשראה. בשנים האחרונות לחייה, חזרה וולך להתגורר בבית אמה החולה והתעקשה לטפל בה בכוחות עצמה. מערכת היחסים הטעונה בין השתיים, הובילה ככל הנראה גם לגילויי אלימות של הבת כלפי אמה, זאת לצד הפגנת אהבה ומסירות.  כפי שתמיד ניבאה, נפטרה וולך בגיל צעיר יחסית, 41, לאחר שחלתה במחלת הסרטן. עם השנים, הלך מעמדה של וולך והתבסס כאחת מהיוצרות הבולטות והחשובות בשירה העברית המודרנית. רבים משיריה הולחנו והפכו לשירים פופולריים ומוכרים. האלבום "בציר טוב" של שמעון גלבץ ואילן וירצברג מבוסס כולו על שיריה ואף הפך להופעה חיה בהשתתפותה. שנים לאחר מותה פורסם הספר "תת הכרה נפתחת כמו מניפה" ובו מקבץ משיריה, אשר חלקם ראו אור בפעם הראשונה.
[מקורות:  גרנות², לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה, אנציקלופדית Y-net של ידיעות אחרונות]
[צילום: אמנון ויינשטיין]

ספריה:

  • דברים (ירושלים : עכשיו, תשכ"ו)
  • שני גנים (תל-אביב : דגה, תשכ"ט)
  • שירה : שירים מקובצים (תל-אביב : מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור : ספרי סימן קריאה, תשל"ו 1976)
  • אור פרא : שירים (ירושלים : איכות : ספרי אדם, 1983) <מהדורה מתוקנת ומורחבת הופיעה ב-1990>
  • צורות : שירים (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 1985)
  • מופע (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ו 1985)
  • תת הכרה נפתחת כמו מניפה : מבחר השירים, 1963־1985 (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ב 1992) <עריכה, הלית ישורון>
  • הפנים היו הפשטה / יונה וולך, אביבה אורי (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, 2000) <בספר שירים של יונה וולך ואיורים של אביבה אורי (שיר ואיור, עמוד מול עמוד); כל השירים מתוך "תת הכרה נפתחת כמו מניפה"; בעריכת הלית ישורון>
  • צבעים יוצאים : יונה וולך - דמויי טבע בשיריה (תל-אביב : אקו"ם, 2002) <איורים - אביגיל קרסילובסקי> <שירי יונה וולך מתוך קבצים שונים>
  • שירים אחרונים (צפת : ספרים, 2007) <עורך, דרור גרין>
  • דברים ראשונים (תל אביב : עכשיו : כתב ווב, 2009) <מבחר שירים מתוך הספר  דברים (1966) ומתוך כתב-העת 'עכשיו'  וכן מאמר על שירת יונה וולך מאת גבריאל מוקד>
  • זאת היונה : יונה וולך - השירים, המחברות הגנוזות, הראיון / עורכים - הלית ישורון, יאיר קדר (מושב בן-שמן : מודן, 2013) <מצורף סרטו של יאיר קדר '7 הסלילים של יונה וולך'>
על המחברת ויצירתה:
ספרים:
  • בורשטיין, רבקה.  הפואטיקה של הדוברת הרב גונית בשיריה של יונה וולך (חיפה, 1997) <עבודת גמר (תאר שני)--אוניברסיטת חיפה, החוג לספרות עברית והשוואתית>
  • הר-שפי, סיון.  תביעה לרב צורתיות - פולומורפיזם בשירת יונה וולך : היבריד, מטמופורפוזה ואלכימיה  (ירושלים, תשס"ה) <עבודת גמר (תאר שני)—אוניברסיטה העברית בירושלים, 2005>
  • יואלי, נירה. תבניות ארכיטיפיות בחשיבתה הפואטית של יונה וולך ובשירתה (חיפה, 1990) <עבודת גמר (מוסמך)--אוניברסיטת חיפה, דצמבר 1990>
  • לידובסקי-כהן, צפרירה. "שחררי את חרצובות לשונך אישה" : כיסוי וגילוי בשירת יונה וולך (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2009)
    על הספר:
  • מוקד, גבריאל.  ארבעה משוררים : דברים על יהודה עמיחי, נתן זך, דוד אבידן ויונה וולך (תל-אביב : משרד הבטחון - ההוצאה לאור,תשס"ו 2006), בעיקר פרקים י, יא, יב.
  • סרנה, יגאל. יונה וולך : ביוגרפיה (ירושלים : כתר : ספריית זגגי, 1993)  <מהדורה חדשה, מורחבת עם אחרית דבר מאת הלית ישורון, יצאה לאור ב-2009>
    על הספר:
    • בסר, יעקב. עם יגאל סרנה: הספר הזה בנוי לעורר מלחמה... על המשמר, כ"ז בתמוז תשנ"ג, 16 ביולי 1994, עמ' 19 <ראיון עם הסופר>
    • דותן, אייל. מצטיירת לי תמונה של אדם רב כוח. הארץ, כ' בתמוז תשנ"ג, 9 ביולי 1993, עמ' ב 8.
    • ויזלטיר, מנחם. פיה נמלא דם והיא מתה. הארץ, כ' בתמוז תשנ"ג, 9 ביולי 1993, עמ' ב 8-ב 9.
    • וייכרט, רפי. לחיות במהירות הביוגרפיה. על המשמר, כ"ז בתמוז תשנ"ג, 16 ביולי 1993, עמ' 18 <נדפס גם ב'עכשיו', חוב' 61 (1995), עמ' 189־192>
    • חפץ, פביאנה. מזקיף גלדיולות. חדשות, המדריך, כ"ט בסיוון תשנ"ג, 18 ביוני 1993, עמ' 30.
    • לשם, גיורא. יונה וולך (ביוגרפיה). הד החינוך, ספטמבר 1993, עמ' 28־29.
    • נגיד, חיים. דיוקן אפל. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ב בסיוון תשנ"ג, 11 ביוני 1993, עמ' 29.
    • סתיו, שירה.  רציתי לדעת הכל.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 904 (י"א בתמוז תש"ע, 23 ביוני 2010), עמ'  10־11.
    • עינת, עמלה. קפיצת ראש שטוחה. דבר, י"ט באב תשנ"ג, 6 באוגוסט 1993, עמ' 25.
    • שי, אלי. תהומות הנפש של משוררת. מעריב, ספרות אמנות, י"ט באב תשנ"ג, 6 באוגוסט 1993, עמ' 29.
  • סתיו, שירה.  "אבא אני כובשת" : יחסי אבות ובנות בשירה העברית בשנות הששים על פי שירתן של דליה רביקוביץ, תרצה אתר ויונה וולך (באר שבע, תשס"ח 2007) <דיסרטציה--אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשס"ח 2007>
  • צמיר, חמוטל.  נשיות ואוטופיה בשירתה המוקדמת של יונה וולך (פריס, 1993) <עבודת גמר (מ.א.)--אוניברסיטת פריס, 1993>
  • רז ברקין, ענבל.  סימנים של התענגות : קריאה לאקאניאנית בשירת יונה וולך ודוד אבידן (רמת-גן : הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשע"א 2010)
    תוכן העניינים
  • רתוק, לילי. מלאך האש : על שירת יונה וולך (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1997)
    תוכן העניינים
    על הספר:
    • בורשטיין, דרור.  לילי רתוק או דנה אינטרנשיונל.  הארץ, תרבות וספרות, ו' בכסלו תשנ"ח, 5 בדצמבר 1997, עמ' ד 3.
    • וייכרט, רפי.  עדין כירח על פני המים.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ז בתמוז תשנ"ז, 1 באוגוסט 1997, עמ' 28.
    • לאור, יצחק. לא, זה עוד לא זה. הארץ, מוסף ספרים, גל' 242 (י"ג בתשרי תשנ"ח, 14 באוקטובר 1997), עמ' 4, 12.
    • סומק, רוני.  שנת היונה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ט"ו בסיוון תשנ"ז, 20 ביוני 1997, עמ' 27.
    • קודיש, דפי.  מלאכית בשמי קריית-אונו.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך ע"ג, גל' 1 (1998), עמ' 60־61.
  • Lidovsky-Cohen, Zafrira. "Loosen the fetters of thy tongue woman" : the poetry and poetics of Yona Wallach (Cincinnati, Ohio : Hebrew Union College Press, 2003)
  • Traum Avidan, Riki. "Bad Snow-Whites" : Israeli women's poetry of the 1960's : the poetics of Dalia Hertz, Yona Wallach, and Rina Shani (Waltham, Massachusetts, 2007) <Thesis (Ph.D.)--Brandeis University, 2007>
מאמרים:
  • אולמרט, דנה.  'אנחנו' בשירי יונה וולך.  בקורת ופרשנות, חוב' 45 (תשע"ז 2017), עמ' 347־370.
  • אשד, אלי.  העולם המיתי של יונה וולך.  היקום של אלי אשד <מקוון>, 26 באוגוסט 2009.
  • בוכוייץ, נורית. הפוסט-מודרניים הראשונים : מה עיצב את שפת השירה של משוררי שנות השישים? על יצירתם של מאיר ויזלטיר, יונה וולך ויאיר הורוביץ - וקשריה עם רוח הסיקסטיז באנגליה ובארצות-הברית. גג, גל' 10 (סתיו 2004), עמ' 26־43.
  • גולן, ארנה.  מי מפחד מ"אתה חברה שלי" של יונה וולך.  מאזנים: ירחון לספרות, כרך פ"ד, גל' 5־6 (שבט תשע"א, ינואר 2011), עמ' 38־39.
  • גרין, דרור.  משוררת בהפרעה.  ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, כ"ד באלול תשס"ז, 7 בספטמבר 2007, עמ' 26 <12 שנה למותה של יונה וולך>
  • ויזלטיר, מאיר.  "אינני חוטף בסגנון הישן" : עשרים שנה למותה של יונה וולך, 1944־1985.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"ט באלול תשס"ה, 23 בספטמבר 2005, עמ' 27.
  • וייזר-סנש, אילנה.  יונה וולך: שירה, חברה וגוף-נפש : עשרים שנה למותה.  מאזנים, כרך ע"ט, גל' 4־5 (תשרי-חשון תשס"ו, אוקטובר-נובמבר 2005), עמ' 2־5.
  • כרמלי, עודד.  איך לקרוא את מה שכתבו משוררים חיים.  מקור ראשון, שבת, ט' בשבט תשע"א, 14 בינואר 2011, עמ' 12.
  • כרמלי, עודד.  האזהרה של יונה וולך והאוזניים הערלות שלנו.  השילוח: כתב עת ישראלי להגות ומדיניות, גל' 5 (תמוז תשע"ז, יולי 2017), עמ'  151־158.
  • לזר, תמר.  המקום והמרחק: רליגיוזיות וכמיהה אל הנשגב בשירת יונה וולךהחינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים, כרך ל"ו (תשע"ד 2014), עמ' 363־377.
  • לחמן, לילך.  על האני בשירת יונה וולך.  חדרים, גל' 11 (1994), עמ' 142־154.
  • לידובסקי-כהן, צפרירה. יונה וולך כגיבורת תרבות ישראלית : עיון בהתפתחותה הפנימית של שירת יונה וולך, מקורותיה והשקפת עולמה. מאזנים, כרך ע"ד, גל' 9 (2000), עמ' 41־45.
  • לידובסקי-כהן, צפרירה. יסודות מיסטיים בשירת העצמי של יונה וולך. עלי שיח, חוב' 42 (חורף תש"ס 1999), עמ' 41־48.
  • לידובסקי-כהן, צפרירה. אהבה, מין ואלימות בשירת שנות השישים והשבעים. עתון 77, גל' 295 (כסלו תשס"ה, נובמבר 2004), עמ' 22־25. <על שירתם של יאיר הורביץ, יונה וולך ומאיר ויזלטיר>
  • לידובסקי-כהן, צפרירה. תרזה נגד שונרה : על דמות האשה בשיריהן של דליה רביקוביץ ויונה וולך. עתון 77, גל' 315 (חשון תשס"ז, אוקטובר 2006), עמ' 22־26.
  • מוקד, גבריאל.  שירה כחידוש של משמעות : על שירת יונה וולך. פרוזה (1977) <חזר ונדפס בתוך: דברים ראשונים / יונה וולך (תל אביב : עכשיו : כתב ווב, 2009), עמ' 69־76 ובספרו: בזמן אמיתי : 96 מסות, מאמרים, רצנזיות ורשימות על הספרות העברית של דור-המדינה (תל-אביב : עכשיו : כתב : עמדה, תשע"א 2011), עמ' 168־173>
  • מזור, יאיר. את שלגיה לא תמצאו שם גם לא את הנסיך הקטן: על שירת יונה וולך. עתון 77, גל' 175־176 (אב-אלול תשנ"ד, אוגוסט-ספטמבר 1994), עמ' 20־27.
  • מזור, יאיר.  העזה, הזועמת, וזו שהעזה, שנתנה את האות : שירתן של דליה הרץ ויונה וולך בהקשר משווה של שירת דליה רביקוביץ. עתון 77, גל' 220 (1998), עמ' 11־15, 41 <חזר ונדפס בספרו אהבה במושב האחורי : השירה העברית בשנות הששים (אור יהודה : זמורה-ביתן, 2005), עמ' 168־176>
  • מנור, דורי. אלא שמעל לכל היא היתה משוררת. הארץ, כ' בתמוז תשנ"ג, 9 ביולי 1993, עמ' ב 8.
  • מרק, צבי.  דיבוק כדימוי וכמצב נפשי ביצירתה ובחייה של יונה וולך.  בתוך: כחלום יעוף וכדיבוק יאחז : על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים / עורכים - רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשע"ג 2013), עמ' 377־392.
  • סתיו, שירה.  אבא בעל גוף: על האב בשירתה של יונה וולך.  מטעם, חוב' 8 (דצמבר 2006), עמ' 30־40.
  • סתיו, שירה.  "גילוי (עריות) וכיסוי בלשון" : ביאליק, וולך, ויזלטירעיונים בשפה וחברה, כרך 10, גל' 2 (2017), עמ' 156־174.
  • עבאדי, עדינה.  שחרור מכבלי הלשון בשירתה של יונה וולך.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ו' (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2013), עמ' 279־298.
  • קובובי, דבורה.  "לא יכולתי לעשות עם זה כלום".  בספרה: ספרותרפיה : הוראה טיפולית במבחן השנים (ירושלים : הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, תשס"ח 2008), עמ' 117־131.
  • "קולו המתוק של האלהים" : תכנית רדיו על שירתה ודמותה של יונה וולך בהשתתפות אילנה צוקרמן, מאיר ויזלטיר, גבריאל מוקד, אבות ישורון, אהרן שבתאי והלית ישורון. פרוזה, גל' 100 (1988), עמ' 28־35.
  • קלדרון, נסים. לאן נעלמה המוסיקה אחרי יונה וולך? עתון 77, שנה ל"א, גל' 325 (חשון-כסלו תשס"ח, נובמבר 2007), עמ' 23־29 <מתוך הספר "יום שני", על שירה וטקסטים של רוק אחרי יונה וולך> <דן, בין היתר, בשירתה של יונה וולך>
  • רובינשטיין, בלהה.  יונה וולך - ציפור של אש: פרועה וקרועה : לחיות על שפת התהום.  בספרה: שירים ומה שביניהם : על משוררים ושירים בתכנית הלימודים החדשה לבית הספר העל-יסודי (תל-אביב : עם עובד, תשס"ג 2003), חלק ב, עמ' 235־242.  <כולל דיון בשירים: "יונתן", "ציפור" ו"החיים שיש לך">
  • רוטנברג, יעל.  "הנני אֲנִיָּה במעש / אֲנִיָּה בפתח" "מרחב הגבול" כמרחב נשי על שפה בשירה עברית.  בתוך: העברית שפה חיה : קובץ מחקרים על הלשון בהקשריה החברתיים-התרבותיים, כרך ו' (תל אביב : הקיבוץ המאוחד והמכון הישראלי לפואטיקה וסמיוטיקה ע"ש פורטר, אוניברסיטת תל-אביב, 2013), עמ' 318־337 <על שפתן של שלוש משוררות: יונה וולך, חוה פנחס-כהן ואסתר שקלים>
  • רתוק, לילי. להיות פריסמה ולא להתנפץ (כמה היבטים על שירתה הפמיניסטית של יונה וולך). מאזנים, כרך ס"א, גל' 9 (1988), עמ' 19־22.
  • רתוק, לילי. מלאך האש: על הקשר בין יונה וולך וזלדה. עלי שיח, חוב' 37 (1996), עמ' 75־85.
  • שבתאי, אהרן. על יונה וולך. חדרים, גל' 5 (1985־1986), עמ' 15־22.
  • Lidovsky-Cohen, Zafrira.  Back from oblivion : the nature of 'Word' in Yona Wallach's poetry.  Hebrew Studies, vol. 41 (2000), pp. 99-117.
  • Mark, Zvi.  The Dybbuk as imagery and as psychological state in the work and life of Yona Wallach.  Hebrew Studies, vol. 50 (2009), pp. 245-264.
  • Negev, Eilat. Yona Wallach: Never shall I hear God's sweet voice. In her: Close encounters with twenty Israel writers (London : Vallentine Mitchell, 2003), pp. 119-126.
  • Padva, Gilad. 'Hey, Man, You're My Girlfriend!' : Poetic Genderfuck and Queer Hebrew in Eran Zur's Performance of Yona Wallach's Lyrics. In: Queering the Popular Pitch / edited by Sheila Whiteley and Jennifer Rycenga (London and New York: Routledge, 2006), pp. 101-113.
על "דברים"
  • אלרואי, יוסף. דבריה של יונה וולך. עכשיו, חוב' 17־18 (קיץ תשכ"ו-סתיו תשכ"ז, 1966), עמ' 166־167.
  • מוקד, גבריאל.  גופי "דברים" - חלופה למטפורות?  מאזנים, כרך ע"ב, גל' 2 (חשון תשנ"ח, נובמבר 1997), עמ' 27־28.
על "שירה"
  • גלדמן, מרדכי. תתואר אנייתי כחדפעמית.  סימן קריאה: רבעון לספרות, חוב' 7 (מאי 1977), עמ' 460־462.
על "אור פרא"
  • בר-כוכב, ישראל. כלת אור פרא (על "אור פרא" ליונה וולך). חדרים, גל' 4 (1984), עמ' 97־98.
  • רצבי, שלום. אני ואתה. עתון 77, גל' 49־50 (שבט-אדר תשמ"ד, ינואר-פברואר 1984) עמ' 69, 71.
על "צורות"
  • משמר, תמר. עדיין רץ על הגשר. עתון 77, גל' 70־71 (כסלו תשמ"ו, נובמבר-דצמבר 1985) עמ' 11.
על "תת הכרה נפתחת כמו מניפה"
  • אלטרס, אלון. יאוש ולא אהבה. דבר, ט"ו באב תשנ"ב, 14 באוגוסט 1992, עמ' 24.
  • גורביץ', זלי. סיבוב לכיוון הלבן. דבר, ט"ו באב תשנ"ב, 14 באוגוסט 1992, עמ' 26.
  • מאירוביץ, דורית.  כל הזמן אני ערפל בתבנית.  דבר, ט"ו באב תשנ"ב, 14 באוגוסט 1992, עמ' 24 <חזר ונדפס בספרה הנוף הוא הנפש : מסות ומאמרים על משוררים ושירה (תל אביב : קשב לשירה, תשע"ב 2011), עמ' 64־71>
  • צמיר, חמוטל. לא קל בעוון כזה להימלט. דבר, ט"ו באב תשנ"ב, 14 באוגוסט 1992, עמ' 25.
על "שירים אחרונים"
  • גרין, דרור.  עשה אלימות בספר הזה.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ח בשבט תשס"ז, 16 בפברואר 2007, עמ' 29  <תגובה לרשימתו של מאיר ויזלטיר - ראה להלן, ושם תשובת מאיר ויזלטיר >
  • ויזלטיר, מאיר. כך היו עושים זאת גם בחֶלֶם.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"א בשבט תשס"ז, 9 בפברואר 2007, עמ' 27 <הגיב על כך דרור גרין - ראה לעיל>
על "דברים ראשונים" על "זאת היונה"
קישורים:


עודכן לאחרונה: 3 במאי 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף