מקסים גילן (1931־2005)

Maxim Ghilan

כל הזכויות שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" ©Copyrightמקסים גילן, משורר ופובליציסט, נולד בליל, צרפת כמקסים גולדהירש בו' בניסן תרצ"א, 24 במארס 1931, לאב עשיר שירד מנכסיו, התעשר שוב ונסע לברצלונה, שם פגש את אמו. אביו התקדם ומילא תפקידים פוליטיים בספרד הרפובליקנית, אך בזמן מלחמת האזרחים, תחת משטרו של פרנקו, נלכד ונדון למוות. גילן עלה עם אמו ואחותו לישראל ב-1944. תחילה השתכנו במחנה עתלית ואחר כך עברו לשכונת התקווה בתל אביב. בשל מחלת אמו, הוא נאלץ לעזוב את לימודיו ולעבוד בשורה של עבודות כפיים. עם הזמן החל לכתוב ולהיות פעיל פוליטית. בשל פעילותו הפוליטית, ישב גילן בכלא כמה פעמים. שמו נקשר כמקורב לרוצחיו של ישראל קסטנר. ב-1967, בזמן שהיה עורך השבועון "בול", נעצר בשל פרסום ידיעה, תוך עבירה על חוקי הצנזורה. גילן פירסם שישראל מעורבת ברצח מהדי בן ברקה, ראש האופוזיציה במרוקו, שנחטף ונרצח בצרפת בידי שירותי הביטחון של מרוקו.גילן נכלא, שוחרר כעבור ארבעה חודשים והחל לעבוד עם אורי אבנרי ב"העולם הזה". כעבור שנתיים נסע לחיות בפאריס, ונשאר שם 23 שנים. גילן כתב שם שירה, נפגש עם פלשתינאים - כולל יאסר ערפאת - כשהחוק הישראלי עדיין אסר זאת. לכן חשש לחזור לישראל. הוא הקים שם כתב עת באנגלית שנקרא "יזראל אנד פלשתיין". בשנת 1993 החלה שרת החינוך של ממשלת יצחק רבין, שולמית אלוני, לפעול למען הסרת האיום להעמדתו לדין כשיחזור לישראל. באוקטובר 1993 חזר לישראל, אך המשיך לנוע על קו תל אביב-פאריס. עמדותיו  הפוליטיות השתנו עם השנים. תחילה תמך בלאומיות סוציאליסטית (בצעירותו היה חבר ב"הגנה", והיה גם איש לח"י ומזכיר תנועת הנוער העברי של הציונים הכלליים), ואחר כך עבר לדגול בהומניזם אנטי-לאומי. הוא החזיק ברעיון המדינה הפלשתינית עוד הרבה לפני שהפך הרעיון הזה ללגיטימי בשיח הישראלי. את ספר שיריו הראשון, "גדר פרוצה", פירסם כשהיה בן 26. מאז הוציא כמה ספרי שירה ובהם "שהד", "מיפוי" ו"בבית קורס". בשנות החמישים והשישים היה מקסים גילן חלק מהסצינה הספרותית בתל אביב. הוא כתב שירים ניסיוניים והיה חלק מחבורות המשוררים אז. תחילה עם נתן זך ומאוחר יותר עם מאיר ויזלטיר, יאיר הורביץ ויונה וולך. הוא היה אחד מעורכי כתב העת "קילטרטן". סוריאליסט, אנרכיסט, אקספרימנטליסט - כך כינוהו מבקרי שירה. בשנים האחרונות הוציא גילן לאור, תוך ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג מימון, כתב עת ספרותי-פוליטי ששמו "מטען", ובו שירים ומאמרים ביקורתיים. בדצמבר 2004 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים, והפרס סייע לשיפור במצבו הכלכלי."מקסים היה מעין איש עקרונות,אדם שדגל בחברה אזרחית שוויונית", אומר ידידו, המשורר יהודה עתי. "היה לו חזון מגובש לגבי המקום הזה. הוא מאוד אהב אותו, כתב עליו, נלחם עליו. הוא לפחות זכה לפעול את פועלו עד יומו האחרון". לדברי עתי, "במשך הרבה שנים הוא חי מחוץ לישראל, כי הרגיש כאן נרדף. היו לו הרבה חברים וידידים בכל העולם." גילן נפטר בכ"ב באדר ב' תשס"ה, 2 באפריל 2005.
[מקורות:  קרסל, גרנות, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ויקיפדיה]
[צילום: כל הזכויות שמורות לקטיה שורצמן ולהוצאת "הסעיפים הגדולים" ©Copyright]

ספריו:

  • שירים חדשים (תל-אביב : המשך, תשט"ו) <כולל גם שירים של משה דור, נתן זך ובן-ציון תומר>
  • גדר פרוצה : 14 שירים (תל אביב : משמע, 1957) <רישומים, משה גיל>
  • חומות יריחו : שירים (תל אביב : מקדה, 1959) <רישומים, רימונה ג'>
  • שהד : שירים (ירושלים : עכשיו, 1962)
  • מטח (תל-אביב : בית-פעולה קילטרטן, 1963) <שערים ורישומים, נחום> <גליון מקופל-8 עמ'>
  • How Israel lost its soul (Harmondsworth : Penguin, 1974)
  • מיפוי (בת ים : תג, תשנ"ד 1994) <"שירים">
  • שיחות פלורנטין : דניאל פלורנטין משוחח עם מקסים גילן (תל-אביב : ירון גולן, 1998)
  • בבית קורס : שירים (תל-אביב : מטען, 2002)
  • ... וסיפורים אחרים (תל-אביב : מטען, 2006) <ערך והביא לדפוס - יוסי גרנובסקי>
  • בבל ושירים אפלים (צור משה : ינשוף, 2007) <ערך והביא לדפוס - יוסי גרנובסקי>
  • משולחנו של בית קפה (תל אביב : מטען, 2014)

כתבי-עת:

  • מערך : חברה תרבות ספרות (ירושלים : [חמו"ל], 1960)
  • קילטרטן / בעריכת נחום קיין, מקסים גילן (תל-אביב : בית-פעולה קילטרטן, 1964) <קובץ ספרותי, רובו מצולם ממקורות שונים ומיעוטו בהכפלה> <"הוצאה חד-פעמית">
  • אחרת / העורך: מקסים גילן (תל-אביב : [חמו"ל], 1968- )
  • במרחב : עיתון לשלום (פאריס : [חמו"ל], 1978־1983)
  • מטען : כתב עת ישראלי לחשיבה ולפעולה / ישראל ופלסטין (תל אביב : מטען, 1998- )

תרגום:

  • לילות ערב : סיפורי ההרמון ... קובץ נבחר מסיפורי אלף לילה ולילה ... / [תורגם ... ע"י ג' קאסים =מקסים גילן ]. (תל אביב : ארוס, [תשכ"-?]
  • הגן המבושם : הוא מדריך לאהבה, תענונות ולמידות טובות / מעשה ידי השייך עומר נפסאווי ... ; כפי שהובא לידיעת בני יבשת אירופא ; על ידי ... ריצ'רד ברטון, ותוך כדי סיוע ממקורות אחרים ... הנוסח העברי הבלתי מקוצר, בתוספת הערות, אחרית דבר ותדריך לקורא הישראלי הוכן על ידי ג' קסיס [=מקסים גילן]. (תל אביב : ארוס, 1964)
  • לילות ערב : סיפורי הרמון ... מאלף לילה ולילה ... / תורגם ... ע"י ג. קסים [מקסים גילן] (תל-אביב : ארוס, 1964)
  • זכרונותיה של אשת תענונות <פאני היל> / ג'והן קלילנד ; [תורגם לעברית - ג' קסים [=מקסים גילן] (תל אביב : דפוס מוזס, תשכ"ד)
  • פאני היל : זכרונותיה של אשת תענוגות / ג'והן קלילנד ; (עברית - ג' קאסים [=מקסים גילן]) (תל אביב : ארוס, 1968)
  • עינוגי התורכי : ספורים מין[!] ההרמון ... (תל אביב : ארוס, 1968)
  • תאוות הכושית, או גורלו המר של הרוזן דה קוסאן / מאת לואי דה רוג'ה ... ; הקדמה - ג' קאסים (תל אביב : ארוס, 1969)
  • ההסדר / איליה קאזאן ; (נוסח עברי - מקסים גילן) (תל-אביב : ביתן, 1969)
על המחבר ויצירתו:
  • אדלהייט, עמוס.  בעקבות עילית רוחנית: המקרה של דוד אבידן ומקסים גילןעמדה, גל' 23 (תשע"א 2010), עמ' 126־133.
  • אריק א.  דברים לזכרו של מקסים גילן.  עמדה: ביטאון לספרות, גל' 16 (קיץ תשס"ז 2007), עמ' 66.
  • בסר, יעקב. עם מקסים גילן: אדם לא מסוגל להינתק מהארץ שבשפתה הוא כותב. על המשמר, י"ב בכסלו תשנ"ד, 26 בנובמבר 1993, עמ' 19 <ראיון>
  • בסר, יעקב. מקסין גילן: זעקה מעל הר הגעש. עתון 77, גל' 225 (1998), עמ' 28־31.
  • בקר, אמיר.  עשיתי חיי למשתההארץ, מוסף ספרים, גל' 1149 (כ"ב באדר תשע"ה, 13 במארס 2015), עמ' 13 <על גל' 32 של כתב העת 'עמדה' המוקדש למקסים גילן>
  • ברוך, אדם.  מקסים גילן לבדו בין כה וכה.  בספרו: מה נשמע בבית (אור יהודה : דביר, תשס"ה 2004), עמ' 128־155.
  • גרנובסקי, יוסי.  הומאז':  אח רחוק.  מטען, גל' 15 (קיץ 2009), עמ' 40־42 <תגובה לרשימתו של נסים קלדרון "מטען חורג" - להלן>
  • ויינשטיין, מריו. השירה היא ביטוי לחלום. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"א בחשוון תשנ"ד, 5 בנובמבר 1993, עמ' 31 <ראיון עם המשורר והעיתונאי מקסים גילן>
  • זך, נתן. על שירים של מקסים גילן: אוהב אותך עדיין. הד החינוך, כרך 77, גל' 12 (2003), עמ' 42־43. <במאמר מתייחס נתן זך לשיריו של מקסים גילן. במאמר מופיעים שלושה שירים של גילן: "אומרים להפרד", "נהדרת", "נערה מבית ראובן">
  • יגיל, רן.  "סתיו: מלמטה" - שיר עם הארה.  רן יגיל <מקוון>, 7 ביוני 2009.
  • יודילוביץ', מירב.  נפטר המשורר מקסים גילן.  ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 3 באפריל 2005.
  • לב-ארי, שירי. המשורר מקסים גילן מת בת"א בגיל 74. הארץ Online <מקוון>,  4 באפריל 2005.
  • קלדרון, נסים.  מטען חורג.  ynet ידיעות אחרונות <מקוון>, 10 באפריל 2009.
על "חומות יריחו"
על "מיפוי"
  • גרנובסקי, יוסי. שירי מיפוי. מאזנים, כרך ע"ג, גל' 1 (1998), עמ' 55־56.
  • וייכרט, רפי. מיפוי של תקופה. עכשיו, חוב' 61 (1995), עמ' 175־177.
  • זילברמן, דורית. השיר כמעשה פטריוטי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו בתמוז תשנ"ד, 24 ביוני 1994, עמ' 26.
  • ערמוני, אורה. הצוואה של מקסים. דבר, דבר השבוע, כ"ד בסיוון תשנ"ד, 3 ביוני 1994, עמ' 15־17. <ראיון עם מקסים גילן בצאת ספרו "מפוי: שירים">
  • שניר, לאה. מידת הריחוק, עוצמת המלה. מאזנים, כרך ס"ח, גל' 11 (אלול תשנ"ד, אוגוסט 1994), עמ' 30־31.
  • שרון, יוסף. מה שאפשר ללמוד ממקסים גילן. הארץ, מוסף ספרים, גל' 87 (כ"א בחשון תשנ"ה, 26 באוקטובר 1994), עמ' 10.
על "בבית קורס"
  • אריק א.  מצפצף על כל דת. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, ג' באב תשס"ג, 1 באוגוסט 2003, עמ' 27.
  • אריק א.  בבית קורס: תשוקה ותיעוב. עמדה, חוב' 12/13 (2004), עמ' 192־194.
  • [מוקד, גבריאל]. בבית קורס.  עכשיו, חוב' 69־70 (אביב תשס"ה 2005), עמ' 388.
  • נגיד, חיים. פאריס צוחקת לי. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"ז באב תשס"ג, 15 באוגוסט 2003, עמ' 27.
על "... וסיפורים אחרים" על "בבל ושירים אפלים"
  • נאור פרלמן, סיגל. לשורר את הגלות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 789 (ד' בניסן תשס"ח, 9 באפריל 2008), עמ' 10.
על "קילטרטן"
קישורים:
עודכן לאחרונה: 26 ביולי 2017

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף