בעריכת חבר ספרנים

 

חנה בת-שחר (1944)

Hanna Bat-Shahar

     חנה בת שחר (הוא שם העט של הסופרת חנה אייכנשטיין) נולדה בירושלים והתחנכה בתיכון החרדי "בית יעקב". בשנים 1980־1983 השתתפה בסדנאות לכתיבה יוצרת בבית הסופר בירושלים. למדה ספרות עברית והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וסיימה תואר שני (2000).
    קובץ סיפוריה הראשון, סיפורי הכּוׂס (ניומן, צ'ריקובר), התפרסם ב-1985. סגנונו ריאליסטי לירי, וניכרת בו השפעתו של אהרן אפלפלד. היא עוקבת אחר זרם התודעה של הגיבורות, ותיאורי הטבע והחלומות הרבים משמשים לה אמצעי עיצוב עקיף לנפשותיהן. הנושאים המרכזיים ביצירותיה הם קשרי משפחה סבוכים, אהבות בלתי ממומשות וסודות מהעבר המאיימים לפרוץ החוצה, אל החיים. רוב הגיבורות הן נשים המתמודדות עם קשרים סבוכים ולא פתורים עם האב. חולי, נכות, מוות ויתמות הם נושאים מרכזיים ביצירות.
    ברבים מסיפוריה יש יציאה למסע ממשי או למסע מטפורי אל מחוזות העבר, בעקבות מוות או אירוע מכונן אחר, או בשל התקווה לחולל שינוי בחיים שקפאו. קובץ סיפוריה סיפורי הכּוׂס נפתח בנובלה "בדרך אל הים". הגיבורה התייתמה מאביה והיא מחליטה לנסוע לפנסיון שבו נהגה לנפוש עמו. היא יוצאת למסע ונפגשת עם אהוב ילדותה. הסיפור "ספינות העץ הקלות" בקובץ זה, מתאר מסע התבגרות מיני ונפשי של נערה צעירה בשם אידית. היא נוסעת לטבריה לאחר שאביה נישא מחדש, ומטיילת עם גדעון, בנה של אהובתו הקודמת של אביה, החולה במחלה מסתורית. היא מבקשת לשכפל את האהבה הבלתי-ממומשת של האב באמצעות הקשר שהיא רוקמת עם הבן, ומאמינה שכך תוכל לתקן את העבר. הסיפור "מסע חורפי", המופיע בקובץ ריקוד הפרפר (1993) וזכה להתקבלות נלהבת, מתרחש ברובו בבית חולים בארצות הברית, שם נפגשת הגיבורה עם אהוב נעוריה, אולם הקשר ביניהם אינו מתחדש.
    טקס השבעה משמש לעתים כמסגרת המכנסת את בני המשפחה ומאפשרת גילוי סודות. הסיפור "בחדרייך צל" שבקובץ  לקרוא לעטלפים (1990) מעמיד במרכזו אישה החווה את גסיסתו המתמשכת של אביה במקביל להתערערות חיי נישואיה, ומסתיים בשבעה על מות האב. הסיפור "כנפי החסידה" מתוך הקובץ יונקי הדבש המתוקים (1999) נפתח בהודעה שמקבלת הגיבורה על פטירתו הפתאומית של דודה האהוב ומתרחש ברובו בזמן השבעה. מחלות של בני משפחה משמשות לעתים כתירוץ נוח עבור הגיבורות כדי לחמוק מבעליהן השנואים.
    מוטיב העובר כחוט השני ביצירותיה הוא הקשר והמשיכה בין נשים. גיבורות יוצרות קשרים בעלי ממד ארוטי, לעתים כוחני, עם בנות משפחה צעירות וחברות. ברומן צללים בראי (2008) קיים קשר מורכב בין בלה לבין חברתה לספסל הלימודים באוניברסיטה. הקשר בין השתיים, הרווי ביצרים עזים, מסתיים בניתוק. קשרים בין נשים הם תמיד קשרים שיסודות של משיכה וסלידה מתקיימים בהם בו-זמנית, ולגיבורות לא מתאפשר להגיע לידי קשרי חברות מספקים.
    בספריה הראשונים היה הרקע הדתי פחות נוכח והסיפורים נטו לאוניברסליות. בספרים הבאים הפך הרקע הדתי למודגש יותר. ברומן נימפה לבנה, שעירה משוגעת (2005), לדוגמה, דמויות של נשים וגברים שומרי מצוות ופרטי חיים והווי של אנשים דתיים יוצרים מלאות ריאליסטית. פריצה של טאבואים, קשרים מורכבים בתוך המשפחה, סודות אפלים ופגיעות מיניות הם נושאים רווחים ביצירותיה. בנובלה שם סירות הדיג (1997) מתוארים סודות משפחתיים הנוגעים ליחסים אסורים בתוך המשפחה. פגיעה מינית בתוך המשפחה מופיעה באופן מפורש במרכז הרומן צללים בראי (2008). גיבורת הרומן, המסופר בגוף שלישי, היא בלה, אישה חרדית בשנות החמישים של חייה, שלא מכבר התאלמנה מבעלה. מנקודת הפתיחה הזאת נע הרומן בקפיצות אחורנית על פני נתיב חייה של הגיבורה, הממאנת להכיר במציאות שבה חתנה מתעלל מינית בבתה הקטנה.
    הקובץ סיפורי הכּוׂס זיכה את בת שחר בפרס ניומן לספר ביכורים (1985). ספריה לקרוא לעטלפים וריקוד הפרפר זיכו אותה בפרס היצירה על שם ראש הממשלה לוי אשכול (1994) וספרה עץ הדודא זיכה אותה בפרס גולדברג לשנת 2015.
[נכתב בידי שושי שפרבר, עבור  'לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים']
[מקורות נוספים: גרנות, ויקיפדיה]

ספריה:

  • סיפורי הכוס (תל-אביב : צ'ריקובר, 1985)
  • לקרוא לעטלפים (ירושלים : כתר, 1990)
  • ריקוד הפרפר (ירושלים : כתר, 1993)
  • שם סירות הדיג : שלוש נובלות (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ז 1997)
  • יונקי הדבש המתוקים (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשנ"ט 1999)
  • הנערה מאגם מישיגן : רומאן (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס"ב 2002)
  • נימפה לבנה, שעירה משוגעת (בני-ברק : הקיבוץ המאוחד, תשס"ה 2005)
  • צללים בראי (אור-יהודה : זמורה-ביתן, 2008)
  • עץ הדודא (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, תשע"ג 2013) <עריכה - יהודית קציר ומירי צפריר>
  • סנדר : רומן (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ז 2017) <עריכה - יהודית קציר ומירי צפריר>
על המחברת ויצירתה: על "לקרא לעטלפים"
  • אבישי, מרדכי. סגור ומעיק. על המשמר, 17 באוגוסט 1990, עמ' 21.
  • אורן, יוסף. כמהות לאהבה. מעריב, ספרות, ה' באדר תש"ן, 2 במארס 1990, עמ' ה 7 <נדפס גם בספרו: הצדעה לספרות הישראלית (ראשון לציון : יחד, תשנ"א 1991), עמ' 134־142>
  • בושס, הדה. על פי התהום. הארץ, 8 בינואר 1990, עמ' 10.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 22 בדצמבר 1989, עמ' ב 11.
  • גורביץ, דוד. במלכודת ההגזמה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ז' בשבט תש"ן, 2 בפברואר 1990, עמ' 22.
  • דנה-פרוכטר, רחל. עטלפי הנפש. דבר, כ"ג באייר תש"ן, 18 במאי 1990, עמ' 19.
  • הולצמן, אבנר.  הוויה כפותה.  בספרו מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 61-63 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', ינואר 1990>
  • הירשפלד, אריאל. במחוזה של טיטניה. הארץ, כ"ח בשבט תש"ן, 23 בפברואר 1990, עמ' ב 8.
  • הס, תמר ס. כבר אין לה עיכובים : קריאה פמיניסטית ב'לקרוא לעטלפים' לחנה בת שחר וב'היכן אני נמצאת' לאורלי קסטל-בלום. בתוך: אשנב לחייהן של נשים בחברות יהודיות : קובץ מחקרים בין-תחומי / עורכת, יעל עצמון (ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ה), עמ' 375־394.
  • זמיר, שרית. "צריחתו השוטמת של עוף לילה". מאזנים, כרך ס"ה, גל' 6 (1991), עמ' 36־37.
  • מוסקונה-לרמן, בילי. ארוטיקה מאחורי השביס. מעריב, סופשבוע, ח' בטבת תש"ן, 5 בינואר 1990, עמ' 36־38.
על "ריקוד הפרפר"
  • אבישי, מרדכי. תיבת פאנדורה רגשית. על המשמר, י"ב באב תשנ"ג, 30 ביולי 1993, עמ' 24.
  • אדן, יעקב. ריקוד הפרפר מאת חנה בת שחר. מבוע, חוב' כ"ז (תשנ"ה), עמ' 85־86.
  • אורן, יוסף. מסע לאיזורים האסורים. מאזנים, כרך ס"ז, גל' 6־7 (1993), עמ' 67־70.
  • אלאור, תמר. תמצית הסיפור האוניוורסלי. הארץ, מוסף ספרים, ב' בניסן תשנ"ג, 24 במארס 1993, עמ' 5.
  • בלאט, אברהם. ללא קו וללא מטרה. הצופה, ל' בשבט תשנ"ד, 11 בפברואר 1994, עמ' 6.
  • בלבן, אברהם. לא פורשת כנפיים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ד' בניסן תשנ"ג, 26 במארס 1993, עמ' 32.
  • גור, רותי. דרמה של אמהות ובנות. דבר, ט' באייר תשנ"ג, 30 באפריל 1993, עמ' 25.
  • הולצמן, אבנר. סודות ומועקות. בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, 2005), עמ' 107־109 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', מארס 1993>
  • חפץ, פביאנה. הדחויים והיראים. חדשות, המדריך, ד' בניסן תשנ"ג, 26 במארס 1993, עמ' 31.
  • מאירוביץ, דורית.  זרימת חייהן נקטעה. הארץ, ח' בסיוון תשנ"ג, 28 במאי 1993, עמ' ב 9.
  • שי, אלי. נסיון בריחה מכלא העקרות הרגשית. מעריב, ספרות אמנות, כ"ג באייר תשנ"ג, 14 במאי 1993, עמ' 29.
על "שם סירות הדיג"
  • בלום, הילה. לב בכיסא גלגלים. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, י"ט באב תשנ"ז, 22 באוגוסט 1997, עמ' 26.
  • בלאט, אברהם. נשים ומסכות. מאזנים, כרך ע"ב, גל' 3 (1997), עמ' 58־60.
  • גוטקינד, נעמי. ספרות מאחורי המסך. הצופה, י"ב באב תשנ"ז, 15 באוגוסט 1997, עמ' 6.
  • גור, בתיה. מחשבותיה, אבחנותיה, טרוניותיה, קונפליקטיה וזיכרונותיה. הארץ, תרבות וספרות, י"ז באלול תשנ"ז, 19 בספטמבר 1997, עמ' ד 1.
  • ישראל, יעל. עוצמה ארוטית. עתון 77, גל' 215 (טבת תשנ"ח, ינואר 1998), עמ' 8־9.
  • נבות, אמנון. על חשבון תאור העולם הפנימי. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י' באלול תשנ"ז, 12 בספטמבר 1997, עמ' 31.
  • פייגלסון, מימי. זועקות לחיות את חייהן כנשים. הארץ, מוסף ספרים, גל' 254 (ט' בטבת תשנ"ח, 7 בינואר 1998), עמ' 7.
  • פרליס, איזה. אשה חרדית מי יידע חייך? הדאר, שנה 77, גליון ד' (כ"ז כסלו תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997), עמ' 20־21.
על "יונקי הדבש המתוקים"
  • אוריין, יהודית. סטיקר למכונית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ח' באלול תשנ"ט, 20 באוגוסט 1999, עמ' 26־27.
  • בלאט, אברהם. האישה מבין החרכים. מאזנים, כרך ע"ד, גל' 7 (2000), עמ' 59־60.
  • מלצר, יורם. פרפורי תשוקה לזר. מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, כ"ב באלול תשנ"ט, 3 בספטמבר 1999, עמ' 26.
  • פייגלסון, מימי. נוגע לא-נוגע. הארץ, מוסף ספרים, גל' 361 (י"ט בשבט תש"ס, 26 בינואר 2000), עמ' 11.
על "הנערה מאגם מישיגן"
  • בן־נון, רן. לקרוא בפקודת המ"פ. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, כ"ו בחשוון תשס"ג, 1 בנובמבר 2002, עמ' 27 <אודות דברי הסיכום של הפרופ' מנחם פרי לספריהם של סמי ברדוגו "ככה אני מדברת עם הרוח: רומאן" ושל חנה בת-שחר "הנערה מאגם מישיגן: רומאן" (המופיעים על כריכת גב הספרים)>
  • גוטקינד, נעמי. נעמי רגן משודרגת. הצופה, המוסף, ה' בחשוון תשס"ג, 11 באוקטובר 2002, עמ' 11.
  • הרצוג, עמרי. כלוב ההשתקפויות. הארץ, מוסף ספרים, גל' 518 (כ"ו בשבט תשס"ג, 29 בינואר 2003), עמ' 6.
  • נגב, אילת. קפקא, גנסין, עגנון וברנר טופחים לי על השכם. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - תרבות, ספרות, אמנות, ח' באלול תשס"ב, 16 באוגוסט 2002, עמ' 26.
על "נימפה לבנה, שעירה משוגעת"
  • הרצוג, עמרי. ... – הבלתי אפשרי – ... הארץ, תרבות וספרות, כ"ח באדר ב תשס"ה, 8 באפריל 2005, עמ' ה 2.
  • הרציג,  חנה.  יותר מדי רצינות ופחות מדי חמקמקות, הומור, ערמומיות או רעננות.  הארץ, מוסף ספרים, גל' 641 (א' בסיון תשס"ה, 8 ביוני 2005), עמ' 8.
על "צללים בראי"
קישורים:


[עודכן לאחרונה: 16 ביולי 2018]

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף