אהרן אלמוג (1931)

Aharon Almog

    אהרן אלמוג (מבורת) נולד בתל-אביב בג' בתשרי תרצ"ב, 14 בספטמבר 1931 למשפחה שהיא דור שלישי בארץ. סבו, רבי חיים מבורת, עלה מתימן בשנת 1889 והיה ממייסדי כרם התימנים בתל-אביב. למד בבית הספר היסודי הדתי בנווה צדק ובבית-הספר החקלאי מקווה-ישראל. ב-1948 התגייס עם הכשרתו לפלמ"ח. עם תום מלחמת השחרור יצא עם חבריו להתיישבות בקיבוץ תל-גזר וב-1950, לאחר התפרקותה של הקבוצה ונטישת המקום, חזר לתל אביב. עבד תחילה כפועל ואחר-כך בפקידות. בשנים 1956־1957 למד ספרות באוניברסיטת תל אביב, ואחר כך, עסק קרוב ליובל שנים בהוראת ספרות בבתי ספר תיכוניים. היה חבר קיבוץ גזר. אהרן אלמוג החל לפרסם שירה (מתשי"א) בעתוני הארץ ומ-1959 החל לפרסם סיפורים. בשנת 1982 זכה בפרס ברנר, ב-1989 זכה בפרס היצירה של ראש-הממשלה ובשנת 1999 בפרס ביאליק. נשוי לסופרת רות אלמוג והם הורים למוסיקאית שירה אלמוג ולמתרגמת אליענה אלמוג.
[מקורות: קרסל, גרנות
, ויקיפדיה, לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים, ITHL]

Aharon Almog (b. 1931) a poet, playwright and novelist, was born in Tel Aviv to a family that emigrated from Yemen in the nineteenth century. He graduated from the Mikve Yisrael Agricultural School and Tel Aviv University and teaches Hebrew literature at a Tel Aviv high school. His first poems were published in 1951 and his first stories in 1959. In 1982 he received the Brenner Prize and in 1999 the Bialik Prize.

ספריו:

  • אביב עצבת ביהודה : שירים (מרחביה : ספרית פועלים, 1956) <איורים – משה ברנשטיין>
  • תקון חצות : מחזה בשתי מערכות (תל אביב : נ. טברסקי, 1962)
  • הימים הראשונים : סיפור (תל-אביב : עם עובד, תשכ"ד)
  • הימים הראשונים : סיפור אהבה (תל-אביב : משרד הביטחון, ההוצאה לאור, תשכ"ט 1968)
  • כלב שחור : ועוד ספורים (תל-אביב : משרד הבטחון, ההוצאה לאור, תשל"ה 1974)
  • הצדעה לישראל (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ז)
  • הצדעה לישראל : הילטון ירושלים (תל-אביב : ספרית פועלים, תשל"ט 1979) <מהד' שנייה>
  • שבוע בתש"ח : רומן (תל-אביב : קצין חינוך ראשי-ענף הסברה, תשמ"א 1980)
  • למנצח על מות שחקן כדורגל (תל אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"א) <שירים>
  • רקויאם לזונה : שירים (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד 1983)
  • רחוב הרצל : שירים (תל-אביב : עם-עובד, תשמ"ז 1987)
  • הלילה שבו מתה הציונות (תל-אביב : זמורה ביתן, תש"ן 1990)  <עריכה – חיים פסח>
  • אל תצחיקו את סבתא : סיפורים (תל-אביב : זמורה ביתן, 1994)
  • אם תראו סוכה עפה : מבחר 1950־1992 (בני ברק : הקיבוץ המאוחד, 2004)

על המחבר ויצירתו:

  • אלמוג, אהרן. לרוצים להיות סופרים: דברים שאולי אומר לבאים ללמוד בסדנה לפרוזה בבית הסופר. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ג' בחשוון תשנ"ב, 11 באוקטובר 1991, עמ' 25.
  • אלמוג, אהרן. לשיר על הנפשות האילמות של החיים: דברים שאולי אומר בטקס חלוקת פרס ביאליק. הארץ, תרבות וספרות, ח' בטבת תש"ס, 17 בדצמבר 1999, עמ' ב 13.
  • אליהו, אלי.  לשיר על הנפשות האילמות.  הארץ, גלריה, כ' בטבת תשע"ג, 2 בינואר 2013, עמ' 7 <שיחה עם אהרן אלמוג>
  • בהר, אלמוג.  רציתי לשיר לה פיוט לימים נוראים אבל מה היו חושבים עלי?  הארץ, תרבות וספרות, כ"ב בטבת תשע"ז 20 בינואר 2017, עמ' 2.
  • גלוסקא, יצחק. עברית ישנה וחדשה בשירת תימן הצעירה בישראל. עטרת יצחק : קובץ מחקרים במורשת יהודי תימן, מוגשים ליצחק קרנר / העורך, יוסף טובי (נתניה: האגודה לטיפוח חברה ותרבות, תשס"ד), עמ' 145־176.
  • חקק, לב. "שהין" לאהרון אלמוג. אפיריון, חוב' 3 (1984/1985), עמ' 64־66.
  • לינק, ברוך. בגרותו של משורר : עיונים בשירתו של אהרן אלמוג. עלי שיח, חוב' 24 (תשמ"ז, 1986), עמ' 199־206.
על "הצדעה לישראל"
  • ציפר, בני. בדידותו של אהרון אלמוג.  מאזנים, כרך מ"ו, גל' 4 (אדר א-ב תשל"ח, אפריל 1978), עמ' 304־305.
על "שבוע בתש"ח"
  • בחור, יונה. על אבות ובנים.  מגוון, מארס 1981, עמ' 66־69.
  • בחור, יונה.  פרקי אבשלום. דבר, משא, י"ב בטבת תשמ"א, 19 בדצמבר 1980, עמ' 18.
  • בן עזר, אהוד. ואבשלום איש תם. מעריב, 28 בנובמבר 1980, עמ' 39.
  • כרמל-יונתן, נילי. חזרה לתש"ח - בלי מיתוס, בלי פאתוס.  ידיעות אחרונות, 28 בנובמבר 1980, עמ' 21.
  • Feinberg, Anat. The innocent warrior : Aharon Almog's "One week in 1948" (1980). Modern Hebrew literature, vol. 7, no. 1-2(1981/1982), pp. 21-23.
על "למנצח על מות שחקן כדורגל"
  • שוהם, חיים. דיוקן המשורר כשחקן כדורגל בעבר. ידיעות אחרונות, 3 ביולי 1981, עמ' 21, 26.
על "רחוב הרצל"
  • אמוץ, דליה. תל-אביב לא חרבה. ידיעות אחרונות, 20 בפברואר 1987, עמ' 21.
  • זקס, אריה. סוד ההומור של המשורר. הארץ, ה' באדר תשמ"ז, 6 במארס 1987, עמ' ב 6-ב 7.
  • יצחקי, ידידיה. שיבה מאוחרת אל שירת הילדות. עתון 77, גל' 98־99 (ניסן תשמ"ח, מארס-אפריל 1988), עמ' 13, 22.
  • ציפר, בני. שבוע של ספרים: שירה. הארץ, 16 בינואר 1987, עמ' ב 7.
על "הלילה שבו מתה הציונות"
  • אויחמן, רוברט. מוות ריגשי. על המשמר, דפים לספרות, ו' בתמוז תש"ן, 29 ביוני 1990, עמ' 19.
  • אונגר, הנרי. בחזרה אל חוף הזהב. הארץ, כ' בתמוז תש"ן, 13 ביולי 1990, עמ' ב 8.
  • גנוסר, יאירה. גיבורים יפים ואבודים. מעריב, ספרות, ה' באב תש"ן, 27 ביולי 1990, עמ' 6.
  • הופמן, חיה. מצבה לדור תש"ח. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ה' בסיון תש"ן, 1 ביוני 1990, עמ' 21.
  • מלמד, אריאנה. חברים כותבים לאפרים. חדשות, מוסף, ט"ז באייר תש"ן, 11 במאי 1990, עמ' 34.
על "אל תצחיקו את סבתא"
  • אדמון, תלמה. נפרד מהשירה בצער. מעריב, ספרות אמנות, כ"ה באייר תשנ"ד, 6 במאי 1994, עמ' 38.
  • גורביץ', ניצה. חמש-עשרה דקות שהלכו לאיבוד. מאזנים, כרך ס"ח, גל' 11 (אלול תשנ"ד, אוגוסט 1994), עמ' 41־42.
  • כץ, אבי. איך הגיעה הסמבה לעירנו. הארץ, ה' באלול תשנ"ד, 12 באוגוסט 1994, עמ' ב 9.
  • מדיני, יעל. החיים זה דבר מעליב. דבר, ה' באלול תשנ"ד, 12 באוגוסט 1994, עמ' 23.
  • קרפל, דליה. נגד כתיבה, בדרך כלל. הארץ, מוסף שבועי, כ' בניסן תשנ"ד, 1 באפריל 1994, עמ' 29־30.
  • רובינשטיין, בלהה. צוחק ובוכה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, י"א באייר תשנ"ד, 22 באפריל 1994, עמ' 28.
  • שפיצן, ענת. בכי יבש. על המשמר, י' בסיוון תשנ"ד, 20 במאי 1994, עמ' 18, 21.
על "אם תראו סוכה עפה"
קישורים:


עודכן לאחרונה: 12 ביוני 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחבר

 

על יצירתו

 

קישורים

 

 

לראש הדף