בעריכת חבר ספרנים

 

אילנה ברנשטיין (1957)

Ilana Bernstein

    אילנה ברנשטיין נולדה בראשון לציון והתגוררה רוב שנות ילדותה בנתניה, לשם עברה עם משפחתה ב-1961. למדה בתיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין בתל אביב. למדה באוניברסיטת ניו יורק (1978־1981) וקיבלה תואר ראשון בתולדות האמנות. ב-1981 שבה לישראל והתגוררה בתל אביב. היתה תלמידתו של הצייר משה גרשוני ועסקה בציור במשך כעשר שנים. בשנות השמונים המאוחרות החלה לכתוב, ומאז היא מתמסרת לכתיבה ספרותית. ספרה הראשון, שארה כסותה עונתה (1991), היה ספר הבכורה של "הסדרה הלבנה" (עם עובד). מאז פירסמה ספרי פרוזה, ספר ילדים ומחזה שהוצג בתיאטרון "הבימה" (2008) בבימויו של אלון אופיר.
    בשנים 1988־1996 עבדה לפרנסתה בתחום הפרסום. ב-1999 החלה ללמד כתיבת פרוזה בסדנאות שונות. בשנים 2004־2008 שימשה עורכת ספרות מקור בהוצאת בבל.
    הנושא המרכזי בספריה הוא המשפחה והסדר החברתי שהיא מעצבת. התא המשפחתי הוא בבואה של החברה הישראלית והוא משמש מסגרת, שבאמצעותה מתארת ברנשטיין את יחסי הכוחות בין בני מעמדות שונים, בין נשים לגברים ובין הורים לילדיהם.
    שארה כסותה עונתה עוסק במערכת יחסים בין אם נוטשת לבתה, המתפתחת בצל המתח בין ההתיישבות העובדת לעיר ובין יוצאי גרמניה לילידי הארץ, כל זה בישראל של שנות החמישים. רוב ספריה מתאפיינים בכתיבה ריאליסטית החותרת לעצב את המציאות הישראלית, על מגוון רבדיה הסוציו-אקונומיים, ומרבה לעסוק באלימות פיזית, רגשית וכלכלית.
    הביקורת אפיינה את סגנון כתיבתה ככתיבה "רזה", המשקפת את מרחב הקיום הישראלי בלשון דיבורית, ללא נקודת מבט של מספר יודע-כול וללא התרשמות או שיפוט ביחס לתכנים הנמסרים. כתיבה זו, על ניסוחה התמציתי ומשפטיה הקצרים, נתפשה לא אחת כריאקציה לכתיבתם של סופרי דור המדינה, המרבה להשתמש בלשון עשירה, בדימויים, וחותרת לריבוי משמעויות. ספרה מושבת האהבה (2005) הוא במובן זה ניסיון יוצא דופן. הוא זונח את הסגנון הריאליסטי התמציתי ומביא במקומו מונולוג פנימי של גיבורה יחידה, המוסרת את הממד הרגשי והחושני של חיי האהבה שלה כפי שהם נחווים בתודעתה.
    מספריה הנוספים: דַיָה הֶנִיג (1992); שלוש אחיות (1993); שין קוף ריש (1995); רומן למשרתות (1997); איים של שקט (1999); חלמתי שאני ער (2001); עכשיו זה כתוב (2008); שעה יפה ליוגה, מחזה (2008). ב-2011 ראה אור ספרה בקשתה האחרונה.
    בנוסף על ספריה, אילנה ברנשטיין כתבה שני מחזות (שעה יפה ליוגה ומחר ניסע ללונה פארק) שהועלו לבמה ב-2008 וב-2016. ב-2012 זכתה בפרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול. אילנה ברנשטיין מתגוררת בתל אביב.

נכתב על-ידי לילך נתנאל  עבור לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים
[מקורות נוספים:  ויקיפדיה]

ספריה:

  • שארה כסותה עונתה (תל-אביב : עם עובד, תשנ"א 1991) <עריכה – חנן חבר ומשה רון>
  • דַיָה הֶנִיג (תל אביב : עם עובד, תשנ"ב 1992) <עריכה – חנן חבר ומשה רון>
  • שלוש אחיות (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ד 1993)
  • שין קוף ריש (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד, 1995) <איורים – אמי רובינגר>
  • רומן למשרתות (ירושלים : כתר, 1997)
  • איים של שקט (תל אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן קריאה, תשנ"ט 1999)<עריכה – משה רון>
  • חלמתי שאני ער (תל אביב : עם עובד, תשס"ב 2001)
  • מושבת האהבה (תל-אביב : בבל, תשס"ה 2005) <עריכה – פביאנה חפץ>
  • עכשיו זה כתוב (תל-אביב : בבל, תשס"ח 2008) <עריכה – עמית רוטברד>
  • בקשתה האחרונה (ירושלים : כתר, 2011) <עריכה – דרור משעני>
  • העיר המזרחית (תל אביב : ידיעות אחרונות : ספרי חמד, 2013) <עריכה – נוית בראל>
  • ימי ראשית (תל אביב : הוצאת בבל, תשע"ו 2016) <עריכה – עמית רוטברד>
  • מחר ניסע ללונה פארק (חבל מודיעין : זמורה-ביתן : כנרת, תשע"ח 2018) <עריכה – נועה מנהיים>

על המחברת ויצירתה:

  • וולף-קוצ'ינסקי, מיכל. "טקסטים זה כל הסיפור" : קשרי אם-בת בספריה של אילנה ברנשטיין (תל-אביב, תשס"ב 2001) <עבודת גמר (מ.א.) -- אוניברסיטת תל-אביב, תשס"ב 2001>
על "שארה, כסותה, עונתה"
  • אוחנה, איל. שיחה עם אילנה ברנשטיין. חדשות, 6 במארס 1991, עמ' 23.
  • אופנהיימר, יוחאי. הכוח להתאפק. דבר, ז' בניסן תשנ"א, 22 במרס 1991, עמ' 18.
  • אוריין, יהודית. ראשית ללא אחרית. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, ט"ו באדר תשנ"א, 1 במארס 1991, עמ' 20
  • בושס, הדה. מקרה של נכות רגשית. הארץ, 5 במארס 1991, עמ' ב 4.
  • בינט, חנה וריקי ריבלין. החצי הראשון. מאזנים, כרך ס"ה, גל' 7־8 (1991), עמ' 9־11.
  • בלאט, אברהם. בסימן ילדות אבודה. הצופה, ט' בתמוז תשנ"א, 21 ביוני 1991, עמ' 6.
  • בלבן, אברהם.  לא תמצאי גאן את מה שאת מחפשת..  בספרו: הבריחה אל האמהוּת וממנה : אמהוּת ואמהוֹת בסיפורת העברית החדשה (תל אביב : הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד 2014), עמ' 38־47.
  • גור, בתיה. שבוע של ספרים. הארץ, 22 במארס 1991, עמ' ב 9.
  • הולצמן, אבנר.  ילדה רעה.  בספרו: מפת דרכים : סיפורת עברית כיום (תל-אביב : הקיבוץ המאוחד : ספרי סימן-קריאה, 2005), עמ'  72־73 <הובא לראשונה ב'מוסף רדיו לספרות', מארס 1991>
  • מוסקונה־לרמן, בילי. עד כאן, אדוני. מעריב, סופשבוע, ט"ו באדר תשנ"א, 1 במארס 1991, עמ' 46־47.
  • מלמד, אריאנה. הפסיקים ומה שביניהם. חדשות, מוסף, כ"ב באדר תשנ"א, 8 במארס 1991, עמ' 42.
  • נסים, קובי. הישג חלקי. על המשמר, כ"ט באדר, תשנ"א, 15 במארס 1991, עמ' 18.
  • רביקוביץ, דליה. כתוב בחום הגוף. מעריב, השבוע, א' באב תשנ"א, 12 ביולי 1991, עמ' 56־57.
  • שריק, איה. דברים קשים, קול מנומס וצונן. חדשות, 13 בינואר 1991, עמ' 23.
על "דיה הניג"
  • בושס, הדה. כמו מסטיק. הארץ, 28 באפריל 1992, עמ' ב 4.
  • דנה־פרוכטר, רחל. אריזה שאינה מעידה על המוצר. עתון 77, גל' 151־152 (אב-אלול תשנ"ב, אוגוסט-ספטמבר 1992), עמ' 8־9.
  • מלמד, אריאנה. צעצועים מדברים. חדשות, המדריך, י"ד בניסן תשנ"ב, 17 באפריל 1992, עמ' 30.
  • משמר, תמר. מסע מפרך עד הדיכוי. דבר, ט"ז בתמוז תשנ"ב, 17 ביולי 1992, עמ' 26.
  • נסים, קובי. פירוק מייגע. על המשמר, י"ב באייר תשנ"ב, 15 במאי 1992, עמ' 19.
  • שמיר, זיוה. סיפורים מהסרטים: פרק ב'. מעריב, ספרות אמנות, כ"ח בניסן תשנ"ב, 1 במאי 1992, עמ' 6.
על "שלוש אחיות"
  • אוריין, יהודית. זה מה יש. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת, כ"ח בחשוון תשנ"ד, 12 בנובמבר 1993, עמ' 28.
  • בלייר, אסנת. דמויות עירומות בחלל רדוד. מעריב, ספרות אמנות, כ"ג בשבט תשנ"ד, 4 בפברואר 1994, עמ' 30
  • חפץ, פביאנה. גן הדובדבנים ־ פורצי הגבולות. חדשות, המדריך, כ"ח בחשוון תשנ"ד, 12 בנובמבר 1993, עמ' 12־13.
  • מוסקונה־לרמן, בילי. רומן שלישי, בעל רביעי. מעריב, סופשבוע, כ"א בחשוון תשנ"ד, 5 בנובמבר 1993, עמ' 68־69, 71. <ריאיון עם אילנה ברנשטיין בצאת ספרה "שלש אחיות">
  • שקלובסקי, רחל. להתקיים כאחת משלוש אחיות. בספרה: בחיפוש אחר החיים הטובים : 35 ביקורות על ספרים (תל־אביב : ירון גולן, 1996), עמ' 164־166.
על "רומן למשרתות"
  • הופמן, חיה. פרחה מצויה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, ד' בניסן תשנ"ז, 11 באפריל 1997, עמ' 28.
  • ישראל, יעל. הזכות להיות שופר לאומי. עתון 77, גל' 210־211 (אב-אלול תשנ"ז, אוגוסט-ספטמבר 1997), עמ' 6.
  • שרון, ענת. גיבוב ארוך ומייגע. מעריב, מוסף שבת – ספרות וספרים, ד' בניסן תשנ"ז, 11 באפריל 1997, עמ' 31.
על "איים של שקט"
  • הופמן, חיה. איים של שממה. ידיעות אחרונות, המוסף לשבת – תרבות, ספרות, אמנות, כ"ד באב תשנ"ט, 6 באוגוסט 1999, עמ' 26־27.
  • שקלובסקי, רחל. החיים לעולם טובים מהמוות. עתון 77, גל' 234־235 (אלול-תשרי תשנ"ט, אוגוסט-ספטמבר 1999), עמ' 6.
על "חלמתי שאני ער"
  • וולף־קוצ'ינסקי, מיכל. לספר לעצמו את אמא. הארץ, מוסף ספרים, גל' 487 (ט"ז בתמוז תשס"ב, 26 ביוני 2002), עמ' 7.
על "מושבת האהבה"
  • אקסלרד, לירז. כאילו, הלו? ידיעות אחרונות, המוסף לשבת - ספרות, י"ח באייר תשס"ה, 27 במאי 2005, עמ' 29.
  • גלסנר, אריק.  מתפקע מרוב מילים.  מעריב, מוסף שבת - ספרות וספרים, י"א באייר תשס"ה, 20 במאי 2005, עמ' 29.
על "עכשיו זה כתוב" על "בקשתה האחרונה"
על "ימי ראשית" על "מחר ניסע ללונה פארק"

קישורים


עודכן לאחרונה: 28 במארס 2019

לראש הדף

 

 

ספרי המחברת

 

על יצירתה

 

קישורים

 

 

לראש הדף